ביקורת בכורה בישראל – רסיבר הדגל פיוניר LX87

רסיבר הדגל של פיוניר – SC-LX87 מגיע לסקירת בכורה ישראלית אצל בוחני DTOWN, לחצנו על כפתור ההפעלה ונכנסו לעולם מרגש ומוחשי מאי פעם של צלילים ואפקטים רב ערוציים. ביקורת קולנוע ביתי.

פתיחה – על חדש וישן בקולנוע הביתי

תחום הקולנוע הביתי מאוד דומה לתחום המחשב הביתי. הוא מתעדכן באופן תדיר ומהיר. מהיר מידי אולי. המוצרים שנחשבים כאלו "של פעם" יכולים להיות בסך הכל בני שלוש שנים בלבד. כיום, רסיבר ממוצע תומך בכל כך הרבה טכנולוגיות שהמדבקות על חזית המכשיר המדווחות על כך, מכסות חצי מהרסיבר. מלבד הרסיבר הקולנוע האישי שלי שוכב בבית גם רסיבר קולנוע ביתי ישן של ימאהה. ואם מדברים על כך שמכשיר בן שלוש נחשב לישן, אז בהשוואה לכך הוא נחשב לעתיק - כמעט פריט אספנות  משום שהוא בן 10. הוא תומך באודיו DTS ודולבי דיגיטל בסך הכל ואין לו מערכת כיול אוטומטית משוכללת. הוא רסיבר לקולנוע שהיה נחשב ל-"משהו משהו" בתקופה בה נמכר ולעגלה עם סוסה בהיבט הטכנולוגי של היום. לא יכולתי שלא לנער ממנו את האבק ולחבר אותו. לבחון מה השתנה בצליל במרוצת השנים. אז זהו, עם כיול ידני מאוד מושקע ומדוקדק תוך ציון המרחקים המדויקים בין רמקול לרמקול ולמאזין הבנתי שרסיבר קולנוע ביתי ישן ודי דביל לעומת החדשים יכול לספק חווית קולנוע נפלאה וביצועים מעולים ב-דו ערוצי. כמה טובים לעומת החדש? במוסיקה הביצועים יכולים להיות אפילו טובים יותר אבל בקולנוע פחות. אבל לא פחות כזה שדופק לך את החוויה מקולנוע. זה עדיין טוב ועדיין מספק. אבל פתאום נזכרתי שאי אפשר למתג וידאו ב-HDMI שזה הכבל החשוב ביותר בהעברת מידע כיום, לא ניתן להשתמש בשום אפליקציה שהופכת את חווית המשתמש לסטנדרט שכבר קשה בלעדיו, הוא גם לא באמת מצליח לספק תלת ממדיות בצליל כמו החדשים מבוססי המעבדים החדשים והמודרנים. אז הוא נשמע טוב, אבל עדיין מרגיש קצת מיושן אפילו בסאונד. למרות זאת, אם אין השוואה ראש בראש והנוחות אינה ממש חשובה ומה שרוצים זה רק לצפות בסרט עתיר אפקטים הוא הופך להיות פתרון הולם.

מדוע אני מספר לכם את זה? משום שאני די עייף מהקידמה הזו. זו הסיבה שאני מאוד מתחבר לאודיו דו ערוצי. הוא די קבוע, ואם הוא מתקדם אז זה מתרחש פעם בכמה שנים. תחום הקולנוע הביתי מתקדם כל הזמן הן בסאונד והן בוידאו. וזה בהחלט מוסיף לא מעט פלפל לתחביב שגם צורב.


פיוניר LX87 במבחן

היום נדליק אור על אחת מהיצרניות הכי מעניינות כיום בגזרת הרסיברים לקולנוע. זוהי סקירת בכורה בישראל ולאחר שבחנו את דגמי הדגל הקודמים אין יותר טבעי מלבחון את הדגם החדש והממשיך. Pioneer LX87 חדש ונוצץ מחובר אצלי למערכת וזה הזמן לספר לכם מה אני חושב עליו.

אני ממש לא הולך לספר לכם את ההיסטוריה של פיוניר. את זה תמצאו באתר הרשמי של החברה. אני גם לא הולך לעבור אתכם שלב שלב בכיול הרסיבר משום שכך או כך הוא עושה את זה לבד ובכל חלל יכייל את עצמו בצורה שונה. אז מי שמחפש הוראות הפעלה יכול למצוא גם אותן באתר הרשמי.


אז מה יש לו

אוקי, זהו דגם הדגל של אנשי פיוניר. חסר להם שלא יהיה בנוי באיכות גבוהה ומורכב כך גם כן. פיוניר מייצרת רסיברים שנראים טוב לעין, בנויים מצוין ואיכות הרכיבים וההרכבה שלהם היא בהחלט אחת מהמרשימות שאני מכיר. יחד עם זאת, השלט הרחוק שכל כך אינו יכול מבחינתי להיות מוחלף בחינם עם מערכת (אפליקציה) ה-iControl המדהימה והנוחה. כך האייפון / טאבלט שלכם יהפכו לשלט הכי נוח שניתן לבקש ויאפשרו לכם להיכנס לתפריטים שעם השלט המקורי לוקח חודשים למצוא.


המפרט הטכני של ה- LX87 בהחלט עשיר. הוא תומך בכל הטכנולוגיות החדשות מפה ועד להודעה חדשה. אבל כיום, ואני מאמין שעד 2015 הוא יספק לכם תמיכה בכל משהו חדש ולא קיצוני שיצא. ברמת ההגברה מדובר ברסיבר שתומך ב-9 ערוצי הגברה לרמקולים פאסיבים עד 220 וואט לכל ערוץ ועוד שני ערוצי אות בלבד ליחידות סאב וופר או בקיצור – 9.2 ערוצים.

מבחינת אחוזי העיוות הוא אינו מהמרשימים על הנייר ומדווח על 1% עיוות ב-1 קילוהרץ. אבל עוד מעט תבינו שהמגבר הישן שלי, אותו מגבר עתיק בן 10 שמדווח על נתון עיוות מרשים שעומד על 0.00000000001 ומשהו מעוות הרבה יותר מזה הלא מרשים על הנייר ובעוצמות הרבה יותר שפויות. זו אחת הסיבות שאני תמיד ממליץ להשתמש בשני האיברים השופריים המוזרים האלה הממוקמים בצידי הגולגולת ולא להסתמך על הספסיפיקציות היבשות של המוצר.
לכל זה נוסיף תמיכה בכל הפורמטים החדשים של האודיו והוידאו, באתר החברה תוכלו לצפות ברשימה ארוכה שלהם.

שולט במרחב

מבחינת מיתוג וידאו, אתם יכולים להיות סופר רגועים. הרסיבר יודע לדבר עם 9 רכיבים בעלי חיבורי HDMI  ולשלוח תמונה לשלושה מסכים שונים. הוא גם יודע לפלג את הצליל לאזורים שונים בבית. לדוגמא מוסיקה בחצר + בחדר המגורים ורמקול אחד למקלחת ככה שיזרום טוב יותר. הוא גם יודע לשנות את העוצמה של כל אחד מהאזורים הללו. בקיצור, כל הבית יכול להתחבר לרסיבר הזה כאשר השליטה על כל אחד ואחד מהאזורים היא אבסולוטית למעט מערכת כיול החלל שנתמכת רק בחלל הראשי.

אז כן. הוא סופרמן של רסיבר שיודע להעביר צליל ותמונה מהסלון למרפסת ובחזרה למקלחת. עכשיו הגיע הזמן לבדוק אם הוא עושה את זה טוב.


מבחן האזנה

אני פותח את הסקירה דווקא עם מוסיקה דו ערוצית (סטריאו) ולא עם קולנוע. למה? משום שאני זוכר את השיפור האדיר בין דגם ה-85 ל-86 ואין אדם יותר סקרן ממני לשמוע מה יודע לעשות ה-87 החדש והמחודש. אז זהו, שהוא בדיוק כמו ה-86. מפתיע אך לא מושלם בשחזור מוסיקה. הוא מאוזן יחסית, מהיר יחסית, מדויק יחסית, רזולטיבי יחסית אבל הכל יחסית לרסיבר סטריאו בכמה אלפי שקלים שעלול לעשות לו בית ספר למוסיקה. גם כאן, כמו הדגם הקודם, הוא אינו ממש מצטיין בשחזור קולות אדם, בהצגת פרופורציות בין הכלים השונים אך הבמה בהחלט מרשימה והצליל מאוזן מאוד.

תחום הדו ערוצי אומנם שופר משמעותית לעומת הדורות הקודמים של פיוניר שהיו פשוט מביכים בגזרה הזו אבל מנסיוני הלקוחות של הרסיברים הללו הסתפקו בעבר באיכויות ההן ולכן האיכות המשופרת של ה-86 וההמשך עם ה-87 המעודכן תספק אותם.

מגרש ביתי - קולנוע ביתי!

אני פותח את הסקירה עם אחד הסרטים האהובים עלי. איש העטלף בפרק הטוב ביותר בטרילוגיה לטעמי, האביר האפל. מה שמעניין אותי לבחון הוא את ההבדלים בין סצנת הפתיחה המתרחשת מתחת לשמיים לבין הכניסה לבנק ששם הרסיבר אמור להמחיש לי את הד המבנה, התחושה הזו בה הצליל מדמה לי מבנה סגור ענק ומהדהד. אז זהו, הרסיבר הזה לא סתם מדמה עבורי מבנה סגור ומהדהד אלא שם אותי פיסית בתוך המבנה הזה. זו אולי תחושת ההמצאות הפיסית הכי מרשימה שנתקלתי בה עד היום בצפיה בסרט. העיבוד כל כך משכנע שבכל סצנה אתה מרגיש כחלק ממנה. הרמקולים האחוריים שלי הממוקמים על התקרה ומופנים אלי מדגישים באופן טבעי את חווית התלת מימדיות. אבל דרך הרסיבר הזה הנוכחות שלי בסצנה כל כך משכנעת שזה פשוט מבהיל.

בסרט שבע נשמות עם ויל סמית׳ אני מחפש את היכולת שלו לשחזר דיאלוג שישמע כמה שיותר קרוב לשיחה בין שני אנשים מולי. שוב, היכולות של הרסיבר הזה להעביר קולות אדם ישירות לרמקול המרכזי היא בלתי נתפסת. ישנה תחושה שאפילו רמקול סטלייט קטן ופשוט יצליח לחלץ עומק, אנרגיה ודינמיות כשהוא מחובר לרסיבר הזה. קולות אדם בדיאלוג נשמעים מרהיב דרכו.

היכולת שלו להעביר קולות אדם מרשימים בדיאלוג ברב ערוצי לעומת שיחזור קולות אדם במוסיקה היא מפתיעה. היה צפוי שאם הוא אינו מצליח להעביר זמר הוא יכשל בהעברת דיבור אנושי. אני מפיל את האשמה על העיבוד והיכולת לנצל היטב את ההקלטה. הוא פשוט עושה זאת טוב יותר ברמת העיבוד. אבל כשצריך לעשות דברים פשוטים כמו ״לא להתערב״ הוא די מפשל.
 

ניקח הפסקה קלה מסרטים ונדבר קצת על מוסיקה רב ערוצית. אני לוחץ ״התחל״ על ההופעה של הזמרת האנגליה והמצוינת אדל וכבר הצליל הראשון מרגיע אותי. היכולות של הרסיבר הזה בניגון אודיו דו ערוצי לא קשורות כלל וכלל ליכולות שלו לנגן מוסיקה רב ערוצית. מדובר באיכויות ברמה אחרת וכאילו לקחתי מגבר אחר. בדומה לסצנה עם סרט איש העטלף בבנק בה הנוכחות היתה ממש פיסית גם כאן אני לא צופה בהופעה דרך מסך אלא מהווה חלק מההופעה עצמה. יושב שם עם הקהל והוא מסביבי מתלחשש ומוחא כפיים בסיום כל שיר. גם אני הצטרפתי, לא נעים, שורה ראשונה אחרי הכל. קולה של אדל נשמע טוב מאי פעם. מעולם לא חשבתי שאתפעל מחווית הופעה כזו בבית. זהו הרסיבר הכי עוטף, מהיר, מדויק ומגובש שנתקלתי בו עד רגע זה. אני ממש סקרן לקחת את דגם הדגל של מרנץ החדש ולהשוות בניהם.

אני ממשיך עם סרט מצויר. כן, קצת ילדותי אבל אחד מהפסקולים הטובים ביותר שיצא לי לשמוע. הפתיח בסרט "ריו" הוא החשוב ביותר. אם זה לא מרשים שם אז כל השאר לא מעניין. שיר הפתיחה רווי כלי הקשה כיאה לברזיל האנרגטית והצליל מגלה כמה יתרונות בהם רמת פירוט מעולה, איזון טונאלי מרשים מאוד, גבוהים מפורטים ומלאים ודינמיות פשוט פנומנלית תוך חלוקה מדויקת בין הרמקולים. זו אחת הפעמים הבודדות בהן לא שלפתי את הסאב החוצה וכיוונתי אותו בעצמי מה שמסביר לי שמערכת כיול החלל שופרה והיא מדויקת מבעבר.

תמונה
הפערים באיכות התמונה בין חיבור ישירות לסטרימר לבין מיתוג דרך הרסיבר הם מוחשיים. ראשית אני יכול להעיד על שחורים עמוקים ורזולוטיבים יותר. זה מתבטא בטקסטורה של החליפה של איש העטלף, בגווני השחור בחלל בפתיחה של רובוטריקים וסתם בקפלים חדשים שמצאתי בחליפה של סמית׳ בסרט 7 נשמות. גם עומק התמונה השתפר. אולי זו רק תחושה או שעכשיו אני ממוקד יותר אז חזרתי שוב לסטרימר וראיתי שאיכות התמונה טובה פחות. לכן אני מדווח לכם שהרסיבר יודע להעביר תמונה איכותית יותר למסך מאשר הסטרימר עצמו.

נקודות ציון

חשמל
כמו הדגם הקודם גם זה מסוגל להציג הבדלים בין כבלי חשמל. זה מתבטא בשיפור בדינמיות משופרת, שקט ופירוט טוב יותר. יחד עם זאת לא חשתי שום הבדל באיכות התמונה.

התאמה לרמקולים

אם הרסיבר הצליח להניע את זוג רמקולי ה-"טידל" שברשותי, אז קשה לי להעלות על הדעת רמקול אחר שהוא יתקשה להניע. זהו מגבר גיבור, פשוט חברו לו רמקול והוא כבר יסדר לו סט פקודות שהסיכוי שיופרו נמוך ביותר.


סיכום

הכירו את אחד מכלי הקולנוע הביתי המרשימים שנתקלתי בהם. זהו רסיבר עם יכולות אדירות בקולנוע ביתי ויכולות לא רעות באודיו דו ערוצי. הוא מסוגל להכניס את הצופה לסצנה עד התעלמות מוחלטת ממה שקורה במציאות מסביב. הוא תלת מימדי, מאוזן ומסוגל לגרום לרמקולים לוויניים קטנים להישמע כמו רמקולי רצפה גדולים וכבדים. יכולת העיבוד שלו מאפשרת לצפות בתמונה טובה יותר דרכו, יכולת כיול הרמקולים מדויקת להפליא. מדויקת כל כך שכאשר ניסיתי לשחק ידנית רק הרסתי את מה שהוא עשה בקלות על אוטומט. השלט שלו זוועה – תורידו את האפליקציה ואחרי כן פשוט לא תגעו בשלט המקורי. הוא נראה מעולה, בנוי מרשים, ונשמע מצוין.

שורה תחתונה
הטוב ביותר נכון לתאריך העלאת הביקורת. אם יצא טוב ממנו, אדווח.

פיוניר SC-LX87
מחיר: 19,500 ₪
אחריות: ט.ר. אלקטרו סטריאו.