המדיה שתשאר לנצח!

[נמר]

האם יצא לכם להיתקל באדם שמאזין לקסטות בתקופה האחרונה?

מעניין אם ישנם אודיופילים שמשתמשים במדיה הזו.
ומשהו מעניין שעלה בראשי, הקסטה שרדה פחות זמן מהתקליט, לפי הלך הרוחות גם הדיסק המוכר והנוח אוטוטו יהיה נחלת העבר. אני חש כי התקליט ממשיך לשרוד מבעד לשינויים הטכנולוגים וההיתקדמות לכיוון הדיגיטלי אומנם משפיעה עליו אך עדיין אינה מתליחה להמית אותו. תקליטים עדיין מודפסים וקלטות מסרו נישמתן לבורא לפני עשור כמעט.

האם יכול להיות כי התקליט הוא המנצח הגדול של המוסיקה המוקלטת?
האם יכול להיות שהקלטת היא מעבר טכנולוגי והדיסק מצטרף לקטגוריה בעוד התקליט נישאר?

האם יכול להיות שהגיע הזמן להודות שמוסיקה ותקליט הן מילים נירדפות ולכן חובבי התקליטים מוצאים בהם את הנשמה האמיתית?

לאחרונה אנו נחשפים לחברות פטיפונים חדשות המיובאות ארצה {אקוסטיק סוליד, מישל, SME}
בנוסף חברות הקלטה "אודיופיליות" ואומנים מובילים אינם מוותרים על ההוצאה האנלוגית בתקליט,
לרוב מושקעות יותר מהמקורות הדיגיטלים ומחירן בהתאם. לא מזמן רכשתי בעזרת שני חברים טובים שאחד מהם גולש ותיק שלנו {ZS} תקליט של דיאנה קרול משנת 2004 במהדורה כפולה ב-180 גרם במחיר שיכול לארח 4 דיסקים מקוריים חדשים בארון המוסיקה שלי. בנוסף ישנן לא מעט הקלטות חדשות בתקליטים לדוגמה להקת ה-פש מוד שמוציאה תקליט חדש בכל פעם. האם מישהו יכול לצפות ולחזות את מותו של התקליט? האם זה יקרה בכלל?

הרבה שאלות ומעט תשובות חד משמעיות.
מה דעתכם?
מהי המדיה המנצחת?

 

[carmi]

אני לא יודע איזה מדיה תיהיה המנצחת, אבל אני רק יכול לקוות שאנחנו (המאזינים) נצא מנצחים, לפי איך שהשוק מתנהל זה ממש לא כך.
רוב האנשים כבר לא קונים מוזיקה מודפסת על וניל או CD - הם מורידים אותה ברשת בדרך כלל באיכות נמוכה.
לצערי ההורדות זו המדיה המנצחת

 

[stereophile]

קלטות הם דוגמא למדיה אנלוגית שלא שרדה מסיבות של אמינות...
התקליט הוא מדיה שלא מתבלה בקלות (‎אם שומרים כמו שצריך כמובן).

לגבי השאלה לגבי המדיה.

אם נסתכל על זה טוב נגלה שהתקליט הוא בעצם ה"מדיה" היחידה שנשארה (ותשאר לאורך זמן).
היום אנו חיים בעולם "דיגיטלי" שבו המדיה הופכת לחסרת משמעות - היום אתה מוריד שיר מהאינטרנט, מנגן אותו עם הסטרימר (שמחובר ל DAC כלשהו). כך נראה ההיי אנד הדיגיטלי.

בתקופה האנלוגית היתה חשיבות למדיה, לשמירה עליה, לטקסיות בניגון שלה וכו'...

 

[רועי51]

קלטות לא שרדו בשל איכות סאונד גרועה ואורך חיים מאוד מוגבל. התקליט מספק איכות צליל מעולה במחיר של אחזקה ושימוש עדינים, קפדניים ולעיתים מתישים. זו הסיבה בשלה התקליט כנראה ינון לנצח.

