אכן, אין שום קשר בין מחיר לאיכות בתחום האודיו

[רן לוי]

זה שרשור המשך לשרשור על ״רמקולים במחיר של דירה״ ומטרתו להצדיק את הטענה של דן נגר שבתחום הרמקולים בעיקר אבל גם בתחום האודיו הביתי כולו אין שום קשר בין איכות המוצר למחיר המוצר. אני גם אהדהד כאן את הטענה של גיא שכל הענף מבוסס על חוויה סובייקטיבית (ואין לנו שום ויכוח על כך) והחוויה הסובייקטיבית מתבססת המון על שיווק, מיתוג, גאוות-בעלות. נמזג בין הטענה של דן לטענה של גיא ונראה שאחד הענפים השיווקיים-מיתוגיים הבולטים והמוכרים ביותר בתעשיית האודיו מקבל גם הוא את הטענה שאין שום קשר בין איכות המוצר למחיר המוצר.

אני מתכוון למגזין המודפס (ירחון) ולאתר סטריאופייל האמריקאי שפעיל בענף כבר 62 שנים. לסטריאופייל יש רשימת מוצרים מומלצים (רקומנדד קומפוננטס) שמתפרסמת פעמיים בשנה. אחת, בגליון אפריל, ושניה בגליון אוקטובר. רשימת המוצרים המומלצים מחולקת לרמות CLASS. הרמה הגבוהה ביותר היא רמה A+ אבל היא לא רלבנטית לרמקולים. לרמקולים הרמה הגבוהה ביותר היא רמת A. הרמה הנמוכה ביותר היא D. בכל רמת דירוג של רמקולים יש שתי רמות - רמת A מלא מלא ורמת A, נקרא לו חלקי, עם תחום תחתון מוגבל שמתייחס לרמקולים שאינם מסוגלים לרדת באופן רציף אל מתחת ל-40 הרץ.

אני מתייחס כאן רק לרמקולי ברמת קלאס A מלא מלא. ובכן, ברשימת הרמקולים המומלצים בקלאס A שהיא הרמה הגבוהה ביותר הופיעו באוקטובר 2024 כ-32 רמקולים שונים של מגוון חברות. כולם נסקרו כמובן ע״י המבקרים של המגזין והאתר, והם ביחד עם העורכים קובעים איזה רמקול ישובץ באיזו רמה. הטענה הבסיסית היא שכל הרמקולים באותה רמה - קלאס A, הם אכן, באותה רמה. בטווח המחירים של רמקולים בקלאס A ניתן למצוא ב-12500 דולר את גולדנאיר טריטון רפרנס, ב- 15000 דולר מוצאים את דאטץ׳ אנד דאטץ׳ דגם 8 סי (רמקול אקטיבי מדפי גדול, שיש להעמיד אותו על סטנדים) וב-19200 דולר מוצאים את וונדרסטין קוואטרו ווד CT.

אבל באותו קלאס A ממש, אותה רמה, להזכירכם מוצאים גם דגם של טידאל אודיו הגרמני בשם אקירה ב-255 אלף דולר ואפילו דגם של וילסון אודיו בשם כרונוסוניק XVX שמחירו העדכני בארה״ב הוא 381 אלף דולר. והנה אין שום קשר בין מחיר לאיכות - זוג רמקולים ב-12500 דולר זהה, שווה, מקביל ברמתו לזוג רמקולים ב-381 אלף דולר.

אני מכיר את טענת הנגד - ״מי בכלל מסתמך על דירוגי הרמקולים המומלצים של סטריאופייל?״ הרי המגזין והאתר הם חלק מתעשיית המיתוג והשיווק בתחום האודיו? אכן, הבסיס הכלכלי של מגזין ואתר כזה מבוסס כולו על מודעות-פרסומות של יצרנים בתחום האודיו בלבד, ואלו כל היצרנים שמפרסמים בסטריאופייל, אין שם יצרני מכוניות, ולא דירות, ואפילו לא סירות או יאכטות. נטו נטו פרסומות מתחום האודיו. וידועה בענף הטענה שכדי שסטריאופייל יסכים בכלל לפרסם ביקורת על מוצר של חברה מסויימת אותה חברה מחייבת מראש למונח שקרוי בתעשייה ״מדיה פלאן״ כלומר תכנון פרסומות. בעבר, כך הודה בפני יצרן אודיו מוכר מאוד, היה רף הכניסה לסטריאופייל פרסום של 12 מודעות (במשך שנה, חודש בחודשו) בנות חצי עמוד לפחות במגזין המודפס. רק אחרי שחולפת שנת הפרסום הראשונה - אפשר לסקר בכלל מוצר שאתה מייצר ומוכר.

התשובה לטענה של ״מי בכלל מסתמך על דירוגי הרמקולים המומלצים של סטריאופייל?״ . ראשית, היצרנים שכולם מכירים בכח השיווקי-פרסומי של דירוג קלאס A בסטריאופייל. תקראו פרסומות בענף האודיו ותספרו את מאות ואפילו אלפי הפעמים שהדירוג הזה צויין בהן. ועוד ראשית בריבוע - כמובן מספר לא ידוע של צרכנים חובבי אודיו שקונים את אותם רמקולי קלאס A אחרי ששמעו אותם (ואז הם טוענים שקלאס A הוא בסך הכל אמצעי לצמצום מבחר הרמקולים שיש לשמוע ממנו בטרם רכישה) או צרכנים חובבי אודיו שאפילו לא שמעו את זוג הרמקולים שמדורג בקלאס A, והסתמכו רק על הדירוג הזה כדי לקנות אותו.

 

[AK1]

אני יודע שאתה חושב שיש לי איזושהי אובססיה אישית בקשר אליך, אבל אין לזה שום קשר למציאות, שבה אני לא מכיר אותך ואת אישיותך המלבבת. מה שכן, יש לי "אובססיה" עם דבריהם של כמה אנשים כאן – אתה לא לבד – שכותבים דברים הזויים בביטחון מלא, בלי שהם מבינים מה שהם אומרים. כמו שהיה מישהו שטען שהוא יכול לפתור בעיות אקוסטיות עם יותר "פינס" בעזרת רזונטורים מאשר RC וסאבים, וכמובן בלי מדידות לברר מה הוא פותר והאם הוא פתר.

בפוסט הקודם סיפרת סיפור ארוך ומפורט על הדמיון בין תחום מחירים רנדומלי כלשהו, שאינו תחום קצה, של רמקולים רנדומליים כלשהם, ושאינו מייצג שום דבר ולא רלוונטי לשום דבר, לבין תחום מחירים רנדומלי כלשהו, שאינו תחום קצה, של דירות בגודל ובמיקום רנדומליים כלשהם, ושאינו מייצג שום דבר ולא רלוונטי לשום דבר.

