אוזניות DeFunc True Audio במבחן

תמיר עיואן
21-06-2023 09:30

אחד האתגרים המשמעותיים בעבור אוזניות TWS הוא לעמוד בציפיות של אודיופיל, וזאת ממספר טעמים: האוזניות כה קטנות שתיבת התהודה שלהן מתקשה לייצר אקוסטיקה כלשהי, המימדים הקטנים שלהן מחייבים דרייבר מיניאטורי, האלקטרוניקה שלהם כה דחוסה שקשה להטמיע טכנולוגיה מתקדמת, ואם כל זה לא מספיק, הרי שמדובר באוזניות אלחוטיות. לכן כששמעתי שהחלו לשווק את ה-True Audio של DeFunc, החלטתי לבקש אותם לסקירה. היצרן ממתג אותן כדגם האודיופילי בקו אוזניות ה- TWS שהשיק בישראל לאחרונה. נזכיר שרק לפני מספר ימים סקרתי כאן את דגם ה-True Sport המוצלח, והנה לפניכם זוג נוסף.

True Audio

אחד היתרונות של אוזניות TWS בהשוואה לאוזניות Over ear היא הנוחות. הן קטנות יותר, לא מכסות את האוזן, לא גורמים לה להזיע, ומאפשרים גם שימוש באוזניה אחת. רק לאחרונה עלה כאן שירשור שתהה האם אוזניית TWS תהווה תחליף לאוזניות Over ear אודיופיליות. מכיוון שמוסיקה מדברת לכולם, Defunc הלכו על הגל ומיתגו אותם בשם הקליט True Audio.

היצרן ממשיך עם גישת השקיפות גם בדגם זה, ומספק מידע מלא על התכונות העיקריות של האוזניות כבר על האריזה. בשונה מכל היצרנים האחרים שאת אוזניות ה- TWS שלהם סקרתי כאן, Defunc מספק אריזה שקופה שמאפשרת לראות את תוכנה גם טרם הרכישה.

ה- True Audio מעוצבות כאוזניות Stick המתארכות לקו הלסת של המשתמש. הן עשויות פלסטיק לבן ויש להן נורית לד צבעונית שמשנה ציבעה כשהן מוכנות לצימוד. יתכן שזה מכיוון שמדובר באוזניות עם בלוטות' 5.3, אולם כדאי לדעת שהצימוד שלהן מהיר כהרף עין. את הצימוד מלווה קריינית שמבהירה שהן צומדו למקור.

ההרגשה האופיינית לענידה של אוזניות מסוג stick היא ללא ספק הקלה: סופסוף אוזניות שלא "פולשות" לחלל האוזן החיצונית, או לוחצות עם הסנפיר על התנוך. ה-True Audio יושבות בקלילות, אולם מכיוון שאינן אוחזות יתר על המידה באוזן, הן עשויות להישמט במידה ותעשו תנועות חדות עם הראש, או שתלעסו. עם זאת, בשימוש רגיל, הן מאד יציבות על האוזן. כדי שיאטמו ככל שניתן את חלל האוזן, Defunc מספקת איתן מספק שיא של מתאמי סיליקון לאוזניים: 6 זוגות! שתמצאו את האחד שהכי מתאים לכם.

אוזניות בעיצוב Stick

אוזניות בעיצוב Stick

התאמה

כאמור, ה- True Audio מגיעות עם 6 זוגות מתאמים לאפרכסת האוזן, ששונים ביניהם בקוטר, כך שיתאימו בול לתעלת האוזן החיצונית. לי התאימו המתאמים שכבר היו מורכבים על האוזניות. ההחלפה ביניהם פשוטה, היות והם מולבשים על האוזניות.

מתאמים מולבשים על האוזניות

מתאמים מולבשים על האוזניות

שליטה

השליטה באוזניות פשוטה. בראש כל אוזניה ממוקם לחצן מגע ששולט במעבר בין שירים, הגברת והנמכת עוצמת השמע, קבלת שיחה וניתוקה, ואפילו קריאה לעוזרת הקולית. מכיוון שנגיעה אקראית עלולה להפעיל פקודה, היצרן מדריך את המשתמשים לגעת ב"מקל" הארוך בכל הוצאה או הכנסה של האוזניה, במקום בראש האוזניה, כפי שחלקינו עשויים לנהוג. 

אפליקציה

אפליקציית Defunc TWS ייעודית רק לדגם אוזניות True Audio. מיד לאחר התקנתה, ועם פתיחת מארז הטעינה, קופצת על המסך בסמארטפון הודעה שאותרו אוזניות True Audio. מכאן, כל שנותר הוא לאשר ההוספה וממשק האפליקציה נפתח מיד. בשונה מחלק מהמתחרים, Defunc לא מבקשים לבצע רישום, לקבל את כתובת האימייל שלכם, או כל חדירה אחרת לפרטיות. פשוט ולעניין, ממש כמו פעם.

ממשק חיבור האוזניות לאפליקציה

ממשק חיבור האוזניות לאפליקציה

טעינה

 

בכל אוזניה יש סוללה בהספק 50 מילי אמפר, המספקת כ-5 שעות ניגון מוסיקה רצופה, ובתוספת 5 מחזורי טעינה באמצעות מארז הטעינה שכולל סוללה בנפח 500 מילי אמפר, ניתן להגיע ל-30 שעות שימוש. חמישה מחזורים זה מעל ומעבר לכל המתחרים שלרוב מאפשרים בממוצע 3 מחזורים, וחלקם מסתפקים במחזור טעינה אחד בלבד. פרק הזמן שנדרש לשם טעינה חוזרת של ה- True Audio הוא 1.5 שעות, והאוזניות תומכות גם בטעינה מהירה.

מארז טעינה המאפשר עד 5 מחזרי טעינה

מארז טעינה המאפשר עד 5 מחזרי טעינה

סינון רעשים

True Audio אינן כוללות כלל טכנולוגיה לסינון רעשים אקטיבי, למעשה הן מסתמכות רק על סינון רעשים פאסיבי המבוצע באמצעות האיטום עם מתאמי הסיליקון. הדבר מורגש, מכיוון שרעשי רקע נשמעים במהלך האזנה למוסיקה.

חווית שימוש

לאורך ההתנסות עם ה- True Audio, מרגישים את נוכחות הדרייברים בקוטר 13 מ"מ. עוצמת הבאסים שהן מספקות בברירת המחדל נעה בין אדירה לכזו שמרעידה את עור התוף. לכן שמחתי לגלות שבאפליקציה יש אקולייזר רב ערוצי שמאפשר התאמה מלאה לטעם האישי. מבחינת נוחות, כל עוד לא עושים תנועות חדות, הן לא זזות מהאוזן. החיבור שלהן לסמארטפון סופר מהיר והשליטה באמצעות הלחצנים פשוטה וידידותית. קיים חיווי קולי בעת הדלקה, כיבוי עם קריינית שמכריזה "see you soon" וצימוד לסמארטפון, בשפה האנגלית. מארז הטעינה "שואב" את האוזניות למקומן ומאיר כשהן מוטענות.

עם זאת, מכיוון שהלחצנים מסוג לחצני מגע, צריך להכיר את מיקומם ולהשתדל לאחוז באוזניות באיזור ה"מקל" ולא בראשן, מחשש שתפעילו פקודה בטעות.

גרסת הבלוטות' שלהן 5.3 כה עדכנית שהן מתחברות מהר מאד, עם סיגנל יציב מאד ועם חיסכון באנרגיה הנדרשת לחיבור.

אמנם לא חשתי שמדובר באוזניות אודיופיליות, אולם הן מהנות מאד בהאזנה למוסיקה ממגוון שוגים, החל מרוק, פופ והיפ הופ, ועד קלאסי וג'אז. בשירים שכוללים באסים הגונים, או תופים, כדאי לרסן את הדרייברים שלהם באמצעות האפליקציה, כיוון שהם עלולים לנטות לבאסים אדירים ההולמים באוזן.

התאמת האקולייזר למגוון סגנונות שמע, בנוסף על התאמה אישית

התאמת האקולייזר למגוון סגנונות שמע, בנוסף על התאמה אישית

עמידות

ה- True Audio עמידות בתקן IPX5, כלומר מוגנות בפני התזות מים, מה שהופך אותם למתאימות גם לפעילות גופנית כגון ריצה, רכיבה על אופניים, חדר כושר וספורט בחוץ. הן אמנם אינן כוללות סנפיר שמייצב אותן על האוזן, אולם הן עשויות להתאים בול לאימון בחדר כושר עם פעילות משקולות מתונה.

סיכום

לאורך ההתנסות עם True Audio ניכר ש- DeFunc עושה מאמצים לבדל אותן כייעודיות להאזנה למוסיקה. מבחינת חומרה הן עונות על הדרישות: דרייבר גדול בקוטר 13 מ"מ, אפליקציה עם אקולייזר רב ערוצי, ואפילו שישה מתאמי סיליקון שיספקו בידוד פאסיבי מרעשי הסביבה. הן אמנם אינן מושלמות, מכיוון שאינן כוללות ביטול רעשים אקטיבי, או יכולת להתאים את הפקודות שמבצעים הלחצנים, אולם ביחס לרמת המחיר שלהן, הן מספקות מעל ומעבר. החיבור לסמארטפון מיידי, השמע איכותי והענידה על האוזן נוחה במיוחד. לכן, אם חיפשתם אוזניות ייעודיות להאזנה למוסיקה, ואתם אוהבים באסים מודגשים, ה-True Audio של Defunc עשויה להיות אופציה שכדאי לקחת בחשבון.

יבואן: ביקונקט

מחיר: 299 ש"ח

 

מעבר לתגובות בפורום
ר
רן לוי
אוהב את התחום
אתם אוהבים באסים מודגשים? לא. ממש לא. האודיופילים אוהבים מוצרים מאוזנים טונאלית. ולכן המוצר הזה הוא כפי שכתב תמיר, ורק על התרשמותו אני נסמך, לא מוצר אודיופילי. ובקשה אחת לי בשם האודיופילים - לרכז במאמר קצר עם לינקים את כל האוזניות TWS שעל פי הביקורות שערך האתר ושעדיין משווקות, שהן בהחלט בעלות צליל מאוזן למהדרין.
T
Tamir Ivan
כתב האתר
הי רן,
תודה על המשוב, אולם נראה לי שנפלה כאן אי הבנה.
בתחילת הסקירה פתחתי בהקדמה ש"היצרן ממתג אותן כדגם האודיופילי בקו אוזניות ה- TWS שהשיק בישראל לאחרונה", אולם בסיכום לא ציינתי שהן מיועדות לאודיופילים, אלא "אם חיפשתם אוזניות ייעודיות להאזנה למוסיקה, ואתם אוהבים באסים מודגשים".
למדתי לאורך השנים שלמרות שכולנו מציינים שאנו מחפשים את הצליל המאוזן, חלקנו מוצא איזון בבאסים הגונים יותר, ואחרים בבאסים יותר מרוסנים, וזה רק קצה קצנו של הבדלי ההעדפה המוסיקלית בינינו :)
אני מקווה שכעת עשינו סדר בדברים.

באשר לבקשתך, אם תכנס לדף האוזניות באתר, תגלה שאחוז גבוה מהכתבות שם בשנתיים האחרונות הן סקירות של אוזניות TWS, ולכן איתורן קל יחסית.
בהצלחה!
ר
רן לוי
אוהב את התחום
חולק עליך. אודיופיל מחפש צליל מאוזן - כלומר ללא דיפים ופיקים מודגשים של אף תחום תדרים. ההעדפות שעליהן אתה מדבר הן העדפות בתחום של גוון הצליל, לא האיזון שלו. והתיקונים בגוונים צריכים להיות קלים כדי שלא תהיה פגיעה באיזון. אבהיר את דברי בדוגמא אחת שרלבנטית לטעמי לחלוטין בתחום האוזניות תוך אוזן TWS שבו נועדה הדגשה מלאכותית ואלקטרונית של הבאסים ל״שפר״ את מגבלות הדרייבר הזעיר ובדרך כלל הבודד.

בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת הכניסו המון יצרני מגברים משולבים (שאז ברובם נקראו רסיברים בגלל התוספת של טיונר לקליטת רדיו) למכשירים שלהם מעגל בשם לאודנס. המעגל הזה נתן דחיפה קבועה לבאס, מן סוג של מעטפת לצליל שהדגישה את הבאס ובמוסיקת פופ ורוק זה נשמע מעולה. אז לא הייתי אודיופיל, וכילד בן 11 מאוד התלהבתי מהכפתור הזה ברסיבר של חברת פישר דגם 203 שרכשו הורי ז״ל.

עברו 12 שנה, גיליתי את נפלאות המוסיקה הקלאסית דרך המצאת הקומפקט דיסק והבנתי שהלאודנס הזה רק מקלקל. המגבר המשולב הראשון שרכשתי לאחר שעזבתי את בית הורי ועברתי לגור עצמאית היה רוטל 840 מסדרת BX2, והוא היה המגבר הראשון שלי ללא ווסתי טון בכלל, וגם כמובן ללא כפתור לאודנס.

ותודה על הלינק לדף האוזניות.
R
RB68
חבר משקיען
חולק עליך. אודיופיל מחפש צליל מאוזן - כלומר ללא דיפים ופיקים מודגשים של אף תחום תדרים. ההעדפות שעליהן אתה מדבר הן העדפות בתחום של גוון הצליל, לא האיזון שלו. והתיקונים בגוונים צריכים להיות קלים כדי שלא תהיה פגיעה באיזון. אבהיר את דברי בדוגמא אחת שרלבנטית לטעמי לחלוטין בתחום האוזניות תוך אוזן TWS שבו נועדה הדגשה מלאכותית ואלקטרונית של הבאסים ל״שפר״ את מגבלות הדרייבר הזעיר ובדרך כלל הבודד.

בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת הכניסו המון יצרני מגברים משולבים (שאז ברובם נקראו רסיברים בגלל התוספת של טיונר לקליטת רדיו) למכשירים שלהם מעגל בשם לאודנס. המעגל הזה נתן דחיפה קבועה לבאס, מן סוג של מעטפת לצליל שהדגישה את הבאס ובמוסיקת פופ ורוק זה נשמע מעולה. אז לא הייתי אודיופיל, וכילד בן 11 מאוד התלהבתי מהכפתור הזה ברסיבר של חברת פישר דגם 203 שרכשו הורי ז״ל.

עברו 12 שנה, גיליתי את נפלאות המוסיקה הקלאסית דרך המצאת הקומפקט דיסק והבנתי שהלאודנס הזה רק מקלקל. המגבר המשולב הראשון שרכשתי לאחר שעזבתי את בית הורי ועברתי לגור עצמאית היה רוטל 840 מסדרת BX2, והוא היה המגבר הראשון שלי ללא ווסתי טון בכלל, וגם כמובן ללא כפתור לאודנס.

ותודה על הלינק לדף האוזניות.
ואני במטוטא, חולק עליך ;).
נתחיל מזה: "אודיופיל מחפש צליל מאוזן - כלומר ללא דיפים ופיקים מודגשים של אף תחום תדרים." -
אודיופילים מחפשים כל מיני דברים ולא פשוט להסכים מהם. לא חסר פה התכתשויות הסטוריות (והסטריות?) סביב העניין הזה בדיוק. אפשר גם לומר שאודיופילים חיים בסרט (לא לקפוץ, זה לא ממקום שיפוטי, גם אני חי בסרט, אפילו כמה סרטים במקביל) - כוונתי היא שאודיופילים אוהבים להגיד שהם אוהבים מאוזן, רק לא אוהבים להגיד מה זה מאוזן, במונחים ניתנים לכימות, מעבר למילים היפות.
בוא נפתח רגע את ההגדרה שלך ל"מאוזן": השאלה המתבקשת היא מאוזן ביחס למה? ביחס ל-flat (רעיון לא משהו)? לעקומה של Harman (התחלה טובה)? לעקומת מטרה אחרת?

דיברת על דיפים ופיקים ודווקא שם לא קבור הכלב מבחינת איזון (אבל כן עשויים להצביע על ח%א של אוזניות). הדיפים והפיקים (היינו חריגות צרות יחסית מעקומת המטרה) הם בעיקר תוצאה של רזוננסים לא רצויים ולא של כיול לטעם ספציפי שבא לידי ביטוי במגמה הכללית יותר של ה-FR, לעתים באיזה "גיבנת" עדינה יחסית.
האם אוזניות שהיית קורא להם אודיופיליות פטורות מדיפים ופיקים? לא אענה על זה, במקום להאמין לסחבק, עדיף שתגגל את ה-frequency response של יצירת הפאר המועדפת עליך, זו שהיית מכנה "מאוזנת", ותגיע למסקנות משלך.

בכל אופן, הדיפים והפיקים הנ"ל, חלקם נאחס, חלקם לא מורגשים. חלקם ניתנים לתיקון ב-EQ (למי שזה רלוונטי), חלקם לא. חלקם אולי מיצרים איזה "אופי" בכל זאת (נניח) אבל לא משהו שאפשר לקשר לידע שנחקר ותועד כהלכה.

טעות נפוצה ביחס לאוזניות, היא לחשוב שמאחר שאנו פטורים מפגיעתו הרעה של החדר, צריך לצפות (או קל להגיע) לאיזון שאתה מחפש. לא קל בכלל ליצרן למנוע רזוננסים ואף אוזניה לא מעלימה אותם לחלוטין. כל ראש וכל אוזן - מיצרים סיטואציה פרטית: לא רק בקטע של טעם אישי, אפילו לא רק ברמת תפקוד האוזן המסוימת - צורות וגדלים שונים של אוזנים משפיעים על החלל הכלוא בין הדרייבר לראש (ב-over ear), לצורת האוזן הפנימית גם השפעה גדולה (אם כי in-ear קונסיסטנטיות יותר מהבחינה הזו). גם גודל הראש משפיע לא מעט (בעיקר על הבס) משום שהוא מכתיב את הלחץ על הריפודים שבתורו משנה את כמות האוויר הכלוא שם, אפקט שמשנה את תגובת הדרייבר ממש כמו שינוי בגודל התיבה ברמקול!

לטעמי, החמרת מעט (ואולי פספסת משהו) עם אותו כפתור לאודנס מושמץ מנערותך: הסיבה היותר משמעותית לקיומו אינה "הדגשת בסים" בעלמא (כי פלוני אוהב בום בום טראח טראח) אלא התמודדות עם תכונה יסודית של חוש השמיעה שלנו והיא השינויים הטונאלים בחווית עוצמות שמע שונות. זה נקרא Equal-loudness contour או לפעמים Fletcher-Munson (ע"ש החוקרים). מעבר לזה ששווה להיות מודעים לאפקט, כפתור הלאודנס נותן מענה מסויים לשימור היבטים של החוויה (פרטים בגבוהים, חיוניות בבס) גם בהאזנה בווליום נמוך. הצליח להם או שלא? צל"ש או צ'יקמוק? - זו כבר שאלה אחרת.

אגב, בעניין הדגשת הבס. האם אתה יכול לטעון שכל אוזניה "מאוזנת" תגיע לאותם תדרים ובאותה עקומה? הרי הן נבדלות מאוד גם בנקודה הזו. האם אוזניה שתגיע נמוך יותר (בלי פיקים, פשוט "יותר") היא "מודגשת בס" מבחינתך? הרי לבטח תחווה אותה שונה מזולתה.

אגב2# - "הדגישה את הבאס ובמוסיקת פופ ורוק זה נשמע מעולה" - בתור חובב רוק/פרוג/מטאל כמעט נפגעתי-וירטואלית מהמשפט הזה. בס לא מוצלח זה איכסה גם לרוק ונגזרותיו :p.

כמעט-סופ"ש נהדר,
רועי
ר
רן לוי
אוהב את התחום
סוף שבוע נהדר גם לך. השתמשת בביטוי שאני מתחבר אליו - חריגות צרות מעקומת המטרה או כפי שאני קראתי לו תיקונים קלים בגוונים. חריגות תמיד יש, השאלה איך האוזניים הפרטיות שלך והקשר ביניהן לבין מעבד הצליל הפרטי של כל אחד מאיתנו - המוח, שופטים אותן. יש מבקרים שכתבו באתרים שהבאס של האפל איירפודס מאקס נוטה להגזמה בתחום הבאס תוך עמעום בלתי סביר של הגבוהים - כלומר האוזניות הללו רחוקות מאיזון טונאלי כפי שאותם מבקרים תופסים אותו. דעתי שונה והאיירפודס מאקס מאוזנות צלילית מבחינתי באופן משובח. תודה על השיעור בהבנת האופן שבו אוזניות קשת מתנהגות כלפי האוזן, כחדש בתחום האוזניות, לא הכרתי את העניין הזה כלל.

לגבי לאודנס. הזכרונות שלי מההשפעות הרעות של הכפתור הזה באותו רסיבר ספציפי הן בנות ארבעים שנה, אבל זו רוח החוויה שצרובה בי מאז.
R
RB68
חבר משקיען
סוף שבוע נהדר גם לך. השתמשת בביטוי שאני מתחבר אליו - חריגות צרות מעקומת המטרה או כפי שאני קראתי לו תיקונים קלים בגוונים.
רק לחדד, "צרות" הכוונה בציר התדר, בד"כ די "תלולות" מבחינת החריגה בציר העוצמה, להלן דיפים או פיקים. אני מניח שב"תיקונים קלים בגוונים" אתה מתכוון לחריגות שטוחות יחסית ורחבות (שוב, יחסית) - לזה ניתן לקרוא עניני טעם אישי.
חריגות תמיד יש, השאלה איך האוזניים הפרטיות שלך והקשר ביניהן לבין מעבד הצליל הפרטי של כל אחד מאיתנו - המוח, שופטים אותן.
בהקשר הזה כדאי לציין שעקומת המטרה מתעצבת דרך מחקר משמעותי סטטיסטית של העדפות מאזינים במבחנים עיוורים (זה של ד"ר שון אוליב וקבוצת המחקר שלו בהרמן, הוא המקיף ביותר). כמובן שאין בה שום דבר מחייב רק חשוב להבחין בין "עיצוב" העקומה לזיגזוג פראי שאין דבר בינו לבין ווייסינג/טעם ספציפי אלא הוא רק תוצאה של הנדסה לא מוצלחת. מה שמעניין בעקומה של הרמן הוא שיש מעין סגירת מעגל בכך שהעדפה שנאספה בניסוי רב משתתפים, דומה מאוד להתנהגות של רמקול שבחדר אנ-אקואי נראה flat והפיזור שלו מוצלח, כאשר מציבים אותו בחדר מהחיים האמיתיים.
יש מבקרים שכתבו באתרים שהבאס של האפל איירפודס מאקס נוטה להגזמה בתחום הבאס תוך עמעום בלתי סביר של הגבוהים - כלומר האוזניות הללו רחוקות מאיזון טונאלי כפי שאותם מבקרים תופסים אותו. דעתי שונה והאיירפודס מאקס מאוזנות צלילית מבחינתי באופן משובח.
דעתי כדעתך אגב, בעניין הMax. גם הנתונים מראים את זה - הן לא מופת של איזון, אבל הבס בהחלט מאוזן ולא בומי או מוגזם (ואני לא חובב אפל מושבע, קצת ההפך). לגבי המבקרים השונים והמשונים - קצרה היריעה מלתאר את כמויות הקשקושים התלושים שאנשים מרשים לעצם לכתוב על אוזניות (ואודיו בכלל). עולה בזכרוני ציטוט של W. E. Deming מ-IBM:
”In God we trust. All others must bring data”
אני לא נגד ביקורות סובייקטיביות חלילה, אבל לפחות באוזניות, עדיף להתמקד בקומץ שיודעים להצביע על המתאם בין מה ששומעת האוזן למה שאומרים הנתונים.
תודה על השיעור בהבנת האופן שבו אוזניות קשת מתנהגות כלפי האוזן, כחדש בתחום האוזניות, לא הכרתי את העניין הזה כלל.

לגבי לאודנס. הזכרונות שלי מההשפעות הרעות של הכפתור הזה באותו רסיבר ספציפי הן בנות ארבעים שנה, אבל זו רוח החוויה שצרובה בי מאז.
הזכרונות שלי בנות גיל דומה, אבל שנים אחרי, כששיפצתי רסיבר ישן של Luxman והאזנתי לו בלילה כשברקע טראומה מבוססת היטב מלהעיר ילדים קטנים משינה, יצא לי להעריך את הפיצ'ר... שיט, גם מאז עברו שנים.