 

[ס. ריכטר]

היום אנו חיים בעולם "דיגיטלי" שבו המדיה הופכת לחסרת משמעות - היום אתה מוריד שיר מהאינטרנט, מנגן אותו עם הסטרימר (שמחובר ל DAC כלשהו). כך נראה ההיי אנד הדיגיטלי.

בתקופה האנלוגית היתה חשיבות למדיה, לשמירה עליה, לטקסיות בניגון שלה וכו'...

אני גם חושב ככה, בעתיד זה יראה מאוד מוזר שממש נצרכנו למדיה, לחומר כלשהו ולא לנפח אחסון ע"מ לנגן מוזיקה.

לעניות דעתי תקליטים זה נושא של נשמה, כיף ומשחק. יש להם צליל מגניב, והוא לא "יותר טוב" או "פחות טוב". הוא צליל משלו. על אותו משקל אני נזכר בחידוש המופלא, טייפ דאבל-קסט, ואפילו כזה שיודע להקליט מהר :

היינו גוזרים כריכות של אלבומים מהעיתון ומדביקים אותם על כריכות הקסטות, פיתחנו ככה אוספים ואת המושקעים היינו מקליטים מתקליט לקלטת כרום/מטאל . פעם היה עיסוק בסוג הסרט, המיקום בגליל המגנטי ממנו נחתך סרט הקסטה משפיע על איכותה.הו הו הו.

עד היום יש תרמיל שלי, בבית הורי, מלא בקסטות - שאין לי לב לזרוק לזבל. בגרועות היו צצים שירים שהוקלטו קודם באמצע השיר שניגן.

 

[ofir-harlev]

וואו!נכון!
אני אשכרה זוכר שהייתי מקליט כמה דברים על אותה קלטת והייתי שומע את מה שהקלטתי קודם ברקע!!
איזה בזיון!!!

חבר'ה אתם ממשיכים לסקול פה את המדיה הדיגיטלית, אך ללא זה הייתי צריך להיות במשך השבוע האחרון להיות 3 שעות באוטובוסים כל יום ללא כל עיסוק.
שלא לדבר על מכון כושר, רכיבות אופניים וכו'.
אז בבקשה אל תכפישו את שם המדיה הדיגיטלית.

 

[Ozen]

אין בעיה עם המדיה הדיגיטלית - הפחד שלי הוא שאנשים לא יחפשו יותר איכות סאונד.

יותר ויותר אני רואה אנשים מקשיבים למוסיקה דרך הרמקול של הטלפון הנייד שלהם, והם נהנים מכל רגע.

המשימה של השמירה על התקליטים כמדיה הכי איכותית נחה על כתפינו!

 

[yairjazz]

תגובה לנמר

האם יצא לכם להיתקל באדם שמאזין לקסטות בתקופה האחרונה?

מעניין אם ישנם אודיופילים שמשתמשים במדיה הזו.
ומשהו מעניין שעלה בראשי, הקסטה שרדה פחות זמן מהתקליט, לפי הלך הרוחות גם הדיסק המוכר והנוח אוטוטו יהיה נחלת העבר. אני חש כי התקליט ממשיך לשרוד מבעד לשינויים הטכנולוגים וההיתקדמות לכיוון הדיגיטלי אומנם משפיעה עליו אך עדיין אינה מתליחה להמית אותו. תקליטים עדיין מודפסים וקלטות מסרו נישמתן לבורא לפני עשור כמעט.

נמר, אתה צודק לגבי מות הקלטת ואתה טועה לגבי התקליט. התקליט מת כבר מזמן. זה שיש תקליטופילים שעדיין צורכים תקליטים לא אומר שהוא שורד. כשאתה רוצה לקנות תקליט אתה הולך לחנות "מיוחדת" שמחזיקה תקליטים (ישנים או חדשים שהודפסו במיוחד לתקליטופילים). ה CD לעומת זאת עדיין נמכר בחנויות השונות וטרם עבר מן העולם (אם כי זה בהחלט יקרה בעתיד הקרוב, לדעתי)

האם יכול להיות כי התקליט הוא המנצח הגדול של המוסיקה המוקלטת?
האם יכול להיות שהקלטת היא מעבר טכנולוגי והדיסק מצטרף לקטגוריה בעוד התקליט נישאר?

