כולם קונים תקליטים, אבל זה לא אמור להיות הסוף לדיסקים...


AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
אצלי במערכת אחרי השקעה די רצינית בשידרוג הויניל ותסכול משום שלא הצלחתי להשיג את אפקט ה״אנלוג שקופץ מהרמקול״ מה שבסוף הטה את הכף היה שידרוג של האינטרקונקט״. כמובן שללא השידרוג הקודם זה לא היה מתאפשר אבל זה מראה שכל רכיב משנה.
ביקשתי לחסוך ממני את הוויכוח הזה.

אכתוב רק בקיצור את הטענות בכיוון ההפוך, שאינן מייצגות אותי או את דעתי, רק את הטוענים אותן.

טענה אחת -- שאותה טוען Floyd E. Toole, ממפתחי הספינורמה -- אומרת שאם אתה יודע לאיזה רכיב אתה מאזין, לא מעניין מה שייש לך לומר עליו, כולל דיעותיך על האם יש לך הטייה או לא. רק בהשוואה double-blind אפשר לדעת האם אתה מרגיש בהבדל בכלל, ואם כן, מה אתה מעדיף.

טענה שניה אומרת ש:
  • ידועה רגישות האוזן וסף השמיעה
  • ידועה מידת ההשפעה של כבל על הסיגנל
  • כל מה שיש במוזיקה נמצא בסיגנל, אין מקומות נוספים מסתוריים ש"המדע לא יודע עליהם"
  • לא יתכן שמישהו מבחין בהבדלים בהינתן הרגישות
  • הוכח מעבר לכל ספק שהטייה משפיעה מאוד בענייני סאונד
  • לכן הטייה היא הסבר מדעי מלא ומספק להבדלים בין כבלים
וכו' וכו'. אם מישהו רוצה להתווכח עם זה, שיבושם לו, שיפתח שירשור חדש, ועוד פעם כל אותם אנשים יטענו את אותן טענות שחוקות, וזה לא יקדם אף אחד לשום מקום, אבל שיהיה.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
@arb -- ניסיון להסביר מכיוון אחר.

האם אתה מסכים איתי שצליל זה גלי קול -- רעידות של אוויר -- שיכולות להגיע לאוזניים ולהישמע?
וכל מה שאינו גלי קול אינו צליל?

אז נקודת התחלה טובה יכולה להיות ההבחנה שתקליט, או דיסק, או סטרימינג -- אף אחד מהם אינו צליל בעצמו, נכון?

למעשה, אפשר להסתכל על כל אלה כעל הנחיות לייצור צליל.

תקליט מכיל את האינפורמציה של איך צריך להרעיד מחט שנמצאת על cantilever של ראש, שמזיז מגנט יחסית לסליל או סליל יחסית למגנט (יש גם צורות אחרות), מה שמייצר מתח חשמלי שהוא, בתקווה, פרופורציוני למידה ההרעדה הזו. על המתח שנוצר יש להפעיל מניפולציה שנקראת RIAA, בתקווה שעושים את זה במדויק, ואת המתח המתקבל יש להזין לסליל שקשור לממברנה שיושבת ליד מגנט, מה שגורם לממברנה לרעוד, בתקווה שבאופן פרופורציוני למתח (יש גם צורות אחרות). רעידות הממברנה מרעידות את האוויר, ורק מרגע זה יש לנו צליל, שיכול להגיע לאוזניים ולהישמע.

דיסק מכיל בורות במשטח אלומיניום, שכשמסובבים אותו ומאירים אותו בלייזר בתדר מסוים, אפשר להפוך את התוצאה לקפיצות של מתח או העדרן, שאותן אפשר לפרש כרצף של ביטים דיגיטליים שמאורגנים בצורה מסוימת, שכוללת (בנוסף לכל מיני קודי בקרה ותיקון שגיאות) גם שורה של זוגות מספרים בני 16 ביט כל אחד (מספר לכל ערוץ), שיש לקרוא אותם בקצב של 44,100 זוגות כל שנייה (מהירות הסיבוב של הדיסק צריכה להשתנות בהתאם),. אחר כך יש לייצר מתחים פרופורציוניים לערכי המספרים, ואותם להגביר ולהזין לסליל שעל יד הממברנה כמו קודם.

אם התוצאה של "מילוי ההוראות" הייתה דטרמיניסטית וחד-משמעית זהה בכל מצב, אפשר היה לומר שלתקליט/דיסק מדיה יש צליל נתון, שמתקבל על ידי מילוי ההוראות במדויק וקבלת התוצאה הקבועה.

