ואתה בדקת שאתה ממהיר להגן על המוצר? יש לך בכלל מושג בסיסי בחומרים או חשמל? מחברים איכותיים שזה הפלאג של הכבל והבננה במכשיר מצופים זהב 24 קראט. זהב זו מתכת אצילית ולכן לא מקיימת כל משיכה או אינטאקציה אלקטרונית עם חומרים אחרים. מכאן שהזהב עמיד בפני קורוזיה לאורך זמן (אינו מתחמצן). זהב הוא גם מוליך טוב (פחות טוב מנחושת), אבל במגע גלווני ללא הלחמה, אז הכי טוב זה זהב עם זהב. אז איך בדיוק חומר נוזלי צד ג' יכול לשפר משהו במגע בין שתי פיסות זהב? מדובר בהולכה חשמלית ולא תרמית ששם זה סיפור אחר שכן משחות תרמיות משפרות מעברי חום בין גופים. ובכלל, התנגדות המגע של זהב עם זהם או בדיל עם בדיל נמוכה מאד. שיפור שלה חסר כל השפעה על ההתנגדות הכוללת של המעגל. וגם אם יש השפעה זניחה, איך בדיוק הקטנת התנגדות הולכה משפיעה על איכות הסאונד? החברות הללו מחפשות בנירות להיציא פטנטים שאפשר להדביק להם סוג של הגיון עבור מי שאינו מבין בתחום הטכני וצמא לשיפורים, דייהנו, קהל האודיפילים.
אם המגע כבל למכשיר מאד מטריד אותך, אז תלחים את הכבל למכשיר וסיימת עניין. זה מגע הרבה יותר טוב ועמיד מאשר נוזלי פלא.
יש גם את המוצר הזה:
http://www.machinadynamica.com/machina31.htm
אבני מיניארליים שאתה מצמיד לכבל והן סופגות רעשי EMI ומשפרות את הסאונד לטענת החברה שמוכרת אותם. זה כמובן קשקוש, אבל גם מאחורי זה יש את פיסת ההגיון התכני (חומרים אלו מגיבים לקרינה אלקטרומגנטית עי עירור של אלטרונים אשר סופגים את מנות האנגיה ואז משתחררים לאט באפקט דעיכה שמשחרר קרינה בעוצמה נמוכה יותר ולאורך יותר זמן). האם זה מספיק בכדי להביא לשינוי מדיד? ברור שלא, אבל זה מספיק בשביל לגרום לאודיפיל לשלוף כרטיס אשראי ולשלם 200 דולר לשקית קטנה כזאת...