al2813
אוהב את התחום
- הודעות
- 411
- מעורבות
- 168
- נקודות
- 43
זה היה הטריגר לפוסט שלי על הטווח הדינאמי של תקליטים, ועל הקלטות ביחס למציאות
אני לא יודע אם לענות כאן או בפוסט השני. ננסה כאן. אין לי את הרקע המדעי שיש לך ולכן החלטתי לחפש בפורומים אחרים דיון על הנושא ומצאתי את הפוסט הבא. הדבר המעניין לטעמי הוא ששהוא מתאר בצורה יותר עובדתית את מה שחשתי בעצמי בלי הרקע המדעי.
It's been argued convincingly that DR ratings for vinyl (or more accurately vinyl rips) are somewhat misleading. Analog dynamic range cannot be measured accurately by the DR meter. Also, most modern recordings (not reissues of classics) have a lot of compression and loudness in the master, so you're not really getting an authentic analog master with a digitally recorded LP. What you are getting (if I understand this correctly) is a digital recording presented in an analog playback format, and because of the limitations of that playback format, the loudness and compression of the digital recording is tamed somewhat. I find that when I take LPs of modern digital recordings and rip them to FLAC, the FLAC files tend to score no higher than about 10 on the DR meter, which is better than the 6 or 7 that the equivalent CD might score, but it's still not a great DR score and I consider CDs that top out at 10 to be just OK. That said, the few times I've compared a modern CD with its equivalent LP, the LP always sounds much better to me.
Bottom line is, I can't say that I go for LPs for superior dynamic range, but rather for what is usually a better sounding option than the equivalent CD or digital file. Modern recordings by and large just aren't that dynamic, but the limitations of vinyl present these recordings slightly better. Maybe in another couple of decades the wheel will turn again and people will stop using digital technology to make recorded music loud and harsh.
פוסט נוסף - לטעמי חשוב אפילו יותר משום שלתחושתי (ואם אני טועה אז סליחה) אתה שומע הרבה מוזיקה קלאסית זה משפיע המון על החוויה שלך. אני שומע מוזיקה קלאסית מעט מאד. הרבה יותר רוק קלאסי וג׳ז.
שאלה:
The maximum dynamic range we can put on a vinyl record is around 60 dB.
CD (16bit), on the other hand, can achieve 96 dB dynamic range.
So, according to these numbers, is vinyl really bad to reproduce acceptable dynamic range in recorded music? Or is it a non-issue because maybe most existing "comercial" recordings don't really need anymore than 60 dB for accurate playback?
In pratical terms, what can we say about the real benefits of 96 dB from CD over the 60dB from vinyl? Is this something we can perceive everyday? How many CD's out there actually take any advantage from their increases theoretical dynamic range?
אחת התשובות שהוא קיבל משכה את תשומת ליבי:
Vinyl dynamic range is adequate for most Pop/Rock and Jazz music. For classical music it is quite limited. There's a reason the first group of music fans to adopt the compact disc was the classical crowd.
אם אתה רוצה לקרוא את הדיון כולו הנה הקישור:
Vinyl dynamic range questions
The maximum dynamic range we can put on a vinyl record is around 60 dB. CD (16bit), on the other hand, can achieve 96 dB dynamic range. The...
כשהתחלתי להתלהב (שוב) מהויניל ולקנות (שוב) תקליטים קניתי גם כמה תקליטים חדשים שיצאו בשנים האחרונות (דהיינו לא הדפסה מחודשת אלא אלבום חדש). זו הייתה נפילה. התקליט נשמע על הפנים בהשוואה לסטרימינג. משם הלכתי לכיוון אחד בלבד. לאסוף בויניל את אומני ה-desert island שלי שבמיקרה (או לא במיקרה) פעלו ברובם בין סוף שנות ה-50 לשנות ה-80 - תור הזהב של ההקלטות האנאלוגיות במוזיקה הפופולארית. שם הבנתי עד כמה המאסטר חשוב.
זה די מעניין להתעמק מדוע לויניל יש את כח המשיכה שיש לו למרות מוגבלותו אבל בשבילי בסופו של דבר זה ממש לא משנה דבר משום שהאזנה למוזיקה היא תהליך סוביקטיבי לחלוטין וממש לא בא לי לשנות את זה.
נערך לאחרונה ב:
