רמקולים Q acoustics - Q Active 400 במבחן

Q acoustics נכנסים לשוק הרותח של רמקולים אקטיבים אלחוטיים, האם יצליח להם?

כבר הספקתי לסקור לא מעט רמקולים של החברה ואני חייב לציין שאני נהנה מחדש בכל פעם, מדובר בחברה שיודעת מה היא עושה ולא מפחדת לנסות ולחדש. הם ידועים במוצרים עם ערך גבוה לשקל שלא פעם מצליחים להתחרות במוצרים יקרים מהם מחברות ותיקות מהם, האם הצליחו גם הפעם?

ה-Q Active 400 הינם מוצר טכנולוגי חדש לגמרי של החברה - מדובר ברמקולים רצפתיים קטנים, אלחוטיים מוגברים הכוללים hub דיגיטלי משולב סטרימר כיאה לשנת 2022 והם האחרים הגדולים של ה Active 200 שהם הרמקולים המדפיים בסדרה. הרמקולים עצמם משלבים המון טכנולוגיות חדשות אז תנו לי שניה לקחת נשימה לפני שאני מתחיל.

ההאב

ההאב הוא מה ששולט בכל העסק הזה, לב המערכת, הוא מתחבר לאינטרנט (באופן אלחוטי או קוי), נשלט על ידי אפליקציה ומאפשר שליטה מלאה על המערכת, עדכונים, בחירת מקור וכמובן שליטה על הווליום. ההאב כולל ממיר דיגיטלי שיודע לקבל עד 32bit/192kHz אך משדר לרמקולים אלחוטית ב 24bit/96kHz - קצב הדגימה הטבעי שלהם. Q לא חסכו באף חיבור ואף שילבו כניסת line שיכולה לשמש ככניסת phono לפטיפונים מסוג mm בהנד כפתור, בנוסף, ישנה כניסת hdmi(arc) , כניסה אופטית ויציאת pre לסאבוופר.
כסטרימר יש תמיכה ב spotify connect, bluetooth , airplay 2, upnp וגם roon - בהחלט מדובר בפתרון שלם לעולם הדיגיטלי.

ההאב מגיע עם שלט וגם כולל כפתורים ״פיזיים״ - למה המרכאות? כי הכפתורים אומנם נראים כמו כפתורים פיזיים אך מדובר בכפתורי מגע ולי אישית זה קצת מציק, לא פעם ולא פעמיים ניסיתי ללחוץ על הכפתורים והיעדר הפידבק מרגיש מוזר, בכל מקרה, למרות שלדעתי זו הנדסת אנוש לא במיטבה הם כמעט לא בשימוש אז לא ייחסתי לזה המון חשיבות. מדובר בכפתורים המאפשרים בחירת כניסה, סנכרון לרמקולים, איפוס, וכמובן כיבוי והפעלה, את כפתורי הווליום תמצאו על כל רמקול (כפתורי מגע זהים לאלו של האב) וגם בורר כניסה וחיווי על הכניסה המנגנת, נחמד. לאלו שאוהבים לדבר עם הרמקולים שלהם ישנה תמיכה ב hey google וגם אלקסה תיתמך בהמשך השנה על ידי עדכון תוכנה.

הרמקולים

Q לא חסכו במחקר ופיתוח והם מציגים מגוון טכנולוגיות חדשות שלא ראינו אצלם בעבר, גם באלקטרוניקה וגם בפיזיקה.

הגברה דיגיטלית נפרדת לכל אלמנט המסתכמת ב 440 וואטים מכובדים בכל רמקול, היתרון של הגברה נפרדת לכל אלמנטר הוא שליטה מוחלטת בדרייבר מה שמאפשר רמת דיוק גבוהה מהרגיל.

דרייברים מסוג BMR - BMR הם ראשי תיבות של Balanced Mode Radiators, מדובר בדרייברים שטוחים שמנגנים טווח תדרים החל מ 150 hz וצפונה עד לגבול השמיעה האנושי, או במילים אחרות, משמשים כמידריינג׳ וטוויטר כאחד ללא קרוס אובר ביניהן מה שמאפשר טווח תדרים רחב נטול עיוותים וצביעה, לפחות על הנייר - עוד נבחן את זה. היתרון הכי גדול של דרייברים מסוג זה היא הבמה הרחבה שהם יכולים לספק היות וה״זריקה״ של ממברנה שטוחה היא 180 מעלות, זה גם מאפשר סוויט ספוט רחב משמעותית מזה של דרייברים ״סטנדרטיים״. 

סאבוופרים קטנים וזריזים, 4.5״ קוטרם, החבויים בצידו האחורי של הרמקול ומוסתרים על ידי מעין קיר מגביל מובנה עם קונוס במרכז הוופר (המשמש כ wave guide) אך פתוחים מהצד באופן שמאוד מזכיר את ה power port המוכר של polk audio. הרעיון שעומד מאחורי הטכנולוגיה הזו הוא בעצם לשים קיר גובל אחורי קבוע לרמקול ולפזר את האנרגיה בצורה מבוקרת מה שמאפשר מיקום נח של הרמקול גם במקומות שלא מאפשרים מרחק מקירות מגבילים (אחורי, צידי) מבלי לפגוע בצליל עד כמה שאפשר.

הסאבוופרים נעולים במקומם בתיבה עם טכנולוגיה דומה לזו שבסדרה הבכירה של Q על ידי לחיצת הוופר כלפי התיבה ולא הברגה מה שמקנה סטביליות מכנית ועוזר להימנע מגלים עומדים בתיבה, בנוסף, בכל רמקול ישנו מתג המאפשר לבחור את מיקום הרמקול בחלל ולפצות בהתאם - צמוד קיר אחורי, צמוד קיר צידי, צמוד קיר אחורי וצידי אך למרות זאת הייתי מנסה לשמור מרחק מינימלי מהקיר היות וכן קיים פורט אחורי.

כל רמקול מכיל שני דרייברים מסוג BMR מקדימה ושני סאבוופרים מאחורה (אחד בדגם ה 200), הדרייברים הקדמיים לא נמצאים במרכז התיבה אלא באופסט פנימה או החוצה, מה שתבחרו - ישנו מתג בצידו האחורי של הרמקול המאפשר לבחור האם הרמקול ישמש כימני או שמאלי ובכך קובע אם ה דרייברים יהיו פנימה או החוצה מה שמאפשר הרחבה או צמצום הבמה לטעמכם האישי ומרחב ההאזנה. 

מבחינת נראות יש לרמקולים קטע - העיצוב מינימליסטי בגימור מט (לבן בבחינה, קיים גם שחור) ולא תופס יותר מדי את העין יש שיאהבו ויש שפחות, אני ניטרלי קצת לגבי העיצוב, הוא לא משהו שהלהיב אותי אך גם לא גרם לי לסלידה מסויימת.

לגרום להכל לעבוד

תהליך ההתקנה היה זריז מאוד האמת, התחברות דרך האפליקציה לרמקולים, חיבור לרשת הביתית, עדכון קטן ואנחנו בעניינים. הקישוריות של ההאב יציבה מאוד ולא חוויתי איתו שום בעיות גם בחיבור אלחוטי, מהרגע שחיברתי את הרמקולים לרשת הם תמיד נמצאו והיו רספונסיביים בכל דרך אפשרית. זמן התגובה שלהם מצויין ואין המון המתנה מהרגע שבו אתה רוצה להקשיב למוסיקה ועד שאתה מנגן משהו. בחנתי את הרמקולים דרך Tidal עם Airplay 2, ספוטיפיי דרך Spotify connect וגם Roon. את הביצועים הטובים ביותר קיבלתי מ Roon ולכן את רוב זמן הבחינה ביצעתי דרך Roon אך זה לא אומר ששאר אופציות ההזרמה לא היו טובות, הן היו מעולות ועבדו כמצופה אך Roon עבד יותר טוב וגם אפשר לי לשחק עם הצליל בשלב מאוחר יותר.

ועכשיו לנגן

George Duke - Everyday Hero

קטע פאנקי ביותר עם תופים סוחפים, קלבינט מגניב, המון חצוצרות והמון גיטרות בדו שיח תמידי. 
רמת הפירוט והתזזיתיות במרחב שהצמד העבירו היו פתיחה מצויינת ואף הציבו רף גבוה לעצמם כבר על ההתחלה. אפקטי קולות במהלך השיר קפצו החוצה וזזו מעבר לקירות החדר, משהו בבמה שדרייברים מסוג זה מצליחים לשחזר שונה מאוד ממה שאני מכיר, מצד אחד הבמה לא סופר מפוקסת והמרכז לא חד אך הרוחב והתלת ממדיות יוצאים מגדר הרגיל. גיטרת הבאס הייתה פאנקית ועסיסית, החצוצרות חמימות והמעט שירה שיש בקטע הזה הייתה נעימה גם כן. סה״כ ביצוע יפה ומפתיע.

