הי, איתי!
שאלה -- למה בעצם לא כלי-תקופה?
גם אני לא אהבתי אותם בהתחלה, והיום, למעט
פסנתר-תקופה, אני מעדיף אותם בהרבה על כלים "מודרניים" / "רגילים", כולל ביצירות מהתקופה הרומאנטית.
ההעדפה היא לא רק בצבע, שהוא יפה ומעניין יותר, לדעתי (אחרי שמתרגלים אליו), אלא גם ובעיקר בצורת/סגנון הנגינה, שבדרך כלל מהיר ודינאמי יותר, עם פחות שליטה של מיתרים בצליל תזמורתי, ויותר נוכחות לכלי הנשיפה מעץ וממתכת ולכלי ההקשה.
אז אפרופו, הנה עוד המלצה, הפעם לקונצ'רטו לקלארינט של מוצארט, שבעצם לא נכתב לקלארינט רגיל, אלא ב"באסט-קלארינט", פיתוח של אנטון שטאדלר, ידידו של מוצארט, שעבורו נכתב הקונצ'רטו.
לבאסט-קלארינט יש תוספת צלילים נמוכים יחסית לקלארינט רגיל, ומוצארט משתמש בהם.
אני ממליץ במיוחד על הביצוע של
Michael Collins עם Mikhail Pletnev (אומרים את שמו Plet-ni-yov) (אפשר לקנות אותו ממש בזול אצל zoverstocks). כאן קולינס מנגן בבאסט קלארינט בצורה סופר-מוסיקאלית, ומקבל יופי של ליווי בכלים "רגילים". הדיסק הייה שווה אפילו מחיר מלא כבר רק בזכות הביצוע המופלא הזה למוצארט, אבל כאן אתה מקבל כבונוס עיבוד לקלארינט שעשה פלטניוב (המנצח) לקונצ'רטו לכינור של בטהובן -- בהנחה שאתה מעדיף קלארינט על כינור...
תיהנה!!
עמיר