העניין הוא שהתהליכים האלה של "מילוי ההוראות לייצור הצליל" תלויות בצורה חזקה מאוד במיכשור שמבצע את התרגום מהוראות לרעידות אוויר, באקוסטיקה שבתוכה מתבצעות הרעידות, במקום בו נמצאים בזמן השמיעה, ובווליום (וגם בשמיעה של המאזין, אבל נניח לזה).

לכן לא נכון לומר שלאוסף ההוראות (== המדיה) יש צליל מסויים. הצליל אינו מסויים כי בכל מצב מתקבלת תוצאה אחרת, לא אותו צליל מסויים תמיד.

מקווה שזה יותר ברור, כי אני לא יודע איך אפשר עוד להבהיר מעבר לזה.
 

arb

אוהב את התחום
הודעות
361
מעורבות
131
נקודות
43
@arb -- ניסיון להסביר מכיוון אחר.

האם אתה מסכים איתי שצליל זה גלי קול -- רעידות של אוויר -- שיכולות להגיע לאוזניים ולהישמע?
וכל מה שאינו גלי קול אינו צליל?

אז נקודת התחלה טובה יכולה להיות ההבחנה שתקליט, או דיסק, או סטרימינג -- אף אחד מהם אינו צליל בעצמו, נכון?

למעשה, אפשר להסתכל על כל אלה כעל הנחיות לייצור צליל.

תקליט מכיל את האינפורמציה של איך צריך להרעיד מחט שנמצאת על cantilever של ראש, שמזיז מגנט יחסית לסליל או סליל יחסית למגנט (יש גם צורות אחרות), מה שמייצר מתח חשמלי שהוא, בתקווה, פרופורציוני למידה ההרעדה הזו. על המתח שנוצר יש להפעיל מניפולציה שנקראת RIAA, בתקווה שעושים את זה במדויק, ואת המתח המתקבל יש להזין לסליל שקשור לממברנה שיושבת ליד מגנט, מה שגורם לממברנה לרעוד, בתקווה שבאופן פרופורציוני למתח (יש גם צורות אחרות). רעידות הממברנה מרעידות את האוויר, ורק מרגע זה יש לנו צליל, שיכול להגיע לאוזניים ולהישמע.

דיסק מכיל בורות במשטח אלומיניום, שכשמסובבים אותו ומאירים אותו בלייזר בתדר מסוים, אפשר להפוך את התוצאה לקפיצות של מתח או העדרן, שאותן אפשר לפרש כרצף של ביטים דיגיטליים שמאורגנים בצורה מסוימת, שכוללת (בנוסף לכל מיני קודי בקרה ותיקון שגיאות) גם שורה של זוגות מספרים בני 16 ביט כל אחד (מספר לכל ערוץ), שיש לקרוא אותם בקצב של 44,100 זוגות כל שנייה (מהירות הסיבוב של הדיסק צריכה להשתנות בהתאם),. אחר כך יש לייצר מתחים פרופורציוניים לערכי המספרים, ואותם להגביר ולהזין לסליל שעל יד הממברנה כמו קודם.

אם התוצאה של "מילוי ההוראות" הייתה דטרמיניסטית וחד-משמעית זהה בכל מצב, אפשר היה לומר שלתקליט/דיסק מדיה יש צליל נתון, שמתקבל על ידי מילוי ההוראות במדויק וקבלת התוצאה הקבועה.

העניין הוא שהתהליכים האלה של "מילוי ההוראות לייצור הצליל" תלויות בצורה חזקה מאוד במיכשור שמבצע את התרגום מהוראות לרעידות אוויר, באקוסטיקה שבתוכה מתבצעות הרעידות, במקום בו נמצאים בזמן השמיעה, ובווליום (וגם בשמיעה של המאזין, אבל נניח לזה).

לכן לא נכון לומר שלאוסף ההוראות (== המדיה) יש צליל מסויים. הצליל אינו מסויים כי בכל מצב מתקבלת תוצאה אחרת, לא אותו צליל מסויים תמיד.

מקווה שזה יותר ברור, כי אני לא יודע איך אפשר עוד להבהיר מעבר

עמיר

זה לא חדש שיצור סוני דרך מדיה כלשהי אכן מחייב בראש ובראשונה אוסף הוראות והנחיות, שבשלב זה אינם קשורים לצליל גופא.

כל זאת לא משנה את העובדה שקיים סיכוי קלוש שיצוגו היחודי של הצליל, שאימננטי לדוגמה להזרמה, ישמע על אותה המערכת זהה לחותמת הצליל שתיווצר באמצעות-cd כל שכן באמצעות רעידת הטיפ על הוויניל, שאם תסכים או שלא, שונה בתכלית משני אלה הראשונים.

