לא קשור לאודיו , אבל פוסט מהסוג שגורם לי לחשוב כמה בר מזל אני
יכולים להיות ילדים אוטיסטיים\חולים, שלוקחים את כל המשאבים והזמן של המשפחה, הכל סביבם ולמענם, ברמה שהורסת את החיים לכולם
ילד זה לא צעצוע שאפשר להחזיר
ילד דורש המון תשומת לב
אבל יש גם צד שני למטבע
וזה הדברים היפים שילד מביא עמו
ילדים מכניסים המון צבעים יפים לחיים
אם אני חושב איך היו החיים שלי ללא ילדים
זה נראה לי כמו חיים אפורים ללא צבע
למשל , אחד הדברים היפים שילדים נותנים להורים שלהם , וגם לסבים שלהם , זה את הזכות לחוות את הילדות שלהם מחדש.
החוויות שקיבלתי מהילדים שלי אם זה צעצוע שקניתי להם , טיולים שטיילנו ביחד , היום הראשון בגן ובבית ספר , האהבה הראשונה שלהם
הרגשתי שאני חווה את החוויות האלה מחדש
ומכיוון שמדובר בפורום אודיו\מוזיקה
נזכרתי במתי כספי שבאחד השירים היפים בשפה העברית
כתב על הילדות השנייה עם הבת שלו
"זו ילדותי השנייה"
"דרך עינייך בת , אני רואה ומגלה שוב עולם.
דרך ידייך אלמד לגעת שוב בגלי הים.
דרך שפתייך בת , טעם חדש למילים.
ואיתך שוב אגדל בלי לחשוש , אנחנו כבר בני שלוש.
זו ילדותי השניה,
מה שתיתני לי אקח.
זו ילדותי השניה איתך.
דרך שירייך בת, אני אלמד שוב להקשיב לבריאה.
בפסיעותייך אצעד בדרך אל הפלאים שבעה.
בחיוכייך בת , בוקר חדש ללילות.
ואיתך לחיים יש סיבה , אנחנו כבר בני ארבע.
במבטייך בת, אני אלמד שוב לאהוב בלי לחשוב.
בדמעותייך ארעד כאילו סוף העולם קרוב.
בחיבוקייך בת, רטט עובר בגופי.
ואיתך יום נוסף אבקש , אנחנו כבר בני חמש.
זו ילדותי השניה,
מה שתיתני לי אקח.
זו ילדותי השניה איתך."
או אולי דוקטור סוס יותר מדבר אלייך
"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים"
מאחל לך שתגיע למקומות נפלאים
באיזה דרך שלא תבחר
שבת שלום