חומוס
חבר משקיען
- הודעות
- 2,499
- מעורבות
- 402
- נקודות
- 83
אני? אימפולסיבי. לקחת אותי לשופינג בסופרמרקט זה אסון כי אני מהילדים המעצבנים האלה שנדלקים מכל מלכודת ליד הקופות ("אמא! אמא! 70 חפיסות מסטיק רק ב 150 שקל!!!"), אני הילד הזה. וכך בחצי השנה האחרונה תפסה אותי הקורונה ושעות הבית הארוכות שלה.
מזה זמן די רב שמגבר האוזניות שקניתי מתחזה לאופני כושר: כולנו מכירים את התופעה בה אנו קונים אופני כושר חדורי החלטיות לעשות כושר, אבל תוך שבוע הן הופכות למייבש כביסה כי תולים עליהן כל מני דברים - אותו הדבר קרה לו עם מגבר האוזניות שלי. מצא עצמו על תקן קישוט נאה, הא ותו לא.
ב"קורונה 1.0" ביליתי מעט על מגבר האוזניות עם הסוני הישנות והטובות, אבל לגברת היו רעיונות אחרים לניצול זמן הסגר, וכך מצאתי עצמי בעבודות כפייה, כי צריך להוריד דברים מהבויידעם וכי צריך לסדר את הארונות, וכי צריך לסדר את הגינה וכי אסור לתת לחומוס לנוח דקה.
ב"קורונה 2.0" כבר הקדמתי את האוייב והבהרתי שמה שהיה לא הוא שיהיה. היא מאוד התרשמה ומהר מאוד מצאתי את עצמי מעלה דברים לבויידעם ושקוע עד צוואר בלסדר ארונות (שוב). אך לפני כשבוע נחה עלי הרוח, ושלפתי שוב את האוזניות הישנות, הסוני הנאמנות והישנות. כבר כמה שנים טובות שהן מלוות אותי בטיסות בלתי נגמרות, בחבטות המזוודה, בנפילות על הרצפה, מה לא. התעללות כזו מוצאים רק במבחני ריסוק של רכבים, וגם זה במקרים חריגים. אך מעשה שטן...ציפוי הוויניל שעל כריות האוזניות חטף קשקשת קשה, ועד מהירה מצאתי עצמי מכוסה בקורנפלקס וויניל שחור. קונפטי של קילופי איכסה שחור.
כמה עולות כריות כאלה, 10? 30 ש"ח? בקיצור, הגיע הזמן להתחדש באוזניות. בנורמאל, הייתי ממתין לביקור הבא בניו יורק, שם שפע מקומות נותנים עמדות האזנה ומבחן, וגם המחירים יותר שפויים, אבל הבה נגילה ונהיה מציאותיים: זה לא יקרה השנה. אני אימפולסיבי 70 מסטיקים. אז...מסתמכים על שלל הדעות ברשת, ועל הזיכרון העמום מלפני כמה שנים ב Stereo exchange.
הפראמטרים: אחדות דעים לגבי הסאונד ולגבי איכות החומרים וההרכבה. לא בא לי טוב ציפוי הוויניל הזול הזה שמכסה 90% מהאוזניות שיש בשוק, ולא באים לי טוב כפתורי מגע. האמת, עדיף בלי כפתורים בכלל ועדיף עור במקום הוויניל המתקלף הזול הזה. לא רוצה אלחוטי, לא בא לי טוב. אני אנלוגי, אולד פאשן ומתחבר למגבר אוזניות מנורתי, מה קשור אלחוטי עכשיו?? מתברר שזה לא כל כך פשוט: מעט מאוד יצרנים מייצרים אוזניות עם עור, והגם שיש איזה יצרן שמיצר כריות עור שמתאימות לכמה יצרנים - ההתאמה היא לדגמים ספציפיים בלבד, שלא התאימו לי בעיקר בגלל איכויות החומרים וההרכבה או הדעות ברשת.
וכך הגעתי ל .Bowers & Wilkins. האמת צריכה להיאמר - את הרמקולים של B&W אני לא אוהב. בחיי. תמיד נשמעו לי מאופקים מדי, אפילו עמומים, משהו היה חסר לי בגבוהים, לא יכול להסביר את זה (דיסקליימר - לא האזנתי לסדרות הגבוהות אבל אני מניח שחתימת הסאונד נשארת, עניין של טעם), אבל פשוט לא אוהב.
פאסט פורוורד 350$ בחו"ל עבור ה B&W P7,, ובכלל אין להשיג בשום חור, בטח הפסיקו לייצר לטובת אלחוטיות.
590 ש"ח בישראל בום!
מההה??
בחיי. בשביל הדאחקה הרצתי חיפוש אחר האוזניות האלה בארץ והנה אלה קפצולי. לא סתם קפצו, אלא גם בסטוק פחות מקילומטר מהבית שלי. אני טוען - מהשמיים ייעדו לשדך ביננו, אין שום הסבר אחר. כנראה אחד הזוגות האחרונים בעולם אז היבואן מנסה להיפטר מהן במחיר בדיחה. מי היה מאמין שציוד אודיו בישראל יעלה פחות מאשר בחו"ל. ימות המשיח. יצאתי לחפש זקן תמהוני על חמור לבן.
מה אומר ומה אגידה - בנויות לתלפיות. איכות הרכבה כמו שחיפשתי, החומרים שרציתי. עוטפות את האוזן (עוטפות, לא יושבות על האוזן. איזה הבדל) ולוחצות בול במידה. בלי כל מני פלאסטיקים וחלקים מיותרים. בא לי לבכות מאושר.
