אני יכול להבין את הכיף
ויש הרבה כיף מאחורי תקליט .
אני זוכר כשהייתי נער הייתי מתיישב בחדר עם הרמקולים חסרי השם שהיו לי ופטיפון משולב רדיו וקסטה.
הייתי מתמסר למוסיקה נהנה מכל רגע.
אפילו מלקום מהמיטה ולהחליף צד.
היום אני מוצא את עצמי כל הזמן מתרוצץ אחרי הילדים , שיעורי בית מבחנים ניקיונות אוכל ועוד ניקיונות וברקע תוכניות ילדים ובערב חדשות שאשתי חייבת .
נקודות האושר הם בדרך לעבודה.
לוקח אנטי מירמורון וממשיך לסדר את הבית