Q Acoustics - Concept 300 במבחן

רעידות זה שם המשחק - ירח דבש עם המדפיים שוברי המוסכמות של Q acoustics - הקונספט 300.

על החברה בקצרה

Q acoustics היא חברה בריטית לא סטנדרטית. היא לא הוקמה על ידי חובב אודיו שהקים חברת בוטיק וחיפש את הצליל המושלם, העץ האקזוטי והדרייבר המתאים, כלל לא. קיו הוקמה על ידי אנשי עסקים ומהנדסים מהטובים בתחומם ששאפו לייצר את הרמקול הטוב ביותר שתוכל לקבל תמורת הכסף שלך. והם אשכרה הצליחו.

קיו (נקצר, סבבה?) הצליחה לעשות במעט השנים בה היא קיימת (2006) מה שהמון חברות לא הצליחו לעשות בעשרות שנים וזכו בלא מעט פרסים על כך ובצדק - דגם ה-3050 שלהם זכה שנה אחר שנה כאחד הרמקולים הרצפתיים הכי טובים בקטגוריית מחיר של עד פי 2 ממחירו שלו. הוא יצר כל כך הרבה באז שרכשתי צמד כמעט ״על עיוור״ רק כדי להבין על מה כל המהומה, ובהחלט הבנתי. מן הסתם שברגע שפיוז פנו אלינו לבחון את סדרת ה concept היה ברור שנענה בחיוב. אם הם הצליחו לעשות מה שהם עשו בקטגוריית הכניסה גם בקטגוריית ה״מתקדמים״ אזי מדובר במוצר מנצח.

טכנולוגיות

הגישה של החברה מזכירה לי מאוד את הימים הטובים של Kef הבריטית, הרי מי לא שמע על ה-kef 104/2 שנסחר גם היום ושומר על שווי שוק אחרי למעלה מ-30 שנים (החל מ-1984 אם נדייק). Kef השקיעו רבות בטכנולוגיות שונות בהליך בניית הרמקול החל מחומרי הממברנות, וופרים בתיבות נפרדות עם מוט מקשר ופורט (באס רפלקס) קדמי שקוטרו לא במקרה זהה ליחידות המיד הקדמיות הנמצאות ביחידה נפרדת לגמרי בתצורת דיאפוליטו וקרוס אובר בנוי לתלפיות. 

קיו לא מפחדים להשקיע רבות בהנדסה ולהתנסות בטכנולוגיות חדשות תוך גיבוי התוצאות במדידות חוזרות ונשנות - ואם זה לא תורם לצליל, זה לא נכנס, ולכן לא תמצאו אצלם חומרים אקזוטיים איפה שאין בהם צורך. הם מכוונים ליחס תמורה לכסף גבוה ולפעמים צריך לדעת על מה לוותר. לכן המראה הראשוני יכול קצת להטעות ולהיראות די דומה לסדרות הנמוכות יותר, אך ממש לא כך המצב, הדרייברים תוכננו מחדש לגמרי והם שונים מאלו בסדרות הנמוכות למרות הדמיון הויזואלי.

חלק ניכר מההשקעה ברמקול הוקדש לתכנון התיבה, אסביר את תפקידה בקצרה כדי שיהיה יותר קל להבין את הטכנולוגיות שארחיב עליהן בפסקה הבאה. לתיבת הרמקול יש כמה שימושים, העיקריים - להפריד בין חלקו הקדמי של הוופר לחלקו האחורי כדי שלא יווצר מצב של ביטול תדרים בעקבות פאזות הפוכות אשר נפגשות (המונח התאבכות הורסת בפיזיקה) ולתמוך בדרייבר (האלמנט המנגן) ולהוציא ממנו ״כמה שיותר״ - יותר באס, יותר ווליום, יותר רמקול בפחות נפח. אך לצערנו לא קל לייצר תיבה שתיתן את כל ״היותרים״ האלה בלי איזשהו טרייד אוף, ואכן, התיבות מוסיפות לא מעט רעש שמגיע אלינו בצורות רבות - החל מגלים עומדים בתוך התיבה אשר ממסכים תדרים אחרים בסביבתם, פורט שמנגן כאילו מישהו נושף על פיה של בקבוק שני מטר ממך ועד לרטט בתדרים שונים ומשונים לאורך הקטע המנוגן. כל אלו ועוד משפיעים בצורה ניכרת על חוויית השמיעה שלנו וממש לא בא לנו על זה, אז בואו נבין שניה איך הם מנסים לעזור לנו.

התיבה מאסיבית, עמוקה וכבדה מהסטנדרט המקובל לנפח שכזה ועשויה שלוש שכבות של עץ MDF עם חומר הנקרא ג׳לקור שהוא בעצם ג׳ל השומר על מצב הצבירה שלו ולא מתקשה / מתיישב עם הזמן. תפקידו לספוג תהודה לא רצויה (אנרגיה שמפריעה לנו) ולהמיר אותה לחום ובכך בעצם להיפטר ממנה לפני שהיא מגיעה לשכבה החיצונית.

בנוסף לכך בבסיס התיבה ישנה מערכת קפיצים אליה מחוברת פלטה בניגוד לרגליות גומי / ספייקים אליהם אנו רגילים. אותה מערכת מפרידה את התיבה מהסטנד שיצוות אליה ובעצם מציפה את הרמקול כך שישנה שכבה נוספת של ניתוק הרמקול מסביבתו על מנת למנוע רעידות לא רצויות, לא בסטנד ולא ברמקול.

הוופר מותקן על ידי מערכת עגינה פנימית שמושכת אותו אליה בניגוד למערכת הברגים הקדמית שאנו רגילים לראות ויוצרת קיבוע אחיד ויציב עם פחות נקודות כשל וחולשות מאשר במערכת ברגים רגילה והטוייטר מנותק מבחינה פיזיקאלית גם הוא מהמערכת על ידי שימוש בדאמפרים ומחיצה נפרדת בתיבה.

אגב, את השימוש באותם דאמפרים ניתן למצוא גם בסדרות הזולות יותר של החברה.

בצידו האחורי של הרמקול ניתן למצוא שני זוגות טרמינליים מעוצבים מאסיביים (bi wire) וגשרון המאפשר משחק של +- 0.5db לאלמנט הטוייטר. 

לרמקול ישנו סטנד יעודי בתצורת טרייפוד - מבנה יציב ביותר מבחינה פיזיקלית המשתמש בכבלי פלדה מתוחים על מנת לייצר חלוקת עומסים זהה מכף רגל ועד ראש ולמזלינו הוא מגיע מכוון ומורכב ישירות מהחברה. מטרת המבנה, כבר בטח ניחשתם - לבטל רעידות לא רצויות.

את הרמקול ניתן לרכוש ללא הסטנד היעודי אך אני לא רואה שום סיבה לעשות צעד שכזה, הסטנד תוכנן לעבוד עם הרמקול בצורה מושלמת ואני רואה אותם, הסטנדים והרמקולים, כמערכת אחת - פיזיקלית וויזואלית.

נראות ואיכות בניה

ה-300 מגיעים בגימור שני גוונים מבריק, בערך כשלושת רבעי רמקול בצבע אחד חלק - אפור, לבן או שחור והשני עץ - אבוני, אלון ורוזווד בהתאמה, הגימור האפור היה פחות לטעמי ולדעתי משדר מראה פחות יוקרתי מהשניים האחרים שנראים מצוין. קדמת הרמקול מאופיינת ברדיוסים בצדדים המקנים מראה חלק והמשכי אך גם תורמים לרוחב ומרכוז הבמה. בנוסף, ישנו גריל קדמי פשוט שעושה את העבודה והוא מגנטי, ככה שאין את אותם חורים אופייניים בקדמת הרמקול, תוסיפו לזה אלמנטים המותקנים ללא ברגים ותקבלו חזית חלקה ונקיה. הדבר היחידי שהייתי משנה ברמקול הוא את נראות האלמנטים שפשוט דומים מאוד לסדרות הנמוכות למרות שמדובר באלמנט שונה לחלוטין.

להשלמת המראה, מצויד הרמקול בסטנדים מעוצבים מיוחדים מאוד, לא כאלו שפוגשים כל יום. אלו מוסיפים מראה הייטקיסטי לרמקול והתוצאה הסופית יפה מאוד לטעמי, עם זאת, יש לקחת בחשבון שהסטנדים האלו תופסים רדיוס גדול יותר מסטנדים סטנדרטיים באופן משמעותי.

איכות הבניה ורמת הגימור של הרמקול גבוהה מאוד ואפשר לסמוך על כך שהרמקול ייראה במיטבו לאורך שנים וגם ינגן כראוי, לדוגמא - הטרמיליים לא רק מאסיביים אלא גם נראים טוב, ובכלל, איפה שלא מעט חברות דוחפות פלסטיקה זולה וטרמינלים ״מוזהבים״ ש״מקריזים״ די מהר, כי מי בכלל רואה אז אפשר, קיו השקיעו לא פחות ממה שהשקיעו בקדמת היחידה, עם קרוס שמולבש על פלטה יפייפיה ובאס רפלקס בצבע תואם.

הגומיה מסביב לוופר עושה רושם של אחת שתחזיק עשרות שנים. כל עוד תרחיקו ילדים מהטוייטרים, אפשר להיות בטוחים שהם ישרדו גם אחרי שהם יעזבו את הבית.

שמע

את הרמקול צוותתי לכמה מגברים שונים. מדובר ברמקול לא נציל במיוחד (84db) ולמרות זאת הוא היה די נח לרוב המגברים שחיברתי אליו, אך לא נוצל במלואו בכולם ולכן יש עדיפות למגבר עם מרחב נשימה סביר - ה-HEGEL H80 שלי סיפק את העבודה ולכן המשכתי איתו.

באופן כללי, הרמקול מצליח להישמע טוב מאוד כמעט עם כל הגברה - הוא פשוט נשמע טוב, וככל שתשקיעו יותר בהגברה הוא יישמע יותר טוב (כן ברור, נו… ) אבל לא בצורה כזו שהוא נשמע רע עם הגברה זולה יותר וזה היופי שבו. הוא לא כזה בררן, הוא החבר הזה שתמיד זורם איתכם ויחלק מחמאות על כל דבר שתתנו לו לאכול - בין אם זה אוכל שישב במקרר כמה ימים או ארוחת גורמה, תקבלו מחמאות - פשוט שונות.

אז כבר רמזתי שהוא נשמע טוב, עכשיו נפרט. על פניו, לרמקול יש טווח היענות שלא צולל נמוך מדי על הנייר, בפועל, מדובר ברמקול עסיסי - זריז ומדוייק עם אופי נוח, נעים, עגול ו-ורסטילי. 

לא הייתי מגדיר את הרמקול כנייטרלי אבל גם לא כצבוע במיוחד, יש לו מעיין סאונד כזה ששואב אותך פנימה - התדרים הגבוהים מאופיינים במעיין ניצוץ כזה שנמשך הרבה מעבר למה שהייתם מצפים מטוייטר רך, מה שנותן למצילות, קלי הקשה אורקסטרליים וגיטרות אקוסטיות, חיות מדהימה ונעימה ועם זאת רכות לא מעייפת. The Way Up של פט מתיני עמוס במידע באופן כללי, המון ממנו בטווח הגבוה ובקלות יכול להיבלע או להישמע רע, מעייף ואפילו בלתי נסבל, אבל וואו, איזו יופי של עבודה עושה ה-300 - המצילות מרחפות מלמעלה אך כל מכה על מצילת הרייד נשמעת בבירור ונפרדת מאלו שלפניה ואחריה וזה כל כך חשוב כדי לצלוח את האלבום (רייד היא המצילה הגדולה ביותר אצל מתופפים בדרך כלל, כבדה משאר המצילות עליה מנגן המתופף בקטע הפותח רוב הזמן). כקונטרסט מוזיקלי הקשבתי ל Beat It של מייקל ג׳קסון ו-I Feel It Coming של The Weeknd שבהם יש עומס גבוה שבלא מעט מהסטים ששמעתי נוטה לעייף כבר באמצע הקטע, אך זה לא המקרה עם ה-300 - נוסחה מדוייקת של חומרים ואלקטרוניקה שמצליחה לגרום למשי להשמע כיהלום בניגוד לחוקי הפיזיקה - זה טוייטר להתאהב בו, רך וקשה בו זמנית.

את אותו האופי אפשר גם למצוא בטווח תדרי המיד - הם שם אבל הם לא תוקפים אותך, יש איזו שהיא הנחתה אבל היא לא פוגמת ברזולוציה, כאילו כיוונו אותה בדיוק לטווח התדרים שמבנה האוזן מגביר והורידו נגיעה. הצליל מאוד עגול אך לא עמום ולא מאבד מהאופי שלו, הוא פשוט נח לרוב הסגנונות המוסיקליים ונעים להאזנה. קולות גבריים ונשיים יוצאים מדהים, רכים, מלטפים ומלאים, גיטרות חשמליות ורוק באופן כללי פשוט נשמעים מצוין על הרמקול הזה. אני חושב שהאופי הנח שלו בלט בעיקר כשהקשבתי לרוק - הוא פשוט איפשר לי להרים את הווליום ולא להתעייף, בלי הצורך להתרחק פיזית מהרמקול או לתת מנוחה לאוזניים בין קטעים - Foo fighters ו-Rage Against The Machine פשוט עשו לי חשק לעזוב הכל וללכת לנגן מרוב דרייב ואנדרנלין ו-George duke לעצום עיניים ולהקשיב. עדיין, היו קטעים וכלי נגינה שהייתי מעדיף בשבילם מיד קצת יותר תוקפני, קצר וזריז, שיותר נאמן למקור, אבל זו היא פשרה שלגמרי הייתי יכול לחיות איתה, מבחינתי היא תואמת את חוק ה-80/20.

זה הזמן לדבר על הבמה המרשימה של הרמקול הזה - מפוקסת, אמצע חד כתער ורוחב לא נורמלי, לא ברמת המחיר הזו, גם לא בכפול. בהקשבה ל-Nude של Radiohead מהאלבום In Rainbows הבנתי שהם עלו על משהו - הרדיוסים האלו בצדדים, התזמון של הדרייברים, הדיאפרגמה הרחבה של הטוייטר - כל אלו שם כדי לתת למאזין במה כזו שתוציא לו גיחוך קל של ״אני לא מאמין שזה קרה עכשיו״. החלטתי לאתגר עוד קצת את הרמקול בהאזנה ל-Rich Woman של רוברט פלנט ואליסון קראוס, יש שם סולו גיטרה קצת אחרי האמצע שהבמה משחקת בו תפקיד רציני - אם הבמה מדוייקת הסולו יישמע ברור, יגיע קצת מאחורי אוזן ימין ויהיה מופרד משאר הכלים כמו שסולו אמור להיות. אך אם הבמה לא מספיק מדויקת הוא פשוט ייבלע בקטע ויישמע מוזר והמום ובכלל, אני חושב שמדובר בקטע שחושף בקלות מערכות לא מאוזנות. מיותר לציין שהרמקול עשה עבודה מצוינת אחרת לא הייתי מקשקש על הקטע הנ״ל…

בואו נדבר על נמוכים שניה - הנתון הזה, 55hz, לא מרשים במיוחד על הנייר וכבר נתקלתי ברמקולים מדפיים שיורדים נמוך יותר - שוב, על הנייר. בפועל, המבנה של התיבה עם החיזוקים והטכנולוגיות שהם יישמו מוציאים בס הדוק, עמוק, זריז ובעל נוכחות מדהימה, כך שאתם לא תאמינו שהם יורדים ״רק״ עד 55hz. בסלון ישראלי ממוצע לא מורגש חוסר בסאב אבל כנראה שבעת שימוש כקולנוע ביתי או בסלון גדול יותר הייתי שמח לקבל יותר ״bottom end". כשהקשבתי למוסיקה אלקטרונית נדהמתי מהזריזות והיכולת של ה-300 לעבור בין תדרים שונים כל כך מהר. אחד היתרונות המובהקים של וופרים קטנים הוא זריזות וזה משהו שאני מאוד אוהב ברמקולים מדפיים, אך הציבו כאן רף חדש - וופר זריז, עמוק ומדויק שבא לעשות עבודה ותיבה שתומכת בו בצורה מושלמת בלי רזוננסים מיותרים - מה שהוא מוציא זה מה שתישמעו.

זה המקום להזכיר את אחיהם הגדולים, ה-concept 500, שהם רמקולים רצפתיים גדולים ובנויים בעזרת אותן טכנולוגיות ועוד ובעלי וופר נוסף שמצטרף מעל הטוייטר בתצורת דיאפוליטו. גילוי נאות, הקשבתי לעומק גם ל-500 ולדעתי הם נותנים פתרון שלם יותר, אך אין באמירה זו פגיעה ביכולות של ה-300 - ה-500 יקרים יותר, רצפתיים ודורשים התאמה קפדנית יותר לחלל לעומת ה-300. 

מילות סיכום

Q acoustics היא משב רוח מרענן בתחום הרמקולים שמציב רף חדש למתחרים הישנוניים. אם תסתכלו מעבר לייצור בסין (גם אפל מייצרים בסין…) ומהגיל הצעיר של החברה, תחשפו לאחת החברות עם התמורה לכסף הכי טובות שיש היום. ה-300 הם תמורה מדהימה לכסף שלכם עם צליל ממכר והתאמה נוחה למגוון רחב של הגברות שאני בטוח שיישארו אצל הרוכשים שלהם שנים. אם אתם שוקלים לרכוש מדפי ואף אם התקציב שלכם גבוה משמעותית מעלותם, אני מפציר בכם, לכו הקשיבו להם, עם מה שיישאר, תשקיעו באקוסטיקה טובה וכבילה איכותית ותקבלו תוצאה סופית טובה יותר.

יבואן: פיוז סטריאו

מחיר: 16,900₪ כולל סטנדים 13,900₪ ללא.

מפרט טכני

Concept 300 Speaker

Enclosure type2 way reflex

Mid/bass driver165mm

High frequency unit28mm

Frequency response55Hz - 30kHz

Nominal impedance6ohms

Minimum impedance4.7ohms

Sensitivity84dB

Stereo Amplifier Power25-200w

Crossover Frequency2.5kHz

Effective Volume11.4L

Dimensions W/H/D220 x 355 x 400mm

Weight14.5kg (per speaker)

Carton Dimensions W/H/D320 x 500 x 520mm

Packaged Weight16.6kg (per speaker)

Concept 300 Tensegrity Stand

Dimensions W/H/D492 x 690 x 430mm

Weight3.9kg (per stand)

Carton Dimensions W/H/D740 x 780 x 460mm

Packaged Weight12.3kg (pair)