אנטון קפץ לגבול הדרומי של המרכז (גדרה) כדי לאסוף מגבר משולב - A200 מסדרת HERITAGE של חברת YBA. אז מה דעתו על המוצר?
ביום שישי קפצתי לגדרה לביתו של אמנון, הידוע בתור "אמנון סאונד", לקחת מגבר משולב לסקירה. אמנון החזיק חנות בתל אביב במשך שנים, וכעת הוא עבר לעבוד מתוך ביתו. בסלון ביתו ניתן לראות רמקולים של Chario האיטלקיים ומגברים של YBA ו-Sugdan, שלושת המותגים העיקריים, אותם הוא מייבא.
על חברת YBA
חברת YBA הינה חברת אודיו צרפתית, שנוסדה על ידי Yves Bernard André בשנת 1981. ברנרד תכנן מוצרי אודיו מאז 1971 ומחזיק במספר פטנטים בתחום. הקווים המנחים של מוצרי YBA הם אלגנטיות ופשטות. לפי ברנרד, כל מוצר של YBA נוצר מתשוקה, וזהו גם שמה של אחת מהסדרות הבכירות של של החברה - Passion.
העומד למבחן: YBA HERITAGE A200
סדרת Heritage, הינה סדרת הכניסה של YBA. הסדרה כוללת שני מגברים משולבים, כאשר ה-A200 הוא הבכיר ביניהם. בנוסף הסדרה כוללת, נגן CD, סטרימר, DAC, ופונו סטייג'.
נתונים טכניים של ה-A200:
Power output: 110W into 8Ω 165W into 4Ω
SNR: >95Db
Frequency Response: 20 Hz – 20 kHz (–0.5Db)
THD+N: <0.04% (20 Hz – 20 kHz)
D/A CONVERTER: AK4490EQ
Dimensions (w x d x h): 430mm x 400mm x 118mm
Weight: 9.2 Kg
מבחינת כניסות, ה-A200 כולל כניסה אחת Balanced XLR, 5 כניסות Unbalanced RCA, כאשר הכניסה שמסומנת כ-Video מדלגת על יחידת ה-Pre, וזוהי למעשה כניסת HT Bypass. בחלק הדיגיטלי יש לנו, כניסה אופטית בודדת, כניסת USB שתומכת ב-PCM 384K/32bit, DSD 256 ומקלט Bluetooth 4.1.
מבחר הכניסות מגוון ומרשים, חסרה לי כניסת פונו, ואם כבר יש חלק דיגיטלי, הייתי שמח לקבל לפחות כניסה אופטית אחת נוספת.
עיצוב ואיכות בנייה
ה-A200, מגיע בגימור אלומיניום אפור, כאשר הפאנל הקדמי הוא חלק ונעים למגע, בעוד שאר הצדדים של גופו מחוספסים יותר. התחושה היא של גוף שעשוי מחתיכת אלומיניום אחת וזה מעניק מראה יוקרתי ותעשייתי למגבר. המשקל של המכשיר מוסיף לתחושה של מוצר, שבנוי כמו שצריך.
סימן ההיכר של YBA הוא שימוש בשלוש רגליות בחלק התחתון, שתי רגליות משוככות ואחת מאלומיניום. לטענת YBA העיצוב הזה מונע ויברציות. מה שהפתיע אותי זו היציבות של העיצוב. מניחים את המגבר על משטח ישר והוא נשאר שם יציב כמו טנק, שום נדנוד.
מפסק ההפעלה נמצא בחלקו התחתון של המגבר מתחת לבורר המקור, כך הפאנל הקדמי של המכשיר נשאר סימטרי לחלוטין ואסתטי, שני בוררים עם צג ביניהם. הבוררים עצמם קשיחים ומעניקים התנגדות בריאה לסיבוב.
הכניסות בחלקו האחורי של המגבר כוללות כיתוב ברור וקל לקריאה, והן מרווחות מספיק אחת מהשנייה. הטרמינלים של חיבור הרמקולים מוזהבים. בחירה מעט מוזרה עבורי היא ההיפוך בין מיקום הפלוס והמינוס בין שני מחברי הרמקולים.
דבר אחרון שדורש התייחסות בפאנל האחורי של ה-A200 הוא מתג ה-Digital Power. המתג הזה מאפשר לכבות את אספקת החשמל לחלק הדיגיטלי של המגבר ולמעשה מבטל אותו. אני לא חושב שיצא לי לראות מתג כזה במגברים אחרים. המתג מראה את היחס הרציני לאיכות הסאונד של YBA, במידה ואינכם זקוקים לחלק הדיגיטלי של המגבר, כיבוי שלו יכול להוריד הפרעות ורעשים, שעלולים להתווסף מעצם קיומו של חלק כזה במגבר. אני בהחלט חושב שראוי לציין לשבח את YBA על שילוב מתג כזה.
שימו לב: יש לשנות את מצב המתג הזה רק במצב בו המגבר כבוי.
תופעת השלטים הזולים, המגושמים או הסתם הזויים במוצרי סטריאו של חברות היי-אנד היא תופעה מפורסמת. אני שמח לדווח שב-YBA המצב ממש לא כך. השלט בנוי נהדר ונוח לאחיזה. מה שכן, יש מעט מאוד פונקציונליות שהוא ממלא. מעבר לשינוי העוצמה והמקור, כל מה שניתן לעשות בעזרת השלט, הוא לקבוע את עוצמת ברירת המחדל כשהמגבר נדלק ולחזור אליה בכל שלב. לא ניתן להדליק או לכבות את המגבר באמצעות השלט.
אבל מעל לכל אלו, הנקודה שהכי הפריעה לי מבחינת השימושיות, היא חוסר היכולת לבחור מקור בלחיצת כפתור. בחירת המקור נעשית אך ורק על ידי "דפדוף" בין הכניסות בעזרת לחצני ה -/+ של ה-source.
כיצד ה-A200 נבחן
ה-YBA תפס את מקומו בתוך המזנון שלי, על ראשו של המגבר הקבוע שלי.
המגבר שקיבלתי לא היה חדש, ועדיין הרצתי אותו מספר שעות במשך יומיים, על מנת להתרגל לגוון הסאונד, לפני שאני מתחיל בהאזנה קריטית שלו. חיברתי למגבר את הסטרימר שלי: Bluesound Node 2i, וניגנתי קטעים דרך Spotify ו-Deezer HiFi (מגבר צרפתי יש לבחון עם שירות הזרמה צרפתי, לא ככה?).
בזמן היומיים של "ההאזנה החופשית", שמתי לב לגוון הצליל של ה-A200, הוא מדגיש מעט את המיד, מה שגורם לצליל לא להיות ניטרלי לחלוטין, ומעניק לו מעט גוון חמים ומתקתק. אני מצאתי את הגוון הזה מאוד נעים וכיפי להאזנה, כולל בהאזנות ארוכות. תכונה נוספת שהרגשתי כבר בשלב זה, היא פירוט הבס היוצא מן הכלל של ה-A200.
אני מאמין שיש לבחון מוצר אודיו בתנאים בהם הוא מספק את התוצאה הטובה ביותר, מכיוון שכך רואים את הפוטנציאל של אותו המוצר במערכת שמתאימה לו. ברור שהתוצאה הכללית באודיו היא סכום כל חלקי המערכת ויש להתאים אותם אחד לשני.
כשהגעתי לשלב ההאזנה הקריטית, דבר ראשון השוואתי את ה-DAC של ה-A200, לעומת הדאק הפנימי של הסטרימר. אהבתי יותר את הסאונד ב-DAC של ה-A200, הוא היה דינאמי יותר, עשיר יותר, בשרני יותר. לכן בחרתי לעשות את מבחן האזנה עם ה-DAC של ה-A200. בשלב הבא בדקתי את התוצאה של חיבור המגבר לרמקולים רצפתיים (Focal 936) לעומת רמקולים מדפיים (Focal 906). התוצאה הייתה טובה בשניהם, אבל לטעמי ה-A200 הצטיין והרגיש יותר "בבית" בשידוך לרמקולים המדפיים. לכן המשכתי את הסקירה איתם.
בנושא התחממות המגבר, ה-A200 שמר על קרירות מפתיעה גם לאחר שעות של עבודה.
מבחן ההאזנה
כאמור, מבחן ההאזנה נעשה בעיקר עם ה-Focal 906, כאשר ה-Bluesound Node 2i מחובר בכבל אופטי ל-YBA A200. את השירים במבחן ההאזנה הזרמתי בעזרת Deezer HiFi.
אפילו הוצאתי מהבוידם שלי את הסטנדים
נתחיל מבדיקות הבס הקבועות שלי, Hunter של ביורק, מכיל מספר שכבות של בס המנגנות במקצב מהיר. הפרדת הבס התגלתה כנקודה חזקה מאוד אצל ה-A200, לכל שכבת בס בשיר היה את המקום שלה ורמת הפירוט הייתה נהדרת. תחושת האוויר בין שכבה לשכבה הייתה מרשימה מאוד. הקול של ביורק קיבל את הבמה שלו עם דגש קל והשתלב נפלא עם שכבות הבס המהירות.
בשיר River של Ibeyi, הבס הוא איטי ועמוק ונותן מקצב לשיר. הרזולוציה בבס בשיר הזה הייתה גבוהה במיוחד, שום המהום, גם בשיא עוצמתו הבס נשאר מפורט, מדויק ומוזיקלי.
בשני השירים הללו, ה-A200 הוציא יופי של בס מהפוקאל. עומק הבס היה מרשים, אבל עוד יותר מכך הפירוט והמוזיקליות שלו.
מכאן המשכתי לרוק קלאסי וקולות זמרים. תחילה You and Your Friend של הדייר סטרייטס, השיר מחולק בין שתי גיטרות אחת משמאל ואחת מימין, ומאפשר לבדוק סינרגיה ובמה. ה-A200 מייצר במה גדולה ומאוזנת, הקול של מארק היה מפורט מאוד עם בס שנשאר באוויר מעט אחרי כל מילה שלו. תוצאה מוזיקלית ונעימה מאוד.
עוד קטע לבדיקת קולות גברים שבחרתי הוא Frenchtown מתוך אלבומו המופתי Hotels & Dreams של אלן טיילור. ה-A200 מצטיין בפירוט בקולות גברים, וכך גם בקולו החזק והעמוק של אלן טיילור. הסקספון היה מודגש מעט גם הוא. הפרזנטציה הכללית מאוזנת ובעלת פירוט רב.
מכאן אני עובר לקטע הפסנתר The Tree של רוי מסנה. הבס חמים מעט ומאוד נעים לאוזן, הפסנתר צלול, עדין ומפורט. ברגע השיא ביצירה, הפסנתר משולב עם גיטרה וכינור, הפרדת הכלים כאן טובה ומאוזנת.
נמשיך לבדיקת קולות נשים. לשם כך אני בוחר ב-Island של הת'ר נובה. הפתיחה בטון גבוה של הת'ר (קול בת הים אני קורא לזה), קולה נשאר צלול ולא צורם. במשך כל השיר כשהשירה נעה בין לחישה לזעקה, קולה של הת'ר היה מפורט וברור בזכות הדגש שהוא מקבל ויכולת הפירוט של המגבר. פריטת הגיטרה נמצאת מעט מאחור ממה שאני רגיל, הצ'לו לעומתה, מודגש מעט, מפורט ומופרד.
סופי זלמני המופלאה בשירה Not With You, נשמעת מפורטת ומודגשת מעט ב-A200. מוזיקה מהסגנון הזה נשמעת נעימה במיוחד ב-YBA. סופי שרה בצמוד למקריפון, מה שמעניק תחושה של קרבה ואינטימיות שעברה נהדר ב-A200. פריטת הגיטרה, במיוחד בסולו, מפורטת ומאוזנת עם שאר כלי הליווי.
נעבור למבחן המטאל הקשוח. קטע הפתיחה באלבום Systematic Chaos של Dream Theater, נקרא In the Presence Of Enemies Part 1, והוא כולל בס מהיר עם שילוב גיטרות, שנרגע והופך לסולו איטי יותר בהמשך. ה-A200 מפגין אנרגיה וקשיחות ראויים לציון. פירוט הבס מרשים, ההפרדה מול שאר הכלים בקטע המאתגר הזה מביאה את ה-A200 לקצה. קטע הסולו מפנה את הבמה לגיטרה בצורה נכונה.
בחלק הבלוז, בחרתי בשני הקטעים הקבועים שלי. אחד חשמלי: Time של דני בראיינט, שיר שבנוי משכבות, בס מענג, מעליו פסנתר, שמדלגים במהירות וממש בעדינות על קלידיו ואז הגיטרה החשמלית. השיר מייצג את שילוב כל הכלים שאני אוהב בבלוז. הבס עוצמתי ומפורט אך לא מעפיל על השירה של בראיינט. הפסנתר עדין ונהדר והפרזנטציה מאוזנת. לא מצאתי את השיר ביוטיוב אז הנה קישור ל-Spotify.
קטע הבלוז השני הוא Old Love מתוך תקליט ה-Unplugged של קלפטון, כאן אני מחפש להרגיש שאני בהופעה חיה ואת מיקום הכלים בבמה. שילוב הכלים היה הרמוני, קולו של קלפטון מפורט ומלטף, הבס מוזיקלי ומאוד נקי.
את מבחן ההאזנה אני נועל בקטע Smooth Jazz יפייפה: From Now On של Emil Brandqvist Trio. הקטע מאופיין בתיפוף עדין במיוחד ופסנתר יפיפה. ב-A200 הקטע נשמע מפורט ומלודי, הפרדת כלים טובה מאוד והשילוב הרמוני.
שן כחולה
ה-A200 מגיע עם מקלט בלוטות' מובנה. יש לבחור את כניסת ה-BlueTooth במגבר, ואז להדליק את חיפוש ה-BT בטלפון ולעשות pairing. התהליך פשוט וידידותי. המגבר תומך בפורמט ה-APTX-HD, ומספק אינדיקציה לפורמט המועבר על גבי הצג.
אני בהחלט יכול להבין את פקטור הנוחות של חיבור כזה, אבל הסאונד ביחס לחיבורים הסטנדרטיים יותר, דיי מאכזב. הוא נשמע שטוח וחסר חיים, בטח לעומת ה-DAC של ה-A200.
סיכום
ה-YBA Heritage A200, הוא מגבר משולב מעוצב ובנוי ברמה גבוהה. מאוד אהבתי את גימור האלומיניום שלו. השלט נוח מאוד לשימוש, אם כי היו חסרים לי כפתורים למעבר בין כניסות בלחיצה אחת. יש הרבה מאוד מה לאהוב באיכות הצליל של המגבר, הפירוט וההפרדה של הבס מעולים, הגוון המעט חמים ומתקתק שהמגבר מוסיף, הופך את חווית ההאזנה אליו לנעימה במיוחד. יחידת ה-DAC של ה-A200, דינאמית ומוזיקלית. ה-A200 לא ישמע זהה עם כל רמקול, ומומלץ לבחון את השילוב הרצוי, על מנת לוודא שהסינרגיה מאפשרת ל-A200 לספק את הביצועים שהוא מסוגל לתת. עם שילוב הרמקולים הנכון, ה-YBA A200, הוא מגבר עם תמורה גבוה למחיר ומתמודד ראוי על הזכות לנגן בביתכם.
המערכת ששימשה לסקירה:
סטרימר אודיו: Bluesound Node 2i.
רמקולים: בעיקר Focal 906, ומעט Focal 936.
מחיר: 8,900 ₪
אחריות: 3 שנים מאמנון סאונד, היבואן הרשמי של YBA בישראל.
תודה על הסקירה אנטון.
אם זאת ומבלי לפגוע, חסר לי החלק של מה פחות טוב במגבר (מלבד השמעה דרך BT שבאופן כמעט תמידי נחות ממקורות אחרים), חובב חדש שיקרא את הסקירה עלול לחשוב שמדובר במגבר מושלם (אין כזה ובטח לא ברמת מחיר כזו), לצד הטוב צריך לכתוב גם מה היה פחות טוב ואיך המוצר בהשוואה למוצרים אחרים בקטגוריה מולם הוא מתמודד.
תודה רבה
נראה שהמגבר יתאים יותר בחיבור לרמקולים יותר רזים באופיים
בחירה מעט מוזרה עבורי היא ההיפוך בין מיקום הפלוס והמינוס בין שני מחברי הרמקולים.
זה דווקא רעיון טוב. פחות סיכוי לנזק, כי פלוס לא יגע בפלוס. אבל יכול להקשות בחיבור כבלים מסויימים
תודה רבה
נראה שהמגבר יתאים יותר בחיבור לרמקולים יותר רזים באופיים
בחירה מעט מוזרה עבורי היא ההיפוך בין מיקום הפלוס והמינוס בין שני מחברי הרמקולים.
זה דווקא רעיון טוב. פחות סיכוי לנזק, כי פלוס לא יגע בפלוס. אבל יכול להקשות בחיבור כבלים מסויימים
מבין מה אתה אומר, אבל זה הרבה מקום לטעויות אם משחקים עם החיבורים מבלי שיש גישה נוחה לראות.
כמובן שרוב המשתמשים יחברו פעם אחת וזהו, כך שרק הבעתי פליאה על כך.
לגבי יציבות המגבר על משטחים, כל מוצר עם 3 רגליים יהייה יציב על כל משטח מפני ששלוש נקודות מגדירות מישור.
לגבי חסרונן של נקודות שליליות בביקורת כפי שהביע @exupgh12, לי אין בעיה עם זה מפני שברור שהביקורת מתייחסת למגבר הספציפי הזה ברמת מחירו ובמיצוב שלו. התיאורים לגבי איכות הצליל משתמשים באותם המונחים והתחושות ללא קשר לעלות הציוד.
באנלוגיה למכוניות שאנחנו עושים פה מידי פעם, אתה לא מצפה מבוחן שבודק פיאט אונו ומוצא שהיא מאיצה תוך 12 שניות מ 0 ל 100, שיציין כחיסרון שהיא לא מאיצה תוך 4.5 שניות מ 0 ל 100...
לגבי יציבות המגבר על משטחים, כל מוצר עם 3 רגליים יהייה יציב על כל משטח מפני ששלוש נקודות מגדירות מישור.
לגבי חסרונן של נקודות שליליות בביקורת כפי שהביע @exupgh12, לי אין בעיה עם זה מפני שברור שהביקורת מתייחסת למגבר הספציפי הזה ברמת מחירו ובמיצוב שלו. התיאורים לגבי איכות הצליל משתמשים באותם המונחים והתחושות ללא קשר לעלות הציוד.
באנלוגיה למכוניות שאנחנו עושים פה מידי פעם, אתה לא מצפה מבוחן שבודק פיאט אונו ומוצא שהיא מאיצה תוך 12 שניות מ 0 ל 100, שיציין כחיסרון שהיא לא מאיצה תוך 4.5 שניות מ 0 ל 100...
אריה
בוודאי שכן, בייחוד כשבקטגוריה יש מכוניות המאיצות מהר או לאט יותר.
לא יודע מתי הפעם האחרונה בה קראת מבחן רכב, אבל אין אחד כזה בו לא נרשמים נקודות חובה/ביקורת לצד נקודות חוזקה, מבחן לציוד אינו מסמך פרגון, אם זה היה כך אין צורך במבחן.
בוודאי שכן, בייחוד כשבקטגוריה יש מכוניות המאיצות מהר או לאט יותר.
לא יודע מתי הפעם האחרונה בה קראת מבחן רכב, אבל אין אחד כזה בו לא נרשמים נקודות חובה/ביקורת לצד נקודות חוזקה, מבחן לציוד אינו מסמך פרגון, אם זה היה כך אין צורך במבחן.
נכון, וכנראה שאנטון הרגיש שברמת המחיר שלו מדובר במגבר שנותן את המקסימום.
תסתכל למשל בביקורות של WhatHIFI, הם הרבה פעמים משבחים ציוד מאוד זול, אתה יכול לחשוב שהם ממש מגזימים. אחר כך בסעיף חסרונות הם רושמים לגבי הפריט הנבחן: לא ברמת המחירים הזאת.
אני נתקל בזה פעמים רבות, משבחים ציוד ומשתמשים לעיתים בסופרלטיבים מנופחים אבל אתה מבין שהשבחים הם לגבי רמת המחיר של הפריט הנבדק (מה שאתה מכנה "קטגוריה").
קורה גם שהבוחן חושב שהפריט הנבדק טוב בהרבה ממחירו (איכות הצליל מתאימה לקטגוריה גבוהה יותר), ואז הוא מדגיש שזה המצב.
חברים, אני מאוד מעריך את התגובות שלכם, אני רואה בהן ביקורת בונה ואשתמש בדברכם בסקירות העתידיות שלי.
ראשית כל, אני אכן מתייחס למגבר הזה ברמת המחיר שלו. המערכת שהוא נבדק בעזרתה משקפת את סדר גודל המערכות שבהן הוא יתאים.
ישנם מספר חסרונות שכן ציינתי בכתבה, אך אולי הן לא בולטים מספיק. במספר קטעי בדיקה היה שוני בהדגשת הכלים של המגבר לעומת מה שאני רגיל וחושב כנכון. ברמת המחיר של המגבר אני אכן חושב שמדובר במגבר מרשים, אך יש צורך בהתאמה לרמקולים.
נכון, וכנראה שאנטון הרגיש שברמת המחיר שלו מדובר במגבר שנותן את המקסימום.
תסתכל למשל בביקורות של WhatHIFI, הם הרבה פעמים משבחים ציוד מאוד זול, אתה יכול לחשוב שהם ממש מגזימים. אחר כך בסעיף חסרונות הם רושמים לגבי הפריט הנבחן: לא ברמת המחירים הזאת.
אני נתקל בזה פעמים רבות, משבחים ציוד ומשתמשים לעיתים בסופרלטיבים מנופחים אבל אתה מבין שהשבחים הם לגבי רמת המחיר של הפריט הנבדק (מה שאתה מכנה "קטגוריה").
קורה גם שהבוחן חושב שהפריט הנבדק טוב בהרבה ממחירו (איכות הצליל מתאימה לקטגוריה גבוהה יותר), ואז הוא מדגיש שזה המצב.
אריה
אריה ל what hifi כמו לרוב המגזינים אני מתייחס כפיר ומיון, זהו הדבר האחרון שאפשר לומר על האתר הזה. קח ביקורת של נמר ועכשיו תשווה לזו, מניח שתמצא את ההבדל.
מגבר מעולה וערך גבוה לכסף.
נראה מעולה (אין הרבה ציוד אודיו באפור/כסף מוברש כולו ברמות המחיר האלה ואף ברמות גבוהות הרבה יותר), נשמע מעולה לרמת מחירו ועד לכפול מכך בגזרת המשולבים הטרנזיסטורים בהיצע ובתמחור הקיים בישראל (מתומחר זול יותר מחו"ל - 2350 אירו באירופה ו-1850 פאונד באנגליה), נותן 165W ב-4 אום, תצוגת OLED ברורה, שלט אלומיניום בשחור מוברש, DAC מובנה מעולה, XLR ועוד.
לא תמצאו הרבה מגברים עם נתונים מצטברים כאלה ברמת המחיר הזאת בישראל ובכלל.
מאושר בחלקי עם המגבר הזה.
עד שתתעורר אצלי התשוקה להשתדרג ל-passion ia350.
"בזמן היומיים של "ההאזנה החופשית", שמתי לב לגוון הצליל של ה-A200, הוא מדגיש מעט את המיד, מה שגורם לצליל לא להיות ניטרלי לחלוטין, ומעניק לו מעט גוון חמים ומתקתק..."
אנטון, זה משפט שהוא קצת בעייתי מבחינתי מבחינת ההקשר של
תוצאה => סיבה
מנסיוני, כאשר יש הדגשה של תחום מסויים (ולא בהקלטה ספציפית אלא ככלל) זה בא על חשבון שאר התדרים...
ההדגשה של "המיד" נפוצה בציוד שהוא ENTRY LEVEL.
יכול להיות שזה "עושה" נעים באוזן לחובב המתחיל..אבל לדעתי עם הזמן זה יתחיל לעצבן
נשמע מעולה לרמת מחירו ועד לכפול מכך בגזרת המשולבים הטרנזיסטורים .
אין דבר כזה.("ועד כפול מכך"). גם היצרן לא מאמין בזה אחרת היה מתמחר את זה אחרת..
בחיים בכלל ובאודיו בפרט יש כלל What you Pay is What you Get
אין ארוחות חינם.
דווקא בדרך כלל זה הפוך, בציוד כניסה מדגישים היי ובס, כך שהצליל חד ובסי וזה מרשים את מי שאינו מתורגל ("אחי, צליל בומבה"). רק אחר כך מתחילים להעריך את המיד...
