סוני A7 III - מצלמה במבחן שטח בנורווגיה

ביקורת מצלמה: דגם ה- A7 III של סוני יצר רעש בעולם הצילום כשהושק. יצאנו, בעצם טסנו לאחד מהמקומות היפים בעולם במטרה לבחון את מצלמת ה- Full Frame "ללא מראה" המסקרנת.

סדרת מצלמות ה- A7 של סוני שהושקה בסוף 2013 הובילה למהפכה של ממש בעולם הצילום כששילבה לראשונה חיישני Full Frame במצלמות Mirrorless. לפני מספר חודשים (פברואר 2018) השיקה סוני את  ה- A7 ןןן שעל הנייר מציעה שדרוג כמעט בכל פרמטר אל מול הדגמים הקודמים.

בגרסאות הקודמות הושקה מצלמת ה- A7 לפני או במקביל לדגמים המתקדמים יותר בסדרה (ה- A7R בעלת הרזולוציה הגבוהה וה- A7S אשר מיועדת לצלמי וידאו) והבדלי האיכות תאמו את פערי המחירים. הפעם ה- A7 הגיעה באיחור אופנתי אחרי שמצלמה חדשה מדגם A9 (מצלמה מעל סדרת ה- A7 שמיועדת בעיקר לצלמי ספורט) הושקה באמצע 2017 וה- A7R III הושקה בסוף 2017. אבל, הפעם ה- A7 III ירשה רבות מן התכונות שהוצגו במצלמות היקרות יותר בסדרה ואפילו יצרה רושם שסוני יצרה מצלמה "טובה מידי" ביחס למחיר שבו היא נמכרת וטשטשה (כנראה שלא באופן מכוון) את פערי האיכות בין דגם הכניסה לדגמים היקרים יותר.


על מנת לבדוק עד כמה המצלמה החדשה איכותית באמת, ויתרנו על מבחני המעבדה ולקחנו את המצלמה למבחן שטח באחד מהמקומות היפים ביותר בעולם. לאחר מסע של 3,000 ק"מ בין הפיורדים, הקרחונים והדרכים העקלקלות של נורבגיה חזרנו עם מסקנות ברורות למדי לגבי ה- A7 III.
 

שדרוגים רבים מתחת למכסה המנוע

גוף המצלמה של ה- A7 III נותר כמעט ללא שינוי אל מול הדגם הקודם (וזה לא רע כי המצלמה נוחה מאוד לאחיזה ותפעול) ובמבט חטוף קשה להבחין בהבדלים כלשהם. בחינה מדוקדת יותר תגלה שהמסך הפך להיות מסך מגע, ג'ויסטיק קטן נוסף והוא מאפשר לבחור נקודות פוקוס בצורה מהירה, העינית האלקטרונית (EVF) שמרה דווקא על אותה רזולוציה מהעבר (2.3 מיליון נקודות לעומת 3.8 מיליון נקודות במצלמות היקרות יותר).

מתחת למכסה המנוע הסיפור שונה לחלוטין. ה- A7 III מציעה שדרוג משמעותי כמעט בכל פרמטר אל מול הדגמים הקודמים בסדרה. חיישן ה- Full Frame אמנם מגיעה עם רזולוציה זהה לדגמים הקודמים (24.2 מגה פיקסל) אבל מדובר בחיישן חדש לחלוטין שמציע טווח דינמי פנטסטי (15 סטופים עם קבצי RAW 14-bit) ויודע להתמודד היטב עם תנאי תאורה קשים (ISO טבעי מקסימלי של 51,200 לעומת 25,600 בדגם הקודם ועד 204,800 לתמונות סטילס).


שיפורים משמעותיים נוספים כוללים את מנגנון הפוקוס שהפך למהיר ומדוייק הרבה יותר עם 693 נקודות פוקוס, מהירות הצילום הרציף הכפילה את עצמה (10 פריימים לשנייה במקום 5 פריימים לשנייה בדגם הקודם), יכולת צילום הוידאו שודרגה לרזולוציה של 4K ומייצב התמונה המובנה בגוף המצלמה זכה אף הוא לגרסה משופרת.

הסוני A7 III גם תאפשר לכם לצלם הרבה יותר עם סוללה חזקה שמאפשרת לצלם עד 710 תמונות בין טעינות (כמעט כפול מהדגם הקודם) ומקום לשני כרטיסי SD שאפשרים להכפיל את נפח הזיכרון, לבצע הפרדה בין החומרים המצולמים (בכרטיס אחד ישמרו תמונות הסטילס ובשני סרטוני הוידאו) או להשתמש בכרטיס ה- SD השני כגיבוי לכרטיס הראשון (ואז כל התמונות ישמרו פעמיים בכל אחד מהכרטיסים).

באופן כללי, עושה רושם שסוני התייחסה במלוא הרצינות לביקורות, הבקשות וההצעות של המשתמשים ביחס לדגמים הקודמים וביצעה את השדרוגים בדיוק במקומות שהמשתמשים רצו אותם. שני הדברים שאולי צפויים עדיין להציק למשתמשים הם המסך המפרקי שאינו מסתובב לצדדים והתפריטים שנותרו מעט מסורבלים למרות שעברו מתיחת פנים (תפריטי הסטילס הופרדו מהווידאו ויש כעת אפשרות לבנות תפריט "מועדפים".

 

חיישן לצילום גלויות

גולת הכותרת של הסוני A7 III היא החיישן החדש שמאפשר לצלם תמונות שאינן נופלות באיכותן ממצלמות ה- A7R/A9 היקרות יותר של סוני ומאף מהמצלמות האיכותיות ביותר של החברות המתחרות. מבחינתי, המדד הטוב ביותר לאיכות החיישן היא היכולת להביא תמונה שצולמה (לרוב ב- Uncompressed Raw) לחדות, הצבעים ורמת הפרטים כפי שהיו במציאות (נשמע אולי פשוט, אבל במקרים רבים ובעיקר בצילומי טבע ונופים מדובר במשימה מורכבת למדי שדורשת חיישנים ברמה הגבוהה ביותר).

הנופים בנורבגיה דרמטיים במיוחד עם כמויות גדולות מאוד של פרטים וקונטרסט גבוה בין אזורים שונים בפריים. החיישן של ה- A7 III מפתיע בכל פעם מחדש ומוציא תמונות שכל אחת מהן היא גלויה (בדיוק כמו המראות במציאות). כל הנתונים היבשים על הטווח הדינמי, ספקטרום הצבעים ויכולות הפוקוס של החיישן באים יחדיו לידי ביטוי ויוצרים תמונות קרוב למושלמות.

 
כמובן שלאיכות התמונות אחראי לא רק החיישן אלא גם העדשה המחוברת אליו. על מנת להפיק את המקסימום מהמצלמה תצטרכו להשתמש בעדשות איכותיות לא פחות (עדשת הקיט שנמכרת עם ה- A7 III עושה עוול אמיתי ליכולות שלה וכדאי לוותר עליה מראש). כל התמונות בסקירה צולמו עם עדשת 24-70 G-Master של סוני שהיא אחת מעדשות הזום האיכותיות ביותר בשוק.

בכדי להפיק את התמונות האיכותיות ביותר מומלץ לשמור את התמונות בקבצי RAW (ניתן לשמור במקביל גם קבצי Jpeg להעלאה מהירה לרשתות החברתיות) ואף לבחור באופציה של Uncompressed Raw 14bit. זה אמנם מנפח באופן משמעותי את גודל הקבצים (קרוב ל- 50Mb לכל תמונה) והתמונות הגולמיות יוצאות עם צבעים חיוורים, אבל זה מאפשר יכולות אדירות בעריכת התמונות לאחר הצילום שלעולם לא תגיעו אליהן עם קבצי Jpeg דחוסים.

בשלב העריכה מגלה עד כמה איכותי המידע שנשמר מהחיישן של המצלמה ובפעולות פשוטות יחסית ניתן להביא את התמונה כמעט 1:1 לאיך שהיא נראתה במציאות.


לא חייבים לסחוב חצובה

מייצב התמונה המובנה בגוף המצלמה של הסוני A7 III פועל בחמישה צירים ועוזר לצלם תמונות חדות במיוחד גם כשמצלמים מהיד במהירויות תריס איטיות יחסית. המייצב שעבד טוב גם בדגמים הקודמים של המצלמה קיבל שדרוג קל ומבדיקות בשטח הוא עושה עבודה מצויינת ומאפשר לצלם גם במהירויות של 1/40 ואפילו 1/30 מהיד ללא איבוד חדות.

התמונה הבאה צולמה מהיד תוך כדי שייט בסירה במהירות של 1/40. ללא מייצב איכותי במיוחד, תמונות בסיטואציות כאלו (עם אחיזה ביד ותוך כדי תנועה) יוצאות לרוב מטושטשות למדי.


לצלם בכל מצב תאורה

חיישני Full Frame מצטיינים באופן כללי בצילומים בתנאי תאורה חשוכים הדורשים שימוש ב- ISO גבוה. ועם זאת, בדגמים הקודמים של ה- A7 הביצועים של המצלמה היו סבירים ולא יותר (בטח בהשוואה ל- A7R ו- A7S שהציעו ביצועים פנטסטיים בתנאי תאורה נמוכים). בדגם הנוכחי סוני יישרה קו עם הדגמים היקרים יותר והחיישן החדש של המצלמה מתמודד נהדר גם בתנאי תאורה קשים למדי.

אחד הפיצ'רים הכי שימושיים במצלמה הוא היכולת להגדיר ISO אוטומטי בטווח מותאם אישית. מבדיקות שעשיתי אני ממליץ להגדיר טווח אוטומטי של 100-3200 (בטווח הזה כמעט ואין סיכוי שתופיע גרעיניות בתמונה בשל השימוש ב- ISO הגבוה) כשגם צילום ב- ISO של 6400 ואפילו 12,800 מוציא תמונות טובות למדי שניתן לנקות בקלות בשלב העריכה.


אופציה שימושית נוספת היא היכולת להגדיר ISO של 50 שבשילוב עם צמצם סגור מאפשר במקרים רבים לצלם תמונות בחשיפה ארוכה יחסית ללא שימוש בפילטר ND יעודי. מנגנון הפוקוס אגב (עליו אדבר בהרחבה בהמשך) עושה עבודה נפלאה גם בתנאי תאורה חשוכים במיוחד.


מהירות צילום ופוקוס מרשימים במיוחד

לצד החיישן החדש, מנגנון הפוקוס ומהירות הצילום הם לטעמי השדרוגים המשמעותיים ביותר בדגם החדש. ה- A7 III מסוגלת לצלם תמונות בקצב מרשים של 10 פריימים לשנייה (לעומת 5 פריימים לשנייה בדגם הקודם). שדרוג משמעותי נוסף הוא במעבד ובזיכרון המטמון שמאפשרים לצלם הרבה יותר תמונות ברצף לפני שהמצלמה צריכה "לנוח" (בדגם הקודם אחרי צילום של 5-10 תמונות לכל היותר, היה צריך לתת למצלמה חצי דקה הפסקה לשימרת הקבצים בכרטיס הזיכרון). הדגם החדש מאפשר לצלם הרבה יותר תמונות ברצף (גם אחרי 30 תמונות המצלמה לא עוצרת) וגם אם מצליחים להגיע למצב בו הבאפר מתמלא, לוקח למצלמה שניות בודדות עד שהיא חוזרת לפעילות מלאה.

מנגנון הפוקוס קיבל גם הוא שדרוג רציני בהשראת ה- A9 בדמות 693 נקודות פוקוס אשר מכסות %93 מהפריים. כל הנתונים היבשים הללו מסתכמים בשורה תחתונה ברורה למדי. המצלמה מפקסת במהירות שיא ובדיוק אבסולוטי בכל תנאי תאורה ומרחק מהאובייקט המצולם. בעזרת הגו'יסטיק ומסך המגע (כל אחד לפי העדיפות שלו) קל מאוד לבחור את נקודת הפוקוס הרצויה. אופציה נוספת שעובדת בצורה נהדרת היא היכולת לפקס באופן אוטומטי על העיניים של האובייקט המצולם.


ב- A7 III קיים מצב פוקוס חדש ושימושי למדי שלא היה בדגמים הקודמים. לרוב אפשרויות הבחירה למצב הפוקוס הן ידני, אוטומטי (מפקס בלחיצה) או פוקוס עוקב (מצב שאני פחות אוהב ומשתמש בו כי הוא "אוכל" את הסוללה של המצלמה, טוב בעיקר לצילום אובייקטים רחוקים יחסית בתנועה ופחות נוח לצילום דרך העינית). המצב החדש (נקרא AF-T) מיועד לצילום ברצף של מספר תמונות כשהאובייקט נמצא בתנועה. הרעיון הוא שהמשתמש קובע את האובייקט שבפוקוס בתמונה הראשונה והמצלמה ממשיכה לעקוב אחרי האובייקט בתמונות הבאות ברצף ושומרת אותו בפוקוס. מצבים שהיו בעיתיים עבורי בעבר (כמו למשל צילום עם צמצם פתוח של ילד שרץ לכיוון שלי או מתנדנד על נדנדה) נפתרו לחלוטין עם מצב הפוקוס החדש שבמקרים רבים עושה עבודה טובה יותר מהצלם עצמו (והתוצאה היא שהתמונה הראשונה שהצלם עשה בה את מלאכת המיקוד יוצאת מעט מטושטשת אבל התמונות הבאות ברצף בהן פוקוס נעשה ע"י המצלמה יוצאות חדות לחלוטין).


מצלמה שכיף לצלם בה

אחרי איכות התמונות, זה בסופו של דבר הפרמטר החשוב ביותר לדעתי. צילום, בין אם כתחביב או באופן מקצועי צריך להיות מהנה וכאן ה- A7 III מנצחת בגדול. גוף המצלמה קל ונוח מאוד לאחיזה, העינית האלקטרונית – למרות שלא מציעה את הרזולוציה הכי חדה כיום עדיין עושה את העבודה היטב, מנגנון הפוקוס עובד במהירות שיא ושלל הפיצ'רים והיכולות המתקדמות של המצלמה משפרים את חוויית השימוש הכוללת ולוקחים אותה (נכון לשנת 2018 כמובן) עד הקצה.


השורה התחתונה

בחישוב עלות-תועלת, הסוני A7 III היא לטעמי מצלמת המירורלס FF הכי משתלמת בשוק. היא תעשה עבודה מעולה בכל סוגי הצילום (פורטרטים, טבע, נופים, ילדים, רחוב, סטודיו ואפילו ספורט) ובאופן כללי מדובר במצלמה שמצליחה לשמור על רמת איכות גבוהה מאוד לאורך כל סוגי הצילומים. למעט אם אתם צריכים להדפיס פוסטרים (ואז כדאי להשקיע ב- A7R III), מצלמים בעיקר וידאו (ואז כדאי לחכות ל- A7S III שאמורה להיות מושקת כנראה בחודשים הקרובים) או עוסקים בעיקר בצילומי ספורט (ה- A9 נבנתה בדיוק בשביל זה), הסוני A7 III היא המצלמה המשתלמת ביותר עבורכם. רק תחברו לה עדשות ברמה גבוהה (שלמרבה הצער עולות לעיתים יותר מהמצלמה עצמה) והבטיחו לעצמכם תמונות ברמה הגבוהה ביותר בכל מצב כמעט.

סוני A7 III

מחיר: 9,990 ש"ח (לגוף מצלמה).
אחריות: 3 שנים בייבוא רשמי של ישפאר