האם/מה מערכת אודיו חייבת לעשות?

[AK1]

בזמן האחרון ניטשים ויכוחים בין "מחנות" בענייני אודיו, סביב הנושא של מה מערכת אודיו "חייבת" לעשות, עם או בלי מרכאות, אם בכלל. עד עכשיו הייו ויכוחים מאוד מבוזרים, שבהם העמדות לא הוצגו בצורה מסודרת.

נראה שהעמדות של נמר ושל יואל ואולי של הרוב כאן הן דומות -- העמדות ה"קלאסיות", כפי ש"מחנכים" אודיופילים לחשוב, וגם אני חשבתי בצורה דומה פעם, אפילו בצורה די קיצונית.

כדי להסדיר את הדברים נראה לי שכדאי להציג את הדברים בצורה מסודרת שבאמת תייצג את עמדות הצדדים, ואז אפשר יהייה לטעון לכאן ולכאן בצורה עניינית ורלוואנטית.

להלן ניסיון לעשות זאת בקשר לעמדה ה"קלאסית", שמחולק לשני חלקים:

• הבסיס הפילוסופי/תיאורטי/אידיאולוגי
• רשימת קריטריונים

הצד התיאורטי:

1. המטרה האולטימאטיבית של כל העיסוק באודיו הוא להגיע לצליל הקרוב ביותר האפשרי לצליל החי
2. לפיכך, הרפרנס האולטימאטיבי הוא הצליל החי
3. מטרת ההקלטה היא לשמר את המוזיקה בדיוק המירבי
4. מטרת המערכת היא לשחזר את המוזיקה מתוך מה שנשמר
5. אם מה שנשמר אינו מדוייק, המערכת אמורה לשקף את חוסר הדיוק הזה, ולכלול את כל המאפיינים שהוקלטו, גם אם במציאות לא הייו שומעים אותם בצורה כזו או בכלל.
6. מערכת אודיו היא מוצר (אוסף של מוצרים), שיכול למלא את תפקידו בצורה טובה או לא טובה, וכל מה שביניהם
7. כדי לדעת אם מערכת היא טובה, יש להגדיר אוסף קריטריונים/פרמטרים, שהמערכת חייבת לעמוד בכולם במידה המירבית
8. בעצם כל אחד מהקריטריונים הנ"ל מתאר "יכולת" של המערכת -- יכולת להפיק יותר פרטים, יכולת הולוגראפית וכו', וזה לא טריוויאלי לממש יכולת כזו -- זה דורש טכנולוגייה טובה יותר
9. לכן, לגבי כל אחד מהקריטריונים האמורים, ככל שהעמידה בהם טובה יותר, הרי זה משובח, ואז המערכת טובה יותר.
10. לא קיים מצב של "יותר מדי"
11. קודם כל המערכת צריכה לעמוד בכל הקריטריונים האלה, למעט כאלה שנגזרים מהגבלת השימוש במערכת לסוגי מוזיקה מסויימים. למשל, מי שמתכוון לשמוע רק מוזיקה קאמרית בווליום נמוך, אין הכרך שהמערכת שלו תהייה מסוגלת לנגן בווליומים גבוהים.
12. רק אחרי זה אפשר להכניס טעם אישי, ולבחור דברים שאינם במיתאם לקריטריונים, אבל זאת רק במודע ולאחר הפעלת שיקול דעת

הצד ה"פראקטי" -- רשימת הקריטריונים:
יש כאן בכוונה כפילויות -- דברים דומים בניסוח שונה -- כדי שכל אחד יוכל להתחבר לניסוח המקובל עליו.

המערכת צריכה להיות, ככל האפשר:

1. מדוייקת
2. נייטראלית -- לא מוסיפה שום דבר משלה ולא מחסירה שום דבר
3. מפורטת
4. שקופה
5. מהירה
6. יוצרת הולוגראפייה של הכלים
7. נותנת מיקום מדוייק של כל כלי במרחב, כולל לצדדים, לעומק, ורצוי גם לגובה,אפילו מעבר לצידי הרמקולים
8. ממחישה את הגודל של כל כלי, הטקסטורה/מירקם שלו, ממה הוא עשוי וכיו"ב
9. בעלת טווח דינאמי גדול (ההפרש בין הצליל החזק ביותר לחלש ביותר)
10. אינה מקטינה/מגדילה את הפערים בין צלילים חזקים לחלשים במוזיקה
11. בעלת יכולת להגיע לעוצמות גבוהות ללא עיוותים
12. רצפת רעש נמוכה
13. מאוזנת, בלי להדגיש ובלי להנחית אף תחום צלילים
14. באס הדוק -- לא מרוח, שנעצר בזמן
15. בעלת "נשמה" -- נותנת למאזין הרגשה שבמוזיקה/למבצעים יש "נשמה"
16. מדידות טובות (אופציונאלי )
17. וייש גם דברים שאינם נגזרים בהכרח מאיכות/אופי הסאונד, כמו תקציב(!), אסתטיקה, Wife Acceptance Factor, אילוצי מיקום בחדר, גודל החדר וכו'

ייתכן שהחסרתי דברים חשובים ברשימה, מה שכנראה לא משנה עקרונית, אבל כדאי להוסיף.

אפשר להתווכח על איך לסדר את הקריטריונים הנ"ל מבחינת חשיבות, אבל גם זה לא באמת ישנה את המהות, אז בואו לא ניכנס לזה.

שאלה אם הנאמר ממצה בצורה הוגנת, נכונה ו[פחות או יותר]מלאה את הדברים החשובים בגישה הזו.

אנא אשרו או תַקנו.

עמיר

 

[MOAR]

מבין את כל הפרמטרים שמרכיבים מערכת חלומות ,אבל עדין בהנחה שהם מתקיימים (למרות שישנם פרמטרים שאולי סותרים אחד את השני) לא מובטחת לנו נירוונה אודיופליות לכן לדעתי אין זה חובה שכל הפרמטרים התקיימו כדי לקבל תוצאה משביעת רצון עבורי.

 

[נמר]

נתחיל עם אחד הפרמטרים.
מערכת לא מוסיפה לעולם. היא פשוט לא יכולה. היא כן יכולה להדגיש. אבל אין יש מאין.

מערכות אודיו, אלה שעליהן אנחנו מדברים, אמורה לשחזר את המוקלט. על מנת שתעשה זאת, היא צריכה סט כישורים מסוים שבניהם אותם כישורים שציינת. אבל זו אינה חובה שאי עמידה בדרישות הנ״ל מתנוסס צו מעצר. אבל אצל חלקם, העדרם של פרמטרים חשובים, בסיגנונות מוסיקה מסוימים (כמו המוסיקה שאתה שומע למשל), הם חסרון מוחלט.

המצחיק הוא שאתה אפילו לא שם לב שהמערכת האישית שלך, שהיא אחת מהטובות ששמעתי, עושה בדיוק את מה שאתה מסרב להכיר בו. כשאבוא לבקר, אשווה יחד איתך בדיוק את הפרמטרים הללו. הרי אין דבר חשוב יותר מאשר משמע אוזניים.

 

[רונן ש]

נתחיל עם אחד הפרמטרים.
מערכת לא מוסיפה לעולם. היא פשוט לא יכולה. היא כן יכולה להדגיש. אבל אין יש מאין.

.

לא הבנתי נמר - אתה מתכוון שמערכת טובה לא צריכה להוסיף?
למה הכוונה ב"לא יכולה"?

כי מערכות יכולות גם יכולות להוסיף! או, כמה שהן מוסיפות!
גם ה"יכולה להדגיש" שבדבריך היא למעשה הוספה אחת גדולה, אם זה "מעל" למה שכתוב בקובץ או בתקליט.

גם כל "צביעת" צליל (למשל צבע סאונד שפופרות, האהוב על רבים, שמקורו בעיוותים הרמוניים וספקטראליים אופייניים) הוא תוספת עצומה - של טונים שאין אותם כלל במקור.

ולדעתי והרגשתי - תוספת ספקטראלית, מהסוג של "צבע", אינה בהכרח תכונה שלילית, אם אנשים מתענגים על כך.

אבל לפעמים "תוספת" היא אכן פחות אהודה על אנשים (עלי לפחות).
דוגמה:
המילים "פירוט", "אויר בין הכלים", "דיוק", "מהירות" - מאד שגורות בתיאורי מערכות 'טובות'. כל המושגים האלה, כמו גם "במה", מקורם בתופעות תיזמון שונות של הגעת צלילים לאזנינו - ובהפסקתם בזמן.
בהנחה שמידע התיזמון אכן קיים שם בקובץ או הקלטת המקור - מערכת שתעשה "בלגן", תתחיל צלילים מאוחר, תעלה עצמה לאט מידי באקורד חזק, ותמשוך צלילים מעבר לזמן שבו הפסיקו, ותערבב אותם עם הצלילים הבאים - היא אכן פחות טובה לרוב האזניים האנינות. וכל התופעות האלה הן אכן תוספות שאינן במקור.

(למעט חובבי רמקולים "אמריקאים" ישנים שמערבבים הכל בבס עמום, ושברולט אימפלה שממשיכה להתנדנד 5 דקות אחרי המהמורה..)

לעניות דעתי האישית בלבד:
תוספות ספקטראליות (צבע, הדגשות) - אינן בהכרח שליליות.
תוספות במישור הזמן - בדרך כלל שליליות.

 

[נמר]

לא הבנתי נמר - אתה מתכוון שמערכת טובה לא צריכה להוסיף?
למה הכוונה ב"לא יכולה"?

יש מידע על גבי התקליטור/תקליט/כונן קשיח - הוא המידע היחיד הקיים שעל המערכת לשחזר. מערכת אינה יכולה להוסיף דבר שאינו קיים במקור.

כי מערכות יכולות גם יכולות להוסיף! או, כמה שהן מוסיפות!
גם ה"יכולה להדגיש" שבדבריך היא למעשה הוספה אחת גדולה, אם זה "מעל" למה שכתוב בקובץ או בתקליט.

לא רונן. לא יכולות להוסיף. הן כן יכולות להדגיש את מה שהן יודעות לחשוף והחשיפה היא רק ממה שמונח על גבי התקליטור. שוב, אין יש מאין.

גם כל "צביעת" צליל (למשל צבע סאונד שפופרות, האהוב על רבים, שמקורו בעיוותים הרמוניים וספקטראליים אופייניים) הוא תוספת עצומה - של טונים שאין אותם כלל במקור.

הוא אינו מוסיף. הוא משנה את הקיים. יש הבדל.

ולדעתי והרגשתי - תוספת ספקטראלית, מהסוג של "צבע", אינה בהכרח תכונה שלילית, אם אנשים מתענגים על כך.

לא שלילי או חיובי. מערכת אודיו המתיימרת לשקיפות (ואני לא מכיר יצרן אחד שטוען שהציוד שלו צובע) לא אמורה לתבל את מה שהוקלט. להיפך, השאיפה במערכות היי אנד היא לשקיפות, רזולוציה, פרטים ודינמיות. זו הסיבה שהיצרנים משתמשים בחומרים שהם משתמשים בהם.

אבל לפעמים "תוספת" היא אכן פחות אהודה על אנשים (עלי לפחות).
דוגמה:
המילים "פירוט", "אויר בין הכלים", "דיוק", "מהירות" - מאד שגורות בתיאורי מערכות 'טובות'. כל המושגים האלה, כמו גם "במה", מקורם בתופעות תיזמון שונות של הגעת צלילים לאזנינו - ובהפסקתם בזמן.
בהנחה שמידע התיזמון אכן קיים שם בקובץ או הקלטת המקור - מערכת שתעשה "בלגן", תתחיל צלילים מאוחר, תעלה עצמה לאט מידי באקורד חזק, ותמשוך צלילים מעבר לזמן שבו הפסיקו, ותערבב אותם עם הצלילים הבאים - היא אכן פחות טובה לרוב האזניים האנינות. וכל התופעות האלה הן אכן תוספות שאינן במקור.

אילו אינן מילים גרידא. מדובר במושגים שמאפיינים יכולות או אי יכולות של מערכת. הם גם המושגים שמאפשרים לנו לנהל דיון מרחוק. בלעדיהם, שיחות בין חובבי אודיו או נסיון להעביר את מה שמתרחש במערכת של x הוא בגדר הבלתי אפשרי.

ולכן. מערכת ש-״תעשה "בלגן", תתחיל צלילים מאוחר, תעלה עצמה לאט מידי באקורד חזק, ותמשוך צלילים מעבר לזמן שבו הפסיקו, ותערבב אותם עם הצלילים הבאים - היא אכן פחות טובה לרוב האזניים האנינות. וכל התופעות האלה הן אכן תוספות שאינן במקור״ אינה מוסיפה דבר. היא משנה את הקיים או מה שאמור להיות קיים. אם זה טוב למאזין - עושה לו את זה - מענג אותו? ההחלטה בידיו. האם זה פחות טוב? כן.

 

[AK1]

נתחיל עם אחד הפרמטרים.

בוא בבקשה נתחיל בכללי, לפי הפרטים.

האם באופן כללי, הכתוב בפוסט הפותח מתאר נכונה את עמדתך?

מערכת לא מוסיפה לעולם. היא פשוט לא יכולה. היא כן יכולה להדגיש. אבל אין יש מאין.

יכולה בקלות, בהרבה מצבים. למשל הרמוניות של מנורות מהוות תוספת, או רעשי מנוע של פטיפון, או הפרעות חשמליות בגלל סיכוך לקוי או מאוורר, ו"ליכלוף" בגלל חשמל בעייתי או היעדר שיכוך, וכו'

מערכות אודיו, אלה שעליהן אנחנו מדברים, אמורה לשחזר את המוקלט. על מנת שתעשה זאת, היא צריכה סט כישורים מסוים שבניהם אותם כישורים שציינת. אבל זו אינה חובה שאי עמידה בדרישות הנ״ל מתנוסס צו מעצר. אבל אצל חלקם, העדרם של פרמטרים חשובים, בסיגנונות מוסיקה מסוימים (כמו המוסיקה שאתה שומע למשל), הם חסרון מוחלט.

תיקנתי את הסעיף שדן בזה:

• קודם כל המערכת צריכה לעמוד בכל הקריטריונים האלה, למעט כאלה שנגזרים מהגבלת השימוש במערכת לסוגי מוזיקה מסויימים. למשל, מי שמתכוון לשמוע רק מוזיקה קאמרית בווליום נמוך, אין הכרך שהמערכת שלו תהייה מסוגלת לנגן בווליומים גבוהים.
• רק אחרי זה אפשר להכניס טעם אישי, ולבחור דברים שאינם במיתאם לקריטריונים, אבל זאת רק במודע ולאחר הפעלת שיקול דעת

האם התיקון מספק?

המצחיק הוא שאתה אפילו לא שם לב שהמערכת האישית שלך, שהיא אחת מהטובות ששמעתי, עושה בדיוק את מה שאתה מסרב להכיר בו. כשאבוא לבקר, אשווה יחד איתך בדיוק את הפרמטרים הללו. הרי אין דבר חשוב יותר מאשר משמע אוזניים.

זה לא מצחיק ולא אירוני, אלא טריוויאלי. הרי חייתי בתוך צורת המחשבה הזו במשך עשרות שנים, ואימצתי/הפנמתי חלק מהקריטריונים כך שהם הפכו לטעם שלי.

אחת הסיבות העיקריות שבגללן התחלתי לחשוב מעבר לקופסה הזו הייתה שהתחלתי להבחין בסתירות הפנימיות שייש בה, כמו דרישה ל"ריאליסטיות" מצד אחד, ודרישה לפרטים שאינם נשמעים כך במציאת, מצד שני.

אחד ההבדלים הבסיסיים בגישות שלך ושל יואל לעומת הגישה שאני מציע הוא שאני לא מנסה להסיק ממה שאני אוהב/חושב לגבי מה שאחרים אמורים לאהוב/לחשוב, ו/או שכך "צריך" להיות.

עמיר

 

[YB-7]

כי מערכות יכולות גם יכולות להוסיף! או, כמה שהן מוסיפות!
גם ה"יכולה להדגיש" שבדבריך היא למעשה הוספה אחת גדולה, אם זה "מעל" למה שכתוב בקובץ או בתקליט.

לא רונן. לא יכולות להוסיף. הן כן יכולות להדגיש את מה שהן יודעות לחשוף והחשיפה היא רק ממה שמונח על גבי התקליטור. שוב, אין יש מאין.

לצערי זה לא מדויק. הגברה ורמקולים, במיוחד רמקולים מוסיפים זנבות לצליל שלא קיימים בהקלטה. נדרשת השקעה עצומה, שבאה לידי ביטוי במחיר המוצר על מנת לצמצם תופעות אלה..

גם כל "צביעת" צליל (למשל צבע סאונד שפופרות, האהוב על רבים, שמקורו בעיוותים הרמוניים וספקטראליים אופייניים) הוא תוספת עצומה - של טונים שאין אותם כלל במקור.

הוא אינו מוסיף. הוא משנה את הקיים. יש הבדל.

גם כן לא מדויק. הרמוניות/הרמוניה שמופיעה במוצא ואינה קיימת בסיגנאל המקורי היא תוספת. אך לכל מגבר ישנן הרמוניות לוואי, גם לטרנזיסטורי, ההבדל הוא בסוג ובמינון.
אם זה משנה את הקיים, כן ,אך בכל דרך שתסתכל על זה תוספת.

 

[AK1]

בהנחה שמידע התיזמון אכן קיים שם בקובץ או הקלטת המקור

לגבי כמעט כל ההקלטות הקיימות והחדשות, ההנחה הזו אינה נכונה:

במציאות, מה שנותן לנו מתוך שמיעה את התחושות של מרחביות, של גדלי הכלים, של סאונדסטייג', קירבה/ריחוק, כיווניות, גובה, עומק, כל הדברים האלה והנגזרים מהם, אלה הם שני דברים:

• הפרשי זמן (פאזה) בין מה שמגיע לאוזן שמאל לבין מה שמגיע לאוזן ימין
• הפרשי עוצמה בין מה שמגיע לאוזן שמאל לבין מה שמגיע לאוזן ימין

אבל כשמקליטים עם יותר משני מיקרופונים, שמראש אינם ממוקמים במקום שאמורות להיות האזניים, כל האינפורמאצייה הזו לא רק שאינה מוקלטת נכון אלא בעיוות, היא גם מעורבבת במיקס, וכל מה שמתקבל מהבחינות האלה אינו דומה למקור בשום צורה.

אז יוצא שאנחנו שופטים מערכת לפי יכולתה "לשחזר" מאפיינים של המקור שמראש לא רק שאינם נמצאים בהקלטה כפי שהם במקור, אלא הם מעוותים ומעורבים ללא הכר.

עמיר

 

[רונן ש]

לגבי כמעט כל ההקלטות הקיימות והחדשות, ההנחה הזו אינה נכונה:


עמיר

או קיי עמיר, אנחנו חושבים דומה מאד.

תן לי לנסות לנסח מחדש:
בתהליך הארוך של הכנת המקור להפצה - הקלטות, מיקסינג, מאסטרינג ושאר מרעין בישין - מישהו ניסה ליצור שם איזשהו "מידע תיזמוני", משהו שנותן תחושתיות של הולוגרפיה, או במה, או כיווניות.
גם אם זה מלאכותי, או לא משקף בכלל את מה שבאמת קרה שם באולפן בזמן ההקלטה.
הרי בסוף מישהו שם על תקליט, או קובץ, אינפורמציה דו ערוצית שמיועדת למערכות שמע ביתיות דו ערוציות.

עכשיו, מבלי לדון בשאלה כמה מוצלחת היתה מלאכתו של אותו אדם, שהרי המקור מצוי בידינו כפי שהוא, ואנחנו מאזינים לו בבית:
מערכת שבכוונה או לא בכוונה תיגע בזה - כלומר תשפיע על טיימינג, תאריך, תשהה, תוציא לא בזמן, תפסיק לא בזמן - תיתן בהכרח תוצאה פחות נעימה לאוזן של מרבית המאזינים, בהשוואה למערכת "מדוייקת" או "מהירה".

וזו משפחת תופעות אחרת לגמרי ממשפחת התופעות שבמישור התדר: "צבע", "צליל חם", ה"הדגשות" של נמר, ושאר חבריהם, שפה אני הרבה פחות נחרץ, ולדעתי זה ממש פתוח לטעם אישי.

קונה את זה?

 

[AK1]

בתהליך הארוך של הכנת המקור להפצה - הקלטות, מיקסינג, מאסטרינג ושאר מרעין בישין - מישהו ניסה ליצור שם איזשהו "מידע תיזמוני", משהו שנותן תחושתיות של הולוגרפיה, או במה, או כיווניות.
גם אם זה מלאכותי, או לא משקף בכלל את מה שבאמת קרה שם באולפן בזמן ההקלטה.
הרי בסוף מישהו שם על תקליט, או קובץ, אינפורמציה דו ערוצית שמיועדת למערכות שמע ביתיות דו ערוציות.

ראשית, אז כאן אני נחרץ בהחלט, מהסיבות שתוארו, שאין כאן כמעט "אם" בעניין "זה מלאכותי, או לא משקף בכלל את מה שבאמת קרה".

יש מעט מאוד הקלטות בשני מיקרופונים במיקום שבהם אמורים הייו להיות אזני מאזין.

מביניהן יש כאלה שבהן המיקרופונים יושבים בתוך מתקן דמוי ראש, שייש לו אפרכסות דמוייות אוזניים.
אני מעריך שגם האחרונות לא מדוייקות, כי השפעת האזניים נכנסת פעמיים -- פעם של דמוי-הראש ופעם של המאזין בביית.

בכל שאר ההקלטות, כל ה-cues של מיקום/גודל גם בפירוש אינם מוקלטים נכון (יותר משני מיקרופונים, לא במיקום אזניים), וגם מעורבבים.

שנית, מה שנותן תחושת מיקום, במערכת ובכלל, אינו רק במישור הזמן, אלא גם במישור העוצמה הייחסית שמגיעה לכל אוזן. במערכת קל מאוד להיווכח בזה: קח הקלטת מונו של כלי/קול אחד, שכנראה יישמע מהאמצע. תשנה את ה-balance בין הערוצים כך שהערוץ הימני חזק יותר, והקול/כלי יופיע ימינה מהמרכז.

כדי ליצור תחושות מיקום מלאכותיות, כנראה שהשיטה המקובלת היא התאמת העוצמות היחסיות של כל כלי או קבוצת כלים בין הערוצים (השמאלי והימני, ואם זה רלוואנטי, גם בערוצי הסראונד למיניהם, כולל הסנטר). כיום כנראה שאפשר לעשות גם delay אלקטרוני, או עדיף בכלל בצורה דיגיטאלית.

עכשיו, מבלי לדון בשאלה כמה מוצלחת היתה מלאכתו של אותו אדם, שהרי המקור מצוי בידינו כפי שהוא, ואנחנו מאזינים לו בבית:
מערכת שבכוונה או לא בכוונה תיגע בזה - כלומר תשפיע על טיימינג, תאריך, תשהה, תוציא לא בזמן, תפסיק לא בזמן - תיתן בהכרח תוצאה פחות נעימה לאוזן של מרבית המאזינים, בהשוואה למערכת "מדוייקת" או "מהירה".

וזו משפחת תופעות אחרת לגמרי ממשפחת התופעות שבמישור התדר: "צבע", "צליל חם", ה"הדגשות" של נמר, ושאר חבריהם, שפה אני הרבה פחות נחרץ, ולדעתי זה ממש פתוח לטעם אישי.

אין לי דרך כלשהי לבדוק איזה תופעות מפריעות למאזין יותר -- אלה דברים שצריך לעשות ניסויים כדי לבדוק אותם, ולא בטוח שהאיטואיצייה לכאן או לכאן היא נכונה/רלוואנטית.

קונה את זה?

אני נתון כרגע בקשיי תקציב. תנסה שוב בשנה הבאה?

עמיר

 

[נמר]

לצערי זה לא מדויק. הגברה ורמקולים, במיוחד רמקולים מוסיפים זנבות לצליל שלא קיימים בהקלטה. נדרשת השקעה עצומה, שבאה לידי ביטוי במחיר המוצר על מנת לצמצם תופעות אלה..

רמקול שמוסיף זנבות לא מוסיף פרטים. זה בדיוק הפוך - הוא פוגע בהם. זה או שהתיבה מהדהדת או שהיחידה לא מדברת עם המגבר כמו שצריך. האופציה האחרונה היא שהיחידה פשוט לא טובה.

לגבי ההשקעה. אני מדבר בדיוק על זה. יצרניות יוצאות מגדרם על מנת לספק לנו בדיוק את מה שאנחנו לא ממש רוצים (זנבות וסרחים בכלל). זו הסיבה שיצרנים פונים לחומרים מרוכבים (פולימרים, סגסוגות) ויחידות שאינן עשויות מקרטון עם יכולות גבוהות ואחוזי עיוות נמוכים ככל הניתן.

גם כן לא מדויק. הרמוניות/הרמוניה שמופיעה במוצא ואינה קיימת בסיגנאל המקורי היא תוספת. אך לכל מגבר ישנן הרמוניות לוואי, גם לטרנזיסטורי, ההבדל הוא בסוג ובמינון.
אם זה משנה את הקיים, כן ,אך בכל דרך שתסתכל על זה תוספת.

תשובה דומה לטענה הקודמת. המטרה היא להביא את הרכיב למקסימום שקיפות וניטרליות. על זה כולם עובדים או לפחות מצהירים על כך. מדוע? משום שזה כנראה יותר טוב. ושוב פעם מדוע? משום שכנראה שזו הדרישה של הקהל.

 

[נמר]

יכולה בקלות, בהרבה מצבים. למשל הרמוניות של מנורות מהוות תוספת, או רעשי מנוע של פטיפון, או הפרעות חשמליות בגלל סיכוך לקוי או מאוורר, ו"ליכלוף" בגלל חשמל בעייתי או היעדר שיכוך, וכו'

זה לא נוסף למוסיקה. זה גם לא בא ביחד איתה. זה התיבול שאני מדבר עליו. לפעמים נעים, לפעמים הורס, לפעמים מוגזם. אבל מה שהוקלט הוא מה שהוקלט. אם מערכת מתבלת את מה שהוקלט (שאני יכול לקבל את עניין התיבול כתוספת) אז היא פשוט לא נטרלית. האם זה נעים? לחובבים רבים כן. האם זה נכון? לא.

זה לא מצחיק ולא אירוני, אלא טריוויאלי. הרי חייתי בתוך צורת המחשבה הזו במשך עשרות שנים, ואימצתי/הפנמתי חלק מהקריטריונים כך שהם הפכו לטעם שלי.

אז רגע. אולי אתה לא חי בתוך צורת המחשבה הזו אבל אתה מיישם אותה באופן מובהק - על אוטומט, כמו נהיגה, מיצמוץ, בליעת רוק, סגירת קנה הנשימה בצלילה. זה רפלקס עמיר, לא שמים לב שעושים את זה.

אחת הסיבות העיקריות שבגללן התחלתי לחשוב מעבר לקופסה הזו הייתה שהתחלתי להבחין בסתירות הפנימיות שייש בה, כמו דרישה ל"ריאליסטיות" מצד אחד, ודרישה לפרטים שאינם נשמעים כך במציאת, מצד שני.

כל הפרטים שהמצערכת מציגה מההקלטה הוקלטו מהמציאות. אין ולו פרט אחד שמוסיפים באופן מלאכותי. זה אומר שאם אתה שומע את משיכת הקשת על הכינור זה התרחש במציאות. זה שלא ניתן לשמוע את זה בישיבה בקונצרט? נכון. אבל גם בישיבה בקונצרט אתה לא יכול לשמוע עוד הרבה דברים. בהקלטה לעומת זאת, כאשר המקרופונים גם ממוקמים במקומות מוגדרים שאתה לא יכול להמצא בהם, ומה לעשות, הם גם רגישים יותר. כלומר, במערכת אתה מקבל את המציאות בניואנסים כפי שהם ללא החסרונות של ישיבה באולם קונצרטים. באולם אתה מקבל דברים אחרים נוספים.

אחד ההבדלים הבסיסיים בגישות שלך ושל יואל לעומת הגישה שאני מציע הוא שאני לא מנסה להסיק ממה שאני אוהב/חושב לגבי מה שאחרים אמורים לאהוב/לחשוב, ו/או שכך "צריך" להיות.

זה בדיוק העניין. אני לא חושב שאתה צריך לחשוב כמוני. אני כן חושב שעל מנת שמערכת טובה תהיה כזו, היא צריכה את אותו סט כשורים שהופכים אותה למה שהיא. אחרת מדוע כל היצרנים מכוונים לשם? הרי הם לא רק ש״מטיפים״ לכך, הם גם מיצרים את הרכיבים שלהם על הבסיס הזה.

רובם המוחלט של האודיופילים חושבים כמוני, אותו הדבר היצרנים. הם אפילו מעזים ואומרים את זה. אתה יודע, יצא לי לדבר עם כמה מהם.

 

[AK1]

רמקול שמוסיף זנבות לא מוסיף פרטים. זה בדיוק הפוך - הוא פוגע בהם. זה או שהתיבה מהדהדת או שהיחידה לא מדברת עם המגבר כמו שצריך. האופציה האחרונה היא שהיחידה פשוט לא טובה.

לגבי ההשקעה. אני מדבר בדיוק על זה. יצרניות יוצאות מגדרם על מנת לספק לנו בדיוק את מה שאנחנו לא ממש רוצים (זנבות וסרחים בכלל). זו הסיבה שיצרנים פונים לחומרים מרוכבים (פולימרים, סגסוגות) ויחידות שאינן עשויות מקרטון עם יכולות גבוהות ואחוזי עיוות נמוכים ככל הניתן.

אבל לא נטען בכלל שהוספת "זנבות" מוסיפה פרטים -- זו שוב מלחמה נגד טענה שלא נטענה.

רוב התוצאות של תוספות עצמיות של המערכת גורעות מהצליל, בון השאר מהפרטים.
יש אלה שאוהבים את תוספת ההארמוניות של מנורות (כנראה שגם אני).

זה לא נוסף למוסיקה. זה גם לא בא ביחד איתה. זה התיבול שאני מדבר עליו. לפעמים נעים, לפעמים הורס, לפעמים מוגזם. אבל מה שהוקלט הוא מה שהוקלט. אם מערכת מתבלת את מה שהוקלט (שאני יכול לקבל את עניין התיבול כתוספת) אז היא פשוט לא נטרלית. האם זה נעים? לחובבים רבים כן. האם זה נכון? לא.

זה לא משנה לאיזה רכיב של גלי הקול הדברים מתווספים, ולא משנה אם אתה בוחר, מסיבותיך שלך, לשייך את התוספת למוזיקה, או לתיבול, או לסעיף "תוספות כלליות".

מה שחשוב הוא שאלה תוספות, ושחלקן נעימות לאוזן וחלקן לא, חלקן פוגע בפרמטרים שונים, וחלקן אולי פחות, ולפעמים תוספת שהיא נעימה לאוזן היא יותר ממפצה על הפגיעה.

אז רגע. אולי אתה לא חי בתוך צורת המחשבה הזו אבל אתה מיישם אותה באופן מובהק - על אוטומט, כמו נהיגה, מיצמוץ, בליעת רוק, סגירת קנה הנשימה בצלילה. זה רפלקס עמיר, לא שמים לב שעושים את זה.

ממש לא. אני מודע למה שאני אומר, ואתה אפילו מתעלם מחלק מהמציאות שאינו מסתדר עם התיאוריה שלך: אני אומר לך במפורש ובטקסט פתוח שאני רוצה לקלקל את האיזון, ולהוסיף באס.

אני מודע לזה שאני בוחר להקשיב לדברים לא מדוייקים -- כידוע, מבחינתי ויניל מעוות (בצורה שנעימה לאוזן), וכנראה גם ציוד מנורות. אני מוכן כיום לקבל יפיופים וניפוחים של הצליל שלא הייתי מוכן לקבל בעבר, אבל ברור לי לחלוטין שהם כאלה.

אני חי בעולם שונה לחלוטין ממה שאתה מפרש לפי מה שאתה רואה מבחוץ וזאת במפורש תוך התעלמות מחלק מהנתונים

חוצמזה, הבאתי כמה וכמה דוגמאות של אנשים שאוהבים דברים אחרים מאלה שמכתיבה הגישה ה"קריטריונית".

כל הפרטים שהמצערכת מציגה מההקלטה הוקלטו מהמציאות. אין ולו פרט אחד שמוסיפים באופן מלאכותי. זה אומר שאם אתה שומע את משיכת הקשת על הכינור זה התרחש במציאות. זה שלא ניתן לשמוע את זה בישיבה בקונצרט? נכון. אבל גם בישיבה בקונצרט אתה לא יכול לשמוע עוד הרבה דברים. בהקלטה לעומת זאת, כאשר המקרופונים גם ממוקמים במקומות מוגדרים שאתה לא יכול להמצא בהם, ומה לעשות, הם גם רגישים יותר. כלומר, במערכת אתה מקבל את המציאות בניואנסים כפי שהם ללא החסרונות של ישיבה באולם קונצרטים. באולם אתה מקבל דברים אחרים נוספים.

מודה בעובדות אבל לא באשמה

מה שאני קורא לו "מציאות" בהקשר שלנו הוא גלי הקול שמגיעים לאזני המאזין, שכוללים את כל המאפיינים של מה שנוגן, ב-timing מסויים ובפרופורציות ספציפיות בין הצלילים.

כל שוני מזה, כל שוני מזה, כל שוני מזה, הוא שינוי לעומת המציאות.

זה למעשה כולל אפילו שינוי בווליום (שאוטומאטית גורם לשינוי באיזון הטונאלי בגלל רגישות האוזן השונה לצלילים שונים), וזה בוודאי כולל שינויים בפרופורציה בין העוצמות שבהם נשמעו הכלים במקור.

מה שקורה בהקלטה זה כשדוגמים בנפרד כל מיני איזורים במציאות, ומחברים יחד שלא בפרופורציה המקורית, ולא ב-timing המקורי, ומתקבל סלט שכבר אינו המציאות.

זכותך להתעלם מזה ולהתעקש לקרוא לסלט הזה "מציאות" זו זכותך המלאה, אבל זה לא הופך את זה לנכון.