הפער באופי הסוני הנדון כמובן נתון לשינוי בהתאם לרגישות המערכת והאיכות האקוסטית בה היא נתונה, וביחס להשקעה בקומפוננטים השונים.

לסיום אם נחזור לעניין הצליל וייצוגו, משלל הפורמציות הסוניות שעומדות עבורי לבחירה, קיימת אצלי העדפה ברורה למדיה שדרכה הצליל נשמע יותר קוהרנטי, ושאיכותו לא ניתנת להשגה בשאר האופציות.
 
נערך לאחרונה ב:

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
עמיר

זה לא חדש שיצור סוני דרך מדיה כלשהי אכן מחייב בראש ובראשונה אוסף הוראות והנחיות, שבשלב הראשוני פחות קשורים לצליל גופא.

כל זאת לא משנה את העובדה שקיים סיכוי קלוש שיצוגו היחודי של הצליל, שאימננטי לדוגמה להזרמה, ישמע על אותה המערכת זהה לחותמת הצליל שתיווצר באמצעות-cd כל שכן באמצעות רעידת הטיפ על הוויניל, שאם תסכים או שלא, שונה בתכלית משני אלה הראשונים.

הפער באופי הסוני הנדון כמובן משתנה בהתאם לרגישות המערכת והאיכות האקוסטית בה היא נתונה, וביחס להשקעה בקומפוננטים השונים.

לסיום אם נחזור לעניין הצליל וייצוגו, משלל הפורמציות הסוניות שעומדות עבורי לבחירה, קיימת אצלי העדפה ברורה למדיה שדרכה הצליל נשמע יותר קוהרנטי, ושאיכותו לא ניתנת להשגה בשאר האופציות.
זה לא חדש, רק משום מה ברור שהנקודה שלמדיה אין צליל משל עצמה עדיין לא ברורה.

גם משום מה לא ברור שאנחנו מסכימים על זה שלאחר כל התהליכים של תרגום המדיה, יש צליל שונה למדיות שונות גם באותה מערכת באותם תנאים, ושלוויניל יש מאפיינים שונים משל המדיות האחרות. נשמע כאילו אתה ממשיך להתווכח על זה, למרות ההסכמה. מה שנקרא violent agreement... :)

עם זאת, תקליטים שונים של אותה הקלטה שונים זה מזה גם על אותה מערכת באותם תנאים. לא רק הדפסות שונות, אלא אפילו הדפסות זהות מאותו סטמפר פיזי, בטח הראשון שהוטבע לעומת ה-500.

אפילו אותו תקליט באותה מערכת נשמע שונה אחרי כל נגינה.

אז אפילו אם אתה רוצה לרמות את עצמך שתקליט נשמע כמו איזשהו "מקור" עלום, דווקא על המערכת שלך בחדר שלך בווליום שתבחר (אין מצב), באיזה תקליט מדובר?

וגם אם תקליט הזהב הזה נפל לידיך, הרי אחרי כמה שמיעות הוא כבר יישמע אחרת.

אבל אין הרבה סיכוי שתקליט ישמע כמו איזשהו "מקור", כי ברוב המקרים, כבר בהתחלת תהליך הכנתו:
  • מקטינים את הטווח הדינמי (קומפרסיה)
  • מקטינים את הפרדת הערוצים
  • מסכמים את הבאס למונו
  • מפעילים RIAA על הסיגנל
וחוצמזה, מכונת החריטה מכניסה עיוותים, ומבצעת את החריטה בצורה ליניארית, אבל רוב הסיכויים שהזרוע שלך אינה ליניארית ומכניסה עיוותים כבר בעקיבה, אבל לא ניכנס לאוסף הבעיות של כל התהליכים המיכאניים האלה.

מהנדסי הקלטה מאז ומעולם מתלוננים שתקליטים אינם נשמעים כמו סרט המאסטר. לאחרונה גם נתקלתי בקבוצת פייסבוק במפיק ההקלטות Michael Fine, שעשה אינספור הקלטות עם גדולי האמנים עבור כמה וכמה labels גדולים וקטנים, וזכה כמה פעמים ב-Grammy Award, והוא מספר שהוא לא רואה בתקליטים מדיה של hi-fi, ומתבאס כל פעם שמבקשים את אישורו להפיק תקליטים מההקלטות שלו, כי לדעתו הורסים את הצליל.

אז מה שאתה -- ולפעמים גם אני -- אוהבים בתקליטים זה לא את הדיוק שלהם, לא את קירבתם לסרט המאסטר או לכל "מקור" אחר שתבחר, אלא דווקא את העיוותים הספציפיים שלהם, כמו שאנשים אוהבים צליל מנורות בגלל שהן מוסיפות עיוותים נעימים לאוזן.

