עיבוד חופשי לכמה מהטיפים המופיעים בספר Get Better Sound מאת Jim Smith .
מובא כאן חלק קטן מתוך 292 הטיפים שבספר.
1. מיקום המערכת.
מיקום המערכת המומלץ מתבצע בכמה שלבים.
1 א'. שלב ראשון הוא קביעת מיקום משוער של הרמקולים ונקודת ההאזנה.
בהתאם לצורת ומידות החדר, מחליטים ליד איזה קיר יעמדו הרמקולים, מיקום משוער של הרמקולים וכן מיקום משוער של נקודת ההאזנה.
עם מסקינג טייפ מסמנים לאורך החדר את קוו האמצע.
עם מסקינג טייפ מסמנים רשתות (קווים לאורך ולרוחב) באזור המיקום המשוער של הרמקולים, כאשר הקווים המסומנים לרמקול הימני והשמאלי הם במרחקים זהים מקו האמצע ובמרחקים זהים מהקיר, במרחק של כמה סנטימטרים בין כל אחד מהקווים המסומנים.
עם מסקינג טייפ מסמנים מספר קווים החוצים את קוו האמצע ומקבילים למיקום הרמקולים, באזור המיקום המשוער של נקודת ההאזנה, במרחק של כמה סנטימטרים בין כל אחד מהקווים המסומנים.
1 ב'. מציבים כיסא באזור נקודת ההאזנה המשוערת ומאזינים למוסיקה מהרמקולים. מדי פעם מזיזים את הכיסא קדימה ואחורה ומוצאים את הנקודה בה הבסים (התדרים הנמוכים) נשמעים במיטבם. האופן בו נשמעים הבסים מושפע באופן משמעותי ביותר מהגלים העומדים, אשר מיקומם נגזר ממבנה חדר ההאזנה.
נקודת ההאזנה שאותרה בשלב זה אינה בהכרח נקודת ההאזנה הסופית, משום שיתכן והיא תשתנה מעט לאחר איתור המיקום הסופי של הרמקולים.
1 ג'. מאתרים את המרחק המיטבי בין הרמקולים.
כלל אצבע למרחק ההתחלתי בין הרמקולים הוא שהמרחק בין הרמקולים יהיה 80% מהמרחק בין כל אוזן לטוויטר של הרמקול.
ההמלצה היא להשמיע תקליט או תקליטור עם קול אישה בהקלטה מונופונית.
מזיזים את הרמקולים (מקרבים או מרחיקים אותם זה מזה) על קווי הרשת המסומנים כך שקול הזמרת נשמע בנקודה מוגדרת, באמצע. במיקום טוב של הרמקולים, עם הרחקה נוספת של הרמקולים זה מזה, קול הזמרת יהיה דק יותר והוא כבר לא יישמע מנקודה מוגדרת ומדויקת באמצע. בשלב זה גם מאתרים את זווית ההטיה הרצויה של הרמקולים.
1 ד'. מאתרים את המרחק המיטבי של הרמקולים מהקיר.
משמיעים מוסיקה ומאתרים את מרחק הרמקולים מהקיר בו מושג איזון טונאלי מיטבי. במידת הצורך, מקזזים גם את זווית ההטיה.
1 ה'. חוזרים מספר פעמים על שלושת השלבים הקודמים ומבצעים קיזוזים. הקיזוזים נחוצים משום ששינוי מיקום הרמקולים משפיע על המיקום המיטבי של נקודת ההאזנה ושינוי נקודת ההאזנה משפיע על המיקום המיטבי של הרמקולים. לאחר כל הקיזוזים, כל המיקומים הם מיטביים: מיקום נקודת ההאזנה, מרחק הרמקולים מהקיר ומרחק הרמקולים האחד מהשני.
לאחר קביעת המיקומים הסופית, ניתן להסיר את פסי המסקינג טייפ.
2. מומלץ שלא יהיה שום דבר בין הרמקולים, לא רהיט ולא המערכת עצמה. לכן, המיקום המומלץ של המערכת עצמה הוא ליד אחד מהקירות הצדדיים. כאשר יש אילוצי מיקום בחדר ההאזנה וניתן להציב את המערכת עצמה רק ליד הקיר של הרמקולים, ההמלצה היא שהמערכת תהיה צמודה ככל הניתן לקיר, כאשר הרמקולים רחוקים מהקיר יותר מהמערכת והמערכת לא נמצאת בין הרמקולים, בקו ישר איתם.
3. מומלץ שלא יהיה רהיט כלשהו בין הרמקולים לבין נקודת ההאזנה.
4. לפעמים, כאשר בנקודת ההאזנה יש ספה, גב הספה משפיע על הגלים העומדים. לכן, יש למצוא באמצעות ניסוי אם עדיף ספה, או כורסא, או כיסא בנקודת ההאזנה.
5. רצפת עץ, או פרקט, עדיפים על רצפת בטון, או מרצפות. כאשר אין רצפת עץ, שטיח יכול לשפר את איכות צליל המערכת.
מובא כאן חלק קטן מתוך 292 הטיפים שבספר.
1. מיקום המערכת.
מיקום המערכת המומלץ מתבצע בכמה שלבים.
1 א'. שלב ראשון הוא קביעת מיקום משוער של הרמקולים ונקודת ההאזנה.
בהתאם לצורת ומידות החדר, מחליטים ליד איזה קיר יעמדו הרמקולים, מיקום משוער של הרמקולים וכן מיקום משוער של נקודת ההאזנה.
עם מסקינג טייפ מסמנים לאורך החדר את קוו האמצע.
עם מסקינג טייפ מסמנים רשתות (קווים לאורך ולרוחב) באזור המיקום המשוער של הרמקולים, כאשר הקווים המסומנים לרמקול הימני והשמאלי הם במרחקים זהים מקו האמצע ובמרחקים זהים מהקיר, במרחק של כמה סנטימטרים בין כל אחד מהקווים המסומנים.
עם מסקינג טייפ מסמנים מספר קווים החוצים את קוו האמצע ומקבילים למיקום הרמקולים, באזור המיקום המשוער של נקודת ההאזנה, במרחק של כמה סנטימטרים בין כל אחד מהקווים המסומנים.
1 ב'. מציבים כיסא באזור נקודת ההאזנה המשוערת ומאזינים למוסיקה מהרמקולים. מדי פעם מזיזים את הכיסא קדימה ואחורה ומוצאים את הנקודה בה הבסים (התדרים הנמוכים) נשמעים במיטבם. האופן בו נשמעים הבסים מושפע באופן משמעותי ביותר מהגלים העומדים, אשר מיקומם נגזר ממבנה חדר ההאזנה.
נקודת ההאזנה שאותרה בשלב זה אינה בהכרח נקודת ההאזנה הסופית, משום שיתכן והיא תשתנה מעט לאחר איתור המיקום הסופי של הרמקולים.
1 ג'. מאתרים את המרחק המיטבי בין הרמקולים.
כלל אצבע למרחק ההתחלתי בין הרמקולים הוא שהמרחק בין הרמקולים יהיה 80% מהמרחק בין כל אוזן לטוויטר של הרמקול.
ההמלצה היא להשמיע תקליט או תקליטור עם קול אישה בהקלטה מונופונית.
מזיזים את הרמקולים (מקרבים או מרחיקים אותם זה מזה) על קווי הרשת המסומנים כך שקול הזמרת נשמע בנקודה מוגדרת, באמצע. במיקום טוב של הרמקולים, עם הרחקה נוספת של הרמקולים זה מזה, קול הזמרת יהיה דק יותר והוא כבר לא יישמע מנקודה מוגדרת ומדויקת באמצע. בשלב זה גם מאתרים את זווית ההטיה הרצויה של הרמקולים.
1 ד'. מאתרים את המרחק המיטבי של הרמקולים מהקיר.
משמיעים מוסיקה ומאתרים את מרחק הרמקולים מהקיר בו מושג איזון טונאלי מיטבי. במידת הצורך, מקזזים גם את זווית ההטיה.
1 ה'. חוזרים מספר פעמים על שלושת השלבים הקודמים ומבצעים קיזוזים. הקיזוזים נחוצים משום ששינוי מיקום הרמקולים משפיע על המיקום המיטבי של נקודת ההאזנה ושינוי נקודת ההאזנה משפיע על המיקום המיטבי של הרמקולים. לאחר כל הקיזוזים, כל המיקומים הם מיטביים: מיקום נקודת ההאזנה, מרחק הרמקולים מהקיר ומרחק הרמקולים האחד מהשני.
לאחר קביעת המיקומים הסופית, ניתן להסיר את פסי המסקינג טייפ.
2. מומלץ שלא יהיה שום דבר בין הרמקולים, לא רהיט ולא המערכת עצמה. לכן, המיקום המומלץ של המערכת עצמה הוא ליד אחד מהקירות הצדדיים. כאשר יש אילוצי מיקום בחדר ההאזנה וניתן להציב את המערכת עצמה רק ליד הקיר של הרמקולים, ההמלצה היא שהמערכת תהיה צמודה ככל הניתן לקיר, כאשר הרמקולים רחוקים מהקיר יותר מהמערכת והמערכת לא נמצאת בין הרמקולים, בקו ישר איתם.
3. מומלץ שלא יהיה רהיט כלשהו בין הרמקולים לבין נקודת ההאזנה.
4. לפעמים, כאשר בנקודת ההאזנה יש ספה, גב הספה משפיע על הגלים העומדים. לכן, יש למצוא באמצעות ניסוי אם עדיף ספה, או כורסא, או כיסא בנקודת ההאזנה.
5. רצפת עץ, או פרקט, עדיפים על רצפת בטון, או מרצפות. כאשר אין רצפת עץ, שטיח יכול לשפר את איכות צליל המערכת.