זה בדיוק העניין. אני לא חושב שאתה צריך לחשוב כמוני. אני כן חושב שעל מנת שמערכת טובה תהיה כזו, היא צריכה את אותו סט כשורים שהופכים אותה למה שהיא. אחרת מדוע כל היצרנים מכוונים לשם? הרי הם לא רק ש״מטיפים״ לכך, הם גם מיצרים את הרכיבים שלהם על הבסיס הזה.

רובם המוחלט של האודיופילים חושבים כמוני, אותו הדבר היצרנים. הם אפילו מעזים ואומרים את זה. אתה יודע, יצא לי לדבר עם כמה מהם.

המשפט האחרון הוא ממש יואל

מה שאתה אומר זה שמערכת טובה צריכה שיהייה לה את סט הכישורים המוגדר על ידי הקריטריונים, אחרת היא לא טובה, ומה שאמור לחזק את דבריך הוא שהיצרנים מכוונים לשם ורוב האודיופילים חושבים כך).

אז אני טוען שאין הרבה משמעות לומר "טוב" בלי לומר טוב למי ו/או לאיזה צורך, ושהפכת את היוצרות -- שהיצרנים לא "מעזים" אלא אומרים כך בכוונה, כי רוב האודיופילים חושבים כך, וכך מוכרים יותר

בהמשך אנסה להגדיר מהן לדעתי השגיאות המהותיות בכל גישת הקריטריונים.

עמיר

 

[נמר]

אבל לא נטען בכלל שהוספת "זנבות" מוסיפה פרטים -- זו שוב מלחמה נגד טענה שלא נטענה.

רוב התוצאות של תוספות עצמיות של המערכת גורעות מהצליל, בון השאר מהפרטים.
יש אלה שאוהבים את תוספת ההארמוניות של מנורות (כנראה שגם אני).

מעולה. ואני טרם שמעתי תוספות שלא גורעות מהצליל. הפטיפון שלדעתך צובע זו בדיוק הטעות שלך. הפטיפון מצליח לעשות כמה דברים שנגן דיגיטלי פשוט לא יודע לעשות. לעומת זאת, לדיגיטל יש יתרונות אחרים. חלקם לא קשורים בכלל לצליל.

זה לא משנה לאיזה רכיב של גלי הקול הדברים מתווספים, ולא משנה אם אתה בוחר, מסיבותיך שלך, לשייך את התוספת למוזיקה, או לתיבול, או לסעיף "תוספות כלליות".

מה שחשוב הוא שאלה תוספות, ושחלקן נעימות לאוזן וחלקן לא, חלקן פוגע בפרמטרים שונים, וחלקן אולי פחות, ולפעמים תוספת שהיא נעימה לאוזן היא יותר ממפצה על הפגיעה.

אתה יודע מה? קניתי - לא משנה מאיפה. העניין הוא שבשביל להשיג ביצועים ראויים אתה צריך ציון גבוה כמה שיותר בפרמטרים הללו. אחרי שהשגת אותם, מתחילים לעצב את הצליל (כבלים, מעמדים, שיכוך, אביזרים משלימים). אבל הבסיס מוכרח להיות. אחרת, בחלק נכבד של המקרים כמו למשל העדר שקיפות - המערכת לא תבחין בשינויים שתרצה לעשות.

מודה בעובדות אבל לא באשמה

מה שאני קורא לו "מציאות" בהקשר שלנו הוא גלי הקול שמגיעים לאזני המאזין, שכוללים את כל המאפיינים של מה שנוגן, ב-timing מסויים ובפרופורציות ספציפיות בין הצלילים.

כל שוני מזה, כל שוני מזה, כל שוני מזה, הוא שינוי לעומת המציאות.

זה למעשה כולל אפילו שינוי בווליום (שאוטומאטית גורם לשינוי באיזון הטונאלי בגלל רגישות האוזן השונה לצלילים שונים), וזה בוודאי כולל שינויים בפרופורציה בין העוצמות שבהם נשמעו הכלים במקור.

מה שקורה בהקלטה זה כשדוגמים בנפרד כל מיני איזורים במציאות, ומחברים יחד שלא בפרופורציה המקורית, ולא ב-timing המקורי, ומתקבל סלט שכבר אינו המציאות.

זכותך להתעלם מזה ולהתעקש לקרוא לסלט הזה "מציאות" זו זכותך המלאה, אבל זה לא הופך את זה לנכון.

מה שמוקלט הוא המציאות. המגבלות שלנו לשמוע אותן ללא זכוכית המגדלת או ללא תנאים מתאימים (חלל שקט, בלי הפרעות, תשומת לב מרובה) מתבטלות. במילים אחרות - ההאזנה בקונצרט ממחישה לך רק חלק מהמציאות. רוצה לקבל את המציאות כפי שהיא? תדאג שיעזרו לך לחשוף אותה. ואת זה עושים בעזרת מקרופונים רגישים יותר, מערכות שמסוגלות לדווח על זה וכ״ו.

המשפט האחרון הוא ממש יואל

מה שאתה אומר זה שמערכת טובה צריכה שיהייה לה את סט הכישורים המוגדר על ידי הקריטריונים, אחרת היא לא טובה, ומה שאמור לחזק את דבריך הוא שהיצרנים מכוונים לשם ורוב האודיופילים חושבים כך).

אז אני טוען שאין הרבה משמעות לומר "טוב" בלי לומר טוב למי ו/או לאיזה צורך, ושהפכת את היוצרות -- שהיצרנים לא "מעזים" אלא אומרים כך בכוונה, כי רוב האודיופילים חושבים כך, וכך מוכרים יותר

בהמשך אנסה להגדיר מהן לדעתי השגיאות המהותיות בכל גישת הקריטריונים.

יכול להיות. אבל זה המצב. תקן אותי אם אני טועה בעניין הזה.

 

[יואלפלרמן]

א. מערכת אודיו היא סט רכיבים/מוצרים שיש לה תכלית אחת, ואחת בלבד: להשמיע מוזיקה באופן מלאכותי - ממקור המנגן חומר אצור (תקליט/תקליטור/מחשב/סליל) או חומר משודר (רשת/רדיו).

ב. כמו כל מוצר/סט-מוצרים שאמורים לעשות משהו, גם כאן יש רמות שונות של איכות - הן בביצוע המוצר לכשעצמו והן באופן בו הוא ממלא את תפקידו ביחס לתכלית שלו, ובמקרה הזה: השמעת מוזיקה.

ג. כדי לעמוד באותה תכלית, על אותו מערך מכשירים לעמוד בתנאי הכרחי ובתנאי מספיק.
1. התנאי ההכרחי אותו יש לדרוש מהנ"ל: השמעת כל מה שיש במקור, באופן המדויק ביותר וללא תוספת עצמית של מרכיבי המערכת.
2. התנאי המספיק אותו יש לדרוש במערכות נשוא פורום זה: השמעת כל מה שיש במקור יחד עם יצירת חוויה שמרכיביה דומים למה שקורה עם שמיעת מוזיקה במקורה, כלומר: מה שקורה בעת הופעה בכלל, בזמן הביצוע בפרט. לא רק המלודיה וייצוג כלים, אלא כל המרכיבים שלה בסביבתה הטבעית, כולל אשליית החלל - וזה, אמור להיות מוסכם על הכל, יוצר חוויה בסדר גודל אחר.

ד. כל העניין הזה עשוי ממספר רמות שונות של עניינים, וכל אלה יוצרים רמת מורכבות גבוהה.
1. הייחוס הוא כפול: (I) מה שיש במקור האצור; (II) מה שקורה במצב הטבעי בו נוצרת מוזיקה.
2. מה שיוצר מוזיקה בכלל עשוי משילוב אדיר של כלים מסוגים שונים, המנגנים בתדרים שונים ובעוצמות שונות, לחוד או ביחד (כנ"ל קולות) ועושים זאת באופנים שונים (הקשה, פריטה, קשת, וכו').
3. הביצוע הטבעי, לפחות של שני סוגי מוזיקה, קלסית וג'ז, אינו כולל כל התערבות אלקטרונית ומאופיין בין השאר בעשייתה בחלל בו הכלים מנגנים - וגם זה מיוצרי המעשה המוזיקלי והחוויה הנוצרת במהלך האזנה לו.

ה. כלומר, כל הנ"ל יוצר מערך מורכב של התנהלויות בזמן שהוא נוצר וגם ברגע שהוא "משודר".
1. כל זה מעלה שאלה: מול כל הבעיות המובנות האלה, ובהינתן הדרישות העקרוניות העומדות בפני מערכת מהיותה מוצר לתכלית מסוימת, ומתוך הנחה שהאדם הסביר רוצה לקבל את הטוב יותר במוצר שהוא קונה - מה הם אותם פרמטרים שלפיהם הוא יכול להגיע למסקנות מהו טוב; או: "איך העסק עומד במשימה הנ"ל על מרכיביה".

ו. מכיוון שכל העסק מורכב ומאוד לא חד-ממדי - בגלל המעשה המוזיקלי ובגלל הדרישות שכל ביטוי שלו מעמיד בפני המערכת - צריך סט של פרמטרים, המפרק את כל הביטויים הרלוונטיים לעסק הנ"ל.
1. למה? כי המרכיבים המקוריים, של המעשה המוזיקלי עצמו, שונים מאוד זה מזה בכל תחום ותחום
2. לצורך זה צריך להגדיר אותם, וליצור, באמצעות השוואות נמשכות - מוסדרות ועם ניסיון מתמשך - השוואה שתיצור מצדה ידע, מה שיאפשר עלייה, ועוד ושוב.
3. לאחר הכרתם, לבדוק איך כל העסק משתלב (כי הסכום לא תמיד שווה לסך הכל)
4. לבדוק אם למרות איכות ראויה אין תחום שהוא מחרב את העסק.
5. תמיד יש מקום לטעם שונה בגלל העדפות אחרות מכל סיבה שהיא - ובכל זאת, כולם יתייחסו לאותם פרמטרים, כי כל אחד לחוד וכולם ביחד עם אלה שמאפיינים את הדרך בה המערכת מבצאת את תפקידה.
6. חשוב להפריד: חלק מהפרמטרים שייכים למוזיקה עצמה (דינמיות), חלק מתארים יכולת שרלוונטית רק למערכת (שקיפות).

ז. השוואה וחיפוש הטוב יהיו תמיד בתהליך נמשך של השוואות מכל סוג ומין המתייחסות למה שמערכות עושות, ותמיד - ולא משנה שיש בעיות עם זה (ויש, והרבה) - יתייחסו גם לאופן שבו המוזיקה נשמעת במופע החי שלה. זה הייחוס המוחלט, וממש לא משנה מה הבעיות ביישומו המעשי. וכן, אנשים יכולים לעשות את זה; הם עושים את זה.

ח. חקסמח

 

[katzofe]

בזמן האחרון ניטשים ויכוחים בין "מחנות" בענייני אודיו, העמדות לא הוצגו בצורה מסודרת.

להלן ניסיון לעשות זאת בקשר לעמדה ה"קלאסית", שמחולק לשני חלקים:

• הבסיס הפילוסופי/תיאורטי/אידיאולוגי
• רשימת קריטריונים

הצד התיאורטי:
---
הצד ה"פראקטי" -- רשימת הקריטריונים:

---

מדידות טובות (אופציונאלי )

הבאתי את דבריך בראשי פרקים שהם לבדם עילה מספקת לפנות למל"ג בכדי לקבל הכרה באודיופיליה שלכם כמדע
לכל דבר ועניין . פוסט כזה בהחלט מועמד ראוי ל Ph.D

 

[AK1]

מעולה. ואני טרם שמעתי תוספות שלא גורעות מהצליל

כנראה שהרמונית של מנורות "משפרות" את הצליל, פטיפון "משפר" את הצליל.

הפטיפון שלדעתך צובע זו בדיוק הטעות שלך. הפטיפון מצליח לעשות כמה דברים שנגן דיגיטלי פשוט לא יודע לעשות. לעומת זאת, לדיגיטל יש יתרונות אחרים. חלקם לא קשורים בכלל לצליל.

אני לא מדבר על השוואה לדיגיטלי. אני מדבר רק על ויניל, שמכניסים בו באופן יזום עיוותים == שינויים בצורת הגל (קומפרסייה, RIAA, ה-EQ שמנסה לפצול על אי-הליניאריות של ה-cutting machine, וכו'), כדי לנסות לפצות על בעיות ועיוותים שיישנם במקומות אחרים בשרשרת הסיגנל. לכן מבחינתי אין שאלה אם ויניל מדייק -- הוא לא. ואני לא קורא לזה בדיוק "צביעה". זה הופך את הצליל למלא יותר (חלקית בגלל הקומפרסייה) ועוד. לא אחזור על מאמר ה-PhD שכתבתי בעבר הרחוק )

אתה יודע מה? קניתי - לא משנה מאיפה. העניין הוא שבשביל להשיג ביצועים ראויים אתה צריך ציון גבוה כמה שיותר בפרמטרים הללו. אחרי שהשגת אותם, מתחילים לעצב את הצליל (כבלים, מעמדים, שיכוך, אביזרים משלימים). אבל הבסיס מוכרח להיות. אחרת, בחלק נכבד של המקרים כמו למשל העדר שקיפות - המערכת לא תבחין בשינויים שתרצה לעשות.

אני לא קונה את צורת המחשבה הבסיסית הזו. היא נראית לי עקומה מהיסוד, ובהמשך אנסה לפרט למה.

מה שמוקלט הוא המציאות. המגבלות שלנו לשמוע אותן ללא זכוכית המגדלת או ללא תנאים מתאימים (חלל שקט, בלי הפרעות, תשומת לב מרובה) מתבטלות. במילים אחרות - ההאזנה בקונצרט ממחישה לך רק חלק מהמציאות. רוצה לקבל את המציאות כפי שהיא? תדאג שיעזרו לך לחשוף אותה. ואת זה עושים בעזרת מקרופונים רגישים יותר, מערכות שמסוגלות לדווח על זה וכ״ו.

מה שמוקלט הוא חלקים שונים מהמציאות, לא מהמיקומים הנכונים, מעורבבים יחד.

אני לא מבין כלום בצילום, ובוודאי לא בצילום 3D, כך שייתכן שהדוגמה הבאה מפוספסת לחלוטין, אבל אינטואיטיבית, אולי יש בזה משהו.

אני מניח שכדי לצלם תמונה תלת-מימדית, יש צורך לצלם דרך שתי נקודות ראות -- לא יותר ולא פחות -- שהמרחק ביניהן דומה למרחק שבין האישונים של בנאדם. אם דואגים להקרין את התמונות המצולמות כך שעיין ימין רואה רק את מה שצולם בעדשה הימנית ועיין שמאל רואה רק את מה שצולם בעדשה השמאלית, המוח שלנו יפרש את זה כתמונה תלת מימדית, כמו במציאות. בדומה לכך, הקלטה משני מיקרופונים שנמצאים באותו מקום המיועד לאזני הצופה.

לעומת זאת, אם מצלמים דרך הרבה נקודות ראות בו-זמנית, ומקרינים את התמונות בו זמנית, נקבל סלט שהקשר בינו לבין המציאות הוא מפוקפק משהו, ועל התוצאה של זה, אני מניח שלא תנסה לטעון שזו המציאות. רק שבסאונד אתה מוכן לזה כי האוזן פחות רגישה לעירבובים כאלה ועדיין הצליל המתקבל נשמע דומה למקור, ורק אינפורמצית המיקום הולכת לאיבוד (ומיוצרת באופן מלאכותי במיקס).

עמיר

 

[יואלפלרמן]

הבאתי את דבריך בראשי פרקים שהם לבדם עילה מספקת לפנות למל"ג בכדי לקבל הכרה באודיופיליה שלכם כמדע
לכל דבר ועניין . פוסט כזה בהחלט מועמד ראוי ל Ph.D

אכן, כל עוד זה מוצג כך, יש בעיה, בעצם הרבה יותר מבעיה אחת.

מנגד, הטענות של עמיר, שאת סיכומן הבאת, הן עם כל הכבוד, לא מייצגות איש - לא את המתכננים, לא את המייצרים, ולא את המשתמשמים. כלומר: עולם כמנהגו נוהג מאז ומעולם, ויש איש אחד שטוען שהכל שגוי.

נכון שאם מתייחסים לכל העניין הזה דרך הקטע של מוצרים שצריכים לעשות פעולה כמו השמעה, ואז להגדיר איך ולפי מה העסק פחות עילאי, אבל הוא גם פחות מעורפל, "אישי", ואמור להתייחס לדברים קונקרטיים.

 

[AK1]

אכן, כל עוד זה מוצג כך, יש בעיה, בעצם הרבה יותר מבעיה אחת.

מנגד, הטענות של עמיר, שאת סיכומן הבאת, הן עם כל הכבוד, לא מייצגות איש - לא את המתכננים, לא את המייצרים, ולא את המשתמשמים. כלומר: עולם כמנהגו נוהג מאז ומעולם, ויש איש אחד שטוען שהכל שגוי.

נכון שאם מתייחסים לכל העניין הזה דרך הקטע של מוצרים שצריכים לעשות פעולה כמו השמעה, ואז להגדיר איך ולפי מה העסק פחות עילאי, אבל הוא גם פחות מעורפל, "אישי", ואמור להתייחס לדברים קונקרטיים.

עדין לא טענתי שום טענה מסודרת, למעט נקודות אד-הוק פה ושם.

אחת השיטות היעילות בניהול דיון בנושאי מחלוקת הוא להסכים על בסיס משותף. ניסיתי ליצור baseline כזה, אבל אתה בחרת לכתוב הכל מהתחלה, במקום לתקן את המוצע, ועכשיו יש שני baselines, די מקבילים, ושוב חזרנו למשבצת הראשונה.

ועכשיו גם בחרת לחזור להתנגחויות הלא-ענייניות שניסיתי להימנע מהן.

כן הוזכר נושא המוצר, כן הוצגה מטרת המערכת וכו'

• מטרת המערכת היא לשחזר את המוזיקה מתוך מה שנשמר

• אם מה שנשמר אינו מדוייק, המערכת אמורה לשקף את חוסר הדיוק הזה, ולכלול את כל המאפיינים שהוקלטו, גם אם במציאות לא הייו שומעים אותם בצורה כזו או בכלל.

• מערכת אודיו היא מוצר (אוסף של מוצרים), שיכול למלא את תפקידו בצורה טובה או לא טובה, וכל מה שביניהם

אני מניח שתוכל למצוא איזה פילפול שמראה איזשהו הבדל שתצעק עליו כאילו הוא עולם ומלואו בין הנ"ל לבין

א. מערכת אודיו היא סט רכיבים/מוצרים שיש לה תכלית אחת, ואחת בלבד: להשמיע מוזיקה באופן מלאכותי - ממקור המנגן חומר אצור (תקליט/תקליטור/מחשב/סליל) או חומר משודר (רשת/רדיו).

ב. כמו כל מוצר/סט-מוצרים שאמורים לעשות משהו, גם כאן יש רמות שונות של איכות - הן בביצוע המוצר לכשעצמו והן באופן בו הוא ממלא את תפקידו ביחס לתכלית שלו, ובמקרה הזה: השמעת מוזיקה.

למשל האופצייה לשידור מיידי בלי לשמר את האינפורמצייה -- תוספת מאוד מהותית לדיון -- הופך הכל על פניו.

ככה נראים הדיונים איתך.

 

[יואלפלרמן]

יש עניין של שכל ישר, והוא משום מה חסר כאן, בייחוד כאשר רץ פה כל כך הרבה מלל על קריטריונים ולמה הם לא.

הנה קריטריונים בתחום הבס: רמקול מועמד לקנייה צריך לרדת נמוך מספיק עבור אורגן, חזק מספיק עבור תוף צד ענק, להיות מהיר ומיידי כמו פריטה בקונטרבס או המנענע הכי שמאלי בפסנתר, ריאלי כדי לשחזר בחדר את תחושת המפגש בין המכה לעור וכמובן לא לאבד את היענות התדר שלו בהרצים האחרונים בין 30 ל-20 וכמובן לא "להתמוטט", כאשר יש הרבה בס בבת אחת וגם עוד הרבה תזמורת

עכשיו אני ממתין לקרוא את עמיר שיצהיר שהוא מוכן לקנות רמקול שלא יעמוד בקריטריונים הנ"ל, ובמקום כל מערך הביטויים הזה ליכולת הבס ברמקול, הוא מוכן לשמוע משהו עמום המייצג תדר נמוך - וזהו.

או, למשל, שזה ממש בסדר, המגבר ההוא שקורס בהתקף דינמי של פולחן האביב. דינמיות זה קריטריון? אז לא בודק, לא מעניין, לא מתייחס.

בקיצור, כל העסק הזה הוא חרטא, מנוגד לשכל הישר, וכן, גם להתנהלותו של עמיר קסטנר באופן מעשי - בדיוק כמו שכל אחד אחר עושה בתחום זה.

חקסמח