רות וחיים הגיעו אתמול בערב.
לפי קולו של חיים בטלפון הייתי בטוח שיגיע איש קטן ו"עצבני"
אבל כשנפתחה דלת המעלית,יצא זוג תמיר וחייכני ומיד הבנתי שהערב משעמם לא יהיה.
שיחות על דא ועל הא,הסבר קצר על פריטי המערכת,ויאללה נתחיל לשמוע.
התחלנו כמובן בקבצי מחשב(רק 44.1-16) ומיד התחילו שאלות?
למה הבאס צונח לשטיח,ובקטע הקודם הוא היה יציב יותר?
אני לא הקלטתי,את זה צריך לשאול את טכנאי ההקלטות.
ובכלל מה לך ולבאס?אהה אני נגן גיטרת באס...וואלה? וואלה.
נגנתי שנים לא מעטות בשנות ה-70 הייתי הבסיסט של הלהקה
בנוסף שמתי לב להערות,כאן ברח לו,אני שומע רק שני נגני עוד לא שלושה...
איזה יופי כל התזמורת נשמעת במקום.עצימת עיניים מדי פעם והתמקדות בצלילים שמתנגנים.
לרצות מוזקאי לא קל,אבל אני חייב לציין שלמזלי חיים לא שמע זמן רב פטיפון נורמאלי,וכאן הסופרלטיבים רק גדלו.
מאחר וידידנו מעשן כבד,פעם אחת ירד להצית סיגרייה,ואז יכולנו להכיר את רות שרוב הזמן הקשיבה ואפילו הראתה התלהבות
במיוחד בתקליט של תמוז,תמונות מהעבר הרחוק,וההתקרבות בין רעייתי לרות הלכה והתחזקה.
חיים מגיע חזרה ובידו תקליט שדרים,מי הזמר אני שואל?אני עונה חיים,מה אתה הוצאת סינגל ?כן בשנת 1983 לכבוד רות.
טוב בוא נשים על הפטיפון,מתחילים לשמוע,מסתבר לא רק נגן באס גם זמר,זמר טוב.
רעייתי כל כך נהנית ונזכרת בימים עברו,ומבקשת בוא נרקוד...ורקדנו.
בערב הזה מאוד שמחתי להכיר זוג עדין ונחמד.
שמח שההובי המטורף הזה גורם להכיר אנשים שלעולם לא היה יוצא לי לפגוש.
מה עוד אנשים מעניינים ומפתיעים.
תודה לרות וחיים