לא אבלבל לכם את המוח על הסאונד - אסתפק בלומר שלא רציתי ללכת לעבודה היום.
זהו, אני מתפטר. כבר שכחתי כמה מגניב זה אוזניות טובות.
וצריך לבנות סטנד.
מזה זמן די רב שמגבר האוזניות שקניתי מתחזה לאופני כושר: כולנו מכירים את התופעה בה אנו קונים אופני כושר חדורי החלטיות לעשות כושר, אבל תוך שבוע הן הופכות למייבש כביסה כי תולים עליהן כל מני דברים - אותו הדבר קרה לו עם מגבר האוזניות שלי. מצא עצמו על תקן קישוט נאה, הא ותו לא.
ב"קורונה 1.0" ביליתי מעט על מגבר האוזניות עם הסוני הישנות והטובות, אבל לגברת היו רעיונות אחרים לניצול זמן הסגר, וכך מצאתי עצמי בעבודות כפייה, כי צריך להוריד דברים מהבויידעם וכי צריך לסדר את הארונות, וכי צריך לסדר את הגינה וכי אסור לתת לחומוס לנוח דקה.
ב"קורונה 2.0" כבר הקדמתי את האוייב והבהרתי שמה שהיה לא הוא שיהיה. היא מאוד התרשמה ומהר מאוד מצאתי את עצמי מעלה דברים לבויידעם ושקוע עד צוואר בלסדר ארונות (שוב). אך לפני כשבוע נחה עלי הרוח, ושלפתי שוב את האוזניות הישנות, הסוני הנאמנות והישנות. כבר כמה שנים טובות שהן מלוות אותי בטיסות בלתי נגמרות, בחבטות המזוודה, בנפילות על הרצפה, מה לא. התעללות כזו מוצאים רק במבחני ריסוק של רכבים, וגם זה במקרים חריגים. אך מעשה שטן...ציפוי הוויניל שעל כריות האוזניות חטף קשקשת קשה, ועד מהירה מצאתי עצמי מכוסה בקורנפלקס וויניל שחור. קונפטי של קילופי איכסה שחור.
כמה עולות כריות כאלה, 10? 30 ש"ח? בקיצור, הגיע הזמן להתחדש באוזניות. בנורמאל, הייתי ממתין לביקור הבא בניו יורק, שם שפע מקומות נותנים עמדות האזנה ומבחן, וגם המחירים יותר שפויים, אבל הבה נגילה ונהיה מציאותיים: זה לא יקרה השנה. אני אימפולסיבי 70 מסטיקים. אז...מסתמכים על שלל הדעות ברשת, ועל הזיכרון העמום מלפני כמה שנים ב Stereo exchange.
הפראמטרים: אחדות דעים לגבי הסאונד ולגבי איכות החומרים וההרכבה. לא בא לי טוב ציפוי הוויניל הזול הזה שמכסה 90% מהאוזניות שיש בשוק, ולא באים לי טוב כפתורי מגע. האמת, עדיף בלי כפתורים בכלל ועדיף עור במקום הוויניל המתקלף הזול הזה. לא רוצה אלחוטי, לא בא לי טוב. אני אנלוגי, אולד פאשן ומתחבר למגבר אוזניות מנורתי, מה קשור אלחוטי עכשיו?? מתברר שזה לא כל כך פשוט: מעט מאוד יצרנים מייצרים אוזניות עם עור, והגם שיש איזה יצרן שמיצר כריות עור שמתאימות לכמה יצרנים - ההתאמה היא לדגמים ספציפיים בלבד, שלא התאימו לי בעיקר בגלל איכויות החומרים וההרכבה או הדעות ברשת.
וכך הגעתי ל .Bowers & Wilkins. האמת צריכה להיאמר - את הרמקולים של B&W אני לא אוהב. בחיי. תמיד נשמעו לי מאופקים מדי, אפילו עמומים, משהו היה חסר לי בגבוהים, לא יכול להסביר את זה (דיסקליימר - לא האזנתי לסדרות הגבוהות אבל אני מניח שחתימת הסאונד נשארת, עניין של טעם), אבל פשוט לא אוהב.
פאסט פורוורד 350$ בחו"ל עבור ה B&W P7,, ובכלל אין להשיג בשום חור, בטח הפסיקו לייצר לטובת אלחוטיות.
590 ש"ח בישראל בום!
מההה??
בחיי. בשביל הדאחקה הרצתי חיפוש אחר האוזניות האלה בארץ והנה אלה קפצולי. לא סתם קפצו, אלא גם בסטוק פחות מקילומטר מהבית שלי. אני טוען - מהשמיים ייעדו לשדך ביננו, אין שום הסבר אחר. כנראה אחד הזוגות האחרונים בעולם אז היבואן מנסה להיפטר מהן במחיר בדיחה. מי היה מאמין שציוד אודיו בישראל יעלה פחות מאשר בחו"ל. ימות המשיח. יצאתי לחפש זקן תמהוני על חמור לבן.
מה אומר ומה אגידה - בנויות לתלפיות. איכות הרכבה כמו שחיפשתי, החומרים שרציתי. עוטפות את האוזן (עוטפות, לא יושבות על האוזן. איזה הבדל) ולוחצות בול במידה. בלי כל מני פלאסטיקים וחלקים מיותרים. בא לי לבכות מאושר.
לא אבלבל לכם את המוח על הסאונד - אסתפק בלומר שלא רציתי ללכת לעבודה היום.
זהו, אני מתפטר. כבר שכחתי כמה מגניב זה אוזניות טובות.
וצריך לבנות סטנד.
