האבחנה בין "ישן" ו"חדש" לוקה קצת בכלליות.
מה שאני הולך להגיד עכשיו מתייחס יותר למגברים וטיונרים, פחות לרמקולים.
אם מסתכלים על ההיסטוריה, במהלך שנות ה-70 היה מאבק עצום בין יצרניות - אירופאיות, יפניות, אמריקאיות - לשפר איכויות. עולם האודיו הביתי היה אז מפותח מאד ורחב, ולכל יצרן היתה קשת רחבה מאד של מוצרים, החל מ-entry level וכלה ב-hi end.
שיא האיכות הושג בסוף שנות ה-70, עם התפתחותם של טרנזיסטורי איכות לאודיו, לינארים מאד, דלי רעש, ועם התגברות מרשימה על תופעות סף והרמוניות אופייניות למגברים טרנזיסטוריים.
שנות השמונים היו חור שחור, מהרבה סיבות ידועות.
עולם האודיו בונה את עצמו ב-20 השנים האחרונות, כעולם נישה, שנלחם על מקומו מול תרבות הקולנוע הביתי.
יצרנים היום לא יכולים להרשות לעצמם לבנות מוצרי "זבל" זולים, לא יהיה לזה שוק. בהשוואה לשנות ה-70 וה-80 - רוב מה שקיים היום הוא באיכות גבוהה.
אני חובב מגברים מסוף שנות ה-70. אני גם עוסק בשיפוץ ומיחדוש להנאתי.
אבל - החוכמה היא להכיר ולמצוא את מוצרי ה-hi end ששוים את זה (כולל ה-Kenwood 9100 שהוזכר), בתוך ים הזבל שהיה אז.
מגברים או טיונרים כאלה, אחרי טיפול מתאים, אינם נופלים ובמקרים רבים עולים על ציוד דומה מודרני.
אינני מקבל את הדעה הרווחת על "חמימות" או "עיגול פינות" או "חוסר שקיפות". זו טענה נפוצה, אך איננה נכונה לדעתי.
והשוויתי באוזן. וגם השוויתי תיכנונים חשמליים של דרגות הגברה.
דוגמה:
Karan Acoustics - נדמה לי שהביקורות על היצרן הזה מהללות ומשבחות.
במגברים שלהם נעשה בדרגות האחרונות שימוש בטרנזיסטורים מסוג RET מתוצרת Sanken (לא אכנס כרגע להסבר מה מהות הטרנזיסטורים האלה).
בחירה מצויינת!
טכנולוגית ה- RET (Ring Effect Transistor) פותחה בשנות ה-70 על ידי Fujitsu, וחברת Sanken היפנית לקחה על עצמה להמשיך לייצר רכיבים אלה עבור שוק ה-hi end המצומצם יחסית שהתחיל לחפש אותם.
אם תמצא מגבר בן 30 שמתוכנן עם RET, או - למשל - שבנוי בתצורת dual monoblock עם שני ספקים נפרדים - קרוב לוודאי שמצאת זהב.
רונן