בפוסט הזה אתה מספר סיפור ארוך ומפורט שבו אתה מבלבל בין "קטגוריה" לבין "רמה". אם שני רמקולים נמצאים באותה קטגוריה, זה ממש לא אומר שהם באותה רמה. לא נראה לי שהם התכוונו לומר ש"זוג רמקולים ב־12,500 דולר זהה, שווה, או מקביל ברמתו לזוג רמקולים ב־381 אלף דולר". הם רק באותה קטגוריה של אלה שעדיפים על הרמקולים שב־Class B, אבל ההבדל ביניהם יכול להיות שמיים וארץ.

אם היו רוצים להגדיר "רמות", היו צריכים לפרק להרבה יותר קבוצות מאשר מ־A או +A עד D.

 

[רן לוי]

ממש לא. מר קסנר. אתה מוזמן לקרוא את ההסבר הארוך שלהם שמופיע בכל הקדמה לרשימת המוצרים המומלצים. זה לא קטגוריה, זו רמה - רמת איכות שמע. ובלשונם הקצרה - קלאס רייטינגס בייסד און פרפורמנס. קרא את המשפט הזה ותבין שלהסבר המחורטט, האווילי והמקושקש שלך מר קסנר, אין שום קשר למציאות. ושתהיה לך שבת נעימה מלאה במוסיקה טובה.

 

[AK1]

ממש לא. מר קסנר. אתה מוזמן לקרוא את ההסבר הארוך שלהם שמופיע בכל הקדמה לרשימת המוצרים המומלצים. זה לא קטגוריה, זו רמה - רמת איכות שמע.

מה שאתה מצטט לא נאמר, בטח לא בצורה ובמשמעות שאתה מתכוון אליהם.

זה Google Translate של ההקדמה של שנת 2024:

כל מוצר המופיע כאן נבדק ב-Stereophile. הכל ברשימה, ללא קשר לרייטינג, הוא באמת מומלץ.
בתוך כל קטגוריה, המוצרים מפורטים לפי מעמד; בתוך כל כיתה, הם בסדר אלפביתי, ואחריו המחיר שלהם, תקציר סקירה והערה המציינת את הנושאים שבהם הביקורת, וכל דוחות מעקב אחריהם, הופיעו. "כרך 46 מס' 7" מציין את גיליון יולי 2023 שלנו, למשל. "WWW" פירושו שהביקורת מפורסמת גם באינטרנט.

רשימת הרכיבים המומלצים של Stereophile עוסקת בעיקר במוצרים הזמינים בארה"ב דרך חנויות Hi-Fi. חברות שמוכרות רק דרך סוחרים חייבות להחזיק ברשתות סוחרים מבוססות. מוצרים שנמכרים באינטרנט גם זכאים, אבל חברות שמוכרות רק באינטרנט חייבות להוכיח יכולת לתמיכת לקוחות משביעת רצון, רצוי כאן בארה"ב. אודישן ביתי ללא סיכון מועדף מאוד בין אם הוא מסופק על ידי סוחר מקוון או לבנים. מדי פעם, נרשום מוצר בעל ערך יוצא דופן כאשר נדרשת עמלת חידוש מלאי עבור החזרות.

אנו ממליצים לך לקרוא את תקצירי הרכיבים המומלצים שלנו כדי להחליט אילו ביקורות לקרוא, ולאחר מכן לקרוא בעיון את הביקורת של כל מוצר לפני שתשקול ברצינות רכישה, מכיוון שלא ניתן לכסות מאפיינים בולטים, מוזרויות והאזהרות המתוארות בביקורות בתקציר של כ-200 מילים.

כמעט כל הביקורות על המוצרים הנוכחיים זמינות באינטרנט ב-stereophile.com. העורכים מצטערים שאיננו יכולים לספק עותקים של ביקורות בודדות.

האומים והבריחים
אם קראתם עד כאן, אנא המשיכו לקרוא. רוב השאלות שאנו מקבלים ורואים שפורסמו באינטרנט נענות במאמר קצר זה. קריאתו עד הסוף לא אמורה לקחת יותר מכמה דקות.

רישום זה נערך לאחר התייעצות עם צוות הביקורת והעורכים של סטריאופיל - כולל, במיוחד, העורך הטכני ג'ון אטקינסון. הדירוגים שלנו לוקחים בחשבון את מה ששמענו במהלך תקופת הסקירה, אך גם את המשך הניסיון שלנו עם המוצר (אם היה לנו כזה) מאז פרסום הסקירה. חוויות שלאחר סקירה עלולות לגרום לשדרוג לאחור או הסרה של מוצר - או לשדרוג.

דירוג הכיתה מבוסס על ביצועים, כולל ביצועים בחדר ההאזנה ועל ספסל המבחן. מוצרים מופחתים כאשר, וככל שהחסרונות שלהם מפריעים למימוש מלא של הביצוע המוזיקלי ולהנאתו של המאזין (אם כי מגבלות ברורות, כמו הגבלה מוגבלת של הרחבת בס במינימוניטור, מובנות ולכן אינן נתפסות כפגמים).

מידות חשובות, אבל אנחנו לא מצפים שכל רכיב ישאף למידות הטובות ביותר שאפשר; לעשות זאת יתמרץ קונפורמיות, שעמום ומשחק מטרי, לכל אלה אנחנו מתנגדים. אנחנו לא מצפים שהמידות שלנו של מגבר צינורות מסורתי, למשל, ידמו מאוד לאלו של עיצוב מצב מוצק פרפקציוניסטי. בכל מקרה, הניסיון של המבקר עם מוזיקה אמיתית הוא הגורם החשוב ביותר בהקצאת הרייטינג.

דירוגי הכיתה מבוססים על ביצועים, אך סוקרים שונים מעריכים היבטים שונים של ביצועים, ולכן עדיף לא לצפות לעקביות נושאית או מתודולוגית. תמצאו מגברים היי-טק עם רעש ועיוות נמוכים כל-כך, ברשימה לצד מגברי צינור מהדור הישן; מה שהם חולקים הוא יכולת מופגנת לעורר אושר מוזיקלי אצל הסוקרים שלהם. המלצות, אם כן, מועילות ביותר למי שחולק, או לפחות מודע, לטעמם ולנטיותיהם של הסוקרים ולהקשר הביקורת.

