סקירה: MartinLogan Motion 60XTi

הועמד למבחן: MartinLogan Motion 60XTi. רמקול רצפתי גדול הבנוי מטוויטר ה-Folded Motion, יחידת מידריינג' אלומיניום בגודל 6.5’ ושני יחידות וופר אלומיניום בגודל 8’, כאשר לכל יחידת וופר יש גם פורט אחורי.

על MartinLogan

חברת MartinLogan היא חברה אמריקאית\קנדית, שהוקמה על ידי גייל מרטין סאנדרס ורון לוגאן סות'רלנד. שם החברה הוא שילוב השמות האמצעיים של המקימים. גייל ורון נפגשו בחנות אודיו היי-אנד בסוף שנות ה-70, ולמרות שהם מגיעים מרקע שונה (גייל התעסק בארכיטקטורה ופרסום, בעוד רון הוא מהנדס אלקטרוניקה), לשניהם הייתה תשוקה למוזיקה ולסאונד. התחום שעניין אותם במיוחד היה רמקולים אלקטרוסטטיים.

כבר בשנת 80 האב-טיפוס הראשון של הרמקול האלקטרוסטטי שלהם הוצג. בשנת 83 הוצג רמקול מדגם Monolith בתערוכת CES של אותה שנה וזכה לביקורות נלהבות. החברה נחלה הצלחה רבה ובשנת 90 הוכרה כאחת מ-500 החברות בעלות הצמיחה המהירה ביותר בארה"ב.

כיום הם נחשבים לאחד המותגים המוכרים ביותר בתחום הרמקולים האלקטרוסטטיים.

בשנת 2005 החברה נרכשה בידי חברה פיננסית בשם Shoreview Industries, וכיום הם חלק מקונצרן שכולל גם את חברות Paradigm ו-Anthem.

על סדרת ה-Motion

סדרת ה-Motion של מרטין לוגאן הוצגה ב-2010 ומהווה כניסה של החברה גם לתחום הרמקולים המסורתיים יותר. השאיפה של מרטין לוגאן בסדרה הזו, היא לדמות ככל הניתן את ביצועי הרמקולים האלקטרוסטטיים שלהם ברמקולים קונבנציונליים. הטוויטר בסדרת ה-Motion הוא מסוג Folded Motion ולטענת החברה הוא מספק רמת פירוט בתחום התדרים הגבוהים, שמתקרבת לרמת רמקול אלקטרוסטטי.

הרמקולים בסדרה כוללים קרוסאובר בפיתוח פנימי של מרטין לוגאן, שנקרא Vojtko, על שם ג'ו ויג'טקו, ה-Chief audio technologist של החברה. לטענת החברה, הקרוסאובר תוכנן כך שכל הדרייברים נמצאים בטווח התדרים האופטימלי עבורם ומאוזנים אחד עם השני.

לאחרונה סדרת ה-Motion עברה ריענון והדגמים החדשים בסדרה הם בעלי הסיומת "i". סדרת ה-Motion מאוד מגוונת וכוללת מספר רב של רמקולים. 

שלושה רמקולים רצפתיים: 

שני רמקולים מדפיים:

שני רמקולי סנטר:

רמקול סראונד:

ורמקול אטמוס (שמניחים על הרמקולים הרגילים והוא יורה את הסאונד לכיוון התקרה):

הועמד למבחן: Motion 60XTi

הרמקול שעומד למבחן הוא רמקול הדגל של הסדרה. זהו רמקול רצפתי גדול הבנוי מטוויטר ה-Folded Motion, יחידת מידריינג' אלומיניום בגודל 6.5’ ושני יחידות וופר אלומיניום בגודל 8’, כאשר לכל יחידת וופר יש גם פורט אחורי.

קצת נתונים טכניים:

עיצוב ואיכות בנייה

ה- 60XTi הוא רמקול גדול, אבל ביחס לדרייברים הגדולים, התיבה נשארת במידות שעדיין מתקבל על הדעת להציב בסלון ישראלי ממוצע. עיצוב רמקולים, במיוחד הגדולים שבהם, הוא נושא לא פשוט. לגרום לתיבה ענקית כזאת להיראות כמו משהו שאנשים יהיו מוכנים להציב בסלון שלהם, זה בהחלט אתגר. בעיניי, מרטין לוגאן עשו מספיק על מנת לגרום לרמקול הזה לא ליפול לקלישאה של עוד תיבה מלבנית חסרת מעוף. אם זה פס הניקל עם הכיתוב של החברה המפריד בין היחידות העליונות ליחדות הוופר, או הצורה של התיבה, שהיא מעט טרפזית - החלק הקדמי גבוהה במעט מהחלק האחורי. אלה הם אלמנטי עיצוב עדינים, שמשפיעים המון ולטעמי מדובר ברמקול שנראה מעולה. הרמקול גם זכה למחמאות מאשתי ולכן, לפחות מבחינת הבית שלי, הוא עומד במבחן ה- WAF הקשוח.

סדרת ה- Motion, זמינה בשלושה גימורים: Gloss Black, Walnut ו- Matte White. הזוג שקיבלתי לסקירה הגיע בגימור ה- Gloss Black. זהו גימור שמרגיש מאוד יוקרתי, אך לטעמי הגימור הזה נופל מעט במבחן הפרקטיות. דפנות הרמקול מאוד מבריקות והן מהוות מגנט לטביעות אצבעות ובנוסף הן ממש משתקפות, בין אם מהתאורה בחדר או מהטלוויזיה.

איכות הבנייה של הרמקול היא ללא דופי, זהו רמקול כבד, יציב ומאוד קשיח. כל הדפנות, החיבורים והקימורים עשויים בצורה איכותית. הרמקול מגיע עם רגליות גומי קטנות, וניתן לחבר במקומם פס מתכתי, שאליו מתחברים ספייקים לבידוד הרמקול מהרצפה. אני חיברתי את הספייקים.

הטרמינלים (שני זוגות ל-Bi-Wire או Bi-Amp) הם גדולים ומרווחים במיוחד (בעיקר הזוג התחתון) והם מותאמים לכל סוג של חיבור. זה שאין שום צורך לשלוף כל מיני פקקים על מנת לחבר בננות, היה שינוי מרענן ומבורך.

הגריל הוא גריל מגנטי, איכותי, שמגיע בשני חלקים, כשפס האלומיניום נשאר ביניהם.

הטרמינלים של ה-60XTi נוחים במיוחד.

מיקום והצבת הרמקול

המלצת מרטין לוגאן במדרך שלהם היא להרחיק את הרמקול כ-60 ס"מ מהקיר האחורי וגם מקירות צדדים. בנוסף הם ממליצים על toe-in, כלומר לתת להם מעט זווית לכיוון נ"ק ההאזנה.

ה- 60XTi, הוא רמקול גדול, בעל שני פורטים אחוריים. שיכול להוציא המון בס. העמדה שלו קרוב מידי לקיר בהחלט יכולה להוביל להדהוד של בס. בסלון שלי הרחקתי את הרמקול כ-40 ס"מ מהקיר האחורי וכ-50 ס"מ מהחלון שיש לי ליד הרמקול הימני. בווליום שאני לרוב שומע בו, התוצאה הייתה מעולה, ללא הדהוד בס ועם פיזור סאונד ובמה מעולים. כשניסיתי להעלות את עוצמת הקול יותר, כן נוצר מעט הדהוד, לכן אם אתם חובבי האזנה בעוצמות גבוהות, מומלץ לדאוג למרחק מתאים מהקירות.

הסאונד, איך הסאונד?

האזנתי להמון מוזיקה ב- 60XTi, תקליטים, קצת CD והמון סטרימיניג. לפני שניכנס לדוגמאות ספציפיות, אתאר את הרושם הכללי שלי מהסאונד של ה- 60XTi. השאיפה של מרטין לוגאן היא להתקרב לביצועי הרמקול האלקטרוסטטי שלהם ברמקול הסטנדרטי הזה. בלי השוואה אחד ליד השני מול רמקול אלקטרוסטטי, כמובן שאני לא יכול לחוות דעה על כך. אני כן יכול לומר, שהרמקול נשמע מאוזן בהתייחסות שלו לכל התדרים והתוצאה המתקבלת הייתה מאוד נעימה לאוזן שלי. בסקאלה בין רמקול מפורט למוזיקלי (שם אחר לסקאלה הוא אנליטי לעומת מרגש), אני מצאתי את ה- 60XTi נוטה יותר למוזיקליות. זה לא שהרמקול לא מפורט, אבל הוא נוטה מעט לצליל רך מעט ולא חד כתער. האופי של הרמקול הוא להדגיש את הווקל ולרוב הייתה לי תחושה שהווקל מקודם לבמה הקדמית, ונמצא לפני המוזיקה. בגלל תכונות אלו מצאתי את הרמקול ממש קל להאזנה וגם מעט סלחן להקלטות פחות טובות. מספר פעמים במהלך הסקירה יצא לי להקשיב לרמקול במשך מספר שעות ברצף עם מוזיקה מגוונת, ולא חשתי ולו טיפה של עייפות.

מבט קל בנתוני הרמקול, וזה לא אמור להפתיע אף אחד, שמדובר ברמקול שיכול בקלות למלא חלל ולתת בס רציני. כמובן שברמקולים הנתונים הם ממש לא הכל. מה שהנתונים היבשים לא יכולים לספר זה שהבמה הייתה רחבה, הפרדת הכלים הייתה טובה והבס היה מוזיקלי, מהיר, מאוזן ומתפזר בחלל בצורה מרשימה. אני רחוק מלהיות בס פריק, הבס מבחנתי הוא משהו שצריך ללוות ולהשלים את המוזיקה ולא להשתלט. אני שמח לדווח שלמרות היחידות הדיי גדולות, לא הרגשתי בשום שלב של ההאזנה שהבס משתלט.

מבחן האזנה

נתחיל מבדיקת הבס. שני שירים משמשים אות לכך, תחילה Hunter של ביורק. השיר כולל מספר שכבות בס וכולן מנגנות במהירות. זה קטע שקל מאוד להרגיש עודף בס. הבס ב- 60XTi היה מהיר, פאנצ'י והדוק. השירה של ביורק קיבלה במה מעולה, מבלי שהבס משתלט. בעוד הבס התחתון היה מפורט מאוד לכל אורך השיר בשכבת המיד בס היה חסר לי טיפה פירוט והפרדה, במיוחד כשהקצב נהייה ממש מהיר.

בשיר River של Ibeyi, הבס הוא איטי ועמוק ונותן מקצב לשיר, ההתמודדות של המרטין לוגאן כאן הייתה מאוזנת, הבס עוצמתי ומתפזר בצורה מוזיקלית ומאוד נעימה בכל החדר מבלי להפריע לשירה.

מכאן אני עובר לקטע פסנתר (שבהמשך מכיל גם גיטרה), הקטע שבחרתי הוא The Tree של רוי מסנה. הסאונד של קלידי הפסנתר נשאר טיפה באוויר אחרי ההקשה, זה סאונד הרמוני ונהדר. השיר נשמע נקי מאוד והבס של הפסנתר משולב מצוין. ברגע השיא של השיר, כשכל הכלים מנגנים יחד, הייתי שמח לקבל מעט יותר הפרדה.

נעבור לרוק קלאסי וקולות של זמרים. אתחיל מ- You and Your Friend של הדייר סטרייטס, השיר מחולק בין שתי גיטרות אחת משמאל ואחת מימין, ומאפשר לבדוק סינרגיה ובמה. הסאונד הוא הרמוני מאוד, הבס שוב בול במקום, הפירוט בגיטרות נהדר. על מנת שאהיה מרוצה לגמרי, היה חסר לי עוד טיפה פירוט וניואנסים בקול של מארק (בתחום התחתון).

ב- You Want It Darker, קולו של לאונרד כהן עוצמתי, מרגיש כמעט כמו קולו של אלוהים. ה-60XTi שוב מציג איזון נהדר בין הבס, המוזיקה והשירה, כולל הליווי של המקהלה. הקול של לאונרד ממוקם במרכז הבמה. מקבל דגש נכון ומאוד ברור.

על מנת לבחון קולות נשים, אני בוחר ב- Island של הת'ר נובה. הת'ר פותחת את השיר עם אקפלה בקול בת הים שלה, ובהמשך שרה בלחישה עד רגע השיא. ב-60XTi, הקול של הת'ר מקבל עוד דגש והבאה לפרונט, מעבר לפירוט הנהדר של קול בת הים בהתחלה, זה גורם ללחישה שלה להיות מפורטת וברורה במיוחד.

נעבור למטאל, בשביל לאתגר עוד את הרמקול. קטע הפתיחה באלבום Systematic Chaos של Dream Theater, נקרא In the Presence Of Enemies Part 1, כולל בס מהיר עם שילוב גיטרות, שנרגע והופך לסולו איטי יותר בהמשך. זהו קטע שכיום רחוק מהטעם שלי ודיי קשה לי לשמוע אותו, דווקא ב- 60XTi, התוצאה הייתה נעימה ומאוזנת (עד כמה ששיר מטאל כזה יכול להיות נעים). הבס של הרמקול הזה מאוד מוזיקלי, גם בשיר הזה וגם בקטעים נוספים בהם הרגשתי שהבס משתלט ברמקולים אחרים ברמה שהרגיזה אותי, המרטין לוגאן מצליח להוציא תוצאה מאוזנת.

הקטע האהוב עלי במבחן הוא החלק של הבלוז. בחרתי בשני קטעי בלוז, אחד חשמלי: Time של דני בראיינט, שיר שבנוי משכבות, בס מענג, מעליו פסנתר שמדלגים במהירות וממש בעדינות על קלידיו ואז הגיטרה החשמלית. השיר מייצג את שילוב כל הכלים שאני אוהב בבלוז. ההפרדה בין הכלים הייתה טובה מאוד, כל כלי בשכבה משלו, ובנוסף קולו של בראיינט בפרונט מאוד נקי וברור.

קטע הבלוז השני הוא Old Love מתוך תקליט ה-Unplugged של קלפטון, כאן אני מחפש להרגיש שאני בהופעה חיה ואת מיקום הכלים בבמה. הגיטרה והפסנתר מפורטים וגם הקול של קלפטון נעים והרמוני מאוד. הבמה רחבה ותחושת ההקלטה החיה מועברת בצורה טובה.

לסיום, בשביל להעריך איך הרמקול יתפקד בקולנוע, שמעתי את הקטע Rock House Jail מתוך הפסקול של הפריצה לאלקטרז, הפסקול האהוב עלי. הקטע הוא דינאמי, וכולל גם מקצב מהיר שמשדר סכנה וגם קטעים מאוד איטיים. המרטין לוגאן עשה עבודה נהדרת בלהעביר בדיוק את התחושות האלה, הוא מהיר ואנרגטי כשצריך ואז בבת אחת עוצר ועובר למנגינה המלנכולית.

בנוסף צפיתי בקטע הפתיחה של Mad Max: Road Fury, זהו קטע Reference מדהים. הקריינות של טום הארדי, המנוע של המכוניות, ההתנגשות, הסאונד בזמן קטע המרדף, כולם ברמה הטכנית הגבוהה ביותר שיש. הקשבתי לקטע בסטריאו וה- 60XTi, עשו עבודה מדהימה להכניס אותי לסרט, הבאס מאוזן ומפורט הקול של טום הארדי מלא בפרטים, וכל אפקט ולו הקטן ביותר (למשל הסאונד של רשרוש השלשלות שעל ידיו של מקס על רקע השקט המוחלט, כשהוא עומד על פני התהום) הועברו בצורה נפלאה. אין לי ספק שהרמקול הזה יתפקד מצוין כחלק ממערכת קולנוע.

לסיכום

המרטין לוגאן 60XTi הוא רמקול גדול ומרשים. עם שני וופרים של 8’ ונצילות של 94db, לא תהיה לו בעיה למלא חלל גדול. העיצוב ואיכות הבנייה הם ברמה גבוהה ואהבתי במיוחד את עיצוב הטרמינלים. את הסאונד של הרמקול מצאתי מאוד מוזיקלי, נעים לאוזן, ולא מעייף גם אחרי שעות של האזנה רצופה. האופי של המרטין לוגאן הוא להעביר את הווקל לפרונט של הבמה, מה שהופך את הווקל למאוד ברור גם על רקע של מוזיקה מהירה ומלאה בבס. אינטגרציית הבס היא אולי הנקודה החזקה ביותר של ה- 60XTi, אפילו בשירים מאתגרים במיוחד, לא הייתה השתלטות של הבס בשום שלב והוא תמיד נשאר מוזיקלי ומפורט. אהבתי מאוד את הביצועים של הרמקול בקולנוע. תכונה טובה נוספת שמצאתי במרטין לוגאן היא שמירה על דינאמיות גם בניגון בווליום בינוני ונמוך. החיסרון היחיד שזיהיתי היה מעט חוסר פירוט במיד במספר קטעים מצומם, חשוב לי להדגיש שברוב מוחלט של הדברים שניגנתי התופעה בכלל לא הפריעה לי.

למי שמחפש רמקול גדול בתקציב של כ-20K, לטעמי המרטין לוגאן 60XTi הוא מתמודד יותר מראוי לבחינה. אני מעריך ששאר הרמקולים בסדרה שומרים על האופי והגוון, ולכן גם למי שמחפש רמקול קטן יותר, אני ממליץ לבדוק את האחים הקטנים שלו.

המערכת ששמשה לסקירה:

פטיפון: Nottingham Analogue Interspace Jr עם ראש Shelter 201

נגן בלוריי ששימש כנגן CD ו-DAC: Oppo BDP-103

סטרימר: Xiaomi MiBox 3

מגבר סטיראו משולב: Musical Fidelity M6si

עבור בדיקת ביצועים בקולנוע:

רסיבר קולנוע ביתי: Anthem MRX-1120

נגן UHD BluRay: Panasonic UB-820