איזה מכשיר עושה שימחה באמת

[שניצל]

ציוד דיגיטלי - ממש לא משמח לקנות ,ממיר של DCS ,יהיה קצת שונה מEMM בקיצור מקדם שמחה - 30%
כבלים- ממש לא מרגש ,ברוב המקרים עבודה בעניים ,אם יש משהו מדליק ,אז DIY מקדם שמחה - 20%
חשמל- (קונדישונר וכבלים ,מפצלים ,וכדומה ) ,בדרך כלל יותר נזק מתועלת ,
משהו על גבול הפטה מורגנה לחוש שיפור אמיתי , טוב בשביל לספר לחברים מקדם שימחה -20%
מגברים - מתחלק לפי סוג המגבר
מגבר דיגיטלי - קלאס D דק ואלגנטי כמו "דויאלט ",לא עושה לי את זה בכלל מקדם שמחה -10%
מגבר משולב - ממש לא אוהב ,בדרך כלל שתי החלקים המחוברים נחותים טיפה מקדם שמחה -10%
מגבר סטריאו-תלוי איזה ,משהו 80 קילו 400W,של ויטוס קראן מרק לוינסון מקדם שימחה -50%
מגבר סטריאו 12 קילו של רוטל מקדם שימחה - אין
מונובלוקים טרנזיסטורים גדולים - יעני מפלצות איכותיות (גם מונובלוקים שפופרתיים) מקדם שימחה- 80%
רמקולים - החלק המרגש ביותר ,תלוי ברמקול ובתקציב ,אבל אם זה מה שרצית מקדם שימחה-100

כמובן יש הרחבות של העניין ,אבל רמקול וזוג מונובלוקים הכי עושים את זה

 

[liorms]

מה עם פרה?

 

[רוזי1]

ניסיוני בלבד לימד אותי , שהתועלת מרוב הציוד שווה להחסרת מקדם השמחה שציינת, ממאה.
דווקא דיגיטל, כבלים וחשמל טובים זאת שמחה גדולה, ואושר אודיופילי אמיתי הוא הצבת אקוסטיקה במקום הנכון.
כנראה מה שאתה כותב מייצג הרבה אודיופילים , שהשמחה הגדולה שלהם היא החלפת קופסאות, שמחה שבדרך כלל אורכת זמן די קצר.

 

[jabareen]

מסכים עם כמה דברים.
השמחה הגדולה מתקבלת מ מגבר, רמקולים וכבל רמקולים.
האכזבה הגדולה הייתה המקורות.
מהשם שלו "מקור" צריך להיות איכותי ויעשה העבודה משום מה ולאחר שניסיתי וקניתי כמה וכמה, אני יכול לומר שהאכזבה הגדולה הייתה במקורות או ליתר דיוק התוצאה הפחות משמחת.

 

[Audiofreak]

שולחן מסתובב משמח הרבה יותר מכל 0 1 1 1 1 00000 11 1 1111 000 0

 

[avilavi]

מקדם השמחה הינו לוגריתמי כאשר ה VFM מהווה את הבסיס

 

[שניצל]

מקדם השמחה הינו לוגריתמי כאשר ה VFM מהווה את הבסיס

כל אחד והבסיס שלו .

 

[חומוס]

אגיד לך למה יש את מקדם השמחה הגבוה ביותר: לאותו מה שזה לא יהיה שאין לך מי יודע מה ציפיות ממנו, אבל מעיף לך את הרעפים כשאתה שומע ממנו את הצלילים הראשונים. וזה לא משנה אם זה רמקולים, כבלאז' או זבבירים.

 

[שניצל]

מה עם פרה?

אני עם פסיבי קטן ,(וגם לא מעוניין להתעסק עם אקטיבי קטן )

 

[avilavi]

כל אחד והבסיס שלו .

אי רציונלי ככל שיהיה

 

[YOSSI24]

השמחה לא כל כך גדולה כשהקניה מצליחה, כמו העצב הגדול כשהיא לא זה.

 

[matanoosh]

מעניין. אצלי זה בדיוק הפוך.
ככל שיורדים בשרשרת הסיגנל זה פחות מעניין.
מקור ופרה הם בעיניי הפרשנים של המוסיקה. הם אלו שהופכים מידע מוקלט לאות אנלוגי שיגיע לאוזן בסוף. והדרך שבה הם מפרשים את המוזיקה ,מעניינת בעיניי הרבה יותר מאיך המוסיקה תוצג בסופו של דבר, על ידי הרמקולים.

למשל:
כשקניתי את הטידל, קניתי אותם משתי סיבות: א. אני אוהב את ערן. (אהבה אפלטונית, אין מתח מיני), ב. הם היו הראשונים שנחתו על מפתן דלתי.
יכולתי להמשיך לשמוע עוד עשרה זוגות. מה, הרוקפורט של יגאל לא היה מהנה אותי? איזה VR4-5-10 לא היה נותן בראש? חוץ מהורנים, אולי, אני יכול לחיות כמעט עם כל דבר שהתיבה שלו לא מנגנת. זה בעיניי פחות מעניין.

אותו כנ"ל לגבי הגברה - כשחיברתי כמה פאוורים לאותו פרה, ההבדלים היו ברורים אך התוצאה היתה ברוב המקרים מהנה, פשוט אחרת. הקאראן יותר כוחני ועם נשיכה (מבלי להיות חריף), הפאס יותר רך ועשיר אבל יוצא קצת פחות החוצה. ענין של העדפה, אבל עם שניהם אפשר לחיות בשלום.

לעומת זאת, היו אצלי כמה וכמה פרה'ים ששינו לחלוטין את הדרך שבא המערכת מייצרת לי את החוויה המוסיקלית. האיינשטיין נותן חוויה שקופה בצורה מבהילה, עם דרייב וכוח של עידן החלל, אבל בשילוב לא נכון הוא נשמע יבש ושטוח.
הלקסמן 600 מסדר את הכלים אחרת במרחב, והחוויה היא אחרת. ה- 900 זה בכלל סיפור אחר. ההבדלים פה הם הבדלים של חוויה מוסיקלית, לא הבדלים של פרזנטציה, אלא של אינטרפרטציה.

ובממיר זה עוד יותר בא לידי ביטוי.

בכלל, ככל שהולכים אחורה, ניתן יותר לשפר לדעתי. את השקט המופתי שמחשב בנוי כהלכה נותן, אף מגבר לא יחזיר אם הוא לא היה קיים מלכתחילה.

לכן, אצלי הדירוג הוא כזה:

מקורות- 70%
פרה - 80%
מגבר - 50%
רמקולים - 30%
חשמל - 20%

אלדר, אחלה נושא. זכית בשמאות חינם: 7 עמודים.

 

[אורי_ו]

אלבום טוב שווה יותר מכל ציוד.

 

[ארז_וחני]

רוצה שמחה ?
קח קריוקי ויאללה כפיים...

 

[shushu]

לי יש שני דברים שעושים לי את זה:
1. לפעמים יש מכשיר/אלמנט "שתופר" את כל המערכת. אצלי זה היה הממיר, עד שהגיע שמעו בעסה, אחרי שהגיע 100% הנאה.
2. לחלום על רכיב מעבר לתקציב, ואז אם וכאשר מתאפשר לרכוש מקבל חודשיים ראשונים 100% הנאה, עד שמגלה חסרונות ומחליף דברים אחרים לאזן את העסק: 80% תסכול.

 

[falou]

אלבום טוב שווה יותר מכל ציוד.

השירות של Tidal...
איזה אושר!

 

[stereophile]

כ"השקעה" (אם אפשר לקרוא לזה ככה), אין ספק שהרבה יותר כיף לקנות מגברים של 50 קילו או רמקולים מאשר איזה מקור (היי-אנד ככל שיהיה), שאתה יודע בתוכך שהוא עוד שנה שנתיים כבר נחשב "ענתיקה", לפחות מבחינה טכנולוגית.
רואים זאת גם על המחירים שבהם נמכרים מקורות משומשים בני 10, הרבה פחות ממה שמגבר בן אותו הגיל ועם אותו הריטייל היה נמכר. אבל מזל שלא בהשקעות עסקינן

מגברים טובים ואיכותיים יכולים להחזיק עשורים (עם קצת רענון פה ושם), גם פטיפון טוב כנראה יחזיק במערכת המון זמן.

דווקא מבחינת ההשפעה על הצליל, למקור חשיבות מאוד גדולה, מהסיבות שכבר מתנוש ציין, אבל זו שאלה אחרת.

אישית, אני מצטרף ל shushu, בכך שלי עושה את הכיף, הוא לשנות משהו בסט-אפ שתופר את הציוד ומשפר את ההנאה בעשרות אחוזים.
לפעמים זו לא רכישה, אלא שינוי בקונפיגורציה, חיבורים, מיקום של המערכת/רמקולים שמשפרת משמעותית את התוצאה.

 

[zs]

לכן, אצלי הדירוג הוא כזה:

מקורות- 70%
פרה - 80%
מגבר - 50%
רמקולים - 30%
חשמל - 20%

אלדר, אחלה נושא. זכית בשמאות חינם: 7 עמודים.

איפה האקוסטיקה? או שזו העבודה ה"שחורה"?

 

[matanoosh]

איפה האקוסטיקה? או שזו העבודה ה"שחורה"?

אקוסטיקה חשובה ומהנה בערך כמו שקולונוסקופיה או בדיקת דם חשובה ומהנה.

הכרחית - כן.
מהנה - לא.

 

[hornless]

מכיר כמה מכשירים ששמחו את בעליהם פעמיים. בקניה ואפילו עוד יותר במכירה .