אני בטוח שכמי שעוסק גם בהקלטות אולפניות אתה יודע היטב שההתפתחות הטכנולוגית היתה קודם כל (בסוף המאה ה- 19) הקלטה באמצעות חריטת תקליטים (קרי - הקלטה ישירות על תקליט) משם עברו (לדעתי בשנות ה-30 של המאה ה- 20) להקלטה על מדיה מגנטית (טייפ סלילים עליו הוקלטה כל המוסיקה טרום העידן הדיגיטלי). הקסטה, במהותה דומה לטייפ הסלילים רק קומפקטית יותר, אבל גם התקליטים שאתה כל כך בטוח ביתרונם הוקלטו במקור על מדיה מגנטית ורק משם עברו להדפסה על תקליט כך שמבחינת המנצח הגדול של המוסיקה המוקלטת, אם חייבים להכתיר מישהו - אין ספק שזהו הטייפ.


האם יכול להיות שהגיע הזמן להודות שמוסיקה ותקליט הן מילים נירדפות ולכן חובבי התקליטים מוצאים בהם את הנשמה האמיתית?

ממש לא ! אם כבר מוסיקה וטייפ סלילים הן מילים נרדפות ולכן עד היום יש אומנים שמתעקשים על הקלטה אנלוגית לטייפ סלילים ולא על הקלטה דיגיטאלית. תקליט הוא רק צורה למכור לך את התוכן המוקלט, בדיוק כמו דיסק או קובץ מחשב שמאפשרים האזנה להקלטה דיגיטאלית

לאחרונה אנו נחשפים לחברות פטיפונים חדשות המיובאות ארצה {אקוסטיק סוליד, מישל, SME}
בנוסף חברות הקלטה "אודיופיליות" ואומנים מובילים אינם מוותרים על ההוצאה האנלוגית בתקליט,
לרוב מושקעות יותר מהמקורות הדיגיטלים ומחירן בהתאם.

נו טוב, כי יש מי שקונה. ההשקעה בהוצאה האנלוגית מושקעת יותר מאיזו בחינה ? מבחינת העטיפה ? התמונה ? כמות המלל בטקסט המצורף ? המחיר היקר נובע מכמה סיבות וביניהן (ואני ממש לא יודע איזו סיבה עיקרית יותר מחברתה): העובדה שמדפיסים ומוכרים כמות קטנה גורמת להוצאות ייצור, ושיווק גבוהות יותר, מה גם שלמיטב ידיעתי מבחינה טכנולוגית הליך ההדפסה של תקליט יקר יותר מהליך ההדפסה של דיסק. בנוסף לכל אלה קיים כמובן הרצון למתג את התקליט כמוצר לאנשים שמבינים עניין, אודיופילים שיודעים את "הסוד" ומוכנים לשלם עליו.
בוא נשוב ונזכור שבסופו של דבר אותו תקליט הודפס (במקרה הטוב) מהקלטה אנלוגית שנעשתה בטייפ סלילים או (חלילה) בהקלטה דיגיטאלית, כך שהתקליט הוא בכל מקרה לא המדיה הקרובה ביותר למקור . רוצה היי-פי ? תקנה את טייפ המאסטר (יש הרבה אנשים שעושים את זה)

לא מזמן רכשתי בעזרת שני חברים טובים שאחד מהם גולש ותיק שלנו {ZS} תקליט של דיאנה קרול משנת 2004 במהדורה כפולה ב-180 גרם במחיר שיכול לארח 4 דיסקים מקוריים חדשים בארון המוסיקה שלי.

תנחומיי. אני הייתי קונה 4 דיסקים חדשים (וטובים), אבל זה עניין של טעם אישי. אגב, האם דיאנה קראל הקליטה את המאסטר באנלוגי או שזו המרה לתקליט של מאסר דיגיטאלי ?

בנוסף ישנן לא מעט הקלטות חדשות בתקליטים לדוגמה להקת ה-פש מוד שמוציאה תקליט חדש בכל פעם.

נמר, אתה לא ממש מכיר את הלהקה, נכון ? זו לא להקת ה "פש מוד" אלא Depeche Mode ולא The Peche Mode .



האם מישהו יכול לצפות ולחזות את מותו של התקליט? האם זה יקרה בכלל?

אין מה לצפות ולחזות. כאמור - זה כבר קרה. נשארו עדיין אספנים, רומנטיקנים ותקליטופילים שאוהבים את העסק הזה ומחזיקים את התעשייה (הקטנה והמינורית הזו) בחיים. אותם תקליטופילים מתחזקים את המיצוב היקר והאודיופילי של התקליטים.

הרבה שאלות ומעט תשובות חד משמעיות.
מה דעתכם?
מהי המדיה המנצחת?

עניין נוסף, מבחינת המדיה הוא שדווקא ה CD או הקובץ הדיגיטלי הם אופני שמירת המידע האמינים ביותר. הם לא מאבדים טיפת מידע מהמאסטר ממנו נעשו והם חיים לאורך זמן רב יותר מקלטות (שעם הזמן מתבלות והאות המגנטי עליהן נחלש) ומתקליטים (שעקב אופן השימוש בהם סובלים מבלאי ונתונים לפגעי הטבע (חום, לחות, אבק, שריטות) יותר ממדיות אחרות.

כל זה כמובן מבלי לגרוע מההנאה (ואני בטוח שישנה) של כל התקליטופילים והרומנטיקנים מההאזנה ל"זהב השחור" ומהקסם שיש בתחזוקה ובטיפול בפטיפון ובאוסף תקליטים.

אגב יש כאן הסבר מאד פשוט ובסיסי על טכנולוגיה של הקלטה ושל מדיה (מימי הגראמופון ועד ל CD)

 

[stereophile]

רוב האנשים כבר לא קונים מוזיקה מודפסת על וניל או CD - הם מורידים אותה ברשת בדרך כלל באיכות נמוכה.
לצערי ההורדות זו המדיה המנצחת

לא כל חומר שנמצא ברשת הוא באיכות נמוכה... ה"הורדות" בעצם מבטאות את חוסר התלות במדיה שהיתה קיימת בעבר בצורות שונות.

 

[carmi]

לא כל חומר שנמצא ברשת הוא באיכות נמוכה... ה"הורדות" בעצם מבטאות את חוסר התלות במדיה שהיתה קיימת בעבר בצורות שונות.

לא אמרתי שהמדיה ברשת היא באכות נמוכה - אמרתי שרוב האנשים משתמשים במידה באיכות נמוכה היות והם שומעים זאת דרך נגנים באיכות נמוכה.

הפחד שלי שבעתיד לא תיהיה אפשרות להשיג מדיה באיכות בגלל שלא יהיה מספיק דרישה בשוק.
אנחנו כאן לא דוגמא מיצגת.

 

[נמר]

יאיר.

נתחיל דווקה בפש מוד. אני לא מכיר את הלהקה מעבר לשיר אחד שאני לא אוהב במיוחד, היא להקה טובה לאוהבי הז'אנר אני רחוק שנות אור ממנה.

בנוגע לכך שאמרת שהתקליט מת מזמן חדשות לי אלייך, דבר שהוא מת הוא אינו קיים, התקליט קיים משמע - הוא לא מת.

נכון - הדיסק אמין יותר.

דיאנה קרל הקליטה אנלוגית על טייפ סלילים.

במקום לקנות רק 4 דיסקים חדשים אפשר לקנות אותם בנוסף לתקליט היקר.

וכפי שסיכמנו- התקליט חי לכן רק אפשר לנחש כמה ימשיך לחיות.

תקליטים חדשים נימכרים למשל יותר מ-SACD ו-XRCD ועדיין אינני בטוח שהכריזו רישמית על מותם.

שאלתי אלייך.
האם אתה מאזין לתקליטים?

 

[stereophile]

נמר,
גם אני כידוע לך מחובבי הויניל, אבל בא לא נשלה את עצמנו, אנחנו מתי מעט... אפילו ביחס לאודיופילים ומספרנו שואף ל 0 באחוזים ביחס לאוכלוסיה כולה.
דווקא דיסקים אני לא רוכש לאחרונה מאחר שתמיד אני מעדיף באותו סכום לרכוש תקליטי יד שניה.
את הקבצים הדיגיטלים אפשר לקבל בדרכים אחרות.
אפשר לומר שבאנלוג יש יותר "נשמה" עקב ההשקעה בארגון האוסף, הניקוי, תחזוקה, ממש טיפול מסור...
יש כאלו שיחשבו שזה התעסקות בתפל ולא בעיקר (ואתה יודע מה, יש בזה משהו...), אבל אני אישית נהנה מזה.
אבל אסור לשכוח שאנחנו כמה מאות מתוך שוק של מיליונים.

 

[איל פור]

ההגדרה של מוות

פורמט מת הוא פורמט שלא מייצרים יותר את המיכשור עבורו ולא מוציאים עבורו חומר חדש.

לפי הגדרה זו טייפ הסלילם, טייפ הקסטות, CD וידאו, מיני דיסק, וכ"ו, מתו.

תקליטים נמכרים בחנויות רבות באנגליה, תקליטים חדשים מוקלטים כל הזמן, פטיפונים תוכלו לראות בתצוגה של חנויות לא מעטות, וייצור פטיפונים ותקליטים נמצא בעליה.

להגיד שהפטיפון והתקליטים הם מדיום נכחד זה כמו להגיד שהמוזיקה הקלאסית מתה. יחסית למצב לפני 50-40 שנים אז נכון, אין כבר הרבה אנשים שהולכים לקומצרטים, אין כבר הרבה הקלטות חדשות, אבל יש עדיין גרעין מוצק של צרכנים.

 

[yairjazz]

נמר,

לגבי Depeche Mode - האמן לי שאני רחוק מהם בטעמי המוסיקלי הרבה יותר ממך. אבל עדיין שמם הוא דפש מוד ולא פש מוד. בפעם הראשונה שכתבת את זה הרגשתי צורך לתקן אותך לבל תתפדח. עכשיו כשאתה חוזר על הטעות שוב ובכוונה - זו כבר בחירה (אומנותית) שלך.

התקליט מת במובן המסחרי כמובן, לא במובן הפיסי.
אין מחלוקת שהוא קיים פיסית, כמו שגם אין מחלוקת שיש הרבה אנשים שיש להם עדיין אוספים גדולים בקלטות (לי למשל יש כ 500 קלטות) ומבחינתם גם הקלטות לא מתו. אגב ראיתי ב eBay אנשים שמוכרים אוספי קלטות עצומים. אז מה? אולי גם הקלטת חיה ונושמת ? אני בטוח שאפשר למצוא חנויות וינטאג' שעדיין מוכרות קלטות מקוריות. שלא לדבר על אספני טייפ הסלילים ועל החברות שמייצרות טייפ סלילים לאודיופילים במחירי עתק.
כל זה עדין לא מקים לתחייה לא את התקליט ולא את הקלטת. מצטער.

בקשר ל 4 דיסקים בנוסף לתקליט - אתה כמובן צודק שאפשר גם וגם (ובמקרה של דיאנה קראל באמת צריך וכדאי לקנות גם משהו טוב לשמוע) אתה זה שדיבר על תקליט במחיר של 4 דיסקים...

SACD XRCD ושאר מיני פורמטי CD משופרים לא כ"כ מעניינים אותי. אני שומע סטריאו. אם הם מתו - יהיה זכרם ברוך.

ואני אישית אינני מאזין לתקליטים. יש לי מספיק צרות (והוצאות כספיות) גם ככה (lol). אני מכיר את חווית ההאזנה לתקליט והיא אכן מהנה ושונה מחווית ההאזנה לדיסק.

 

[diz1]

כל זה כמובן מבלי לגרוע מההנאה (ואני בטוח שישנה) של כל התקליטופילים והרומנטיקנים מההאזנה ל"זהב השחור" ומהקסם שיש בתחזוקה ובטיפול בפטיפון ובאוסף תקליטים.

אגב יש כאן הסבר מאד פשוט ובסיסי על טכנולוגיה של הקלטה ושל מדיה (מימי הגראמופון ועד ל CD)

ניתוח שוק חובבי ביותר.
רוב רוכשי התקליטים עושים זאת בגלל הסאונד.לבוא ולומר שזה בגלל "הרומנטיקה"- זה בולשיט. הרי מוזיקה מוקלטת עלותה היא אפס וניתנת להורדה ברשת או העתקה.

כמות התקליטים הנמכרת עולה באופן מפתיע בשנים ההאחרונות. לפני מספר חודשים קפצתי לכולבו הייאנד בהמבורג (אם זיכרוני אינו טועה). בין הקרלים MBL בורמסטר הטופ של B&W
היו פזורים לתצוגה מספר דגמים ניכר של פטיפונים, רובם בדגמים בסיסים, כמו של פרוגקט
Music hall קליראודיו וטורנס. משהו סביב עשרים פלוס , רובם במחירים של כמה מאות יורו.
שאלתי את המוכר מה הקטע- הוא ענה שהמון אנשים חוזרים לוניל בגלל הסאונד . רובם בכלל לא אודיופולים הייאנד.
באותה עיר הייתה חנות תקליטים משומשים מדהימה. רכשתי שם כמות תקליטים במצב מעולה כאשר התקליט המשומש הזול עלה 14 יורו.
שאלתי את בעל החנות באירוניה על אותם המשוגעים (כמוני)שרוכשים תקליטים משומשים במחיר דיסק או שנים או חמישה. הוא נתן לי תשובה דומה למוכר מהכלבו.
לפני חודש נכנסתי להדר בחשמונאים לרכוש משהו. התלוצצתי עם המוכר על התצוגה אצלו של ראשים לפטיפונים ואם ניקה את האבק מהם. המוכר הראשי שם ממש צחק. לדבריו הוא מוכר בשנים האחרונות המון ראשים לאנשים צעירים ובכלל. הראשים שיש שם הם רחוק מ"הייאנד", כששאלתי למה-הוא הביט בי בהשתהות וטען ששומעים יותר טוב ועדיף לי לקנות תקליט (אפילו משומש ) ולא דיסק לצריבת מוזיקה שהוא גם מוכר.

מי ששמע תקליט טוב על מערכת אנלוגית טובה במערכת טובה-לא היה פותר את השאלה במונחים של "רומנטיקה" או "קסם שחור". אילו שבאמת לא נחשפו לאיכות הסאונד-ימשיכו לספר סיפורי האחים גרין על אספנות ואהבת ענתיקות.
כמי ששומע מוזיקה דרך פטיפון סביר ודרך נגני סידי היי אנד, במחיר של מערכת אודיופילית ישראלית מצויה- אני יודע שתקליט שמודפס טוב ישמע יותר טוב.

 

[נמר]

ניתוח שוק חובבי ביותר.
רוב רוכשי התקליטים עושים זאת בגלל הסאונד.לבוא ולומר שזה בגלל "הרומנטיקה"- זה בולשיט. הרי מוזיקה מוקלטת עלותה היא אפס וניתנת להורדה ברשת או העתקה.

כמות התקליטים הנמכרת עולה באופן מפתיע בשנים ההאחרונות. לפני מספר חודשים קפצתי לכולבו הייאנד בהמבורג (אם זיכרוני אינו טועה). בין הקרלים MBL בורמסטר הטופ של B&W
היו פזורים לתצוגה מספר דגמים ניכר של פטיפונים, רובם בדגמים בסיסים, כמו של פרוגקט
Music hall קליראודיו וטורנס. משהו סביב עשרים פלוס , רובם במחירים של כמה מאות יורו.
שאלתי את המוכר מה הקטע- הוא ענה שהמון אנשים חוזרים לוניל בגלל הסאונד . רובם בכלל לא אודיופולים הייאנד.
באותה עיר הייתה חנות תקליטים משומשים מדהימה. רכשתי שם כמות תקליטים במצב מעולה כאשר התקליט המשומש הזול עלה 14 יורו.
שאלתי את בעל החנות באירוניה על אותם המשוגעים (כמוני)שרוכשים תקליטים משומשים במחיר דיסק או שנים או חמישה. הוא נתן לי תשובה דומה למוכר מהכלבו.
לפני חודש נכנסתי להדר בחשמונאים לרכוש משהו. התלוצצתי עם המוכר על התצוגה אצלו של ראשים לפטיפונים ואם ניקה את האבק מהם. המוכר הראשי שם ממש צחק. לדבריו הוא מוכר בשנים האחרונות המון ראשים לאנשים צעירים ובכלל. הראשים שיש שם הם רחוק מ"הייאנד", כששאלתי למה-הוא הביט בי בהשתהות וטען ששומעים יותר טוב ועדיף לי לקנות תקליט (אפילו משומש ) ולא דיסק לצריבת מוזיקה שהוא גם מוכר.

מי ששמע תקליט טוב על מערכת אנלוגית טובה במערכת טובה-לא היה פותר את השאלה במונחים של "רומנטיקה" או "קסם שחור". אילו שבאמת לא נחשפו לאיכות הסאונד-ימשיכו לספר סיפורי האחים גרין על אספנות ואהבת ענתיקות.
כמי ששומע מוזיקה דרך פטיפון סביר ודרך נגני סידי היי אנד, במחיר של מערכת אודיופילית ישראלית מצויה- אני יודע שתקליט שמודפס טוב ישמע יותר טוב.

ואין לי מה להוסיף על זה.

 

[אורי_ו]

לי חשוב מה שיהיה עד שאני אמות.
אחרי זה ,,שתפול פצצת אטום.

 

[gol]

לדעתי התקליט ישאר גם אחרי עידן ה CD
באופן אישי אני כרגע מעתיק את כל הדיסקים שלי לדיסק חיצוני שדרכו אני ינגן את המוסיקה
בתקליטים אני לא נוגע...בעיקר בגלל הערך הרגשי והכיף שבלהקשיב למחט על הפלסטיק
לגבי הורדות ואיכות-
ה MP3 הוא הדבר הכי טוב שקרה לכל מי שבאמת אוהב מוסיקה בגלל שהכוח חזר/חוזר לצרכן
ולא בגלל האיכות מן הסתם
לדעתי הפורמט הזה הוא על זמן שאול כי מהירות ההורדה/העלאה משתפרת, איכסון בנפחים גדולים הופך לזול ונגיש מיום ליום והצורך בכיווץ כבר לא רלוונטי...

 

[zs]

כל הדיסקים בהוצאה של BMG בטאוור רקורד
נימכרים כעט במחיר של 4 ב60 ש"ח.
15 ש"ח לדיסק.
מי שיודע שיהנה,מי שהודעה זו חדשה
לו שירוץ ויבקש שיוציאו לו את כל הדיסקים
שיש בחנות כולל במחסן ,ע"מ שיוכל ליבחור.
בהצלחה.(חבר שלי קנה 48 דיסקים)

 

[carmi]

כל הדיסקים בהוצאה של BMG בטאוור רקורד
נימכרים כעט במחיר של 4 ב60 ש"ח.
15 ש"ח לדיסק.
מי שיודע שיהנה,מי שהודעה זו חדשה
לו שירוץ ויבקש שיוציאו לו את כל הדיסקים
שיש בחנות כולל במחסן ,ע"מ שיוכל ליבחור.
בהצלחה.(חבר שלי קנה 48 דיסקים)

תודה (Y)