תוצאות החיפוש

תעשה לעצמך טובה ותקנה פטיפון חדש או אפילו יותר טוב משומש.

טרי טרי מדיסקוגס. הגיע לפני שעה. 55 יורו כולל דמי משלוח. העטיפות כמובן מעט שחוקות, אבל התקליטים נראים כמו חדשים. אני חייב לאמר שמוכרים אירופאים מבקשים פחות על תקליטים ישראלים מאשר מוכרים ישראלים. הרבה פחות. כמובן שבשבילי החסכון אפילו יותר משמעותי משום שאני לא צריך לשלם מכסים ושאר מרעין בישין...

מכל ערוצי האודיופיליה ביוטיוב זה לטעמי הכי טוב.

תודה אבל אני חי באירופה אז לא רלוונטי.

זה רגע מצויין לקנות CDs מיד שנייה. המחירים ברצפה - פחות או יותר איפה שהיו התקליטים לפני 20-25 שנים. הבעיה שאני לגמרי בפוקוס על בניית אוסף התקליטים שלי. שנה הבאה כשיהיה לי את חדר האודיו ההמחודש עם הרבה יותר מקום, אולי אתחיל גם לחפש תקליטורים.

אני מנסה למצוא ספק או דרך זולה יחסית (שום כוונה לקנות את המכונה שממליץ פרמר ב-1500 דולר) לשטח תקליטים עקומים. יש לי כמה וזה מאד כואב משום שהם הדפסות שקשה מאד למצוא במחיר סביר.

לא רלוונטי. דיון סגור מבחינתי.

וכדי לחדד עדיף להיות יותר ספציפי. אני שומע מגוון רחב מאד של מוזיקה מרוק, פופ, ג׳ז וגם קלאסי (למרות שפראדוקסלית ככל שאני נהיה יותר מבוגר אני שומע פחות מוזיקה קלאסית). אבל המוזיקה שמרגשת אותי הכי הרבה היא מוזיקה שנעשתה בין 1962 ל-1985 ובעיקר 1962 עד 1975. זו מוזיקה שהוקלטה בתור הזהב של ההקלטת...

אני מסכים 100 אחוז עם הציטוט ועם תגובתך. השתמשתי בכוונה במונח אין כמו משום שכיוונתי לחווית הסאונד ולא לאיכותו. זה פחות או יותר שווה למונח ״מוזיקליות״ שהרבה מבקרי ציוד אודיו אוהבים להשתמש בו. נכון זה לא מדיד, נכון זה לא מדעי וכו, אבל האם חויית שמיעת המוזיקה היא מדעית? לדעתי רק בחלקה ויש חלק...

אין כמו צליל אנאלוגי 100%. וכן יש דיסקים ו-sacd ורזולוציה ואיכות צליל וכל מה שתרצו, אבל אין כמו תקליט שבא ממאסטר טוב (כן יש הרבה מאד ממאסטרים לא טובים). אבל אין מה להגיד. זה תחביב יקר שלוקח הרבה זמן (ביחוד לנקות את כל התקליטים......). היום בבוקר מצאתי בשוק הפשפשים של בריסל עותק מקורי של שבלול...

המספרים הרבה יותר דרמטיים אם היו מוסיפים את התקליטים המשומשים שאותם אי אפשר לספור. הרבה אספני תקליטים קונים המון (במיקרה שלי 90%) תקליטים מיד שניה או בגלל ערך אספני או בגלל שהם רוצים הדפסות שהן 100 אחוז אנאלוגיות. יש דוגמאות קיצוניות למשל ההוצאות המחודשות של האלבומים של לד זפלין (אוי ג׳ימי...

אין לי מושג ירוק מה קורה בארץ בתחום ועד כמה היבוא קשה אבל מי שיחפש בהולנד יש מבחר מאד גדול אצל מעבדות/חנויות שמתמחות בוינטג׳. האמת שהדגדוג התחיל לי כאשר דיברתי עם בעלים של חנות כזאת שכרגע עובדים על פטיפון גרארד 401 שקניתי. לדוגמא מכשיר REVOX B77 MKII שלהבנתי המועטה ביותר נחשב כאיכותי שעבר שיחזור...

אני חשבתי על הנושא מספר פעמים. פגשתי כבר מספר אנשים שדיברו איתי על החוויה של טייפ סלילים. כאן בבלגיה מאד קל למצוא אותם במחירים שהם לא בשמיים. הבעיה היא המדיה. אני כבר משקיע המון כסף בבניית אוסף הוינילים שלי ונראה לי שעד שם הגעתי. אולי בעתיד שאפסיק לעבוד ואם יהיו לי האמצעים.

יש לי תשובה הרבה יותר פשוטה. ויניל.

הספק הזה מאד בסיסי. אני משתמש בספקים שנבנים עבורי בצרפת. לא השתמשתי בהרבה ספקים כך שקשה לי להשוות אבל היה לי hdplex והספקים הנוכחיים שלי הרבה יותר טובים.

אם אתה מוכן להשקיע בכל הכבילה ובכל הרכיבים ה-pro idsd יכול להיות דאק אימתני. אבל זה מצריך הרבה עבודה. גילוי נאות: זה הדאק הנוכחי שלי.

אתה לא לבד. הרבה פחות תקליטים אבל גם אני מצטייד במרץ ולפני שבועיים עשיתי פחות או יותר אותו דבר (רהיט אחד על גבי שני). אנחנו מתכננים הרחבה בבית שתיתן לי חדר האזנה ומשרד יותר גדולים ואז אחפש ריהוט יותר אסטטי. יחי המדיה הפיזית!!! :D

אכן כן. אבל ברוב המקרים האומן מקליט בארץ שלו. יש כמובן המון דוגמאות הפוכות ולכן חשוב לעשות תחקיר קטן והפורום של סטיב הופמן הוא המקום. דוגמא אחת (ונפילה שלי): האלבום הראשון של deep purple. להקה אנגלית אבל הם הוחתמו קודם בחברה אמריקאית והאלבום יצא קודם בארצות הברית ורק אחר כך ב-EMI באנגליה עם ככל...

יום קר מאד היום בבלגיה. אפור מעונן וקר. זה היום להכנס לפורומים, להגג קצת ולשמוע הרבה מוזיקה. בשנה האחרונה נדבקתי בקדחת הוויניל בצורה רצינית וזה נהיה אך ורק יותר גרוע. עשיתי מלא טעויות שבכמה מקרים עלו די הרבה כסף. אני עדיין מנסה ומחליף ציוד בצורה די תדירה אבל אני כבר בנקודה שבה הוויניל נשמע אצלי...