אם אתה רוצה לרמות את עצמך שמדובר בדיוק, או בקירבה למה שהטכנאי בישל במאסטר, אף אחד לא יוכל למנוע אותך מזה, אבל זו רק רמאות-עצמות מחוסרת בסיס.
 
נערך לאחרונה ב:

gds

מושעה
הודעות
2,098
מעורבות
756
נקודות
113
אז מה שאתה -- ולפעמים גם אני -- אוהבים בתקליטים זה לא את הדיוק שלהם, לא את קירבתם לסרט המאסטר או לכל "מקור" אחר שתבחר, אלא דווקא את העיוותים הספציפיים שלהם, כמו שאנשים אוהבים צליל מנורות בגלל שהן מוסיפות עיוותים נעימים לאוזן.
סוף סוף
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
כבר כתבתי את זה 71,236 פעמים, זה לא חידוש מעכשיו.

אם כי כבר מיליון פעם אמרתי שלא צריך להגזים, וש-96.3% מהסטטיסטיקות שאנשים מצטטים מומצאות ברגע הכתיבה.
 

gds

מושעה
הודעות
2,098
מעורבות
756
נקודות
113
כבר כתבתי את זה 71,236 פעמים, זה לא חידוש מעכשיו.

אם כי כבר מיליון פעם אמרתי שלא צריך להגזים, וש-96.3% מהסטטיסטיקות שאנשים מצטטים מומצאות ברגע הכתיבה.
כמו הנ"ל ? הבנתי את הבדיחה אני לא סתום (- :
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
כמו הנ"ל ? הבנתי את הבדיחה אני לא סתום (- :
אם מדברים על סטטיסטיקות, אז כדי להסיק מסקנות כלליות, יש צורך במדגם שהוא גם מייצג וגם מספיק גדול.
כאן גודל המדגם הוא 1, ולא בטוח שהוא מייצג, כך שזה לא מהווה הוכחה שאתה לא סתום.

עם זאת, לא נדרשת הוכחה שאתה לא סתום. זו ברירת המחדל, שאנשים לאו דווקא סתומים.

ובאופן סימטרי, אם מישהו כתב איזושהי שטות, זה לא מוכיח שהוא טיפש -- שוב, זה רק מדגם בגודל 1 ולאו דווקא מייצג.

עם זאת, יש כאן כמה וכמה שכבר הוכיחו באופן מתמשך ועיקבי שהם סתומים, עם מדגם מספיק גדול ומספיק מייצג :)
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
למי שמעוניין -- אחד הפוסטים הראשונים שלי באתר -- דצמבר 2009(!) -- היה על ההבדל בין ויניל מול דיסקים (קבצים וסטרימינג לא היו נפוצים אז) בניגוד להבדל בין אנלוגי לדיגיטלי.
 

arb

אוהב את התחום
הודעות
361
מעורבות
131
נקודות
43
עמיר

שוב כמה עובדות לסבר האוזן;

למרות מה שחשבת, אני משתמש אך ורק בזרוע לינארית מתקדמת. אז תסכים איתי שרמת העיוותים אצלי מן הסתם הצטמצמה.

אף על פי כן, קיים מצב שבו זרוע יוניפיווט או פורפיינט תשמענה על אותה מערכת טוב יותר מזרוע לינארית. אפשר לשאול את מייקל פרמר מה הוא חושב על זה בהקשר לזרועות של קוזמה. סליחה שכחתי שהס מלהזכיר אותו כאן.
כמובן שאנחנו מדברים על שימוש באותו ראש. המסקנה הזו היא שוב נגזרת מהשוואה שנעשתה על מערכת אולטרה מושקעת.

נכון יש לי סימפטיה לציוד ווינטג שכולל מנורות בדרגות ההגברה והוא אכן המועדף עלי. למותר לציין שזה לא מהסיבה שהוא מעוות או לחילופין עושה לי נעים. זה כולל pre pre של קונרד מתחילת שנות השמונים, מבוסס נוויסטורים, שנרכש לא מזמן ושודרג. הוא שודך לסט אפ מהסיבה הפשוטה שלא מצאתי טרנספורמר מתקדם שמשתווה לו מבחינת ביצועים ויכולות סוניות.

גילוי נאות, למרות האמור לעיל, אני אישית מאד אוהב ומעריך ציוד טרנזיסטורי כוחני עכשווי, ולא רק מנורתי.

מבחינת כוס התה שלי בנוגע למקור, אז cd (למרות שיש לי לא מעט תקליטורים) והזרמה שתלויה מן הסתם גם ברשת, הרבה פחות רלוונטים עבורי מתקליטים מהסיבה הפשוטה; העדר היכולת לייצר איכות סונית שמתקרבת למה שהויניל מגלם.

אותי אין צורך לשכנע שתקליטים (לא רק) עלולים להשמע שונה האחד מהשני בקיצוניות, גם אם מדובר באותו תקליט. אז מה האישו עמיר? אם זה לא ככה, עדיף לי לסגור המערכת. זה יכול לקרות בהשוואה של מהדורה מוקדמת מול ראישיו מאוחר (ואגב זה יכול לעבוד בשני הכיוונים), כל שכן אם מדובר במשקל שונה וכו. כבר נתקלתי בהשוואה של סט קלאסי שהודפס פחות או יותר באותן השנים רק שאחד יוצר בגרמניה השני בארה"ב, והשוני בניהם היה תהומי ובלתי נתפס.

לגבי התלונות של מיכאל פיין אני רק יכול להניח שקיים מצב שאין ברשותו מערכת שתשחזר לאוזניו המיומנות את ההקלטות שערך שלא רק הוא טרח להפיק וזאת בצורה ראויה.

לצערי כאלה מערכות לא חסרות ובהקשר הנדון לא פעם הסנדלר הולך יחף.

זה בדיוק מחזיר אותי לפיסקה שבא אתה מציין שהוויניל יש בו טעם לפגם כבר מעצם תהליך הפקתו הכביכול מסרס. מילא לגבי הבס, אבל אתה רציני לגבי התחום הדינמי, הפרדות וכו. בו כל זה הוא בגדר נתונים שרחוקים מלחזות פרומיל מהתוצאה הסונית שאליה ניתן להגיע עם הוויניל.

אם לא לרמות את עצמי, אז חשוב לי להדגיש בפוסט זה שהוויניל רחוק מלהשמע מעוות, מנומס, מפונפן וכביכול מוסיקלי. שוב זו הנחה אודיופילית שגויה שמנותקת מהמציאות מאה שמונים מעלות.
 
נערך לאחרונה ב:

Juiced

חבר משקיען
הודעות
1,087
מעורבות
358
נקודות
83
הכל תלוי באיזה dac יש לכם

אין מה לעשות, דיגיטלי פשוט יותר דינאמי אבל תקליטים זה כיף, נוסטלגיה, סנטימנטליות
אולי גם הקסטות יעשו או שכבר עשו comeback

למה צריך סידי היום כשיש סטרימינג,
גם ה form factor של שהכל מפלסטיק זול לא כזה קורץ לעין למרות שיש גם מקרטון
חווית השימוש משעממת כי מלבד המגש שיוצא או המכסה שנפתח, הכל כפתורים

ההתעסקות בוינייל, התמונה על הקרטון, מדפים עמוסים בתקליטים, ה flip לתקליט עם האצבעות כשמחליפים צד, ה needle drop..
יש בזה קסם מסויים שזה מכני, אנלוגי כזה לעומת הדיגיטל .. אם נניח בצד את האיכות שמע

כשאני הולך ברחוב אני תמיד רואה ערימות דיסקים שנזרקו. נדיר שהראה תקליטים, אפילו מעפנים.
זה או שכבר לא זורקים או שהם נאספים מאוד מהר
 

moshe625

חבר משקיען
הודעות
1,096
מעורבות
345
נקודות
83
הכל תלוי באיזה dac יש לכם

אין מה לעשות, דיגיטלי פשוט יותר דינאמי אבל תקליטים זה כיף, נוסטלגיה, סנטימנטליות
אולי גם הקסטות יעשו או שכבר עשו comeback

למה צריך סידי היום כשיש סטרימינג,
גם ה form factor של שהכל מפלסטיק זול לא כזה קורץ לעין למרות שיש גם מקרטון
חווית השימוש משעממת כי מלבד המגש שיוצא או המכסה שנפתח, הכל כפתורים

ההתעסקות בוינייל, התמונה על הקרטון, מדפים עמוסים בתקליטים, ה flip לתקליט עם האצבעות כשמחליפים צד, ה needle drop..
יש בזה קסם מסויים שזה מכני, אנלוגי כזה לעומת הדיגיטל .. אם נניח בצד את האיכות שמע

כשאני הולך ברחוב אני תמיד רואה ערימות דיסקים שנזרקו. נדיר שהראה תקליטים, אפילו מעפנים.
זה או שכבר לא זורקים או שהם נאספים מאוד מהר

שכחת להוסיף שגם עושה נעימי בגב.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
עמיר

שוב כמה עובדות לסבר האוזן;

למרות מה שחשבת, אני משתמש אך ורק בזרוע לינארית מתקדמת. אז תסכים איתי שרמת העיוותים אצלי מן הסתם הצטמצמה.

אף על פי כן, קיים מצב שבו זרוע יוניפיווט או פורפיינט תשמענה על אותה מערכת טוב יותר מלינארית. אפשר לשאול את מייקל פרמר מה הוא חושב על זה בהקשר של הקוזמה. סליחה שכחתי שהס מלהזכיר אותו כאן.
כמובן שאנחנו מדברים על שימוש באותו ראש. המסקנה הזו היא שוב נגזרת מהשוואה שנעשתה על מערכת אולטרה מושקעת.

נכון יש לי סימפטיה לציוד ווינטג שכולל מנורות בדרגות ההגברה והוא אכן המועדף עלי. למותר לציין שזה לא מהסיבה שהוא מעוות או לחילופין עושה לי נעים. זה כולל pre pre של קונרד מתחילת שנות השמונים, מבוסס נוויסטורים, שנרכש לא מזמן ושודרג. הוא שודך לסט אפ מהסיבה הפשוטה שלא מצאתי טרנספורמר מתקדם שמשתווה לו מבחינת ביצועים ויכולות סוניות.

גילוי נאות, למרות האמור לעיל, אני אישית מאד אוהב ומעריך ציוד טרנזיסטורי כוחני עכשווי, ולא רק מנורתי.

מבחינת כוס התה שלי בנוגע למקור, אז cd (למרות שיש לי לא מעט תקליטורים) והזרמה שתלויה מן הסתם גם ברשת, הרבה פחות רלוונטים עבורי מתקליטים מהסיבה הפשוטה; העדר היכולת לייצר איכות סונית שמתקרבת למה שהויניל מגלם.

אותי אין צורך לשכנע שתקליטים (לא רק) עלולים להשמע שונה האחד מהשני בקיצוניות, גם אם מדובר באותו תקליט. אז מה האישו עמיר? אם זה לא ככה, עדיף לי לסגור המערכת. זה יכול לקרות בהשוואה של מהדורה מוקדמת מול ראישיו מאוחר (ואגב זה יכול לעבוד בשני הכיוונים), כל שכן אם מדובר במשקל שונה וכו. כבר נתקלתי בהשוואה של סט קלאסי שהודפס פחות או יותר באותן השנים רק שאחד יוצר בגרמניה השני בארה"ב, והשוני בניהם היה תהומי ובלתי נתפס.

לגבי התלונות של מיכאל פיין אני רק יכול להניח שקיים מצב שאין ברשותו מערכת שתשחזר לאוזניו המיומנות את ההקלטות שערך שלא רק הוא טרח להפיק וזאת בצורה ראויה.

לצערי כאלה מערכות לא חסרות ובהקשר הנדון לא פעם הסנדלר הולך יחף.

זה בדיוק מחזיר אותי לפיסקה שבא אתה מציין שהוויניל יש בו טעם לפגם כבר מעצם תהליך הפקתו הכביכול מסרס. מילא לגבי הבס, אבל אתה רציני לגבי התחום הדינמי, הפרדות וכו. בו כל זה הוא בגדר נתונים שרחוקים מלחזות פרומיל מתוצאה סונית שאליה ניתן להגיע, בעיקר באמצעות התאמות חשמליות וסינרגיית הסיגנל.

אם לא לרמות את עצמי, אז חשוב לי להדגיש בפוסט זה שהוויניל רחוק מלהשמע מעוות, מנומס, מפונפן וכביכול מוסיקלי. שוב זו הנחה אודיופילית שגויה שמנותקת מהמציאות מאה שמונים מעלות.
גם לאחר צימצום עיוותי העקיבה, עדיין נשארים רבים אחרים.

ברור שלא תאהב את הרעיון שמה שאתה אוהב זה עיוותים, אבל כעובדה, זה המצב.

אתה מתייחס לאיכות לפי מה שנשמע לך יותר טוב, גם כאשר ידוע שהוכנסו בו עיוותים.
אני רציני לגמרי לגבי הבס, הקטנת הפרדת הערוצים, התחום הדינמי, הכל.

לפעמים שומעים בוויניל יותר פרטים לא בגלל שהוא יותר מפורט, אלא דווקא בגלל צמצום התחום הדינאמי, שזה אומר החלשת הצלילים החזקים והגברת החלשים, כך שצלילים חלשים שבטווח דינאמי מלא מכוסים ע"י החזקים, מוגברים ונשמעים חזק יותר יחסית לצלילים החזקים שהוחלשו.

בניגוד אליך, לטכנאי ומפיקי הקלטות יש את האפשרות להשוות את מה שהם מקליטים לתוצאת ההקלטה, והם יודעים מה מדויק ונכון ומה לא. אם הם מעידים על כך שהקלטות דיגיטליות באיכות דיסק (16/44.1) נשמעות להם דומות למקור האמיתי (לא לדבר העלום שאתה מדבר עליו), וכשהם שומעים תקליטים זה נשמע להם רחוק מזה. לא משנה באיזה פטיפון הם שומעים ועד כמה הוא אינו עונה לדרישותיך, הרי אתה עצמך מעיד שהמרחק בין דיסק לוויניל הוא עצום, וככל שתדגיש זאת יותר תדגיש שהמרחק מהדיסק, שנתון שהוא מאוד דומה למקור, הוא גדול.

בקיצור, אתה שופט דברים לפי מה שנשמע לך קוהרנטי, או כל מיני תיאורים כאלה, אבל אין לך מושג ירוק איזה מתאם יש בין זה למציאות, ומתפלא שאחרים לא מתייחסים לזה ברצינות, כשידוע ונתון שבמה שאתה אוהב ומעריך יש עיוותים אינהרנטיים לדרך הכנתו.

אז תמשיך לרמות את עצמך כמה שאתה רוצה, והכי חשוב, תיהנה מהמוזיקה.

עייפתי מהדיון חסר התועלת הזה.
 

moshe625

חבר משקיען
הודעות
1,096
מעורבות
345
נקודות
83
כמה שטויות אלוהים ישמרנו.
 

arb

אוהב את התחום
הודעות
361
מעורבות
131
נקודות
43
עמיר

אתה יכול להאמין לי או לא, אין לי בעיה עם הטענה שהתוצאה אצלי טומנת בחובה עיוותים למכביר. שלא לדבר על תוספת מנת עיוותים לא מבוטלת מההגברה המנורתית שברשותי.

מה רע לשמוע מידי פעם יותר פרטים ממלודיה x כפי שאתה טוען קורה כשמאזינים לוויניל. בניגוד אלייך לי זה לא מפריע נהפוכו, בעיקר לאור העובדה שבדגיטל לא שומעים אותם.

לדידך אין לי מושג ירוק על הפער שמתקיים בין מה שאני שומע למציאות. האמת פתאום זה הפך למעניין.

רק היום נפל לי האסימון. הבנתי שאני מרמה את עצמי, משום שאני מאזין למניפולציה סונית שבניגוד להקלטה דיגיטלית היא מצויה הרחק מהמציאות והמקור המוקלט.

דבר אחד לא מסתדר לי, אם זה פתאום כל כך פשוט וברור, איך יכול להיות שזה רחוק מלקבל ביטוי בסאונד.
 
נערך לאחרונה ב:

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
עמיר

אתה יכול להאמין לי או לא, אין לי בעיה אם מה שאתה טוען ביחס למה שאני שומע, גם עם התוצאה אצלי מהוויניל טומנת בחובה עיוותים למכביר. שלא לדבר על תוספת מנת עיוותים לא מבוטלת מההגברה המנורתית שברשותי.

מה רע לשמוע מידי פעם יותר פרטים ממלודיה x כפי שאתה טוען קורה כשמאזינים לוויניל. בניגוד אלייך לי זה לא מפריע נהפוכו, בעיקר לאור העובדה שבדגיטל לא שומעים אותם.

לדידך אין לי מושג ירוק על הפער שמתקיים בין מה שאני שומע למציאות. האמת פתאום זה הפך למעניין.

רק היום נפל לי האסימון. הבנתי שאני מרמה את עצמי, משום שאני מאזין למניפולציה סונית שבניגוד להקלטה דיגיטלית היא מצויה הרחק מהמציאות והמקור המוקלט.

רק דבר אחד לא מסתדר לי, אם זה כל כך פשוט וברור, איך יכול להיות שזה רחוק מלקבל ביטוי בסאונד.
אין לי שום בעיה עם לשמוע עיוותים וליהנות מזה -- אני לגמרי בעד, ולכן השקעתי סכומים ניכרים בפטיפון, זרוע, ראש, peripheral ring, פונו סטייג' מנורתי, מונובלוקים מנורתיים -- בכייף לגמרי.

הדבר היחיד שיש לי ויכוח איתו הוא הטענה המופרכת מיסודה שזה יותר מדוייק/ריאליסטי או הכי דומה למאסטר טייפ. אם אתה מאמין בזה, אתה מרמה את עצמך, וגם עם זה אין לי בעייה.

למעשה, הימרתי את דתי -- במקור הייתי מאלה שחושבים שהצליל של ויניל הוא מיופייף, ושרודפים אחרי הצליל הנכון, המדויק, הקרוב ביותר למאסטר, ואז הקריטריון שלי לבחירת ציוד היה כזה שמשתמשים/השתמשו בו באולפני הקלטות של מוזיקה קלאסית -- ציוד דיגיטלי של EMM Labs, רמקולים מהטופ של סידרת 800 של B&W וכד'.

באיזשהו שלב התחלתי להבין שזה מרדף מטופש וחסר תועלת, ושמראש ההקלטות לא מנסות לשמר צליל נכון/מדויק/ריאליסטי -- הסברתי את זה המון פעמים -- ובעצם המטרה היא לכייף, ואם משהו מיופייף, שיהייה, וואלה בכייף -- ואז עברתי למנורות והחלפתי את הציוד האנלוגי הבסיסי שהיה לי למשהו יותר מתאים לשאר המערכת.
 

al2813

אוהב את התחום
הודעות
411
מעורבות
168
נקודות
43
דיון מעניין ולמדתי הרבה דברים מהפוסטים האחרונים. תמיד פתוח ללמוד ולהחכים. דעתי המאד הענייה היא שחלאס עם ההכללות. אני שומע הערב רק תקליטים שאת חלקם קניתי בסוף שבוע ביריד יד שנייה בלי לשמוע. איזה הדפסה מחודשת של the gift של the Jam. הוויניל נשמע שדוף שטוח וחסר חיים לחלוטין. אחר כך מונו uk מטריקס 5- של Rubber Soul. איזה חיים איזה רעננות. אין ובאחריות שום גרסה דיגיטלית של האלבום האלמותי הזה שנשמעת כך ואתם יכולים לתת לי הרצאות מהיום עד מחר. אין לי מושג במדע והאוזניים בנות ה-53 שלי בקושי מגיעות ל-15 קילוהרץ. אני נהנה וזה העיקר. שיהיה לכם ערב מצויין.
 

Audiogod

מושעה
הודעות
353
מעורבות
32
נקודות
28
המדיה הפיזית היא ז"ל
היא רק לאלה שנהנים מהנוסטלגיה
סטרימינג Lossless הוא העתיד
עד אינסוף אלבומים, הכל זמין בלחיצת כפתור
DAC מודרני ב2000$ שמזרים LOSSLESS נשמע טוב כמו או מתעלה על נגני דיסקים/ פטפונים שעולים גם פי 100
 

shokroun

חבר משקיען
הודעות
1,442
מעורבות
710
נקודות
113
המדיה הפיזית היא ז"ל
היא רק לאלה שנהנים מהנוסטלגיה
סטרימינג Lossless הוא העתיד
עד אינסוף אלבומים, הכל זמין בלחיצת כפתור
DAC מודרני ב2000$ שמזרים LOSSLESS נשמע טוב כמו או מתעלה על נגני דיסקים/ פטפונים שעולים גם פי 100
כלומר, הנאה מנוסטלגיה היא פחותה מהנאה אחרת? לפחות אתה מסכים שיש הנאה, את ערכיות ההנאה אל לנו לקבוע.
העתיד זה לא ההווה. ובהחלט ייתכן שהעתיד ייתר את המדיה הפיזית, בינתיים מתרבות העדויות שיש גם יש מקום למדיה הפיזית.
אגב, דאק מודרני יכול גם להתחבר לטרנספורט. לידיעתך. ומי שמזרים זה הסטרימר / מחשב לא הדאק. הדאק מדקדק את הסיגנל, מדאקדק ומדייק. ולא כל הדאקים ב2000 דולר שווים אחד לשני. וצריך לדאקדק בדבר. וכן הלאה....
 

al2813

אוהב את התחום
הודעות
411
מעורבות
168
נקודות
43
המדיה הפיזית היא ז"ל
היא רק לאלה שנהנים מהנוסטלגיה
סטרימינג Lossless הוא העתיד

לא אתווכח איתך רק אתן דוגמא אחת בלבד: להקה אלמונית בשם הביטלס. אם אתה מסתפק בשירות סטרימינג יש לך גישה אך ורק למאסטרים הדיגיטלים שיצאו החל מ-2009. לכמה מהאלבומים מילא משום שיש לך גישה למאסטרים היותר חדשים שעשה ג׳יילס מרטין, אבל לאחרים אוי ואבוי. תנסה להעשות השוואה בין אלה לבין הדיסקים (עזוב ויניל אני אפילו לא מנסה) שנמכרו לפני הפיגוע של 2009 אתה יכול למצוא אותם בקלות . בכל מיקרה לא נראה לי שתנסה. תהנה מהסטרימינג losless.....

ודרך אגב אני (ועוד ריאקציונרים אחרים כאן אני משוכנע) משקיע בסטאפ הסטרימינג שלי המון זמן מחשבה וכסף כולל מנויים לשני שירותי סטרימינג. אני מקשיב להרבה מוזיקה שאין לי כלל כוונה לרכוש במדיה פיזית.
 


למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור