AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,908
- מעורבות
- 2,930
- נקודות
- 113
נראה לי זה שנוצרו כאן שני מחנות:
אני מניח שעקב כך שהרביתי לכתוב על הנושאים המעסיקים את המחנה הראשון, אני משויך למחנה הזה, אבל אני ממש לא לגמרי שם.
איפה אני נמצא בכל זה?
ראשית, ברור ומוסכם על כל הצדדים שמערכת יכולה להישמע מצוין גם בלי שום טיפול אקוסטי, ובעליה ואורחיו יכולים ליהנות ממנה ללא הסתייגות, למרות שאם היו מודדים את התגובה בחדר, היו נמצאות בעיות משמעותיות מאוד. למעשה, זה היה המצב בכל השנים שלפני שעלתה המודעות למדידות ולטיפולים אקוסטיים.
לפיכך, אני ממש לא מתחבר למונח "שבור" בהקשר לסאונד של מערכת בחדר לא מטופל. מבחינתי, "שבור" הוא משהו שפגום עד כדי כך שאינו יכול לממש את הפונקציונליות שלו במלואה. לדעתי, הפונקציונליות של מערכת אינה לייצר גרפים טובים אלא להשמיע מוזיקה כך שמאזיניה ייהנו מהמוזיקה ו/או מהסאונד. בהינתן מערכת שנשמעת מצוין, מבחינתי שום דבר לא "שבור" – הפונקציונליות שלה ממומשת במלואה.
מבחינתי, תיקון בעיות אקוסטיות שאינן מפריעות למאזינים גם אינו "הבסיס". בסיס הוא משהו שכל השאר נשען עליו, ופגמים בו עלולים לגרום להתמוטטות של הכל. זה לא המצב עם בעיות מסוג זה.
למעשה, האוזן + מוח בנויים בצורה שמאפשרת לבני אדם לשמוע דברים למרות שהאקוסטיקה מעוותת אותם. אפילו המדען Dr. Floyd Toole, זה מהספינורמה, דיבר על היכולת של אנשים לשמוע מעבר לחדרים ולאקוסטיקה.
לדעתי, מה שחשוב בסאונד זה האוזן, ושכדאי להיעזר במדע לטובת האוזן. אם האוזן לא מבחינה בבעיות בחדר, הטיפול בחדר אינו העיקר והבסיס, אבל בהחלט כדאי, במיוחד אם רוצים להתקרב לצליל של המערכת כפי שהוא, בניטרול ההשפעות הגדולות והשליליות של החדר.
אם יש בעיות שמיעות, או שרוצים לשפר מעבר למה שיש, צריך למדוד ולפעול לפי התוצאות, שזה כמעט תמיד כולל תוספת סאב/ים לפחות כדי לטפל בדיפים, כאשר RC טוב יכול לתרום הרבה מאוד, ולפעמים כדאי להוסיף, או אפשר להסתפק, בטיפול פאסיבי.
גם אם נהנים ממה שיש, שאז אין חובה למדוד ולטפל, לפחות למי שחשוב לו שהצליל שהוא שומע יהיה מדויק ככל האפשר, כדאי בהחלט למדוד ולטפל, כי אחרת גם אם המערכת מדייקת ככל האפשר, הסאונד שמגיע לאוזניו מעוות מאוד ע"י החדר, ורחוק מלהיות מדויק. ובכלל כדאי לנסות ולשמוע פעם סאונד עם מינימום התערבות חדר, רצוי אצל המאזין בבית, כדי להבין מה חסר במה שיש.
קצר בתקשורת:
יש כאן גם קצר בתקשורת. כשבמחנה הראשון מדברים על איזון הצליל, מתכוונים לאיזון גרף התדרים, בעוד שבמחנה השני מתכוונים לאיזון השמיע – שאין שום דבר מודגש מדי או מונחת מדי.
ואז כשבמחנה השני חושבים שהצליל שלהם מאוזן, או שהם יכולים לאזן את הצליל בעזרת החלפת פרה או טווייקים אחרים, הם זוכים להתייחסות משועשעת עד תוקפנית מהמחנה הראשון.
לעומת זאת, אם במחנה הראשון טוענים ש-RC חשוב ומשפיע יותר מפרה יוקרתי – מה שעקרונית נכון מבחינת ניטרול השפעת החדר שחשובה להם, אבל לא מבחינת אלה שחשובה להם הטונליות -- במחנה השני טוענים שיורקים להם על ההיי-אנד.
אז למה בכל זאת מדידות וטיפולים?
