מגבר משולב Pathos InPoL2 MKII במבחן

מגבר משולב מבית ותיק עם מראה וסאונד יחודיים. חוויה פואטית האיטלקית

המילה Pathos מקורה ביוון העתיקה מהפילוסוף אריסטו ופרושה היא 'פנייה רטורית לרגשות הקהל'. אני כבר מתחבר לזה, פניה לרגש איך אפשר שלא. כל יצרן אודיו צריך איזשהו חיבור למשהו ריגשי שמושרש בליבה של החברה, הרי הנאת המוזיקה נוגעת בנו ראשית ברגש וכל האודיופיליה על רבדיה הן תוצר מולד של אותה הרגשה שמגיעה מהמוזיקה, הרבה הרבה לפני אותה 'אודיופיליה'. חברת Pathos נוסדה בשנת 1994 בויצ'נזה שבאיטליה על ידי שלושה חברים: זאניני, בורינאטו ואנדריאולו. יותר איטלקי מזה זה כבר להעליב את הוותיקן. בארסנל החברה נמצא מגוון רחב של מגברים, ממירים ואפילו מגברי אוזניות. בשנים עברו היה לחברה נגן תקליטורים שבמשך שנים נשא מקור לתשומת לב בכל תערוכה וכיסוי תקשורתי בתחום. אני כמובן מדבר על ה-Endorphin.

מאז כמו יצרנים רבים אחרים הנגן הזה מצא את דרכו לארכיון מוצרי החברה אך כשאני חושב על Pathos, הנגן הזה תמיד יהיה הדבר הראשון שעולה לי לראש. אז את הנגן הזה כנראה כבר לא נראה אצלנו, אבל כן את המגבר המשולב מדגם InPol2 MKII הנמצא בערך באמצע ליין המוצרים של החברה. על טכנולוגית ה-InPol ניתן לקרוא באתר החברה המפרט בהרחבה את הטכנולוגיה ההיברידית של החברה. ה-InPol MKII הוא מגבר משולב היברידי הכולל מעגל מנורות קטנות כאשר על ההספק אחראים מעגלים טרנזיסטורים הבנויים fully balanced בטופולוגיית Class A. בקיצור מוצר מאוד מעניין לפנינו.

נתונים טכניים:

בניה ומראה:

אי אפשר לפספס את המוצרים של פאתוס. העיצוב כאן הוא עניין מרכזי וה-InPol2 MKII לא שונה. נמצא כאן שילוב בין עץ גושני, ברזל, אלומיניום, זכוכית ועבודת מתכות איטלקית משובחת. צבעם האדום של הקבלים החשופים הוא אחד מסימני ההיכר של החברה. המראה כאן הוא לא main stream וצריך לאהוב את זה. איכות הבניה באה יחד עם סגנון העיצוב והיא מעט "גסה", אך בו זמנית מדויקת ואיתנה, ממש בניה של טנק כפי שמכנים בעברית. אין מפגש חומרים לא מדויק או לא מיושר ולמרות ריבוי יחסי של חומרים שונים המגבר בנוי ובעל מראה של מקשה אחת שנבנה בקפידה רבה.

העמדה והפעלה:

מרווח אווירי, הרבה מרווח אוויר. מתוקף היותו מגבר Class A, המגבר הזה מתחמם יופי. פליטות החום של המנורות הקטנות בחזית מתגמדות אל מול פליטות החום של השנאים אחרי שעה ויותר של עבודה. צלעות הקירור, כמו כן פתחי פליטות החום בחלקו העליון של המגבר, מצריכות מרחב אוויר פתוח למכביר, אחרת עזבו את המוזיקה ותכינו את הבצק לאפיית לחם. כמו כל מגבר טוב, כך גם הפאתוס יפגין את מיטב הביצועים כאשר הוא מוצב על מעמד ראוי ומתאים. במשקל של 35 ק"ג אין כאן אתגר מיוחד לאף מעמד אודיו ייעודי שאני יכול לחשוב עליו.
בהיבט של הפעלה ונוחות, הסיפור כאן הוא פחות או יותר plug & play. תפעול השלט ממקום מושבכם יעניק לכם שליטה מלאה על פונקציות המכשיר. אז לעצלנים שבינינו או לאלו שטוענים כי לסבתא רבתא של הסבא רבא יש %0.0001 דם מלכותי מהימים ההם בחצר המלך (למרות שכולה האכילו את הסוסים), השלט ישרת אתכם מא' ועד ת' ולא תמצאו צורך אמיתי לקום ולגשת אליו.

כמו בכל מגבר איכותי גם הפאתוס צריך זמן עבודה מקדים לחילוץ עצמות וחימום שרירים, ובהיותו class A הצורך רק מועצם. שעה זה בסדר אך שעתיים ומעלה זה כבר יותר אידאלי עבורו. הפאתוס נולד לנגן מרתונים ולא ספרינטים של 100 מטר. ככל שעובר הזמן שלנו יחדיו אני למד אותו יותר ויותר וזה אחד היתרונות בבחינת ציוד לתקופה קצובה של איזה שבועיים שלושה וכאשר היבואן "לא לחוץ", ואז תקופת הסקירה מאפשרת לי לצלול יותר לעומק ולהיכנס לנשמה של המוצר. אז נכון, עם השנים והניסיון בתחום אני כבר במקום שהאזנה לכמה קטעים ספציפיים על המערכת שלי מספיקים לי כדי לשפוך 90% מסיפור של המוצר המדובר (כתיבת הכתבה עצמה לעומת זאת זה כבר סיפור אחר), אבל אותם 10% שלפעמים לא מספיקים לחשוף עצמם, לעיתים הם מאוד משמעותיים ומדי פעם עובר אצלי מוצר שאני חש את ה'חבל' הזה, כאשר המוצר שב לביתו טרם הספיק לחשוף את הכמה אחוזים הבודדים האחרונים שיש בו. לכן כשיבואן פונה אליי לסקירת מוצר ולא משנה מאיזה סוג או רמה, זמן המינימום שלי הוא "התנאי" הראשון אחרת חבל על הזמן של שנינו. אז יש כאלו שמקבלים את התנאי ויש כאלו שלא (נדיר אך בהחלט קיים) ויש כמה בודדים שבכלל לא דנים בנושא כמו ערן אודיו פריק. יש לנו עוד כמה יבואנים בודדים כאלו שמשחררים לחץ זמן וזה תענוג להשאיל מהם ציוד לסקירות.

את החברה הזו כבר כמה שנים שרציתי להכיר מקרוב ולסקור את המוצרים שלה וכשה'פריק' הודיע על היבוא שלה, הפניה למעשה הגיעה ממני עוד בטרם הגיע המוצר הראשון שלהם לידיו. הפריק זכר את הפניה ולפני כמה שבועות התקשר. העמסנו את מה שלי נראה הקצה העליון הסביר של אריזת מוצר במשקל 35 ק"ג באריזת קרטון, גם כשזו אריזה כפולה. נקודות האחיזה במגבר הזה מוגבלות למדי ולכן מומלץ ואף נדרשות שני זוגות ידיים לפריקתו מהאריזה, אחרת הסיכוי לפציעת כמה אצבעות הוא גבוה למדי, לאור צלעות הקירור בצידיו של המגבר שהן למעשה בנויות בצורת אותיות PATHOS, מדובר כאן בעבודת מתכת מרשימה בהחלט כאשר המגבר במצב סטטי.

בטרם אני צולל לתוך קטעי המוזיקה הספציפיים של הכתבה עצמה, אני מבחין במאפיין סאונד שהוא ייחודי משהו. זה הוא מאפיין ששמעתי פעמים רבות בעבר וזה משהו שתופס את תשומת האוזניים והלב בפרט כמעט מייד. אני מדבר על מה שמכונה בקרבינו "סאונד class A". לא לא! אני לא מתכוון לסאונד טרנזיסטור במסווה של מנורות, רחוק מזה(!) אני מתכוון לסאונד עם מעין קסם כזה של צליל חלקלק שזורם החוצה בקלות כזו עם פאנצ', דיוק ופרטים מאוזנים, באס הדוק עם משקל גדול ורזולוציה ממכרת. אני מדבר על סאונד שלא מדגיש כלום ושומר על תוצאה מאוד מאוזנת וטבעית כאשר זה מבוצע נכון כמובן. שוב, אותו מאפיין של אצן מרתון. הפאתוס לא מטוס קרב, אלא מטוס מנהלים שיביא אותך ליעד, כאשר הדגש הוא על הנוחות וחוויית הטיסה ופחות על היעד עצמו. קיצור, סאונד קלאסה. Class A נו, הבנתם :)

Bebo & Cigala – Lagrimas Negras

בחירת האלבום הראשון הייתה לי ברורה כשמש. צלילי הפסנתר טבעיים באופן מופלא עם עומק ומשקל כאלו שלא משאירים כל ספק לזיהוי שיש כאן פסנתר כנף אמיתי וקולו של סיגלה צלול, מהיר, שקוף וטבעי עם הצרידות הגרונית האופיינית בשירתו. גודלה של הבמה הנפרסת מולי מוגבלת יחסית ואני מזהה מיד שיש כאן עניין של כושר דחיפה (נחזור לזה בהמשך). צלילי הקונטרה באס מדויקים עם משקל ונפח נכונים והמיקרו פרטים כולם שם. בלי לשים לב, בעת כתיבת הרשמים באלבום הזה, פתאום מגיעה דממה לא ברורה. מבט מהיר על הנגן ואני מגלה שחלפו להן 39 דקות והאלבום הסתיים. אני לוחץ play ומאזין לכל האלבום שוב ברצף. הפאתוס מנגן אותו כל כך טוב שאני מחליט שאין לי עניין להיכנס לכל הפרטים והתיאורים הטיפוסיים ופשוט לשים את הראש אחורה וליהנות מיצירת המוזיקה הזו ולשכוח מהאורח האיטלקי.

MALIA – CONVERGENCE

על מנת להתאושש ולעשות אתחול מחדש למח, לאוזניים ולנפש, אני מבצע מעבר חד לז'אנר שפרט לזמרת עצמה, כולו דיגיטלי. המעבר חד מעין כמותו כמובן. זהו מהלך שווה ערך למעבר מג'קוזי חם בחלל סגור לקפיצה לים פתוח מסיפון סירה. אני מודה שחששתי מאוד לביצועי הפאתוס אחרי החוויה עם האלבום הקודם. פה מטוס המנהלים "פחות מתאים", כאשר היכולות הראשונות שאני מחפש נמצאות בדרך כלל במטוסי קרב ולא באיזה Gulfstream יוקרתי ומפנק. עם בקיעת הצלילים הראשונים אני מבין שהפאתוס לא נרתע כלל מהמעבר. השליטה בבאס מעולה עם נפח, משקל ומהירות והמיקרו פרטים מעולים אך מעט מאופקים בתחום הדינמיקה והמיקרו דינמיקה. הפאתוס מפגין יכולות טובות מאוד אבל כאן בדיוק חסר לי את מה שחששתי ממנו, אותו מטוס קרב.

אני בכנות יכול לומר שישנם מבצעים טובים יותר לאלבום הזה אבל רק כי שמעתי טובים יותר. אממה, כולם היו ברמת מחיר אחרת מזו של הפאתוס, שלא לדבר על כאלו עם עוד 0 בתג המחיר, אז בהתחשב לנתון "השולי" הזה אני לא יכול שלא לשבח את הביצועים של הפאתוס באלבום ה'לא פשוט לצליחה' הזה. ככל שהאלבום מתנגן אני נתון לתופעה שאומרת לי כמעט כל מה שאני צריך לדעת על המגבר הזה ואני מדבר על הכפתור הקטן הזה בשלט עם הסימן +. מגבר שכל הזמן מגרה אותך להגביר זה מגבר משובח ולא משנה מה רמת מחירו והפאתוס מתגלה ככזה בהחלט.

Andre Rieu – And the waltz goes on

אני מאזין למגוון יצירות קלאסיות שונות עם הפאתוס. המסקנה העיקרית שלי עם הקטע הראשון שאליו אני מאזין, מלווה אותי באופן זהה ואחיד לאורך כל היצירות השונות להן האזנתי במשך התקופה שלנו יחד. בכל היבט הפרטים, הפאתוס עושה את העבודה ואת המוטל עליו היטב ואני כמעט ולא מזהה מחסור בפרטים. הטבעיות של כלי הנגינה השונים היא כמעט מושלמת, אך מה שכן, בקטעים בהם כלי הקשת הם הדומיננטיים, הפאתוס מעביר אותם עם נגיעה כזו של מעין צליל מעט "שחור", משהו קודר אבל בו זמנית מאוד מאוד טיבעי. כלומר "אני שומע" את תיבת התהודה מעץ של הכינורות ועימם את משיכות הקשתות המאוד טבעיות. "הקודר" הזה מביא עימו איזה קסם שאני חייב לומר שדי אהבתי אותו. גם כאן אני מזהה את אותו החוסר ובאופן אחיד עם כל היצירות שהאזנתי להן, וזו היכולות במיקרון דינמיקה ובעוצמות הבמה. כלומר הפאתוס לא שאב אותי לתוך מעמקי היצירות כפי שאני מכיר ואני גם כאן מזהה את עניין מגבלות כושר הדחיפה (2*) של הפאתוס מול הרמקולים שלי. אני מסכם את היכולות של הפאתוס בקלאסית כמצוינות באופן רוחבי, אולם בכל מה שקשור למיקרו דינמיקה וגודל הבמה המצריכות כושר דחיפה רציני, כאן הפאתוס התגלה כמוגבל בשילוב לרמקול שהנעתו המיטבית מצריכה לא מעט שרירים וכשמצאתי את צג הווליום מדגדג את המקסימום, המגבלה כאן הייתה ברורה אך אין בי כל צל של ספק, שבהינתן זוג רמקולים פחות צמאי זרם הביצועים יהיו גבוהים משמעותית.

*הערה על 'כושר הדחיפה'

על הנייר המגבר המשולב הזה מייצר 45w בטופולוגיית Class A. אותם 45 סוסים גיבורים קרוב למכפילים את עצמם כאשר מדובר ברמקולים בעלי התנגדות של 4 Ohm (כמו שלי למשל, אשר שימשו אותי בסקירה הזו כמובן), כך שסה"כ אנחנו מדברים כאן על כמות סוסים יחסית לא קטנה. שוב, נתון טכני פר אקסלנס. במציאות, הפאתוס התקשה עם הרמקולים שלי בכל ההיבט של כושר דחיפה אך לא כי הוא לא טוב, הוא מגבר מעולה עם סאונד ברמה גבוהה, אבל הוא פשוט לא מתאים לרמקולים שלי ספציפית. זה פשוט עניין טכני של התאמה לא נכונה. עם רמקולים בעלי נצילות גבוהה והתנגדות נמוכה עד בינונית אין בי ספק כי התוצאות יהיו אחרות לגמרי.

Metallica – Black album

אני ממשיך לאלבום השחור כשצג הווליום נמצא לחיצות בודדות מהמקסימום. ראשית לפני שאכנס לפרטי הביצוע והיכולות של הפאתוס באלבום הזה שלא כמו בקטעי המוזיקה הקודמים, כאן אני דוחף את עוצמות הווליום לקצה העליון היות ואני יודע שרק כך אוציא מהפאתוס את המקסימום הנדרש בז'אנר הזה. מטאל שומעים חזק מאוד או לא שומעים בכלל. אני מסוקרן לשמוע כיצד יתפקד לאורך זמן כשהוא על קצה היכולות שלו והאם יקרוס, האם יזייף או הגרוע מכל ייכנס לרוויה וקליפינג. ראשית אני בוחן את עניין הרוויה ואחת הדרכים הקלות ביותר לזהות זאת, היא קצת משחק עם הווליום בקצה העליון שבמקרה הזה עומד על 64. אני עולה ל-62 ונותן לו לנגן כמה דקות בלי לגעת בכלום. כעת אני משחק עם הווליום מ-60 ועד 64, לראות האם המגבר משנה את עוצמת הניגון. אם ההבדלים מינוריים עד בלתי מורגשים, המגבר קרוב מאוד לרוויה ולאורך זמן אני מסתכן בנזק ממשי למכשיר. הפאתוס כאן מתפקד ללא רבב ונראה שהיצרן חשב וביצע הגנה נכונה למגבר בדיוק למקרים כאלו. המגבר מתפקד בקצה היכולות שלו בלי שום בעיה וכמובן שזה אף פעם לא רצוי, אבל אם בכל זאת קורה, אז חשוב לדעת שלא נמצא את עצמנו רצים לחדר מיון אלקטרוני באישון ליל.

עכשיו נעבור למנה העיקרית. ברצועה הרביעית 'הבלתי נסלח' באלבום השחור, צריך הרבה דברים נכונים במערכת שלמה על מנת לצלוח כראוי ועוד יותר על מנת לקבל ביצוע מרסק עצמות. את דרישות הסף הפאתוס צולח בלי יותר מדי קושי. למרות שהוא נדרש לעשות זאת כאשר מדד הווליום עומד על 62 מתוך 64, הפאתוס לא מחסיר פרטים, רזולוציה וסדר במה. את האימפקט, דינמיקה וגלי האנרגיה המטורפים האופייניים לקטע הזה ולז'אנר בכלל, הפאתוס לא מצליח לספק לי בדרגות שהייתי רוצה לקבל. הביצוע כאן נשאר ברמת דרישות הסף והוא לא מצליח להגיע לביצועי ריסוק העצמות שהייתי רוצה, אולם שוב, אין בי ספק כי בהינתן רמקול קל יותר להנעה, הפאתוס היה מספק תוצאה טובה הרבה יותר, ולכן אני מאוד מעריך את הביצועים שלו כאן למרות הכל. בכל זאת, 45 וואט גם כשהם טובים יביאו אותך רק עד נקודה מסוימת עם רמקול בעל צרכים כמו אלו של טידל.

Jonny Lang – Lie to Me

לפני סיום אני מסתקרן לבדוק כיצד יתפקד הפאתוס באותה עוצמה עם משהו קצת פחות כאסחיסטי ממטאל, אז ג'וני מגיע מייד לפתחו של הנגן שלי ואני מתיישב וממתין שה-auto play יסיים לקרוא את התקליטור ויתחיל לנגן. עם בקיעת הצלילים הראשונים אני מייד מזהה שהפאתוס משייט כאן בייתר קלות כאשר הדינמיקה טובה יותר והשליטה השתפרה משמעותית. כהרגלו בקודש הפאתוס לא מחסיר בפרטים ורזולוציה, וגם פה הוא עושה מוזיקה פר אקסלנס. קולו של ג'וני קידמי, דומיננטי ומאוזן להפליא. הסדר בבמה יוצא מן הכלל והדינמיקה מצוינת. האוויר בבמה מאפשר לי לפרוט את כל שכבות הצליל השונות ללא כל מאמץ ואני שומע פה מוזיקה נטו. ללא ספק הפאתוס נותן כאן ביצועים טובים ושוב, עם רמקול קל יותר להנעה, אין לי ספק שהוא היה מפגין רמה גבוהה אף יותר... ובכל זאת אחרי הכל את אלבום "המעניש" הוא צלח די בקלות וזה אומר המון.

התאמת אלקטרוניקה ורמקולים

אנחנו מרבים לדבר על החשיבות של התאמה נכונה בין רכיבי המערכת אולם בהרבה מקרים אנחנו לא באמת שמים על זה את הדגש ותשומת הלב המתבקשת. עד כמה שזה יישמע מצחיק, אני אישית ואני בטוח שגם אתם נתקלתם באין ספור מקרים של רכישות מוצרי אודיו שנעשו בעיקר עם העיניים ופחות עם האוזניים. מצב אבסורדי אבל תופעה בהחלט קיימת ואמיתית. המותג, היוקרה בשילוב עם תג המחיר וכמובן המראה של המוצרים היום, יודעים לעשות זאת היטב והרבה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים או מודעים אליו. ואז אובד משהו בדרך כאשר להאזנה למוזיקה מצטרף חבר נוסף והוא "האזנה עם העיניים". המגבר המשולב הזה יחולל פלאים ויעניק חוויה מוזיקלית יוצאת מן הכלל כאשר הוא משודך במערכת הנכונה בדגש יתרה לרמקולים שמתאימים לו. בשידוך לרמקול נציל עם התנגדות סבירה לכל הפחות יגרמו לחלל האזנה שלכם לקסם מוזיקלי מאוד מיוחד עם איכויות סאונד ברמה גבוהה המלווה בסאונד מאוד מאוד טבעי וחלק שקשה להישאר אדישים אליו. בקיצור, התאמה נכונה של הרמקולים היא פקטור חשוב מאוד עם המגבר הזה. באשר לאקלטרוניקה, כאן העניין יותר פשוט וזה יסתכם בטעם אישי נטו. לי אישית, הפאתוס מספק את כל "סאונד המנורות" שצריך ושידוך נכון של נגן או מקור דיגיטלי אחר נטול מנורות יהיה אופטימלי ויעניק את התוצאה המאוזנת והנכונה ביותר. לא צריך כאן עוד מנורות אבל זה אני.

סיכום

לאיטלקים יש את הדרך הייחודית שלהם לעשות דברים וזה תמיד יהיה מלווה בהרים של רגש ונהרות של חיבור ישיר ללב ולבטן. אם זה לא מרגש אז אין לזה הצדקת קיום, כאלו הם וטוב שכך. ה-InPoL2 MKII הוא מגבר משולב מעולה שנבנה עבור אלו שמוזיקה מרגשת אותם בנפש. החבר'ה שם בארץ המגף תכננו ויצרו כלי לניגון מוזיקה עם ערימות של רגש, כאשר המאפיין המרכזי בחותם הצליל שלו הוא טבעיות. כל מה שנזרוק עליו הוא יחזיר לנו עם חותם צליל שהוא טיבעי ומאוזן המשלב חלקות זרימה כזו, המייצרת קסם מוזיקלי בחלל שבקלות יחדור לכם לנשמה.

על מנת שכל זה יקרה יש לקחת בחשבון פקטור מרכזי אחד עם המגבר הזה והוא התאמה נכונה לרמקולים. המגבר הזה נוצר עבור real world רמקולים והוא לא יתאים לאיזה רמקול מפלצתי או רמקול ממשפחת ה'קשים להנעה' עם נתון נצילות שהמקדם הוא 8 במקום 9. בכמה שנים האחרונות אנחנו נתקלים יותר ויותר במגברים משולבים המעניקים חבילות ביצועים שבעבר היו שמורות למערכות רכיבים יקרות יותר ופחות למגברים משולבים. ה-InPoL2 MKII בהחלט נמצא במשפחת המגברים המשולבים שמעניקים 'חבילת ביצועים' רצינית ואיכותית ומכאן אני יכול להתייחס לתג המחיר של המוצר ככזה שבהחלט מצדיק עצמו ומעניק את מלוא התמורה ואף מעבר. זהו מגבר משולב נפלא עם סאונד טבעי שפשוט מחדיר את המוזיקה לליבו של המאזין. תענוג.
 
מחיר: 49,900 ₪

יבואן: אודיו פריק

רכיבי המערכת:

רמקולים:
Tidal Piano Cera G2

הגברה:
AVM SA8.2 – סטריאו.

קדם מגבר:
AVM PA 5.2.

מקור דיגיטל:
AVM MP8.2 - טרנספורט / דאק.
Mac mini / Roon / Tidal.

כבילה:
רמקולים – Nordost Frey 2.
אינטרקונקטים – Nordost Frey 2.
דיגיטל - Nordost Tyr 2.
חשמל – Nordost Valhalla 2, Nordost Frey 2, Sine Coliseum II, Zafino Silver Dart Graphene.

תשתית וחשמל:
קו ייעודי Oyaide ופאזה נפרדת 25Amp+ HifiTuning Gold.
מייצב חשמל: Sine SRT-3KV.
מפצל חשמל: Oyaide R1 + XXX.
דופלקסים (X2): Sine Nano.

סטנד ושיכוך:
Neo Double Tripod & Carbon Fiber, Sorbothane, Gregitek Aerius, Finite Element Cerabase Classic.

אקוסטיקה:
תקרה: פנלים SOLO HEXAGON 50mm.
קיר מערכת: חיפוי עץ + דיפון אקוסטי.