השימוש הטוב ביותר ברשימה זו, ובביקורות מהן היא נגזרת, הוא לעזור לך להחליט מה לעשות אודישן. בשוק של היום, עם פחות סוחרים (במיוחד עבור ציוד מתקדם), ייתכן שתצטרך לנסוע כדי לשמוע רכיב; מה שהופך משאב כזה ליותר ערך מאי פעם.

לעולם אל תסרב להזדמנות לבצע אודישן לרכיב, במיוחד במערכת שלך, כי גם הרכיב האיכותי ביותר לא יעבוד בצורה אופטימלית בכל מערכת וחדר. זה נכון במיוחד לגבי רמקולים, אבל זה נכון גם לגבי רכיבים אחרים.

המחירים שצוינו היו עדכניים בעת עריכת הרישום (ינואר 2024). חלק מהמחירים עשויים כעת להיות גבוהים יותר, אחרים נמוכים יותר.

יש הסכמה כמעט אוניברסלית שבשלב מסוים בעליית מחירי המוצרים, חלה התשואה הקטנה: הכפלת המחיר עשויה להביא לך רק שיפור של 10% - או 5% -. כאשר מצאנו מוצר בעל ביצועים טובים בהרבה ממה שניתן לצפות במחירו, משכנו אליו את תשומת הלב עם $$$ לצד הרישום שלו. אחרת, דירוגי הכיתה אינם מביאים בחשבון במפורש את המחיר.

אנחנו מאמינים שערך ב-hi-fi הוא בדיוק זה: ערך. זה אישי. אנחנו לא יכולים לקבל את ההחלטה הזו בשבילך. ובכל זאת, זה הוגן להניח שכל סוקר מכניס באופן מרומז ערך לדעותיו לגבי המוצרים שהם סוקרים.

מוצרים שהופסקו על ידי היצרן שלהם מוסרים מהרשימה, כמו גם אלה שתוקנו בדרכים שעלולות להשפיע על הביצועים הקוליים. תיקונים כאלה מובילים לעתים קרובות לסקירת המשך, אך לא תמיד. כאשר מוצר מוסר מהרשימה, אנו משתדלים לדווח מדוע הוא הוסר. חפש רישום מחיקות בסוף כל קטגוריה.

מוצרים רבים נמחקים מהרשימה בזמן שהם עדיין בייצור. זה לא אומר שפתאום החלטנו שהם לא ראויים או שהם פתאום התחילו להישמע גרוע יותר. רוב המוצרים נשארים ברשימה קצת יותר משלוש שנים, משתי סיבות. ראשית, יש רק כל כך הרבה מקום במגזין. השני, אי אפשר להשוות רכיב לאחרים כאשר הזיכרון שלך עמום.

מוצרים חלק מ"ערכה" של מבקר עשויים להישמר ברשימה מכיוון שהם נשמעו לאחרונה, אך מוצר עשוי להישאר ברשימה רק לפי שיקול דעתו של העורך. ברשימה הזו, שמרתי רמקולים בדרגה A (טווח מלא) פשוט בגלל שחסרים להם את הבלבולים הרגילים, הערכים האלה תופסים מקום קטן.

הסוקרים מזוהים על ידי ראשי תיבות: ג'ון אטקינסון (JA), ג'ים אוסטין (JCA), רוג'יר ואן בייקל (RvB), מרטין קולומס (MC), בריאן דמקרוגר (BD), ג'ייסון דייויס (JD), רוברט דויטש (RD), ארט דאדלי (AD), טום פיין (TF), מייקל פרמר (MF), טום גיבס (TG), לארי גרינסטד (LG), מייקל ג'ונאי קייברטסון (LG), AHI Halber IFK. לבורנה (ML), ג'ון מרקס (JM), סשה מטסון (SM), קן מיקלף (KM), ג'ולי מולינס (JMu), תומאס ג'יי נורטון (TJN), הרב רייכרט (HR), קלמן רובינסון (KR), רוב שריר (RS), ג'ייסון ויקטור סרינוס (JVS), ומייקל טריי (MT).-ג'ים אוסטין.

כיצד להשתמש ברישום

כל השיעורים מכסים מגוון רחב של ביצועים. קרא בעיון את התיאורים שלנו כאן, את הביקורות המקוריות והביקורות (חס וחלילה) במגזינים אחרים כדי להרכיב רשימה קצרה של רכיבים לבחירה. העריכו את החדר שלכם, את חומרי המקור ואת החזיתות שלכם, את הרמקולים והטעם שלכם. עם מזל, אתה עשוי להמציא מבחר לאודישן אצל הסוחר/ים המועדפים עליך. "רכיבים מומלצים" לא יגידו לך מה לקנות יותר ממה ש-Consumer Reports יניח לומר לך עם מי להתחתן!

Class A הצליל הטוב ביותר שניתן להשיג עבור רכיב מסוגו, כמעט ללא שיקולים מעשיים; הפשרה הכי פחות מוזיקלית. מערכת Class A היא מערכת שעבורה אתה לא צריך לעשות קפיצת מדרגה כדי להאמין שאתה שומע את הדבר האמיתי. כשה-hi-rez הפך זמין, הצגנו מחלקה חדשה, A+, לביצועים הטובים ביותר באותן קטגוריות דיגיטליות. Class A מייצג כעת את הטוב ביותר שניתן להשיג ברזולוציית 16/44.1. יצרנו גם קטגוריות Class A+ לפטיפונים וקדם מגברים של פונו, במקור כדי להכיר בהישגים של Continuum Caliburn ו-Boulder 2008, בהתאמה. לאחרונה, יצרנו Class A+ עבור אוזניות.

Class B הדבר הבא הטוב ביותר לשחזור הצליל הטוב ביותר; רכיבי Class B בדרך כלל עולים פחות מאלה ב- Class A, אך רוב רכיבי Class B עדיין יקרים למדי.

Class C סאונד נמוך במקצת, אבל הרבה יותר טבעי מוזיקלית מהנאמנות הגבוהה הממוצעת של רכיבים ביתיים; מוצרים במעמד זה הם באיכות גבוהה אך עדיין סבירים.

Class D צליל מוזיקלי משביע רצון, אך רכיבים אלה הם בעלי נאמנות נמוכה משמעותית מהטובים ביותר הקיימים, או מציגים פשרות משמעותיות בביצועים - טווח דינמי מוגבל, למשל. זכור שהמראה ב-Class D עדיין אומר שאנו ממליצים על המוצר הזה - אפשר להרכיב מערכת מספקת מוזיקלית אך ורק ממרכיבי Class D.

 

[רן לוי]

כפי שכתבתי ו״תודה״ לגוגל טרנסלייט שתרגם זאת באופן שגוי - דירוג הרמות (קלאס זו גם כיתה במשמעות של קלאסרום אבל גם רמה) של סטריאופייל מבוסס על ביצועים. ואוסיף - כל מי שמבין את המשפט הזה שמופיע בירחון אודיו ולא בירחון לעיצוב רמקולים (מבחינה עיצובית, חיצונית) מבין שמדובר ברמת איכות צליל. ועוד כתוב שם ותקרא שוב ושוב כדי שתבין ולא תחרטט - ״קלאס A הצליל הטוב ביותר שניתן להשיג עבור רכיב מסוגו״. כלומר רמקול ב-12500 אלף דולר בקלאס A מציג את ״הצליל הטוב ביותר שניתן להשיג עבור רכיב מסוגו״ בדיוק כמו רמקול ב-381 אלף דולר שמציג את ״הצליל הטוב ביותר שניתן להשיג עבור רכיב מסוגו״ באותו קלאס A ממש, של אותה רשימה בדיוק שפורסמה במגזין בחודש אוקטובר 2024.

 

[AK1]

כפי שכתבתי ו״תודה״ לגוגל טרנסלייט שתרגם זאת באופן שגוי - דירוג הרמות (קלאס זו גם כיתה במשמעות של קלאסרום אבל גם רמה) של סטריאופייל מבוסס על ביצועים. ואוסיף - כל מי שמבין את המשפט הזה שמופיע בירחון אודיו ולא בירחון לעיצוב רמקולים (מבחינה עיצובית, חיצונית) מבין שמדובר ברמת איכות צליל. ועוד כתוב שם ותקרא שוב ושוב כדי שתבין ולא תחרטט - ״קלאס A הצליל הטוב ביותר שניתן להשיג עבור רכיב מסוגו״. כלומר רמקול ב-12500 אלף דולר בקלאס A מציג את ״הצליל הטוב ביותר שניתן להשיג עבור רכיב מסוגו״ בדיוק כמו רמקול ב-381 אלף דולר שמציג את ״הצליל הטוב ביותר שניתן להשיג עבור רכיב מסוגו״ באותו קלאס A ממש, של אותה רשימה בדיוק שפורסמה במגזין בחודש אוקטובר 2024.

למותר לציין שקראתי במקור, לא את Google Translate, אבל אם אתה רוצה הוכחה לכך שהפרשנות המילולית שלך אינה נכונה, כתוב שם "Doubling the price may get you only a 10%—or 5%—improvement". אם כולם באותה רמה אבסולוטית, איך ייתכן שיש ביניהם הבדל של 10%? וזאת רק בהכפלה של המחיר. יחס המחירים בין הזול ליקר שהבאת הוא 30.5 – הכפלת המחיר פי 2 כמעט ארבע פעמים, שמאפשרת תיאורטית שיפור בריבית דריבית של איזה 40%, ככל שזה כלל מדיד, וזה לא.

חוצמזה, כדאי להשתמש באיזה מינימום של היגיון כשקוראים. כתוב שם: "Class ratings are based on performance, but different reviewers value different aspects of performance, so it's best not to expect thematic or methodological consistency. You'll find high-tech amplifiers with vanishingly low noise and distortion listed alongside old-school tube amps; what they share is a demonstrated ability to provoke musical bliss in their respective reviewers. Recommendations, then, are most useful to those who share, or at least are aware of, reviewers' tastes and proclivities and the reviewing context".

בהינתן שאנשים שונים עושים את ה־reviews, ויש פערים אדירים בטעמים, בטכנולוגיות, וגם במדידות והחשיבות המוקנית להן, אי אפשר באמת להשוות בין מסקנות review א' ל־ב' כדי למקם אותם על סקלה מוחלטת אחת.

ולפי ה"היגיון" שלך, באמת לכל סוג ציוד יש סקלה מוחלטת אחת, שבה יש בדיוק ארבע (או חמש כשיש A+) רמות – לא קטגוריות, אלא רמות – בלי שום דרגות ביניים.

סורי, נראה לי שאתה חי באיזושהי אוטופיה שמבוססת על התייחסות מאוד מילולית לטקסט שהוא בעצם ברמה שיווקית.

 

[רן לוי]

כמובן שאתה ממשיך לחרטט, מר קסנר. כתוב במפורש: ״הדירוגים אינם מביאים בחשבון במפורש את המחיר״. ועוד עובדות, לא דעות, רלבנטיות. באותו קלאס A מופיעים שני רמקולים של אותו יצרן גרמני - טידאל אודיו. אחד בשם המותג המשני של טידאל וימברג אודיו MINO ב-40000 דולר ואחד במותג הראשי של טידאל דגם אקירה ב-255 אלף דולר. שניהם באותה איכות צליל. כלומר מי שקונה את הרמקול ב-255 אלף דולר משלם כ-215 אלף דולר יותר, ומקבל את אותה איכות צליל. כלומר גם במוצריה של טידאל אודיו אין שום קשר בין איכות למחיר. ועוד דוגמא - וילסון אודיו. בקלאס A מופיעים ארבעה דגמים. הזול שבהם הוא סשה V ב-52000 דולר והיקר שבהם הוא כרונוסוניק XVX ב-381 אלף דולר. כלומר מי שקונה את הרמקול ב-381 אלף דולר, משלם 329 אלף דולר יותר, ומקבל את אותה איכות צליל. המסקנה אך ורק על פי רשימת המוצרים המומלצים של סטריאופייל - אין ספק שמי שמשלם יותר בטידאל או בוילסון זורק את כספו לריק.

 

[AK1]

כמובן שאתה ממשיך לחרטט, מר קסנר. כתוב במפורש: ״הדירוגים אינם מביאים בחשבון במפורש את המחיר״. ועוד עובדות, לא דעות, רלבנטיות. באותו קלאס A מופיעים שני רמקולים של אותו יצרן גרמני - טידאל אודיו. אחד בשם המותג המשני של טידאל וימברג אודיו ב-40000 דולר ואחד במותג הראשי של טידאל דגם אקירה ב-255 אלף דולר. שניהם באותה איכות צליל. כלומר מי שקונה את הרמקול ב-255 אלף דולר משלם כ-215 אלף דולר יותר, ומקבל את אותה איכות צליל. כלומר גם במוצריה של טידאל אודיו אין שום קשר בין איכות למחיר. ועוד דוגמא - וילסון אודיו. בקלאס A מופיעים ארבעה דגמים. הזול שבהם הוא סשה V ב-52000 דולר והיקר שבהם הוא כרונוסוניק XVX ב-381 אלף דולר. כלומר מי שקונה את הרמקול ב-381 אלף דולר, משלם 329 אלף דולר יותר, ומקבל את אותה איכות צליל. המסקנה אך ורק על פי רשימת המוצרים המומלצים של סטריאופייל - אין ספק שמי שמשלם יותר בטידאל או בוילסון זורק את כספו לריק.

מצטער, הפרשנות המילולית שלך נראית לי מופרכת בעליל, הסברתי למה, אתה לא קולט, ממשיך לחרטט באותו כיוון, ומביא עוד דוגמאות שמסתמכות על אותה הבנה שגויה של הטקסט.

כל הטיעון שלך מסתמך מילולית על משפט אחד: "Best attainable sound for a component of its kind", ואתה לא נותן לעובדות ולהיגיון לבלבל אותך. כתוב שם גם במפורש "Class ratings are based on performance, but different reviewers value different aspects of performance, so it's best not to expect thematic or methodological consistency", שזה בדיוק ההיפך מהבנתך השגויה.


בדיון האחר שפתחת הוסכם על משהו שלא אתה אמרת, שלמרות שבאופן כללי אין בהכרח קשר בין איכות למחיר, אצל אותו יצרן, מודלים יקרים יותר לרוב אכן טובים יותר, אבל באותו class A יש למשל:

Magico A5: $26,800/pair
Magico M2: $76,500/pair
Magico S5 Mk II M-Cast: $45,400/pair

Wilson Audio Specialties Alexia V: $71,000/pair in standard finish
Wilson Audio Specialties Alexx V: $154,000/pair
Wilson Audio Specialties Chronosonic XVX: $369,000/pair in standard finish
Wilson Audio Specialties Sasha V: $48,900/pair

מה שסותר את ההבנה לעיל.

 

[רן לוי]

שוב, להיפך. זו לא פרשנות, מר קסנר. אלו עובדות שמופיעות במפורש בדירוג של סטריאופייל בגליון אוקטובר 2024. עובדות. אותה רמת איכות צליל. לא טקסט שיווקי, לא טקסט פרסומי. רשימה עתונאית מערכתית שמבוססת על חוות דעתם של מבקרי המגזין ועורכיו. אתה יכול לקבל את מה שכתוב בה, או לדחות את מה שכתוב בה. אתה לא יכול לערער שאלו עובדות. אתה בונה לך לשם הויכוח, והפולמוס מציאות אלטרנטיבית שלא קיימת. לא נורא, יש מומחים הרבה יותר גדולים ממך שבוראים בעולם מציאות אלטרנטיבית בכל מיני תחומים, חוץ מאשר באודיו. וכנראה שאתה לא קורא עד הסוף את התגובות שלי (ארוכות לך מדי, אשתדל לקצר) התייחסתי בתגובה האחרונה במפורש להבדלים בין המחירים של דגמי וילסון אודיו הכלולים בקלאס A ברשימת המוצרים המומלצים של סטריאופייל.

 

[שניצל]

פרופורציות !!!!!!
לאף אחד פה אין את הפרופרופוציות הנדרשות בכדי להבין את ההשואה בין רמקול סופר יקר , לרמקול במחיר נורמלי , כל נכתב כאן הוא בילבולי ביצים !!!!
כל הכותבים כאן הם בעלי מערכת מסויימת שמשוכנעים שקרה להם "פלא" בבית כולל עמיר ורן ,
אני לצערי או לשמחתי לחליפין יש לי 3 מערכות היי אנד מהיקר ביותר ועד זול יחסית , ואני יכול בלחיצת כפתור של "השתק" לעבור ממערכת אחת לשניה , חלקם מבוססי שפופרות בלבד , חלקם קלאס a , וחלקם קלאס d , ואני יכול לומר לכם בבטחון שאתם מדברים שטויות , רמקול בן 45 שנה יכול לעקוף בקלות רמקול קרמי ב130000 יורו ,וכך גם מגברים בני 30 , פשוט אין לכם ההתנסות הזו שאני יכול לאפשר לעצמי ,
כהכרזה כללית - אין צורך להשקיע מליונים מכיוון שלא מבטיח לכם איכות , יכול להדגים זאת תוך 10 שניות למי שמעוניין ,
אולי כדאי להעיל קצת האוזניים ולא להתהדר באיזה הורן מעופש!

 

[AK1]

שוב, להיפך. זו לא פרשנות, מר קסנר. אלו עובדות שמופיעות במפורש בדירוג של סטריאופייל בגליון אוקטובר 2024. עובדות. אותה רמת איכות צליל. לא טקסט שיווקי, לא טקסט פרסומי. רשימה עתונאית מערכתית שמבוססת על חוות דעתם של מבקרי המגזין ועורכיו. אתה יכול לקבל את מה שכתוב בה, או לדחות את מה שכתוב בה. אתה לא יכול לערער שאלו עובדות. אתה בונה לך לשם הויכוח, והפולמוס מציאות אלטרנטיבית שלא קיימת. לא נורא, יש מומחים הרבה יותר גדולים ממך שבוראים בעולם מציאות אלטרנטיבית בכל מיני תחומים, חוץ מאשר באודיו. וכנראה שאתה לא קורא עד הסוף את התגובות שלי (ארוכות לך מדי, אשתדל לקצר) התייחסתי בתגובה האחרונה במפורש להבדלים בין המחירים של דגמי וילסון אודיו הכלולים בקלאס A ברשימת המוצרים המומלצים של סטריאופייל.

אתה אפילו לא מבחין בין עובדות לבין פרשנויות.

אין טעם להמשיך.

 

[רן לוי]

פרופורציות !!!!!!
לאף אחד פה אין את הפרופרופוציות הנדרשות בכדי להבין את ההשואה בין רמקול סופר יקר , לרמקול במחיר נורמלי , כל נכתב כאן הוא בילבולי ביצים !!!!
כל הכותבים כאן הם בעלי מערכת מסויימת שמשוכנעים שקרה להם "פלא" בבית כולל עמיר ורן ,
אני לצערי או לשמחתי לחליפין יש לי 3 מערכות היי אנד מהיקר ביותר ועד זול יחסית , ואני יכול בלחיצת כפתור של "השתק" לעבור ממערכת אחת לשניה , חלקם מבוססי שפופרות בלבד , חלקם קלאס a , וחלקם קלאס d , ואני יכול לומר לכם בבטחון שאתם מדברים שטויות , רמקול בן 45 שנה יכול לעקוף בקלות רמקול קרמי ב130000 יורו ,וכך גם מגברים בני 30 , פשוט אין לכם ההתנסות הזו שאני יכול לאפשר לעצמי ,
כהכרזה כללית - אין צורך להשקיע מליונים מכיוון שלא מבטיח לכם איכות , יכול להדגים זאת תוך 10 שניות למי שמעוניין ,
אולי כדאי להעיל קצת האוזניים ולא להתהדר באיזה הורן מעופש!

אלדר, אני חושב שאצלך יש פלא, וכבר כתבתי זאת כאן בספטמבר 2024. אצלי אין פלא, מערכת טובה מאוד, אבל לא פלא - לא כמו האלבדו ובטח לא כמו האלטקים בשילוב הריבון הפלאי של בנצי גלעד. ואכן אין צורך להשקיע מיליונים מכיוון שההשקעה הזו לא מבטיחה לכם איכות. עובדה - האלטקים שלך מגזרת עשה זאת בעצמך ביחד עם הריבון הפלאי של בנצי גלעד שגם הוא סוג של בוטיק אודיו על פי נתוני ורצונות המשתמש/הלקוח, נשמעו לאוזני בהשוואה ישירה יותר טוב מהאלבדו שמחירם לצרכן יותר מ-120 אלף אירו. לא נכנס לך לכיס, אבל בודאי שהאלטקים בשילוב הריבון של בנצי גלעד, עולים ביחד הרבה פחות מאותם 120 אלף אירו.

 

[שניצל]

יש לי 7 מברים , 6 הינם מונובלוקים ואחד בודד שפופרתי עם רכיבים שעולים הרבה יותר מהמגבר המקורי, כל אחד והיכולות שלו והשידוך לרמקול שמתאים לדעתי , זה לא מספיק לכתוב כאן מגילות בעיברית צחה שמובילה לגיחוך , אולי עדיף לדעת מעשית על מה אתה מדבר ולא להסתמך על תיאוריות של כתבים מחול שממילא מכורים , תסלחו לי שאני קצת גוער בכם ,ככה קמתי היום , סליחה!!!!

 

[AK1]

פרופורציות !!!!!!
לאף אחד פה אין את הפרופרופוציות הנדרשות בכדי להבין את ההשואה בין רמקול סופר יקר , לרמקול במחיר נורמלי

ולך יש? ואף אחד לא הלך לתערוכות ושמע זה לצד זה רמקולים נפלאים ורמקולים איומים במחירים שונים? אף אחד לא שמע רמקולים סופר יקרים חוץ ממך?

, כל נכתב כאן הוא בילבולי ביצים !!!!
כל הכותבים כאן הם בעלי מערכת מסויימת שמשוכנעים שקרה להם "פלא" בבית כולל עמיר ורן ,

מה אתה מקשקש? אני לא חושב שיש אצלי בבית איזה "פלא". יש אצלי את מה שאני אישית אוהב, ומעולם לא טענתי שום דבר לגבי בענייני פלאים או אפילו עדיפות על אחרים, וכן טענתי במפורש כמה פעמים שיש עוד הרבה מה לשפר.

אני לצערי או לשמחתי לחליפין יש לי 3 מערכות היי אנד מהיקר ביותר ועד זול יחסית , ואני יכול בלחיצת כפתור של "השתק" לעבור ממערכת אחת לשניה , חלקם מבוססי שפופרות בלבד , חלקם קלאס a , וחלקם קלאס d , ואני יכול לומר לכם בבטחון שאתם מדברים שטויות , רמקול בן 45 שנה יכול לעקוף בקלות רמקול קרמי ב130000 יורו ,וכך גם מגברים בני 30 , פשוט אין לכם ההתנסות הזו שאני יכול לאפשר לעצמי ,

מישהו אמר שרמקול או מגבר צריך להיות בן שנה כדי להישמע טוב, ושבן 45 נשמע רע? אתה סתם מתקיף ללא אבחנה, ומנסה למקם את עצמך מעל כולם.

לכל היותר, יש לך מקרה פרטי אחד של מערכות בהפרש מחיר גדול, וזה לא נותן לך את ה"פרופרופוציות הנדרשות בכדי להבין את ההשואה בין רמקול סופר יקר, לרמקול במחיר נורמלי", כי ממקרה אחד אי אפשר להסיק לגבי הכלל. אולי אצלך ההבדל גדול יותר -- או קטן יותר -- ממקרים אחרים בהפרשי/יחסי מחיר דומים?

כהכרזה כללית - אין צורך להשקיע מליונים מכיוון שלא מבטיח לכם איכות , יכול להדגים זאת תוך 10 שניות למי שמעוניין ,
אולי כדאי להעיל קצת האוזניים ולא להתהדר באיזה הורן מעופש!

אתה צועק בקול גדול את מה שהאחרים אמרו בשקט כל הזמן, שאין קשר ישיר בין מחיר לאיכות סובייקטיבית, ושיותר כסף לא מבטיח יותר איכות.

בחלק מהמקרים, יותר כסף יכול *לאפשר* יותר איכות, כשהוא מנוצל ע"י מישהו שמבין.
מי שלא מבין יכול להוציא מיליון ולקבל ערך של גרוש.

 

[exupgh12]

זה שרשור המשך לשרשור על ״רמקולים במחיר של דירה״ ומטרתו להצדיק את הטענה של דן נגר שבתחום הרמקולים בעיקר אבל גם בתחום האודיו הביתי כולו אין שום קשר בין איכות המוצר למחיר המוצר. אני גם אהדהד כאן את הטענה של גיא שכל הענף מבוסס על חוויה סובייקטיבית (ואין לנו שום ויכוח על כך) והחוויה הסובייקטיבית מתבססת המון על שיווק, מיתוג, גאוות-בעלות. נמזג בין הטענה של דן לטענה של גיא ונראה שאחד הענפים השיווקיים-מיתוגיים הבולטים והמוכרים ביותר בתעשיית האודיו מקבל גם הוא את הטענה שאין שום קשר בין איכות המוצר למחיר המוצר.

אני מתכוון למגזין המודפס (ירחון) ולאתר סטריאופייל האמריקאי שפעיל בענף כבר 62 שנים. לסטריאופייל יש רשימת מוצרים מומלצים (רקומנדד קומפוננטס) שמתפרסמת פעמיים בשנה. אחת, בגליון אפריל, ושניה בגליון אוקטובר. רשימת המוצרים המומלצים מחולקת לרמות CLASS. הרמה הגבוהה ביותר היא רמה A+ אבל היא לא רלבנטית לרמקולים. לרמקולים הרמה הגבוהה ביותר היא רמת A. הרמה הנמוכה ביותר היא D. בכל רמת דירוג של רמקולים יש שתי רמות - רמת A מלא מלא ורמת A, נקרא לו חלקי, עם תחום תחתון מוגבל שמתייחס לרמקולים שאינם מסוגלים לרדת באופן רציף אל מתחת ל-40 הרץ.

אני מתייחס כאן רק לרמקולי ברמת קלאס A מלא מלא. ובכן, ברשימת הרמקולים המומלצים בקלאס A שהיא הרמה הגבוהה ביותר הופיעו באוקטובר 2024 כ-32 רמקולים שונים של מגוון חברות. כולם נסקרו כמובן ע״י המבקרים של המגזין והאתר, והם ביחד עם העורכים קובעים איזה רמקול ישובץ באיזו רמה. הטענה הבסיסית היא שכל הרמקולים באותה רמה - קלאס A, הם אכן, באותה רמה. בטווח המחירים של רמקולים בקלאס A ניתן למצוא ב-12500 דולר את גולדנאיר טריטון רפרנס, ב- 15000 דולר מוצאים את דאטץ׳ אנד דאטץ׳ דגם 8 סי (רמקול אקטיבי מדפי גדול, שיש להעמיד אותו על סטנדים) וב-19200 דולר מוצאים את וונדרסטין קוואטרו ווד CT.

אבל באותו קלאס A ממש, אותה רמה, להזכירכם מוצאים גם דגם של טידאל אודיו הגרמני בשם אקירה ב-255 אלף דולר ואפילו דגם של וילסון אודיו בשם כרונוסוניק XVX שמחירו העדכני בארה״ב הוא 381 אלף דולר. והנה אין שום קשר בין מחיר לאיכות - זוג רמקולים ב-12500 דולר זהה, שווה, מקביל ברמתו לזוג רמקולים ב-381 אלף דולר.

אני מכיר את טענת הנגד - ״מי בכלל מסתמך על דירוגי הרמקולים המומלצים של סטריאופייל?״ הרי המגזין והאתר הם חלק מתעשיית המיתוג והשיווק בתחום האודיו? אכן, הבסיס הכלכלי של מגזין ואתר כזה מבוסס כולו על מודעות-פרסומות של יצרנים בתחום האודיו בלבד, ואלו כל היצרנים שמפרסמים בסטריאופייל, אין שם יצרני מכוניות, ולא דירות, ואפילו לא סירות או יאכטות. נטו נטו פרסומות מתחום האודיו. וידועה בענף הטענה שכדי שסטריאופייל יסכים בכלל לפרסם ביקורת על מוצר של חברה מסויימת אותה חברה מחייבת מראש למונח שקרוי בתעשייה ״מדיה פלאן״ כלומר תכנון פרסומות. בעבר, כך הודה בפני יצרן אודיו מוכר מאוד, היה רף הכניסה לסטריאופייל פרסום של 12 מודעות (במשך שנה, חודש בחודשו) בנות חצי עמוד לפחות במגזין המודפס. רק אחרי שחולפת שנת הפרסום הראשונה - אפשר לסקר בכלל מוצר שאתה מייצר ומוכר.

התשובה לטענה של ״מי בכלל מסתמך על דירוגי הרמקולים המומלצים של סטריאופייל?״ . ראשית, היצרנים שכולם מכירים בכח השיווקי-פרסומי של דירוג קלאס A בסטריאופייל. תקראו פרסומות בענף האודיו ותספרו את מאות ואפילו אלפי הפעמים שהדירוג הזה צויין בהן. ועוד ראשית בריבוע - כמובן מספר לא ידוע של צרכנים חובבי אודיו שקונים את אותם רמקולי קלאס A אחרי ששמעו אותם (ואז הם טוענים שקלאס A הוא בסך הכל אמצעי לצמצום מבחר הרמקולים שיש לשמוע ממנו בטרם רכישה) או צרכנים חובבי אודיו שאפילו לא שמעו את זוג הרמקולים שמדורג בקלאס A, והסתמכו רק על הדירוג הזה כדי לקנות אותו.

רן,

בעוד שסיווג כל הרמקולים בקבוצת Class A עשוי ליצור רושם של שוויון באיכות, בפועל מדובר רק ברף מינימלי, כאשר הבדלים משמעותיים בין המוצרים עדיין קיימים (עצם העובדה שכל הרמקולים המדוברים מסווגים כ-Class A לא אומר שהם שווים באיכותם או בחוויית השמע שהם מספקים.), ומחירם אינו משקף רק את איכות הצליל אלא גם חומרים, ייצור, מיתוג ובלעדיות, כך שהטענה שאין קשר בין מחיר לאיכות היא פשטנית מדי, במיוחד בטווחי המחירים הנמוכים והבינוניים.

אני מסכים עם הטענה שהסתמכות על דירוגים ממקורות מסחריים כמו Stereophile מחייבת זהירות בשל השפעות פרסומיות אפשריות.

 

[exupgh12]

כמובן שאתה ממשיך לחרטט, מר קסנר. כתוב במפורש: ״הדירוגים אינם מביאים בחשבון במפורש את המחיר״. ועוד עובדות, לא דעות, רלבנטיות. באותו קלאס A מופיעים שני רמקולים של אותו יצרן גרמני - טידאל אודיו. אחד בשם המותג המשני של טידאל וימברג אודיו MINO ב-40000 דולר ואחד במותג הראשי של טידאל דגם אקירה ב-255 אלף דולר. שניהם באותה איכות צליל. כלומר מי שקונה את הרמקול ב-255 אלף דולר משלם כ-215 אלף דולר יותר, ומקבל את אותה איכות צליל. כלומר גם במוצריה של טידאל אודיו אין שום קשר בין איכות למחיר. ועוד דוגמא - וילסון אודיו. בקלאס A מופיעים ארבעה דגמים. הזול שבהם הוא סשה V ב-52000 דולר והיקר שבהם הוא כרונוסוניק XVX ב-381 אלף דולר. כלומר מי שקונה את הרמקול ב-381 אלף דולר, משלם 329 אלף דולר יותר, ומקבל את אותה איכות צליל. המסקנה אך ורק על פי רשימת המוצרים המומלצים של סטריאופייל - אין ספק שמי שמשלם יותר בטידאל או בוילסון זורק את כספו לריק.

ווינברג ופיטל הם דוגמה מצויינת, ולמה? בעוד לווינברג הגדול יש X ממברנות עבור התחום התחתון, הגימור שלו פשטני למדי ואפילו רגליות נורמליות מוצעות כשידרוג.