ראשית, ברור שאם יש בעיות עם הצליל, כמו באס חסר, עודף או מהדהד, חריפות, עמימות, טשטוש, במה לא מוגדרת וכו' וכו' – מדידות – לא רק האוזן -- הן המפתח לאפיון ואבחנה מדויקים של המצב, וטיפולים אקוסטיים – ו/או תוספת סאב/ים -- הם הכלים היעילים ביותר לפתרונות, הרבה יותר מהחלפת רכיבים.
ושנית, גם אם אין בעיות שמיעות, אם החדר לא מטופל, באחוז גבוה של המקרים יש בעיות אקוסטיות משמעותיות, שפתרונן יכול לשפר עוד יותר אפילו את הצליל של מערכות שנשמעות מצוין, החל בבאס יותר מדויק, נקי, הדוק, ללא מריחות, לפעמים יותר נמוך, וגם בשאר בתחומים יתכן שיפור – הבמה יגולה לגדול ולהיות מוגדרת אפילו יותר, יש תוספת צלילות, פרטים ומיקוד, וכיו"ב.
עם זאת יש לציין שלא כל טיפול באשר הוא עוזר. אם לא יודעים די הצורך מה עושים, אפשר גם לקלקל, גם בטיפול פאסיבי וגם באקטיבי.
ומה בקשר לתלונות על כך ש-RC משפר בבאס ומקלקל את כל השאר?
בעבר, זה אכן היה המצב עם כל המכשירים שהיו.
בהווה, המצב השתנה ללא הכר, ו-RC טוב שמכויל היטב דווקא משפר את כל השאר, לדעת רוב המאזינים, והמכשירים והתוכנות משתפרים כל הזמן. עם זאת, תמיד יהיו פיוריסטים מהסוג האקסיומטי, שיטענו שמסלול הסיגנל חייב להיות מינימלי, ואסור לעשות עליו שום מניפולציה, אחרת זה חייב להישמע גרוע, ואז, כשהם מאזינים ל-RC, הם אכן שומעים גרוע – בתנאי שהם יודעים מה שהם שומעים. בהשוואה עיוורת, יוצא שלפחות חלקם מעדיף ומרבה לספר בשבחו של הצליל עם RC, ועד כמה הצליל עם הפרה האיכותי שלהם ללא RC הוא ירוד. כשמגלים להם מה הם שמעו הם מופתעים, אבל זה לא בהכרח גורם להם לשנות את דעתם, והם לא ישקלו לרכוש RC. יש גבול עד כמה יש מקום להתווכח איתם.
מה עם דברים כמו שיכוך, כבילה, רזונטורים וכו' – האם הם פלאסבו או מציאות?
יש דברים שאי אפשר להבחין בהם במדידות גם עם ציוד רגיש, או שההבדלים במדידות הם מתחת לסף הידוע של רגישות האוזן. אם זה מצטרף לעובדה שלמרות שהמאזינים מתארים הבדלים גדולים כשהם יודעים מה הם שומעים, אבל למרות זאת מתקשים להבחין מה זה מה בשמיעה עיוורת – רוב הסיכויים שמדובר בפלאסבו. אמה מה? מבחינתי לא משנה אם זה פלסבו או לא – אם מישהו נהנה יותר עם ציוד מסוים (אפילו יקר) ופחות עם ציוד אחר (בד"כ זול) – זה לכשעצמו יכול להיות שווה מבחינתו את הכסף שהוא מוכן להשקיע עבור ההבדל הזה, ואין מה לתקוף או ללגלג על מי שנהנה מזה, גם אם מדובר בסכומים שלאחרים נשמעים מופקעים. שייהנה, למה לא?
אבל גם אם דברים משפיעים באופן מובהק, אפילו מדיד, זה לא אומר שאפשר באמצעותם לטפל בבעיות אקוסטיות משמעותיות מהסוג שמתגלה במדידות של תגובת החדר. ממש לא. מי שמתעקש על כך אכן עלול להיות מטרה ללגלוג מוצדק. זה, כאמור, דורש טיפול אקטיבי ו/או פאסיבי ו/או תוספת סאב/ים.
בשורה התחתונה:
לא חייבים למדוד ולטפל באותה משמעות שחייבים אם משהו מקולקל או שבור פיזית, אבל ממש ממש מומלץ, גם אם שומעים מצוין, ובטח אם לא.
- המחנה של אלה שמבחינתם העיקר והבסיס הם דברים מבוססי-מדע, כולל מדידות וטיפולים אקוסטיים, במיוחד RC, ותוקפים ומזלזלים באודיופיליה הקלאסית כאמצעי לטיפול בבעיות אקוסטיות.
- המחנה של האודיופיליה הקלאסית הטהורה, שמבחינתם העיקר והבסיס הם דברים מבוססי-אוזן, ואז חלקם מתנגדים לענייני מדידות, RC וכד', ולא חושבים שהעיסוק בחדר ובאקוסטיקה הוא העיקר והחשוב. חלק מהם מרגישים מאויימים או משועממים ע"י המחנה האחר, ומתלוננים על ריבוי הדיונים בנושאים האלה.
אני מניח שעקב כך שהרביתי לכתוב על הנושאים המעסיקים את המחנה הראשון, אני משויך למחנה הזה, אבל אני ממש לא לגמרי שם.
איפה אני נמצא בכל זה?
ראשית, ברור ומוסכם על כל הצדדים שמערכת יכולה להישמע מצוין גם בלי שום טיפול אקוסטי, ובעליה ואורחיו יכולים ליהנות ממנה ללא הסתייגות, למרות שאם היו מודדים את התגובה בחדר, היו נמצאות בעיות משמעותיות מאוד. למעשה, זה היה המצב בכל השנים שלפני שעלתה המודעות למדידות ולטיפולים אקוסטיים.
לפיכך, אני ממש לא מתחבר למונח "שבור" בהקשר לסאונד של מערכת בחדר לא מטופל. מבחינתי, "שבור" הוא משהו שפגום עד כדי כך שאינו יכול לממש את הפונקציונליות שלו במלואה. לדעתי, הפונקציונליות של מערכת אינה לייצר גרפים טובים אלא להשמיע מוזיקה כך שמאזיניה ייהנו מהמוזיקה ו/או מהסאונד. בהינתן מערכת שנשמעת מצוין, מבחינתי שום דבר לא "שבור" – הפונקציונליות שלה ממומשת במלואה.
מבחינתי, תיקון בעיות אקוסטיות שאינן מפריעות למאזינים גם אינו "הבסיס". בסיס הוא משהו שכל השאר נשען עליו, ופגמים בו עלולים לגרום להתמוטטות של הכל. זה לא המצב עם בעיות מסוג זה.
למעשה, האוזן + מוח בנויים בצורה שמאפשרת לבני אדם לשמוע דברים למרות שהאקוסטיקה מעוותת אותם. אפילו המדען Dr. Floyd Toole, זה מהספינורמה, דיבר על היכולת של אנשים לשמוע מעבר לחדרים ולאקוסטיקה.
לדעתי, מה שחשוב בסאונד זה האוזן, ושכדאי להיעזר במדע לטובת האוזן. אם האוזן לא מבחינה בבעיות בחדר, הטיפול בחדר אינו העיקר והבסיס, אבל בהחלט כדאי, במיוחד אם רוצים להתקרב לצליל של המערכת כפי שהוא, בניטרול ההשפעות הגדולות והשליליות של החדר.
אם יש בעיות שמיעות, או שרוצים לשפר מעבר למה שיש, צריך למדוד ולפעול לפי התוצאות, שזה כמעט תמיד כולל תוספת סאב/ים לפחות כדי לטפל בדיפים, כאשר RC טוב יכול לתרום הרבה מאוד, ולפעמים כדאי להוסיף, או אפשר להסתפק, בטיפול פאסיבי.
גם אם נהנים ממה שיש, שאז אין חובה למדוד ולטפל, לפחות למי שחשוב לו שהצליל שהוא שומע יהיה מדויק ככל האפשר, כדאי בהחלט למדוד ולטפל, כי אחרת גם אם המערכת מדייקת ככל האפשר, הסאונד שמגיע לאוזניו מעוות מאוד ע"י החדר, ורחוק מלהיות מדויק. ובכלל כדאי לנסות ולשמוע פעם סאונד עם מינימום התערבות חדר, רצוי אצל המאזין בבית, כדי להבין מה חסר במה שיש.
קצר בתקשורת:
יש כאן גם קצר בתקשורת. כשבמחנה הראשון מדברים על איזון הצליל, מתכוונים לאיזון גרף התדרים, בעוד שבמחנה השני מתכוונים לאיזון השמיע – שאין שום דבר מודגש מדי או מונחת מדי.
ואז כשבמחנה השני חושבים שהצליל שלהם מאוזן, או שהם יכולים לאזן את הצליל בעזרת החלפת פרה או טווייקים אחרים, הם זוכים להתייחסות משועשעת עד תוקפנית מהמחנה הראשון.
לעומת זאת, אם במחנה הראשון טוענים ש-RC חשוב ומשפיע יותר מפרה יוקרתי – מה שעקרונית נכון מבחינת ניטרול השפעת החדר שחשובה להם, אבל לא מבחינת אלה שחשובה להם הטונליות -- במחנה השני טוענים שיורקים להם על ההיי-אנד.
אז למה בכל זאת מדידות וטיפולים?
ראשית, ברור שאם יש בעיות עם הצליל, כמו באס חסר, עודף או מהדהד, חריפות, עמימות, טשטוש, במה לא מוגדרת וכו' וכו' – מדידות – לא רק האוזן -- הן המפתח לאפיון ואבחנה מדויקים של המצב, וטיפולים אקוסטיים – ו/או תוספת סאב/ים -- הם הכלים היעילים ביותר לפתרונות, הרבה יותר מהחלפת רכיבים.
ושנית, גם אם אין בעיות שמיעות, אם החדר לא מטופל, באחוז גבוה של המקרים יש בעיות אקוסטיות משמעותיות, שפתרונן יכול לשפר עוד יותר אפילו את הצליל של מערכות שנשמעות מצוין, החל בבאס יותר מדויק, נקי, הדוק, ללא מריחות, לפעמים יותר נמוך, וגם בשאר בתחומים יתכן שיפור – הבמה יגולה לגדול ולהיות מוגדרת אפילו יותר, יש תוספת צלילות, פרטים ומיקוד, וכיו"ב.
עם זאת יש לציין שלא כל טיפול באשר הוא עוזר. אם לא יודעים די הצורך מה עושים, אפשר גם לקלקל, גם בטיפול פאסיבי וגם באקטיבי.
ומה בקשר לתלונות על כך ש-RC משפר בבאס ומקלקל את כל השאר?
בעבר, זה אכן היה המצב עם כל המכשירים שהיו.
בהווה, המצב השתנה ללא הכר, ו-RC טוב שמכויל היטב דווקא משפר את כל השאר, לדעת רוב המאזינים, והמכשירים והתוכנות משתפרים כל הזמן. עם זאת, תמיד יהיו פיוריסטים מהסוג האקסיומטי, שיטענו שמסלול הסיגנל חייב להיות מינימלי, ואסור לעשות עליו שום מניפולציה, אחרת זה חייב להישמע גרוע, ואז, כשהם מאזינים ל-RC, הם אכן שומעים גרוע – בתנאי שהם יודעים מה שהם שומעים. בהשוואה עיוורת, יוצא שלפחות חלקם מעדיף ומרבה לספר בשבחו של הצליל עם RC, ועד כמה הצליל עם הפרה האיכותי שלהם ללא RC הוא ירוד. כשמגלים להם מה הם שמעו הם מופתעים, אבל זה לא בהכרח גורם להם לשנות את דעתם, והם לא ישקלו לרכוש RC. יש גבול עד כמה יש מקום להתווכח איתם.
מה עם דברים כמו שיכוך, כבילה, רזונטורים וכו' – האם הם פלאסבו או מציאות?
יש דברים שאי אפשר להבחין בהם במדידות גם עם ציוד רגיש, או שההבדלים במדידות הם מתחת לסף הידוע של רגישות האוזן. אם זה מצטרף לעובדה שלמרות שהמאזינים מתארים הבדלים גדולים כשהם יודעים מה הם שומעים, אבל למרות זאת מתקשים להבחין מה זה מה בשמיעה עיוורת – רוב הסיכויים שמדובר בפלאסבו. אמה מה? מבחינתי לא משנה אם זה פלסבו או לא – אם מישהו נהנה יותר עם ציוד מסוים (אפילו יקר) ופחות עם ציוד אחר (בד"כ זול) – זה לכשעצמו יכול להיות שווה מבחינתו את הכסף שהוא מוכן להשקיע עבור ההבדל הזה, ואין מה לתקוף או ללגלג על מי שנהנה מזה, גם אם מדובר בסכומים שלאחרים נשמעים מופקעים. שייהנה, למה לא?
אבל גם אם דברים משפיעים באופן מובהק, אפילו מדיד, זה לא אומר שאפשר באמצעותם לטפל בבעיות אקוסטיות משמעותיות מהסוג שמתגלה במדידות של תגובת החדר. ממש לא. מי שמתעקש על כך אכן עלול להיות מטרה ללגלוג מוצדק. זה, כאמור, דורש טיפול אקטיבי ו/או פאסיבי ו/או תוספת סאב/ים.
בשורה התחתונה:
לא חייבים למדוד ולטפל באותה משמעות שחייבים אם משהו מקולקל או שבור פיזית, אבל ממש ממש מומלץ, גם אם שומעים מצוין, ובטח אם לא.
נערך לאחרונה ב: