תודה על הכתבה. תמיר, בכיאת... "לחבר בין קצוות", עאלק.
תמיד מצחיקות אותי יוזמות כאלה, שמשרתות קהלים שמאלניים שאוהבים להאמין באגדות, או את האמנים שהן מפרנסות, ותו' לא.
לא יודע איפה אתה גר, אבל אני חיפאי, ואוכל "דו קיום" כל 45 שנותיי. לא קונצרט כזה ולא אחר יגרמו לי להאמין בדיאלוג "שפוי" כשערבים מהכפרים עושים רייסים במרכז הכרמל בלי אכיפת משטרה, כשהליכה פשוטה בהדר עלולה להסתיים במבטים של צעירים ערבים עם רצח בעיניים, שחיים בסרט שהם בג'נין, וכששכונות מחליפות ציביון אתני (לרוב, מחליפות ידיים מהיהודים לערבים). מצד שני, יש הרבה תושבים ערבים שחיים פה בתחושת חוסר שייכות וזיקה לאומית מינימלית. כדי להסתגל, הם חייבים פשוט להיות תלושים מזהות. למשל, חנות קליגרפיה יפהפיה בואדי שמקבלת עוברים ושבים ומפזרת עליהם אבקת "כיבוש". בתור יהודי שגר חצי קילומטר משם, אני מרגיש יותר נוח להיכנס לכפר קאסם מאשר להיכנס לחנות הזאת.
את חווה אלברשטיין תן לי בחווה אלברשטיין, ואת נגני העוד הערבים המצויינים שגדלו בחיפה, תן לי לשמוע מנגנים בעצמם. כל הקרוס הזה נראה מהצד מרנין כמו קרוס של מופע דראג קווין.
אם כבר בשת"פ מוסיקלי בין עמים עסקינן, שלא מתיימר להיות צבוע בעמדה פוליטית, אני חושב שבוסתן אברהם עשו את זה טוב יותר.