Jamiroquai - Cloud 9

קטע דיסקו אלקטרוני אופייני לאומן - הצמד מציג יכולות סאביות מרשימות עם עומק מאוד מרשים לדרייברים בקוטר שכזה אך אני מרגיש חוסר בתדרי המיד באס ונקודת החיתוך בקרוסאובר חושפת את עצמה - משהו שחששתי ממנו, מאותו הרגע שמתי לעצמי כמטרה לראות איפה זה עוד יתפוס אותי אח״כ והאם אני ירגיש שיש כאן רמקול שלם או מעיין שילוב של רמקולים לוויניים בשילוב סאב. בהמשך ההקשבה לקטע הוצגו סינטיסייזרים רחבים וגיטרות מפורטות אך עם זאת מעט ערפול בתדרים הגבוהים.

Radiohead - No Surprises

קטע שאני מכיר מאוד טוב ובהתאם קשוח איתו, הצמד הציג שירה צלולה ומלאה והצליחו לבצע הפרדה טובה של כלי הנגינה, כמו כן גם הבמה ייצגה את הקטע בכבוד והיה כיף להאזין לו אך למרות זאת הרגשתי שלצמד קשה להפריד את גיטרת הבאס מתוף הבאס, אותה נקודה ממקודם תפסה אותי גם כאן. המשכתי עם הסגנון המוזיקלי אל האומן Roman GianArthur בקטע שנקרא Paranoid מהאלבום OK Lady שהוא סוג של אלבום מחווה עם אינטרפטציה שונה ל אלבום OK Computer של רדיוהד.

מדובר באלבום עם הפקה וצליל קיצוניים מהרגיל - המון תדרים גבוהים, שירה רזה, נמוכים עסיסיים והמון מידע. חשבתי שאני מאתגר את הצמד עם הקטע הזה והופתעתי לגלות שעשיתי בדיוק ההיפך - הפירוט היה מטורף, הגיטרה מדהימה, הנמוכים מצויינים ובועטים, הדינמיקה מרשימה מאוד והבמה עוד יותר. מדובר בקטע לא פשוט עם לא מעט מידע אבל המון אויר בין קבוצות תדרים, זה מרגיש לי כאילו הוא נכתב בשביל הצמד הזה. הצגה מושלמת, כן, פאר ביונד פרייס פוינט, אם הייתי רוצה להרשים איתם מישהו זה הקטע שהייתי בוחר בו. 

בחרתי להמשיך ולבחון מיקסים בעלי אופי דומה להבין אם זה יש לצמד איזושהי ״העדפה״ או איזור נוחות. בחרתי להקשיב ל I got the של Labi Siffre (שסימפל אמינם) שיושב על חלוקת תדרים דומה וגם כאן נוכחתי לגלות תצוגה מרשימה של הרמקולים - מיקסים ״מוזרים״ יוצאים בהם מצויין, כנראה בגלל החיתוך הקיצוני בתדרים שבין הכלים, בקטע הזה התוף סנר דק, כך גם החצוצרות, תוף הקונגה גבוה ונמוך - קיצוני, השירה לא עמוקה והתוף באס והגיטרה ממלאים את החסר מה שככל הנראה מתיישב טוב עם נקודת החיתוך של הרמקולים. 

אז הבנתי איפה נח להם ולכן בחרתי להמשיך אל נגטיב לאותם הקטעים כדי לבחון במה הם לא טובים, איפה קשה להם.
בחרתי קטע שבו יש את מה שבאחרונים אין - יותר מיד, יותר מיד באס, יותר איזון טונאלי ו-ווקאליות.

Jacob Collier - In my room

קטע אקוסטי ומאוד ווקאלי עם המון הכפלות של השירה שבונות אקורדים (המומחיות של יעקב), המון כלי הקשה, גיטרה בס מינימליסטית ופסנתר מלא שנכנס באמצע הקטע עם סולו בליווי גיטרה אקוסטית. מדובר בקטע מאוד אקוסטי וטבעי באופי שלו וכך גם במיקס שביצעו לו - כל כלי נגינה אמור להישמע אמיתי וטבעי עם כמה שפחות צביעה והתעסקות מיותרת. זה בדיוק מה שהיה צריך כדי להבין איפה הצמד פחות מצטיין - הדרייברים הרגישו לי כמתקשים בשחזור הפסנתר ולא הצליחו להעביר לי את החוויה, גם השירות לא היו מלאות כמצופה. זה לא שהקטע נשמע רע אך הוא גורם לצמד להשמע רמה פחות ממה שהם נשמעו בשאר הקטעים. 

