לפי התנך, אלוהים הפסיק להתגלות באופן מתישהו עם חורבן בית ראשון, כלומר לפני למעלה מ-2500 שנים. בתחילה, יהוה היה אל מקומי, שאומץ כאן והגיע מאדום ו/או מואב. וראה למשל שירת דבורה.
עד חורבן ממלכת ישראל (722 לפנה"ס), הוא היה אל מקומי - אבל ממש לא יחיד (ואפילו בעשרת הדיברות הוא לא טען כך). ידוע כי הייתה לו אפילו בת זוג, הלא היא עשתרת.
בהמשך, גם כאשר הוא קיבל מעמד עליון - אבל לא נטען שהוא היחיד, רק שיש לעבוד אותו ולא את המתחרים - הפולחן היה כמקובל אז, על במות, בכל מקום מכובד. רק לאחר חורבן ממלכת ישראל, הפך יהוה, לאט ובמהלך השנים לא רק לאל עליון אלא גם לאל יחיד ולכזה שיש לעבוד אותו באופן שונה ובמקום אחד. וכן, זה קרה ביהודה.
כך שכל הקטע עם נביאי שקר שהאמינו ביהוה, התייחס לסוג הפולחן ולתפישות מסוימות אחרות. הם היו נביאי שקר, משום שכך קבעו נביאי האמת. מי הם נביאי האמת? אלה שהובילו את האמונה ביהוה באופן שהתקבל ויצר בהמשך את היהדות.
אין לזה קשר לאמת או לשקר.
נביאי השקר היו אלה שהיו בעד הברית עם מצרים, והובילו לאסון של חורבן הבית הראשון (בניגוד לדעת נביא האמת ירמיהו).
עם זאת, רבי עקיבא, שקבע שבר כוכבא הוא משיח, והוביל רוחנית את המרד הזה שנגמר באסון הגדול ביותר שקרה לעם היהודי על אדמתו (133-135 לספירה; חורבן מוחלט של יהודה, בין רבע מיליון ליותר מחצי מיליון הרוגים), אינו מוגדר כ"נביא שקר", העניין הזה ביחס אליו מושתק בשיח הדתי - ומעמדו בהלכה בכלל ובגלל שהיה אחד "מעשרת הרוגי מלכות" בפרט, הוא דגול לחלוטין. לפי המבחן התנ"כי, הוא היה נביא שקר שאחראי לאסון נורא. אז נכון שמאז חורבן בית שני "פסקה נבואה", אבל התנהלותו של הנ"ל הייתה בדיוק כמו אחד שיש לו קו ישיר לשמו יתברך, ויודע מיהו המשיח שגם יכה את הרומאים.
בכל אופן, מאז גלות בבל, לפי הטקסט, אלוהים אינו פעיל בהיסטוריה של העם היהודי, בניגוד למה שהוביל את הסיפור המקראי עד אז.
עד חורבן ממלכת ישראל (722 לפנה"ס), הוא היה אל מקומי - אבל ממש לא יחיד (ואפילו בעשרת הדיברות הוא לא טען כך). ידוע כי הייתה לו אפילו בת זוג, הלא היא עשתרת.
בהמשך, גם כאשר הוא קיבל מעמד עליון - אבל לא נטען שהוא היחיד, רק שיש לעבוד אותו ולא את המתחרים - הפולחן היה כמקובל אז, על במות, בכל מקום מכובד. רק לאחר חורבן ממלכת ישראל, הפך יהוה, לאט ובמהלך השנים לא רק לאל עליון אלא גם לאל יחיד ולכזה שיש לעבוד אותו באופן שונה ובמקום אחד. וכן, זה קרה ביהודה.
כך שכל הקטע עם נביאי שקר שהאמינו ביהוה, התייחס לסוג הפולחן ולתפישות מסוימות אחרות. הם היו נביאי שקר, משום שכך קבעו נביאי האמת. מי הם נביאי האמת? אלה שהובילו את האמונה ביהוה באופן שהתקבל ויצר בהמשך את היהדות.
אין לזה קשר לאמת או לשקר.
נביאי השקר היו אלה שהיו בעד הברית עם מצרים, והובילו לאסון של חורבן הבית הראשון (בניגוד לדעת נביא האמת ירמיהו).
עם זאת, רבי עקיבא, שקבע שבר כוכבא הוא משיח, והוביל רוחנית את המרד הזה שנגמר באסון הגדול ביותר שקרה לעם היהודי על אדמתו (133-135 לספירה; חורבן מוחלט של יהודה, בין רבע מיליון ליותר מחצי מיליון הרוגים), אינו מוגדר כ"נביא שקר", העניין הזה ביחס אליו מושתק בשיח הדתי - ומעמדו בהלכה בכלל ובגלל שהיה אחד "מעשרת הרוגי מלכות" בפרט, הוא דגול לחלוטין. לפי המבחן התנ"כי, הוא היה נביא שקר שאחראי לאסון נורא. אז נכון שמאז חורבן בית שני "פסקה נבואה", אבל התנהלותו של הנ"ל הייתה בדיוק כמו אחד שיש לו קו ישיר לשמו יתברך, ויודע מיהו המשיח שגם יכה את הרומאים.
בכל אופן, מאז גלות בבל, לפי הטקסט, אלוהים אינו פעיל בהיסטוריה של העם היהודי, בניגוד למה שהוביל את הסיפור המקראי עד אז.