לעומת הווינברג, ל Akira נפח תיבה גדול יותר, עשוי על פי אתר הייצרן מחומרים מתקדמים יותר, מגומר פי כמה וכמה (על הרמקול יותר מעשרה ק״ג של לכה) , אין צורך לשלם עבור רגליות משודרגות ומלבד X ממברנות לתחום התחתון, המיד והטוויטר עשויים יהלום, ולבסוף באחוריו של הרמקולים עוד מספר ממברנות פאסיביות לחיזוק התחום התחתון.

הווימברג רמקול מצויין למחירו, אבל אינו בר השוואה ל Akira בדיוק כפי שלא ניתן להשוות תלמיד בכיתה א׳ שמקבל ציון טוב מאוד בחשבון לתלמיד בכיתה י״ב שמקבל את אותו הציון במקצוע זהה... חשבון, שניהם קיבלו אותו הציון, אבל רק אחד מהם יודע קצת יותר מלספור מ 0 - 100.

 

[רן לוי]

גיא. זו לא דעתי, לא שמעתי לא את הוימברג מינו וגם לא את הטידאל אקירה. זו דעתם של עורכי סטריאופייל והם בלבד. הטענה העובדתית שלהם (עובדה מבחינת נכונות חוות הדעת, מבחינתם) היא שהוימברג מינו והטידאל אקירה מציעים בדיוק את אותה איכות צליל. ומבחינתם, הדירוג הזהה לא נקבע על פי מחיר. זה הדירוג שלהם ולדעתם אין שום קשר בתחום האודיו בין האיכות למחיר. רוצה עוד דוגמה מתחום המגברים המשולבים? בקלאס A בסטריאופייל מופיעים זה לצד זה ארקאם ראדיה A25, מגבר משולב שמחירו בארה״ב 1600 דולר ולצידו בקלאס A מגבר משולב של CH פרסיז׳ן שמחירו בארה״ב מתחיל ב-38 אלף דולר. שוב, לדעתם, כפי שהם מדרגים ״קלאס A - הצליל הטוב ביותר שניתן להשיג עבור רכיב מסוגו״.

 

[AK1]

גיא. זו לא דעתי, לא שמעתי לא את הוימברג מינו וגם לא את הטידאל אקירה. זו דעתם של עורכי סטריאופייל והם בלבד. הטענה העובדתית שלהם (עובדה מבחינת נכונות חוות הדעת, מבחינתם) היא שהוימברג מינו והטידאל אקירה מציעים בדיוק את אותה איכות צליל. ומבחינתם, הדירוג הזהה לא נקבע על פי מחיר. זה הדירוג שלהם ולדעתם אין שום קשר בתחום האודיו בין האיכות למחיר. רוצה עוד דוגמה מתחום המגברים המשולבים? בקלאס A בסטריאופייל מופיעים זה לצד זה ארקאם ראדיה A25, מגבר משולב שמחירו בארה״ב 1600 דולר ולצידו בקלאס A מגבר משולב של CH פרסיז׳ן שמחירו בארה״ב מתחיל ב-38 אלף דולר. שוב, לדעתם, כפי שהם מדרגים ״קלאס A - הצליל הטוב ביותר שניתן להשיג עבור רכיב מסוגו״.

זו לא דעתם, זו דעתך, פרשנות שמסתמכת מילולית על המשפט "Best attainable sound for a component of its kind", רק שנדמה לך שהפרשנות שלך היא האמת המוחלטת, ואתה חוזר עליה שוב ושוב עם עוד דוגמאות שלא מוסיפות שום דבר. בדיוק כמו שהדוגמאות שלך לקשר בין מחירי רמקולים לדירות לא הוסיפו שום דבר לשום דבר.

 

[רן לוי]

גיא - אני מניח כאן הצעה לאתגר מעשי שאולי יוכל להתבצע בישראל לגבי רמקולים שאתה מכיר היטב - מאג׳יקו: ברשימת המוצרים המומלצים של סטריאופייל רמקולים קלאס A בגליון אפריל 2024 מופיעים שלושה דגמים של מאג׳יקו. הראשון A5 . השני S5 מארק 2 (הדגם העדכני לשנת 2017, שאותו הם בחנו ממש לא הרמקול הנוכחי והחדש שלך) והשלישי ה-M2. אני מניח שה-M2 לא זמין בישראל. אבל לדעתי, ואודיופריק יוכל להחכים אותנו אם ירצה ואם יסכים. אפשר לבצע השוואה באותו מקום עם אותם מקורות, אותה הגברה, אותם כבלים, בין ה-A5 ל-S5 (לא הדגם הנוכחי בשום פנים, אלא MK2). נדמה לי שמבחינת השקה צרכנית הם דגמים קרובים, אחד מ-2017 השני מ-2018 או 2019. האם מישהו מוכן להרים את הכפפה?

 

[exupgh12]

גיא. זו לא דעתי, לא שמעתי לא את הוימברג מינו וגם לא את הטידאל אקירה. זו דעתם של עורכי סטריאופייל והם בלבד. הטענה העובדתית שלהם (עובדה מבחינת נכונות חוות הדעת, מבחינתם) היא שהוימברג מינו והטידאל אקירה מציעים בדיוק את אותה איכות צליל. ומבחינתם, הדירוג הזהה לא נקבע על פי מחיר. זה הדירוג שלהם ולדעתם אין שום קשר בתחום האודיו בין האיכות למחיר. רוצה עוד דוגמה מתחום המגברים המשולבים? בקלאס A בסטריאופייל מופיעים זה לצד זה ארקאם ראדיה A25, מגבר משולב שמחירו בארה״ב 1600 דולר ולצידו בקלאס A מגבר משולב של CH פרסיז׳ן שמחירו בארה״ב מתחיל ב-38 אלף דולר. שוב, לדעתם, כפי שהם מדרגים ״קלאס A - הצליל הטוב ביותר שניתן להשיג עבור רכיב מסוגו״.

רן, רק בעולם מדומיין לווימברג ול Akira אותה איכות צליל, אבל זה בסדר סטריאופייל זה גם המגזין שבמשך עשור שם את ה Brinkmann Balance המצויין שברשותי ביחד עם Air Force one ו SAT שני פטיפונים שאוכלים את ה Balance לארוחת בוקר.

שומר נפשו ירחק מההלצות הכוללניות של סטראופייל ויעשה בשכל אם ישווה תפוחים לתפוחים ותפוזים לתפוזים.