התחדשתי במעמד של FINITE ELEMENT ** רשמים ראשוניים בעמוד 2**
- פותח הנושא ni-ro
- פורסם בתאריך
ni-ro
חבר משקיען
- הודעות
- 1,335
- מעורבות
- 705
- נקודות
- 113
תודה רבה נמר
BigYossiCohen1
חבר אתר
- הודעות
- 28
- מעורבות
- 12
- נקודות
- 8
תתחדש מאוד יפה ואלגנט
BigYossiCohen1
חבר אתר
- הודעות
- 28
- מעורבות
- 12
- נקודות
- 8
הכי דרמה ברמקולים כדאי לך לנסות במקום גלגלים
.
ni-ro
חבר משקיען
- הודעות
- 1,335
- מעורבות
- 705
- נקודות
- 113
תודות לסגר, ולאחר האזנה אינטנסיבית (בין 3-5 שעות מידי יום, בסופש קצת יותר), להלן מסקנות ביניים שלי (הואיל ולא מדובר במוצר אלקטרוני חדש המצריך break-in, לא הבחנתי בשינוי משמעותי בסאונד בין היום הראשון לחמישי שהסטנד הגיע, מעבר אולי להתרגלות לסאונד החדש). להלן רשמי לאחר כמעט שבוע עם הסטנד:
(1). גודל- הסאונד נהיה גדול יותר. ממש גדול יותר. פסנתר של קייט ג'ארד באלבום cole concert מקבל גודל של פסנתר כנף אמיתי, המוסיקה יוצאת יותר ויותר מצידי הרמקולים ואף מעל לגובהם (כ-120 ס"מ כולל רגליות) ומרחפת באוויר.
(2). נאמנות למקור- נכון שכל הקלטה טומנת בחובה סימפולים, מיקסים של טכנאי הסאונד וכול שאר הירקות... אבל בכל ההקלטות (בטח באלו המשחזרות כילים אקוסטיים), ניתן כעת להבחין יותר בגודל הכלי (לדוגמא בהקלטות שיש ריבוי כלי נשיפה ניתן לזהות ללא קושי ולהבדיל בין: סופרן לבין אלט ו/ או לבין טנור. דוגמא שממחישה את גודל הכילים, ההבדלים ו/ או נאמנות למקור , ניתן לקבל בהאזנה לאלבום של: The little giant - Johnny Griffin ברצועה הראשונה יש סולואים מימין לשמאל של מיטצל ( trumpet), במרכז johnny מנגן ב- tenor sax ונשמאל הטרומבון, עכשיו יותר מתמיד ניתן להבחין בגודל הכלים, מיקומם הפיסי וההבדלים בניהם.
כמו-כן, בהקלטות מסויימות, ניתן ממש לחוש את סוג העץ של הגיטרה, הקונטרה בס, או העור המתוח על התופים.
(3). מנעד- כל פריטה, נשיפה או תזוזזת הסנייר, משחזרת מנעד גדול, ברור וארוך יותר של הצליל, בהשוואה לקודם.
(4). ווליום- השקט והאוויר בין הכלים שהסטנד מייצר, בטח לעומת קודמו של אטקמה עם פלטות זכוכית (פתרון ביניים שנמשך זמן רב מידי), גורם לצליל להיות חזק יוצר (בעצם הווליום לא משתנה, אלה רצפת הרעש פחתה).
(5). תלת מימדיות ועומק במה- תאמת, בפעם הראשונה שהסטנד נכנס לחדר, מעט חששתי שהמסיביות שלו תפגום לי בבמה בין הרמקולים. אז לא!
Wish u where here האלמותי, מציג במה ועומק מרשימים. גם, kind of blue של מיילס דוויס ועוד ועוד רצועות, מציגות במה מרשימה. הטיב לעשות ב Sunday at the Village Vanguard של ביל אוונס (הופעה חיה שמשוחזרת בצורה פינומנאלית לטעמי). גם בוואלס לדבי ניתן לחוש שאתה חלק מהקהל הסועדים בהופעה של ביל אוונס. חוויה!
נכון שזה לא כוחות להשוות סטנד של 2,000-2,500 שח (עם פלטות מזכוכית), לסטנד פי 10 ממנו... אבל לטעמי ההבדלים שמיעים וברורים... ושוב המסקנה שהמערכת נמדדת לפי החוליה החלשה ... מרגיז, אבל כל כך נכון.
זהו לבינתיים.
To be continue ....
(1). גודל- הסאונד נהיה גדול יותר. ממש גדול יותר. פסנתר של קייט ג'ארד באלבום cole concert מקבל גודל של פסנתר כנף אמיתי, המוסיקה יוצאת יותר ויותר מצידי הרמקולים ואף מעל לגובהם (כ-120 ס"מ כולל רגליות) ומרחפת באוויר.
(2). נאמנות למקור- נכון שכל הקלטה טומנת בחובה סימפולים, מיקסים של טכנאי הסאונד וכול שאר הירקות... אבל בכל ההקלטות (בטח באלו המשחזרות כילים אקוסטיים), ניתן כעת להבחין יותר בגודל הכלי (לדוגמא בהקלטות שיש ריבוי כלי נשיפה ניתן לזהות ללא קושי ולהבדיל בין: סופרן לבין אלט ו/ או לבין טנור. דוגמא שממחישה את גודל הכילים, ההבדלים ו/ או נאמנות למקור , ניתן לקבל בהאזנה לאלבום של: The little giant - Johnny Griffin ברצועה הראשונה יש סולואים מימין לשמאל של מיטצל ( trumpet), במרכז johnny מנגן ב- tenor sax ונשמאל הטרומבון, עכשיו יותר מתמיד ניתן להבחין בגודל הכלים, מיקומם הפיסי וההבדלים בניהם.
כמו-כן, בהקלטות מסויימות, ניתן ממש לחוש את סוג העץ של הגיטרה, הקונטרה בס, או העור המתוח על התופים.
(3). מנעד- כל פריטה, נשיפה או תזוזזת הסנייר, משחזרת מנעד גדול, ברור וארוך יותר של הצליל, בהשוואה לקודם.
(4). ווליום- השקט והאוויר בין הכלים שהסטנד מייצר, בטח לעומת קודמו של אטקמה עם פלטות זכוכית (פתרון ביניים שנמשך זמן רב מידי), גורם לצליל להיות חזק יוצר (בעצם הווליום לא משתנה, אלה רצפת הרעש פחתה).
(5). תלת מימדיות ועומק במה- תאמת, בפעם הראשונה שהסטנד נכנס לחדר, מעט חששתי שהמסיביות שלו תפגום לי בבמה בין הרמקולים. אז לא!
Wish u where here האלמותי, מציג במה ועומק מרשימים. גם, kind of blue של מיילס דוויס ועוד ועוד רצועות, מציגות במה מרשימה. הטיב לעשות ב Sunday at the Village Vanguard של ביל אוונס (הופעה חיה שמשוחזרת בצורה פינומנאלית לטעמי). גם בוואלס לדבי ניתן לחוש שאתה חלק מהקהל הסועדים בהופעה של ביל אוונס. חוויה!
נכון שזה לא כוחות להשוות סטנד של 2,000-2,500 שח (עם פלטות מזכוכית), לסטנד פי 10 ממנו... אבל לטעמי ההבדלים שמיעים וברורים... ושוב המסקנה שהמערכת נמדדת לפי החוליה החלשה ... מרגיז, אבל כל כך נכון.
זהו לבינתיים.
To be continue ....