המשכתי לאתגר את הרמקולים במשך שעות על גבי שעות שנפרסו על כמה ימים של האזנה, חלק מהקטעים נשמעו מדהים (נניח Seeya של Deadmau5 היה כוחני ובועט) וחלקם קצת פחות ( ליין הבאס ב You can call me al של Paul Simon היה אנמי וחסר קופצניות). 

*הערה - הרמקולים עבדו מצויין עם Roon ובנוסף יש ל Roon אקולייזר מובנה, מעט משחק איתו בטווח התדרים הנמוכים הוציא יותר מהרמקולים והצליח לשפר משמעותית את החוסר במיד באס. הייתי שמח אם Q Acoustics היו מאפשרים קביעת אקולייזר ישירות מהרמקולים, אופציה כזו בעתיד, אם תצא, תמצב את הרמקולים במקום גבוה יותר מבחינתי ותאפשר פתרון אינטגרלי שלא דורש תוכנת צד שלישי או תשלום נוסף. 

סה״כ מדובר ברמקולים מפורטים עם תדרים גבוהים נוחים לאוזן, תדרי מיד מתונים ונמוכים עם אופי מעט ״סאבי״ שיורדים נמוך ביחס לגודל הפיזי של הרמקולים, הבמה עוטפת עם נקודת האזנה מאוד נחה ורחבה אך על חשבון מרכז וחדות. העוצמה והתמורה הסונית הכללית של הרמקולים היא כיפית, נעימה להאזנה ואפילו הייתי אומר מרגשת מפעם לפעם.

מסקנות

אני אוהב את התעוזה של קיו והנסיונות שלהם בפיתוח מוצרים וטכנולוגיות ללא פחד, גם אם התוצאה היא לא הטובה ביותר, בקונספט 500 הם עשו עבודה מדהימה ויצרו רמקול מצויין בתג מחיר עממי (באופן יחסי כן…) וגם כאן אני חושב שהם הצליחו אבל אני בטוח, או לפחות מקווה, שהם כבר עובדים על גרסה עתידית עם יותר פינס ודיוק סוני. שפטתי את המערכת בחומרה והשתמשתי ברפרנס שעולה פי ארבע ממנה, בכל זאת, החברה הזו לימדה אותי לצפות ממנה להמון תמורת קצת ואני חושב שלמרות הכל הם הצליחו לייצר מוצר טוב מאוד שיוכל לאמן אוזניים של אודיופילים צעירים ואף לספק אודיופילים ותיקים שמחפשים פתרון אסתטי וקליל למערכת All in One שתשמע הרבה יותר טוב מסאונדבר יקר או מערכת מאופסנת ישנה.

אז נכון, שחזור כלי נגינה אקוסטיים בקטעים ערומים לא תמיד נשמעים אמין אך עם זאת רבים היו הקטעים בהם הרמקול נשמע מצויין ואני חושב שהטריידאוף הכללי קביל לחלוטין, במיוחד כשנזכרים בתג המחיר של המערכת ובנוסף תפעול המערכת והתקנתה היה חלק וללא פגע, הקישוריות תמיד הייתה יציבה והנגינה הייתה מיידית וזה יופי של פלוס והיי, הם אלחוטיים כן… 
אם התקציב שלכם יכול כמעט להכפיל את עצמו הייתי מקשיב לבוקארדט A500 - הם מדויקים יותר, מעוצבים בצורה קלאסית, נותנים פתרון טכנולוגי כמעט זהה ומאפשרים גם כיול אקוסטי שעושה עבודה מעולה, עם זאת, הם יקרים יותר באופן משמעותי וידרשו רכישת סטנדים מתאימים. בתג מחיר שכזה לא יהיה קל להרכיב מערכת מתחרה ואם מחשבים עלות סטרימר, דאק, פונוסטייג, מגבר ורמקולים כנראה שתסיימו עם מערכת חובבנית לעומת הסטאפ הזה.
במשפט - מדובר בפתרון All in One מוצלח למדי.

מחיר: 12,500 ש"ח
יבואן: פיוז סטריאו

נתונים יבשים:

Peak Power
440W
Max Source Resolution
32bit/192kHz
Sample Frequency
96kHz
Bit Depth
24 bits
Continuous Power
140W
Crossover Frequency
150Hz
Dimensions
(Per Speaker) H x W x D: 825 x 320 x 290mm (32.5 x 12.6 x 11.4in) incl. spikes & stabiliser
Enclosure Type
Reflex (ported)
Frequency Response
35Hz to 20kHz (-6dB)
Mid Bass / Driver
2 x BMR 58mm (2.25in)
Subwoofer
2 x 114mm (4.5in)
Weight
Un-boxed weight (per speaker) 17.5kg