בינתיים אמשיך במה שהתכוונתי לומר.
מערכת אודיו היא סט רכיבים/מוצרים שיש לה תכלית אחת, ואחת בלבד: להשמיע מוזיקה באופן מלאכותי - ממקור המנגן חומר אצור (תקליט/תקליטור/מחשב/סליל) או חומר משודר (רשת/רדיו)
יפה ונאה, אז בואו נסתכל לרגע לשם מה -- מה הסיבות הבסיסיות -- שבגללן אנשים משקיעים כסף וזמן ואנרגיה, לפעמים בכמויות מוטרפות, כדי שיהייה להם בבית סט רכיבים/מוצרים שיכול להשמיע מוזיקה (או לפחות צלילים) באופן מלאכותי. יכולות להיות כמה סיבות שונות -- אין סתירות ביניהן:
- חלק מהאנשים נהנים לשמוע מוזיקה
- חלק מהאנשים נהנים מהציוד עצמו ("ציודופילים")
- חלק מהאנשים נהנים מהחווייה החושית של צליל, לאו דווקא מהמוזיקה ("אודיופילים" במשמעות המילולית, מצומצמת)
- חלק מהאנשים נהנים מלהשוויץ במערכת שלהם (כולל pride of ownership, תחרותיות, רושם של תרבות)
- חלק מהאנשים נהנים מלחקור ולבדוק איך זה עובד ואיך אפשר לשפר ("טכנולוגים")
ואולי עוד סיבות שלא חשבתי עליהן.
אבל המשותף לכל אלה הוא הרצון להנאה ממשהו שקשור במערכת.
אם כך, מה בעצם מערכת צריכה לעשות, מעבר לנגינת מוזיקה/צלילים?
הגישה המקובלת היא
התנאי ההכרחי אותו יש לדרוש מהנ"ל: השמעת כל מה שיש במקור, באופן המדויק ביותר וללא תוספת עצמית של מרכיבי המערכת
מעבר לזה שהתוספות הבלתי רצויות אינן מוגבלות רק למרכיבי המערכת אלא כוללות גם הפרעות חיצוניות, התשובה הזו מזכירה לי את הדו-שיח הבא בין אלוהים למשה:
א: אל תבשל גדי בחלב אימו
מ: אז מה שאתה אומר זה לא לאכול בשר וחלב ביחד?
א: לא, מה שאני אומר זה שאל תבשל גדי בחלב אימו
מ: אז מה שאתה אומר זה שחייבים לחכות שש שעות בין אכילת בשר לחלב בכדי שלא יהיו יחד בבטן?
א: לא, מה שאני אומר זה שאל תבשל גדי בחלב אימו
מ: אז מה שאתה אומר זה שצריך שיהיו לנו שני סטים של כלי אוכל, אחד למאכלי בשר ואחר למאכלי חלב, ואם יש טעות אז צריך לקבור את הכלים בחוץ?
א: לעזאזל משה, תעשה מה שאתה רוצה…
לי דווקא נראה ש:
- מה שהמערכת "צריכה" לעשות זה לספק למשתמש בה את סוגי ההנאה שהוא רוצה להשיג באמצעותה
- הדרך הרלוואנטית ביותר לבחון מערכת היא לבדוק אם היא אכן מממשת את סוגי ההנאה האלה, או, כפי שאמרו חכמים the proof of the pudding is in the eating.
אז מה עם כל הקריטריונים שמדובר בהם? האם לא רצוי/הכרחי שכולם יתמלאו ווכל המרבה הרי זה משובח?
אז לא. אמנם כדאי להכיר אותם, הם חשובים ורלוואנטים, אבל לא בצורה המקובלת.
למשל פרטים:
- למי שחשובים לו הפרטים, והוא נהנה יותר מפירוט, כדאי לבדוק אם המערכת מספקת את הפירוט ברמה הרצויה.
- אם הוא לא אוהב פירוט (וייש כאלה שפירוט מפריע להם וגורם להם תחושה שהצליל מפורק ואנאליטי מדי), כדאי לבדוק שאכן המערכת אינה מספקת פירוט מעבר למידה שהוא אוהב
- אם לא משנה לו לכאן או לכאן, הוא יכול להתעלם לגמרי מהקריטריון הזה, אלא אם הוא חושש שבעתיד טעמו ישתנה לכיוון מסויים, ואז כדאי לבחון כבר עכשיו לפי ההעדפה הצפוייה
וכנ"ל לגבי כל קריטריון אחר.
ורק כהערה צדדית, יותר פירוט לאו דווקא נותן יותר מוזיקה. מעבר לרמת פירוט מסויימת, לא בהכרח מתוסף משהו לרובד המויקאלי, אלא מתחילים לשמוע "יותר מדי" פרטים שאינם רלואנטיים למוזיקה עצמה, כמו נשימות ונשיפות, הפיכת דפים, הציפורניים של הפסנתרן שלא כיסח אותן כראוי, תזוזת וחריקת כיסאות, פתיחת הצלופן של סוכריות, שיעולים, מכות האצבעות על הכינור, הרעש המיכאני של הפדאל ושל העמעמים העולים ויורדים של הפסנתר, המתופף שמכוון את תופי הדוד לסולם אחר, בשקט בשקט כדי שלא ישמעו אותו, החתול או הכלב או ציפורים או רכבת או סירנה של אמבולאנס/משטרה או צפירות של מכוניות וכו'.
יש "משוגעים" לפרטים ש"מתים" על זה, אבל זו כבר אובססייה לא-מוזיקאלית, הגורמת הנאה מעצם היכולת של המערכת לספק את הפרטים האלה. אבל אם זה מה שהם אוהבים, שייחפשו מערכת שנותנת להם את זה, ומי שלא אוהב, שייחפש מערכת שלא נותנת את זה.
הערה כללית נוספת: האהבות לא חייבות להיות ראציונאליות ו/או מעוגנות במציאות כלשהי. לא חייבים לשאוף ל"טבעי" אם זה לא מה שאוהבים, ואפשר לאהוב את
האשלייה שהצליל "מדוייק" / "ריאליסטי" / "טבעי" / "נכון", ללא קשר לכך שזה בכלל ניתן להשגה דרך הקלטות רגילות, ושאין דרך רלוואנטית לבדוק אם זה אכן מושג.
חוצמזה, מי שנהנה מדברים שרק מערכת יודעת לעשות -- למשל רמת פירוט -- אין סיבה שייגביל את עצמו למערכת שנותנת אשלייה של "ריאליזם".
ולסיכום ביניים:
- לבדוק מערכת רק לפי מה שרוצים שהיא תעשה ולפי מה שרוצים שהיא לא תעשה
- אין שום קריטריון שחייב להתקיים בגלל תיאוריה כלשהי, ולא בהכרח בכיוון של "כל המרבה הרי זה משובח"
נקודה לתשומת לב: צורת החשיבה הזו מכסה, כמקרה פרטי, גם את כל מה שדורשים אנשי ה"קריטריונים", אבל לא רק להם, והיא מתייחסת לא רק לאוהבי מוזיקה, אלא לאוהבי כל מגוון הדברים שניתן ליהנות מהם במערכת, בכל הצורות והמידות האפשריות.
לכן הגישה הזו נראית לי עדיפה באופן מהותי.
עמיר
