ni-ro
חבר משקיען
- הודעות
- 1,332
- מעורבות
- 698
- נקודות
- 113
את מסע האודיו ההיי-אנד התחלתי (לפני יותר מעשור+) עם הגברה משולבת של נלסון פאס int-30A (לפני כן היו לי הגברות נחמדות משולבות ק"ב של denon, ימהה אינטגרה...).
ה- Int-30a: מאוד אהבתי את השילוב של הmidיות, הרוך והליקווידיות שיוצאת מהגברת class A, חייתי איתו מספר שנים והתוצאה הייתה טובה ומהנה (בטח בהשוואה להגברות משולבות ק"ב שהיו לי קודם). אולם, היה חסר לי מעט ה "attack" בעיקר בתחום התחתון.
Grypon Atilla & Diabblo: אח"כ החלפתי להגברה משולבת של גריפון (דיאבלו), שנתנה "זרם" והרבה... עם תחום תחתון נמוך ומיד והיי מיד צלול וחד כ"תער" אולם, בשילוב עם רמקול קראמי ( Artos sunrise cell), הרגשתי את הצורך לאזן עם "חום" של הגברת מנורות.
הגברת Auris Audio Fortissimo (המשולב הבכיר של החברה- יבואן OrAudio) : השילוב לטעמי היה טוב מאוד; גדול, עגול, צליל בשרני (כמו שהגברת מנורות יודעת לעשות), גם עיניין הנראות חשוב (המגבר יצירת אומנות לטעמי וגדול מאוד על גבול ה"מפלץ" נדרשו 2 אנשים, מארק והבן שלו להרים אותו) ובתאורה המתאימה (יחד עם כוס וויסקי) וכאשר המנורות דולקות... אין מה לעשות מכניס לאווירה ולחוויה הכל כך מענגת שכולנו שווהים לו.
מושלם? אז זהו שלא, לצד התוצאה הטובה, הגברת מנורות היא כנראה אינה מתאימה לכל אחד, יש את עיניין התחזוקה והבלאי של המנורות, לעיתים רעשים של hum (בחדר שקט ומטופל אקוסטית כמו אצלי זה מעט הציק) ובעיקר הצורך להתעסק בלהדליק לפני האזנה ולזכור לכבות אחרי... ואם מעוניינים/ צריכים לעשות הפסקה של שעה-שעתיים, תמיד עולה ההתלבטות האם לכבות ולהדליק שוב, או להשאיר דולק... ולטעמי הבעיה הכי קריטית (לפחות אצלי) זה היה חום שהמנורות פולטות (במיוחד בקיץ הישראלי שאף פעם לא נגמר), ואז צריך להדליק מזגן... אצלנו זה מיני מרכזי... קיצר כולם היו פינגואינים אצלי בבית. אז החלטתי לחזור "הביתה" (להגברת הclass A) למוכר והטוב...
פאס XA-25 & XP-22: מאוד סיקרנה אותי ההגברה החדשה של נלסון פאס ה XA-25 הגברת 25 וואט, שונה מכל מה שהוא עשה עד כה, שאינה משתייכת לסידרה 0.8 (שהחליפה את הסידרה 0.5) ואינה בדיוק שייכת גם למותג של נלסון ה- FIRSTWATT ... מעיין יצור "כלאיים". לאחר קריאת כתבות, שיחות עם היבואן (יגאל לסרי Il-audio) והכי חשוב האזנה למגבר עם הפרה התואם (XP-12)... התוצאה לטעמי היתה מאוזנת ונפלאה...לאחר עוד התיעצויות והאזנה לעוד מספר הגברות טרנזיסטוריות (הכיוון היה ברור שאני לעתה סימתי עם הגברת מנורות), הזמנתי את ה XA 25 יחד עם הפרה הבכיר יותר ה XP-22 (עם ספק כוח חיצוני שנותן עוד יותר שקט והפרדה ומכל הטוב הזה). טוב איך זה נשמע?
בהתרשמות שלי אתיייס לתוצאה הסופית של המגבר עם הפרה (ולאחר 3 שבועות של ברייק):
אז ככה, מדובר בהגברת 25 וואט שמכפילה את עצמה פי 2 ב 4 אוהם (הרמקול שלי), ובחדר 3 על 3.20 מטר, מטופל... הזרם בהחלט מספיק, מה עוד שהתכנון היחודי של נלסון בהגברה הספציפית הזו, יחד עם פרה שקטטטטטטט... נותנת תוצאה מאוד מיוחדת.
הדבר הבולט הראשוני שחווים זה שהצליל יוצא אליך מהמיד ואז לכל טווח התדרים מיד היי וחלק תחתון. הדבר השני הבולט זה כמות הרבדים והטקסטורות של התחום התחתון שהשילוב הזה נותן יחד עם שאר רכיבי המערכת, אם בהגברות הקודמות התחום התחתון היה מורגש ( אם בגלל "זרם" וואטים בלתי נגמר, או בגלל הנפח וה"בשרניות" המתקבלת מהגברת מנורות), אבל לא היה מרוסן ולעיתים (כנראה בגלל חוקי פיסיקה בגלל החדר הקטן), יצר מעיין לחץ או, "בומיות"... כיום, יש שליטה והרבה יותר פירוט בתחום התחתון. אז נכון, שעם מנורות הכל היה נשמע הרבה יותר גדול ומרשים ("טובה" ו/או "טרומבון" נשמעו כמו צופר של אוניה), קול הבאס של לאונרד כהן היה יורד נמוך מאוד מאוד, אבל בסופו של יום שכולם הולכים והמסך יורד... לעיתים ההרגשה שלי הייתה כמו לאחר דייט עם בלונדינית מנותחת ומאופרת בכבדות שלבושה בבגדים שמראים את חמוקייה השופעים וכולם מתלהבים (מעין פאמלה אנדרסון), אבל לאחר שכל האיפור והמסיכות יורדות, אתה צריך לחיות עם אותה בחורה ללא איפור, שיער לא מסודר, בפיג'מה וכפכפים...
ולשם אנלוגיה,כיום אני מרגיש שאני חי עם בחורה יפה (סטייל וינונה ריידר עם ג'ינס וטישירט), שנראת יפה בכל רגע ללא "כחל וסרק".
האזנה:
לדעתי החוזקה של המערכת כיום, היא בראליסטיות שהיא מעבירה, בעיקר בשחזור קולות אדם ו/ או בהופעות חיות (מיקום הכילים בחלל, גובה, עומק, המרחב), פשוט ואמיתי.
כך לדוגמא: בהופעה של Tsuyoshi Yamamoto & Marco Bosco צליל הפסנתר מהפנט ויתר כלי הנגינהבמרחב משוחזרים פשוט מושלם (הן בגודל והן בעוצמה).
בתחום התחתון בחנתי קטע של הצמד Jean-Louis Rassinfosse & Jean ברצועה My Romance. הקונטרבס נשמע פשוט מדהים המערכת מקלפת רבדים ורבדים של תחום תחתון כך שניתן להבחין בעוצמות בין פריטה לפריטה על המיתרים. קטע בס נפלא והשליטה של המערכת בבס ניתן לחוות ברצועה Feel של Jacob Collier & Lianne Havas. או בקטע הנפלא שבו אני בוחן תחום תחתון ושילטה של הגברה/ הבדלים בכבילה והוא: Bass Drop של Nenad Vasilic
בוואקל בחרתי להאזין בין השאר לרצועה של Lou Reed Vanishing act ממש ניתן לשמוע את בליעת הרוק אצל לו ריד ואת הצליל העמוק והמלנכולי שלו, כך גם אצל Paul Simon בשיר Diamonds on the shoe... וגם להופעה הנפלאה של סימון וגרפונקל בסנטרל פארק שבניו-יורק, הופעה שללא קשר לאודיו היי- אנד לטעמי בין הטובות. רצועה נפלאה (שהכרתי בזכוצ עופר שחורי בתערוכה האחרונה בכפר המכביה היא של הזמר Dorival Caymmi בשירו O Vento).
בוואקל נשי אני מאוד אוהב את Malia, Diana Krall - No moon at all... גם ההופעה של מלודי גדות live in Europe מעולה (the rain שיר נפלא).
Last but not least....
האלבום של שונא ישראל רוג'ר ווטרס שיחס השנאה לכישרון שלו נמצאים בכיוון זהה... רצועה מס 8 too much rope באלבום Amuzud to death ... מהפנט, החל בשחזור חטיבת העיצים (ניתן לחוש בשיברי העיצים בין מכה למכה) והכירכרה עם הסוסים שיוצאת מצד שמאל, עוברת דרך המרכז ונעלמת רחוק רחוק מצד ימין. עד כה, הקטע הזה שוחזר אצלי בצורה טובה, אבל לא בכזו ריאליסטיות... עד כדי כך שניתן לשמוע את הסוסים ואף לחוש ולדמיין את הסצינה רק מהאזנה לקטע ללא צורך בתמונה. בנוסף, שמתי לב שבהגברה הנוכחית הכירכרה נישמעת הרבה מוקדם יותר מקודם וכמעט מקיפה את המאזין 360 מעלות (בעוד שקודם היה מקסימום 180 מעלות).
שוב, ברור שקיים מרכיב פסיכולוגי ושכל "מטאטא חדש הוא מטאטא טוב", אבל המטאטא הזה כנראה המתאים לי ביותר (לעת עתה, עם המערכת הנוכחית ובחדר הנוכחי כיום).
תודה על הסבלנות.
שבוע טוב (נטול קורונה) לכולנו.
ניר
ה- Int-30a: מאוד אהבתי את השילוב של הmidיות, הרוך והליקווידיות שיוצאת מהגברת class A, חייתי איתו מספר שנים והתוצאה הייתה טובה ומהנה (בטח בהשוואה להגברות משולבות ק"ב שהיו לי קודם). אולם, היה חסר לי מעט ה "attack" בעיקר בתחום התחתון.
Grypon Atilla & Diabblo: אח"כ החלפתי להגברה משולבת של גריפון (דיאבלו), שנתנה "זרם" והרבה... עם תחום תחתון נמוך ומיד והיי מיד צלול וחד כ"תער" אולם, בשילוב עם רמקול קראמי ( Artos sunrise cell), הרגשתי את הצורך לאזן עם "חום" של הגברת מנורות.
הגברת Auris Audio Fortissimo (המשולב הבכיר של החברה- יבואן OrAudio) : השילוב לטעמי היה טוב מאוד; גדול, עגול, צליל בשרני (כמו שהגברת מנורות יודעת לעשות), גם עיניין הנראות חשוב (המגבר יצירת אומנות לטעמי וגדול מאוד על גבול ה"מפלץ" נדרשו 2 אנשים, מארק והבן שלו להרים אותו) ובתאורה המתאימה (יחד עם כוס וויסקי) וכאשר המנורות דולקות... אין מה לעשות מכניס לאווירה ולחוויה הכל כך מענגת שכולנו שווהים לו.
מושלם? אז זהו שלא, לצד התוצאה הטובה, הגברת מנורות היא כנראה אינה מתאימה לכל אחד, יש את עיניין התחזוקה והבלאי של המנורות, לעיתים רעשים של hum (בחדר שקט ומטופל אקוסטית כמו אצלי זה מעט הציק) ובעיקר הצורך להתעסק בלהדליק לפני האזנה ולזכור לכבות אחרי... ואם מעוניינים/ צריכים לעשות הפסקה של שעה-שעתיים, תמיד עולה ההתלבטות האם לכבות ולהדליק שוב, או להשאיר דולק... ולטעמי הבעיה הכי קריטית (לפחות אצלי) זה היה חום שהמנורות פולטות (במיוחד בקיץ הישראלי שאף פעם לא נגמר), ואז צריך להדליק מזגן... אצלנו זה מיני מרכזי... קיצר כולם היו פינגואינים אצלי בבית. אז החלטתי לחזור "הביתה" (להגברת הclass A) למוכר והטוב...
פאס XA-25 & XP-22: מאוד סיקרנה אותי ההגברה החדשה של נלסון פאס ה XA-25 הגברת 25 וואט, שונה מכל מה שהוא עשה עד כה, שאינה משתייכת לסידרה 0.8 (שהחליפה את הסידרה 0.5) ואינה בדיוק שייכת גם למותג של נלסון ה- FIRSTWATT ... מעיין יצור "כלאיים". לאחר קריאת כתבות, שיחות עם היבואן (יגאל לסרי Il-audio) והכי חשוב האזנה למגבר עם הפרה התואם (XP-12)... התוצאה לטעמי היתה מאוזנת ונפלאה...לאחר עוד התיעצויות והאזנה לעוד מספר הגברות טרנזיסטוריות (הכיוון היה ברור שאני לעתה סימתי עם הגברת מנורות), הזמנתי את ה XA 25 יחד עם הפרה הבכיר יותר ה XP-22 (עם ספק כוח חיצוני שנותן עוד יותר שקט והפרדה ומכל הטוב הזה). טוב איך זה נשמע?
בהתרשמות שלי אתיייס לתוצאה הסופית של המגבר עם הפרה (ולאחר 3 שבועות של ברייק):
אז ככה, מדובר בהגברת 25 וואט שמכפילה את עצמה פי 2 ב 4 אוהם (הרמקול שלי), ובחדר 3 על 3.20 מטר, מטופל... הזרם בהחלט מספיק, מה עוד שהתכנון היחודי של נלסון בהגברה הספציפית הזו, יחד עם פרה שקטטטטטטט... נותנת תוצאה מאוד מיוחדת.
הדבר הבולט הראשוני שחווים זה שהצליל יוצא אליך מהמיד ואז לכל טווח התדרים מיד היי וחלק תחתון. הדבר השני הבולט זה כמות הרבדים והטקסטורות של התחום התחתון שהשילוב הזה נותן יחד עם שאר רכיבי המערכת, אם בהגברות הקודמות התחום התחתון היה מורגש ( אם בגלל "זרם" וואטים בלתי נגמר, או בגלל הנפח וה"בשרניות" המתקבלת מהגברת מנורות), אבל לא היה מרוסן ולעיתים (כנראה בגלל חוקי פיסיקה בגלל החדר הקטן), יצר מעיין לחץ או, "בומיות"... כיום, יש שליטה והרבה יותר פירוט בתחום התחתון. אז נכון, שעם מנורות הכל היה נשמע הרבה יותר גדול ומרשים ("טובה" ו/או "טרומבון" נשמעו כמו צופר של אוניה), קול הבאס של לאונרד כהן היה יורד נמוך מאוד מאוד, אבל בסופו של יום שכולם הולכים והמסך יורד... לעיתים ההרגשה שלי הייתה כמו לאחר דייט עם בלונדינית מנותחת ומאופרת בכבדות שלבושה בבגדים שמראים את חמוקייה השופעים וכולם מתלהבים (מעין פאמלה אנדרסון), אבל לאחר שכל האיפור והמסיכות יורדות, אתה צריך לחיות עם אותה בחורה ללא איפור, שיער לא מסודר, בפיג'מה וכפכפים...
ולשם אנלוגיה,כיום אני מרגיש שאני חי עם בחורה יפה (סטייל וינונה ריידר עם ג'ינס וטישירט), שנראת יפה בכל רגע ללא "כחל וסרק".
האזנה:
לדעתי החוזקה של המערכת כיום, היא בראליסטיות שהיא מעבירה, בעיקר בשחזור קולות אדם ו/ או בהופעות חיות (מיקום הכילים בחלל, גובה, עומק, המרחב), פשוט ואמיתי.
כך לדוגמא: בהופעה של Tsuyoshi Yamamoto & Marco Bosco צליל הפסנתר מהפנט ויתר כלי הנגינהבמרחב משוחזרים פשוט מושלם (הן בגודל והן בעוצמה).
בתחום התחתון בחנתי קטע של הצמד Jean-Louis Rassinfosse & Jean ברצועה My Romance. הקונטרבס נשמע פשוט מדהים המערכת מקלפת רבדים ורבדים של תחום תחתון כך שניתן להבחין בעוצמות בין פריטה לפריטה על המיתרים. קטע בס נפלא והשליטה של המערכת בבס ניתן לחוות ברצועה Feel של Jacob Collier & Lianne Havas. או בקטע הנפלא שבו אני בוחן תחום תחתון ושילטה של הגברה/ הבדלים בכבילה והוא: Bass Drop של Nenad Vasilic
בוואקל בחרתי להאזין בין השאר לרצועה של Lou Reed Vanishing act ממש ניתן לשמוע את בליעת הרוק אצל לו ריד ואת הצליל העמוק והמלנכולי שלו, כך גם אצל Paul Simon בשיר Diamonds on the shoe... וגם להופעה הנפלאה של סימון וגרפונקל בסנטרל פארק שבניו-יורק, הופעה שללא קשר לאודיו היי- אנד לטעמי בין הטובות. רצועה נפלאה (שהכרתי בזכוצ עופר שחורי בתערוכה האחרונה בכפר המכביה היא של הזמר Dorival Caymmi בשירו O Vento).
בוואקל נשי אני מאוד אוהב את Malia, Diana Krall - No moon at all... גם ההופעה של מלודי גדות live in Europe מעולה (the rain שיר נפלא).
Last but not least....
האלבום של שונא ישראל רוג'ר ווטרס שיחס השנאה לכישרון שלו נמצאים בכיוון זהה... רצועה מס 8 too much rope באלבום Amuzud to death ... מהפנט, החל בשחזור חטיבת העיצים (ניתן לחוש בשיברי העיצים בין מכה למכה) והכירכרה עם הסוסים שיוצאת מצד שמאל, עוברת דרך המרכז ונעלמת רחוק רחוק מצד ימין. עד כה, הקטע הזה שוחזר אצלי בצורה טובה, אבל לא בכזו ריאליסטיות... עד כדי כך שניתן לשמוע את הסוסים ואף לחוש ולדמיין את הסצינה רק מהאזנה לקטע ללא צורך בתמונה. בנוסף, שמתי לב שבהגברה הנוכחית הכירכרה נישמעת הרבה מוקדם יותר מקודם וכמעט מקיפה את המאזין 360 מעלות (בעוד שקודם היה מקסימום 180 מעלות).
שוב, ברור שקיים מרכיב פסיכולוגי ושכל "מטאטא חדש הוא מטאטא טוב", אבל המטאטא הזה כנראה המתאים לי ביותר (לעת עתה, עם המערכת הנוכחית ובחדר הנוכחי כיום).
תודה על הסבלנות.
שבוע טוב (נטול קורונה) לכולנו.
ניר
תמונות מצורפות
נערך לאחרונה ב: