רמקולים Paradigm Monitor se 6000F במבחן

קיבלנו למבחן זוג רמקולים רצפתיים מבית קנדי ותיק - Paradigm. רמקול לא גדול פיזית והצליל? זה כבר סיפור אחר.

חברת Paradigm נוסדה ב-1982 בסמוך לעיר טורונטו על ידי שני שותפים שרצו להביא רמקולים איכותיים בפיתוח וייצור מקומי לשוק הקנדי. החברה כיום מתפארת במתקן של "רק" 23,000 מ"ר. זה הרבה רמקולים. ממש הרבה.

בארסנל החברה נמצא כיום לא פחות מעשרים סדרות של מוצרים שונים החל ברמקולים לסטריאו, קולנוע ביתי, חוץ, in wall ועוד. סדרת הדגל היא כמובן ה-Persona אשר גרפה לא מעט פרסים בשנים האחרונות מאז השקתה בשנת 2016 ולמעשה קבעה את דגל החברה גם בנישה של האודיו היוקרתי והאיכותי.

רשימת ההישגים והפרסים שצברה החברה במרוצת ארבעה עשורים של יצירה ארוכה מלציין את כולם אך הם בהחלט מגוונים וחלקם איך לומר, מעניינים משהו. לדוגמה, פרס ה- Bad Ass Award בשנת 2009, לסאב וופר בהספק של 9,000W ועם 6 יחידות. כן, בהחלט "נשמע" ראוי לתואר. בקיצור, 40 שנות עשייה וארסנל ענק מביא לנו יצרן רציני ומכובד עם המון הצע. הפעם אלו הם ה-Monitor se 6000F - זוג רמקולים רצפתיים הבכירים בסדרת ה-Monitor אשר ממוקמת במקום הרביעי בסדרת הדגל. 

בניה ומראה

לפנינו רמקול רצפתי בעל מימדים בינוניים כאשר מימד העומק מתגלה כפקטור המשמעותי ביותר. אמנם עומק של 36 ס"מ לא נשמע "מאיים במיוחד" על מירב חדרי המגורים הישראליים הטיפוסיים, אך אותם 36 ס"מ צנועים לא מסתיימים בזאת כפי שמתואר בפסקת ההמשך המתייחסת לנושא ה-'העמדה בחלל'. בהיבט הגימור מדובר במוצר בעל גימור תעשייתי מופשט. הזוג הנסקר הגיעו בגימור למינציה בגוון לבן מבריק. דיוק הגימור המתועש נאמר כאן בהקשר החיובי כאשר הפינות מבוצעות למשעי, בדיוק מכני מעולה. בחזית נמצא בשורה אנכית כמות לא מבוטלת של יחידות. יחידות טוויטר במבנה כיפה ועוד 4 יחידות זהות מפרופילן, כאשר אחת מבין הארבע אחראית על תחום התדרים הבינוניים ושלוש הנותרות על תחום התדרים הנמוכים. בגב הרמקול נמצא כמובן את מחברי כבלי הרמקול ושתי יחידות באס ריפלקס. בסיס הרמקול עשוי תושבות פלסטיק עם אפשרות לחיבור ספייקים או מדבקת גומי להתאמה לריצוף שטיח או לחליפין ריצוף קשה. סה"כ מדובר ברמת גימור בעלת מראה סולידי ואיכות הבניה טובה מאוד.

העמדה

על מנת לשמור על באס מאוזן ולא משתלט ככל שניתן, הרמקולים הללו מצריכים ריחוק לא מבוטל מהקיר האחורי, 70 ס"מ לפחות. במקרה של שידוך למגבר בריא עם יכולות לא מבוטלות, ייתכן ויידרש אף ריחוק גדול יותר מהקיר האחורי. אמנם יחידות באס בקוטר של "5 לא נשמע כמו הרבה, אך ב-6000F נמצא 3 יחידות כאלו בכל רמקול וכאשר כולן יחד מתעוררות לחיים, מדובר בכמות גדולה של דחיפת אוויר ביחס למימדי הרמקול. לכן יש לחשוב על נושא זה ביתר שאת בעת ההתאמה לחלל הבית. חלל סגור של 3x3 עלול להתגלות כמעט קטן עבור ה-6000F. בהאזנות הראשונות בהן אני מכיר את הרמקולים לראשונה, עוד לפני שלבי המבחן והסקירה אני מיד למד על רמת החשיבות ותשומת הלב הנדרשות להעמדת ה-6000F בחלל ע"מ להפיק מהם צליל מאוזן ומיטבי במסגרת היכולות שלהם.

העמדה כאשר הרמקולים מקבילים אחד לשני, "לפי הספר" לא עובדת כאן. הבאס משתלט ובומי כל כך שפשוט בלתי ניתן להאזין למוזיקה בשום עוצמה או סגנון. ריחוק מהקיר וזוית הטיה של כ-20 מעלות עשו את הטריק ומשם המשכתי עם תיקונים קטנים פה ושם תוך כדי התקופה שלנו יחד. כל עוד מקפידים על "העקרונות" הללו, ה-6000F מוצאים את מקומם בחלל וניתן להגיע איתם לאיזון מצוין.

אבישי כהן - 1970

מיד עם בקיעת הצלילים הראשונים, שוב מלחששים לי באוזן למשוך את הרמקולים קדימה מהקיר עוד כמה סנטימטרים וההבדל מורגש בין רגע, כאשר פריסת הצליל גולשת מגבולות הרמקולים עם מרחב נאה למדי. גובהו של אבישי וזמרות הרקע נעים סביב גובה האוזניים שלי ממקום מושבי. קולו של אבישי צלול ומאוזן למדי. בפתיחת האלבום הזה, האיזון בין התחום התחתון למיד וההיי הטריד את חוויית האזנה שלי. כמה משחקים עם ריחוק וזוויות הרמקולים ונשמע כי נמצאה נקודת האיזון המיטבית, אך עם זאת, עדיין מצאתי כי ישנו פער או "חור" בין התחום התחתון ליתר טווחי התדר. זה פחות בא לידי ביטוי במהירות אלא בעיקר בנקודת "התפר" בין תחום הבאס לזה של המיד וההיי. כאילו הבאס מנגן נמוך מדי והמיד באס לוקה בחסר, מה שגורם לתוצאה של "חור" בטווח הצלילים שבוקעים מהרמקול. אני שב ומאזין לאבישי וקולו צלול אך מעט רזה אולם לא ברמה כזו שאני מוצא אותה כלא מספקת ברמת מחירם של ה-6000F.

מרכוז הבמה מעולה עם פריסת כלים נכונה והרמקולים מצליחים להיעלם כמעט לחלוטין כאשר המוזיקה מוגשת לי כיחידה אחת ולא "בחלקים". במסגרת גבולות מימדי פריסת הבמה שהרמקולים הללו מפיקים הם מצליחים לייצר קיר מוזיקה נאה. בתחום הפרטים הם מייצרים רזולוציות ברמה המצופה מהם. הטרנזייטים כאן לא יגרמו למאזין לשמוע דעיכת מכה על מצילה במשך כמה שניות, ה-6000F לא שם ואני גם לא מצפה מהם לכך ברמת המחיר הזו. אולם, עדיין משהו פה לא יושב טוב מספיק ואני מחליט לבצע סשן של שיפור ודיוק העמדה של הרמקולים בחלל ובתומו אני מתיישב וחוזר שוב על אותו האלבום.

לאחר עוד קצת משחק במיקום שכלל קירוב הרמקולים אחד לשני, אני כעת מקבל שיפור דרמטי בשכבות הצליל ורבדים בבמה עם הפרדת כלים טובה יותר משמעותית. קירוב הרמקולים אחד לשני אומנם הקטין מעט את גודל הבמה אך השיפור באיזון הבמה עולה. הבאס המשתלט נעלם לחלוטין ובמקומו התקבל באס רגוע, מאוזן וקצר יותר עם שליטה טובה יותר ברמה שנשמע כאילו הוחלף הרמקול. ה-6000F לא פחות מהחליפו את עורם והרי לנו דוגמה קלאסית לעד כמה העמדה פיזית נכונה של רמקול היא מרכיב אקוטי בתוצאה. לא משנה אם מדובר ברמקול של חצי מליון ש"ח או ברמקול של כמה אלפי שקלים בודדים. בשלב הזה יתר ה-fine tuning הביאו את זווית ההטיה הצידית של הרמקולים לכמה מעלות בודדות.

ברצועה השלישית הרמקולים כבר מנגנים אחרת לחלוטין עם שיפור בל יתואר באיזון הטונאלי ואותו "חור" בין תחום הבאס למיד וההיי כבר הפך למאוד, מאוד קטן. ייתכן ובמידה ולא הייתי חווה אותו במצב הקודם לא הייתי מייחס לו חשיבות במצב הנוכחי. האלבום ממשיך לנגן וחיוך עולה על פניי ואני אפילו מהנהן לעצמי כאשר אני מתענג על הכינור שמנגן ברקע ברצועה החמישית. הפרטים ברובם ישנם, אולם לא ברזולוציות שקיוויתי לקבל גם מרמקול ברמת המחיר הזו. דעיכות הפסנתר מעט קצרות מדי וההפרדה לא מושלמת, אך ברמת המחיר הזו סך הכל הביצוע מעולה ולא באמת יכולתי לבקש יותר. ברצועה השביעית הקצב עולה יחד עם הכמויות בשכבות הצלילים. ה-6000F מצליחים לייצר כאן חוויית האזנה מצוינת והם לא מאבדים שליטה בשום שלב ושומרים איתן על רמת ביצועים אחידה וטובה למדי.

Bebo & Cigala – Lagrimas Negras

יאללה, לאלבום האולטרה אנלוגי המוכר והטוב. לא בכדי אני מכנה את האלבום האנלוגי הזה ב-ה' הידיעה. יש כאן טבעיות כלים ושירת אדם כל כך דומיננטיים שהאזנה לרצועה הראשונה של האלבום המצוין הזה תאמר לי תוך רגעים בודדים המון על הרמקול ומנעד היכולות שלו. פסנתר כנף במלוא הדרו וגודלו הוא הפקטור הראשון. עם בקיעת הצלילים הראשונים ה-6000F לא משאירים כל ספק כי מנגן כאן פסנתר כנף. מהירות עבודת הידיים של בבו על הקלידים מועברת לי מצוין ואני מוצא שהרמקולים עומדים בקצב מהירות הידיים של בבו ללא קושי. הנפח והמשקל בצלילי הפסנתר טובים מאוד עם תוצאה ואיזון טובים מאוד. מה שכן, חסרה לי קצת יותר רזולוציה ופרטים בעיקר בקצוות הצליל והדעיכות אך ברמת המחיר הזו קשה מאוד לקבל יותר. אני מזכיר לעצמי שמדובר כאן ברמקול hi-fi ולא היי אנד ומכאן אני ממשיך הלאה, רמקול שנמצא בגזרת מחיר של "כניסה" לעולם ה- hi-fi. גם כאן צלילי הקונטרבס כבר מאוזנים ונכונים הרבה יותר מקודם. לא ייאמן עד כמה העמדה נכונה ומשחק עם מיקום הרמקולים משפיעים על התוצאה הסופית שלו בחלל.

כאחד שבעבר חי מספר שנים עם רמקולים שופריים הידועים לשמצה ברגישות קיצונית להעמדה, שינוי זווית בכמה מילימטרים היו משנים את התוצאה. שלא לדבר על מקרים קשים בהם עובר זבוב בחדר ואז כל הסאונד כבר הולך לפח. ה-6000F כמובן לא רגישים עד כך אך ההבדלים שחוויתי איתם לאחר כמה ימים של משחק הם משמעותיים לבל יתואר. אני שב ומתרכז בשירתו של סיגלה. היא צלולה, אותנטית עם הצרידות האופיינית, אולם את הגרוניות בשירתו אני מתקשה לקבל כאן. הנפח והאוויר במרחב לא חורגים מגבולות הרמקולים והם נשמרים בין כותלי אותו מפתח של קצת פחות משני מטרים בין רמקול ימין לשמאל אך יחד עם זאת הרמקולים נעלמים כמעט לחלוטין ושכבות הבמה שומרות על הפרדות נאות מאוד. ברצועה החמישית פריטות הגיטרה הקלאסית קופצות קדימה והן נפלאות כאשר ה-6000F מעבירים את הטאצ' הלטיני קובני הזה עם קסם נפלא. את האלבום הזה אני מסכם עם מסקנה אחת מרכזית שאומרת הכל: אין כאן עייפות האזנה. כאמור, האלבום הזה יכול להיות קשוח מאוד על האוזניים מאוד מהר והעייפות האזנה כשזה קורה מגיעה כבר ברצועה השניה(!) ה-6000F מנגנים את האלבום הזה בלי שבריר של עייפות האזנה. מנעד הצלילים מאוזן ואין בריחות בגבוהים ובשירתו של סיגלה. רמת השקיפות שלהם מספקת כאן חוויית האזנה של האלבום במלואו.

Malia - Convergence

כעת אני ממשיך לאלבום שהוא ההיפך הגמור והקיצוני. צלילים דיגיטליים עם עיבוד ממוחשב לחלוטין. זאת פניית פרסה במאה קמ"ש בכביש שכוח אל בנוף הרים מרוחק, כאשר רק קול שירתה של מליאה נותר טיבעי. יש באלבום הזה שכבות על גבי שכבות של צלילים עם פרטים שנעים מגובה ים המלח ועד לירח וכל מה שביניהם. לא פשוט לצלוח את האלבום הזה ברמה כזו שאתה כמאזין חווה את כל מה שהוא טומן בחובו. זה מתחיל בבאס נמוך עם כמויות אנרגיה ופאנצ' כאלו שיש רק בדיגיטל. נדרשת כאן יכולת התאוששות מהירה כמטוס קרב בין מכות הבאס. טווח הדינמיקה בהחלט מאתגר את ה-6000F אך התוצאה מפתיעה אותי מאוד. אז נכון, העצמות שלי לא התרסקו לאבק אבל בהחלט הרגשתי את הבאס מרחף לי בחלל. המכות הנמוכות שמרו על איזון יפה מאוד ולרגע לא חשתי שהם מעפילים על תחומי הצליל הגבוהים והבינוניים. שירתה של מליאה קידמית וצלולה ואני שומע את מירב הפרטים והצלילים וכל צלילי הנקישות השונות במרחב הבמה האחורית.

גם כאן ה-6000F נעלמים בחלל, אפילו טוב יותר מקודם. הבמה לראשונה גולשת מעט החוצה מגבולות הרמקולים וגובהה של מליאה אף מעט גבוה ממקום מושבי כך שהבמה כולה מקבלת עוד טיפה של גובה. ככל שהאלבום מתפתח אני מוצא עצמי נסחף פנימה לחלל הדיגיטלי ולמוזיקה. ה-6000F עושים כאן מוזיקה. אז נכון, הרזולוציה לא פסיכית ואני לא מרגיש שאני מרחף במרחב צלילים אין סופי. אבל היי, בשביל לקבל את התחושות הללו צריך ביום טוב להוסיף עוד אפס לתג המחיר וגם אז זה לא תמיד מובטח. הפארדיים נתנו כאן ביצוע מטמטם ברמת מחירם. האלבום הזה הוא מכונה דיגיטלית קשוחה והעובדה שהם הצליחו לסחוף אותי פנימה למוזיקה מראה לי כמה בנוח הם תפקדו בסגנון המוזיקה הזה. תוצאה וביצועים פשוט מעולים באלבום הזה.

Vivaldi – The Four Seasons (Neville Marriner / Academy of St. Martin-in-the-Fields Alan Loveday

שוב מעבר קיצוני והפעם אלו הם הכינורות של ויולדי. האלגרו הפותח את ארבעת העונות היא מהיצירות הללו שכל אדם על פני כדור הארץ מכיר. האזנה לכינורות מצריכה יכולות של מערכת שלמה ומאוזנת למשעי, כאשר הרמקול הוא כמובן שחקן מרכזי באיזון של הגבוהים שמא נמצא עצמנו עם כאבי אוזניים כבר בשניות הראשונות. ה-6000F צלולים, מהירים עם גבוהים מעולים ומאוזנים דיו. למה רק דיו? כי אפשר ושמעתי טוב יותר, אולם שוב בהתחשב בפקטור תג מחירם, ה-6000F מעניקים כאן ביצוע מצוין.

Beethoven - Symphony No.5/Overture Leonore No.3 (DECCA)

אני ממשיך עם החמישית בסי מינור של בטהובן. כאשר המציאו את המילה "דרמה" זה היה על מנת לתאר את פתיחת היצירה הזו. יותר דרמטי מזה אין... האָלֶגְרוֹ קוֹן בְּרִיּוֹ של היצירה הזו פותח בדרמה האופיינית כמובן וה-6000F עושים זאת נפלא עם דינמיקה ועוצמה טובות למדי. גודלו של ההיכל ופריסת התזמורת לא מייצרים לי את האשליה של גודל ומרחב עצומים אך עדיין הם מייצרים לי מרחב גדול יחסית. האוויר בין הכלים מאפשר לי להפריד בקלות בין כלי התזמורת ומכות התופים, אולם היה חסר לי מעט יותר עצמה, קצת יותר הרצים שם בתדרים הנמוכים. סך הכל התוצאה בז'אנר הקלאסית טובה מאוד ונראה שה-6000F מספקים כאן יכולות טובות מאוד.

 
4 None Blonds – Bigger, better, faster, more

אחד מהשירים המזוהים ביותר עם הרוק של שנות התישעים. מאותם שירים שנוגנו 5 פעמים ביום ב-MTV, מה שפעם היה מוקד המוזיקה של העולם ואני מבני הדור של אז שגדל על המוזיקה ששודרה בערוץ המדיה העולמית הנצפה ביותר בעולם. ארבעת הלא בלונדיניות פרצו לחיי אז וקולה של לינדה פרי ניער את עולם הרוק פשוטו כמשמעו. פתיח פריטות הגיטרה וקולה הבילתי ניתן לבלבול של לינדה מחזירים אותי בתוך שניה לשנות הנעורים לתקופה של רוק חזק וג'ינסים קרועים של Levis. מה שנקרא דאז, Rock on, Rock hard. באופן טיבעי הווליום מטפס למעלה ואני דרוך לכניסת התופים והבאס האימתניים עם הגיטרה החשמלית של לינדה.

האימפקט כאן הוא שם המשחק וה-6000F מייצרים אותו במינון מעט מאופק מדי. כלומר, הביצוע מעולה אבל אני לא חש את האוויר מתחשמל ואת פרצי הדינמיקה והרטט במקום מושבי. פריסת הבמה טובה ושוב גם כאן הרמקולים נעלמים לחלוטין. קולה של לינדה מעט גבוה ממקום מושבי וקידמי כפי שצריך להיות אבל בקטעי השיא של השירה שלה, חסרה לי תחושת הנפח והעוצמה שיוצאים מהריאות שלה. לידנה זמרת רוק בכל רמ"ח אבריה ויש בקולה עוצמה אדירה וה-6000F בהיבט הזה קצת מחסירים לי מהחוויה. למרות שהאלבום כולל להיט בודד, יתר האלבום הזה פשוט מצוין ושופע רוק בביצועים מעולים. לצערי הוא מעולם לא הצליח כאלבום וחבל. אני מאזין לאלבום כולו כאשר ה-6000F מעניקים כאן ביצועים מעולים ברמת המחיר שלהם. הם עושים רוק hi-fi מעולה.

ברוח הרוק האמריקאית אני מסיים עם השחור והבילתי נסלח. הווליום מטפס למה שאני חש כקצה גבולות הרמקול ומגבלות חלל ההאזנה שלי. השניות הראשונות בונות את תחילת הריגוש שעתיד להגיע ואני מרגיש את ה-6000F נטענים באנרגיה שעוד כמה שניות תתפרץ החוצה בבת אחת ותדביק אותי למקום מושבי. ההפרדה בין ערוצי ימין לשמאל מצוינת ועם כניסת התופים ועבודת המצילות המטמטמת של המתופף, מעלפת אותי ומחשמלת אותי חזרה לחיים כל פעם מחדש כאשר אני מאזין ליצירה הזו. ה-6000F מעניקים לי כאן חוויה ברמה טובה למדי כאשר הם מצליחים לשמור על האנרגיה והקצב. המעבר מקטעי הרוק הקשים לרגועים יותר לא מוציא אותם מאיזון, למרות שאני חש שהם נמצאים בקצה גבולות היכולת שלהם. הבאס שומר על קצב אחיד אך בקטעים המאתגרים זמני התאוששות היחידות נמצא מעט מאחור אל מול המיד והגבוהים. קולו של הטפילד הסולן האגדי של הלהקה אותנטי ואגרסיבי וה-6000F לא מפספסים את חותם הצליל הייחודי בקולו. אני רושם כאן ביצוע מעולה של הקנדים.

התאמת אלקטרוניקה

מצד אחד מדובר ברמקול לא מפונק במיוחד שלא דורש מגבר אימתני על מנת להעירו משנתו והבאתו למיקסום היכולות שלו, אך עדיין יש לו נטייה להיות מועד לפורענות. כלומר, אין לו בעיה לקבל הרבה כוח דחיפה מהמגבר אך במקרה כזה עליו להיות ממוקם בחלל גדול מהמצופה ברמקול במיימדים שלו והריחוק מהקיר האחורי יהווה פקטור משמעותי יותר ככל שיכולות המגבר עולות. חותם הצליל של ה-6000F על הצד הרגוע עם שקיפות ואיזון טונלי בטווח הבינוני של הסקאלה. הוא לא יפגין צלילי דעיכות ארוכות למצילות או יכולות דינמיקה של מטוס קרב אך הוא בהחלט יספק חוויה מוזיקלית מעולה.

סיכום

החברה שם בקנדה הצליחו לייצר רמקול רצפתי המסוגל לנגן גדול יותר ממה שהוא נראה במבט ראשון. הוא ימלא חלל של 15 מ"ר ללא שום בעיה וכמעט אפס מאמץ כאשר הוא משודך למגבר מתאים. יש לו פקטור משמעותי מאוד והוא העמדה בחלל. ריחוק נאה מהקיר האחורי הוא בגדר חובה. אם "הצנעה" בסלון בבית כשהוא צמוד לקיר זה הכיוון שלכם, אז ה-6000F איננו עבורכם. הרמקול הזה צריך מרחב נשימה! חותם הצליל שלו מספק תוצאה מאוזנת וטובה במירב סגנונות המוזיקה ולא נראה כי ישנו ז'אנר מוזיקה שעימו איננו מסוגל להתמודד. לא מדובר כאן במכונת רזולוציה עם הפרדת שכבות אינסופיות של צלילים אך בהחלט ברמת מחירם, ה-6000F  מספקים את מירב הסחורה. ניגון בווליום גבוה יחסית לא מהווה אתגר עבורו ולזכותו ייאמר שגם במקרים בהם הוא קרוב לגבולות שלו, ה-6000F שומרים על איזון ועם מגבר מתאים, קשה לצפות כאן מקרה של קריסה גם במוזיקת מטאל. סך הכל מדובר ברמקול מצוין ברמת hi fidelity שבא מבית רציני וטוב עם ותק של "רק 40 שנה". 

מחיר: 5,380 ₪

יבואן: S.G

רכיבי המערכת:

רמקולים:

Tidal Piano Cera G2

קדם מגבר:

AVM PA 5.2.

הגברה:

AVM SA8.2 – סטריאו.

מקור דיגיטל:

AVM MP8.2 - טרנספורט / דאק.

Mac mini / Roon / Tidal.

כבילה:

רמקולים: Nordost Frey 2.

אינטרקונקטים: Nordost Frey 2.

דיגיטל USB: Nordost Tyr 2.

דיגיטל רשת: Shunyata Sigma.

חשמל: Nordost Frey 2, Sine Coliseum II, Zafino Silver Dart Graphene.

תשתית וחשמל:

קו ייעודי Oyaide ופאזה נפרדת 25Amp+ HifiTuning Gold.

מייצב חשמל: Sine SRT-3KV.

מפצל חשמל: Oyaide R1 + XXX.

דופלקסים (X2): Sine Nano.

סטנד ושיכוך:

Neo Double Tripod & Carbon Fiber, Sorbothane, Gregitek Aerius, Finite Element  Cerabase Classic.

אקוסטיקה:

תקרה: פנלים SOLO HEXAGON 50mm.

קיר מערכת: חיפוי עץ + דיפון אקוסטי.

מפרט טכני