זה שרשור המשך לשרשור על ״רמקולים במחיר של דירה״ ומטרתו להצדיק את הטענה של דן נגר שבתחום הרמקולים בעיקר אבל גם בתחום האודיו הביתי כולו אין שום קשר בין איכות המוצר למחיר המוצר. אני גם אהדהד כאן את הטענה של גיא שכל הענף מבוסס על חוויה סובייקטיבית (ואין לנו שום ויכוח על כך) והחוויה הסובייקטיבית מתבססת המון על שיווק, מיתוג, גאוות-בעלות. נמזג בין הטענה של דן לטענה של גיא ונראה שאחד הענפים השיווקיים-מיתוגיים הבולטים והמוכרים ביותר בתעשיית האודיו מקבל גם הוא את הטענה שאין שום קשר בין איכות המוצר למחיר המוצר.
אני מתכוון למגזין המודפס (ירחון) ולאתר סטריאופייל האמריקאי שפעיל בענף כבר 62 שנים. לסטריאופייל יש רשימת מוצרים מומלצים (רקומנדד קומפוננטס) שמתפרסמת פעמיים בשנה. אחת, בגליון אפריל, ושניה בגליון אוקטובר. רשימת המוצרים המומלצים מחולקת לרמות CLASS. הרמה הגבוהה ביותר היא רמה A+ אבל היא לא רלבנטית לרמקולים. לרמקולים הרמה הגבוהה ביותר היא רמת A. הרמה הנמוכה ביותר היא D. בכל רמת דירוג של רמקולים יש שתי רמות - רמת A מלא מלא ורמת A, נקרא לו חלקי, עם תחום תחתון מוגבל שמתייחס לרמקולים שאינם מסוגלים לרדת באופן רציף אל מתחת ל-40 הרץ.
אני מתייחס כאן רק לרמקולי ברמת קלאס A מלא מלא. ובכן, ברשימת הרמקולים המומלצים בקלאס A שהיא הרמה הגבוהה ביותר הופיעו באוקטובר 2024 כ-32 רמקולים שונים של מגוון חברות. כולם נסקרו כמובן ע״י המבקרים של המגזין והאתר, והם ביחד עם העורכים קובעים איזה רמקול ישובץ באיזו רמה. הטענה הבסיסית היא שכל הרמקולים באותה רמה - קלאס A, הם אכן, באותה רמה. בטווח המחירים של רמקולים בקלאס A ניתן למצוא ב-12500 דולר את גולדנאיר טריטון רפרנס, ב- 15000 דולר מוצאים את דאטץ׳ אנד דאטץ׳ דגם 8 סי (רמקול אקטיבי מדפי גדול, שיש להעמיד אותו על סטנדים) וב-19200 דולר מוצאים את וונדרסטין קוואטרו ווד CT.
אבל באותו קלאס A ממש, אותה רמה, להזכירכם מוצאים גם דגם של טידאל אודיו הגרמני בשם אקירה ב-255 אלף דולר ואפילו דגם של וילסון אודיו בשם כרונוסוניק XVX שמחירו העדכני בארה״ב הוא 381 אלף דולר. והנה אין שום קשר בין מחיר לאיכות - זוג רמקולים ב-12500 דולר זהה, שווה, מקביל ברמתו לזוג רמקולים ב-381 אלף דולר.
אני מכיר את טענת הנגד - ״מי בכלל מסתמך על דירוגי הרמקולים המומלצים של סטריאופייל?״ הרי המגזין והאתר הם חלק מתעשיית המיתוג והשיווק בתחום האודיו? אכן, הבסיס הכלכלי של מגזין ואתר כזה מבוסס כולו על מודעות-פרסומות של יצרנים בתחום האודיו בלבד, ואלו כל היצרנים שמפרסמים בסטריאופייל, אין שם יצרני מכוניות, ולא דירות, ואפילו לא סירות או יאכטות. נטו נטו פרסומות מתחום האודיו. וידועה בענף הטענה שכדי שסטריאופייל יסכים בכלל לפרסם ביקורת על מוצר של חברה מסויימת אותה חברה מחייבת מראש למונח שקרוי בתעשייה ״מדיה פלאן״ כלומר תכנון פרסומות. בעבר, כך הודה בפני יצרן אודיו מוכר מאוד, היה רף הכניסה לסטריאופייל פרסום של 12 מודעות (במשך שנה, חודש בחודשו) בנות חצי עמוד לפחות במגזין המודפס. רק אחרי שחולפת שנת הפרסום הראשונה - אפשר לסקר בכלל מוצר שאתה מייצר ומוכר.
התשובה לטענה של ״מי בכלל מסתמך על דירוגי הרמקולים המומלצים של סטריאופייל?״ . ראשית, היצרנים שכולם מכירים בכח השיווקי-פרסומי של דירוג קלאס A בסטריאופייל. תקראו פרסומות בענף האודיו ותספרו את מאות ואפילו אלפי הפעמים שהדירוג הזה צויין בהן. ועוד ראשית בריבוע - כמובן מספר לא ידוע של צרכנים חובבי אודיו שקונים את אותם רמקולי קלאס A אחרי ששמעו אותם (ואז הם טוענים שקלאס A הוא בסך הכל אמצעי לצמצום מבחר הרמקולים שיש לשמוע ממנו בטרם רכישה) או צרכנים חובבי אודיו שאפילו לא שמעו את זוג הרמקולים שמדורג בקלאס A, והסתמכו רק על הדירוג הזה כדי לקנות אותו.
אני מתכוון למגזין המודפס (ירחון) ולאתר סטריאופייל האמריקאי שפעיל בענף כבר 62 שנים. לסטריאופייל יש רשימת מוצרים מומלצים (רקומנדד קומפוננטס) שמתפרסמת פעמיים בשנה. אחת, בגליון אפריל, ושניה בגליון אוקטובר. רשימת המוצרים המומלצים מחולקת לרמות CLASS. הרמה הגבוהה ביותר היא רמה A+ אבל היא לא רלבנטית לרמקולים. לרמקולים הרמה הגבוהה ביותר היא רמת A. הרמה הנמוכה ביותר היא D. בכל רמת דירוג של רמקולים יש שתי רמות - רמת A מלא מלא ורמת A, נקרא לו חלקי, עם תחום תחתון מוגבל שמתייחס לרמקולים שאינם מסוגלים לרדת באופן רציף אל מתחת ל-40 הרץ.
אני מתייחס כאן רק לרמקולי ברמת קלאס A מלא מלא. ובכן, ברשימת הרמקולים המומלצים בקלאס A שהיא הרמה הגבוהה ביותר הופיעו באוקטובר 2024 כ-32 רמקולים שונים של מגוון חברות. כולם נסקרו כמובן ע״י המבקרים של המגזין והאתר, והם ביחד עם העורכים קובעים איזה רמקול ישובץ באיזו רמה. הטענה הבסיסית היא שכל הרמקולים באותה רמה - קלאס A, הם אכן, באותה רמה. בטווח המחירים של רמקולים בקלאס A ניתן למצוא ב-12500 דולר את גולדנאיר טריטון רפרנס, ב- 15000 דולר מוצאים את דאטץ׳ אנד דאטץ׳ דגם 8 סי (רמקול אקטיבי מדפי גדול, שיש להעמיד אותו על סטנדים) וב-19200 דולר מוצאים את וונדרסטין קוואטרו ווד CT.
אבל באותו קלאס A ממש, אותה רמה, להזכירכם מוצאים גם דגם של טידאל אודיו הגרמני בשם אקירה ב-255 אלף דולר ואפילו דגם של וילסון אודיו בשם כרונוסוניק XVX שמחירו העדכני בארה״ב הוא 381 אלף דולר. והנה אין שום קשר בין מחיר לאיכות - זוג רמקולים ב-12500 דולר זהה, שווה, מקביל ברמתו לזוג רמקולים ב-381 אלף דולר.
אני מכיר את טענת הנגד - ״מי בכלל מסתמך על דירוגי הרמקולים המומלצים של סטריאופייל?״ הרי המגזין והאתר הם חלק מתעשיית המיתוג והשיווק בתחום האודיו? אכן, הבסיס הכלכלי של מגזין ואתר כזה מבוסס כולו על מודעות-פרסומות של יצרנים בתחום האודיו בלבד, ואלו כל היצרנים שמפרסמים בסטריאופייל, אין שם יצרני מכוניות, ולא דירות, ואפילו לא סירות או יאכטות. נטו נטו פרסומות מתחום האודיו. וידועה בענף הטענה שכדי שסטריאופייל יסכים בכלל לפרסם ביקורת על מוצר של חברה מסויימת אותה חברה מחייבת מראש למונח שקרוי בתעשייה ״מדיה פלאן״ כלומר תכנון פרסומות. בעבר, כך הודה בפני יצרן אודיו מוכר מאוד, היה רף הכניסה לסטריאופייל פרסום של 12 מודעות (במשך שנה, חודש בחודשו) בנות חצי עמוד לפחות במגזין המודפס. רק אחרי שחולפת שנת הפרסום הראשונה - אפשר לסקר בכלל מוצר שאתה מייצר ומוכר.
התשובה לטענה של ״מי בכלל מסתמך על דירוגי הרמקולים המומלצים של סטריאופייל?״ . ראשית, היצרנים שכולם מכירים בכח השיווקי-פרסומי של דירוג קלאס A בסטריאופייל. תקראו פרסומות בענף האודיו ותספרו את מאות ואפילו אלפי הפעמים שהדירוג הזה צויין בהן. ועוד ראשית בריבוע - כמובן מספר לא ידוע של צרכנים חובבי אודיו שקונים את אותם רמקולי קלאס A אחרי ששמעו אותם (ואז הם טוענים שקלאס A הוא בסך הכל אמצעי לצמצום מבחר הרמקולים שיש לשמוע ממנו בטרם רכישה) או צרכנים חובבי אודיו שאפילו לא שמעו את זוג הרמקולים שמדורג בקלאס A, והסתמכו רק על הדירוג הזה כדי לקנות אותו.
נערך לאחרונה ב: