מגבר משולב Octave Audio V 110 SE ובנק קבלים Octave Super Black Box במבחן

חברת Octave Audio הוקמה בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת על ידי אנדריאס הופמן הבעלים, המתכנן והמעצב, שפיתח את מגבר השפופרות הראשון שלו כבר בשנת 1975. אנדריאס נולד למשפחה של מהנדסי חשמל וגדל עם "זרם חשמלי בדם", בצעירותו סיפר שאהב את "החיות והמוזיקליות" של מגברי שפופרות ביתיים ולכן התמסר לתחום המקצועי הזה. מאז נרכש בחברה מוניטין רב בתחום מגברי השופרות לשוק הביתי, וכיום החברה מייצרת 6 מגברי סטריאו משולבים בשפופרות, קדם ומגברי הספק שפופרתי ואביזרים נלווים למגברים. משרדי החברה והמפעל ממוקמים בעיירה קרלסבאד שבגרמניה ואנדריאס מתגאה בשמה המוזיקלי המובהק של “Octave” שפירושו: ציון היחס בגובה בין שני צלילים.

צעדים ראשונים

קרל היינץ הופמן אביו של אנדריאס, היה מהנדס חשמל והקים מפעל בשנת 1968, שהתמחה בפיתול שנאים תעשייתיים תחליפים. מגיל צעיר הוא מלמד את בנו הצעיר את סודות המקצוע, הלקוחות העיקריים שלהם באותה תקופה היו חברות תעשייתיות המעורבות במגזר האולטרסאונד המקומי וכן, יצרניות של ספקי כוח ברמה גבוהה. מההתחלה, הדרישה מהופמן הייתה להציע פתרונות אלקטרוניים חדשים, אבל לא לשווק אותם עד שהם יהיו בשלים. גם העצמאות הפיננסית הנדרשת לכך עזרה מאוד, על ידי החשבונות התעשייתיים שלהם.

כאמור, אנדריאס התחיל לפתח מגבר כבר ב-1975, על רקע זה נשאב לפיתוח הגברת שפופרות בייתים. לאחר כמה שנים השתנתה כמות הייצור של מוצרי האלקטרוניקה הביתי והפכה לחלק גדול יותר מהמפעל. הוא החליף את אביו בניהול המפעל בשנת 2000, ושינה את שם החברה ל-Octave Audio. כאמור, ידוע שיש צורך בשנאים כמעט בכל מגבר אודיו וסוג מיוחד - שנאי יציאה ולא שנאי כוח - ההופכים להיות קריטיים עבור מגברי שפופרות. לכן - זה רמז להצלחה של החברה בצורת שנאים עשויים היטב (שקטים, בעלי רוחב פס רחב ופאזה ליניארית), המותאמים במיוחד עבור המגברים העשויים מפלדת סיליקון - הם אוצר אמיתי.

כאמור, מי שמצא את עצמו נחשף לראשונה להומור היבש של אנדריאס בתערוכות אודיו במינכן, לא יהיה מוכן לזה, במיוחד אם לא יוזהר מראש. בהתחלה תהיה קצת המום מהדיבור הקצר והענייני, אבל אל דאגה, הוא אינו ציניקן מרושע שמטרתו לפגוע או להתפרע, להפך, הוא אדם צנוע מאוד ובלתי מתנשא. הידע שרכש במשך שנים רבות של פיתוח מגברי שפופרת וההכרה העולמית הנלווית לכך, העניקו לו עם זאת את הביטחון העצמי והבריא, להעמיד את עבודתו שלו לאור הזרקורים, בהשוואה למתחרים האחרים. אנדריאס אומר "ששום דבר לא נשמע יותר טוב מהמקור" והסביר שהוא "אוהב מוצרים מושלמים, לכן הוא מנסה להפוך את המגברים שלו למושלמים ככל האפשר”. זו אמירה חזקה, כמובן ובהתחלה לא ידעתי בדיוק מה לעשות עם זה.

על החברה

חברת Octave בונה מגברי שפופרות איכותיים המיוצרים בעבודת יד במפעל החברה (למעט השפופרות שמיוצרות ברוסיה), המציעים ביצועים ואמינות בהשוואה לציוד הטרנזיסטורי הטוב ביותר. נשאלת השאלה מה מייחד את מגברי החברה? האמונה שמוזיקליות אמיתית בנאמנות גבוהה יכולה להתממש רק עם שפופרות? בוודאות. אבל זה לא הגורם היחיד. סוד ההצלחה של אנדריאס טמון בטכנולוגיה ההיברידית. בכך, הוא מתכוון לסינתזה האופטימאלית של טכנולוגיית שפופרות מסורתית ומעגלי מוליכים למחצה - חדשניים. שפופרות מבטיחות את ביצועי הצלילים של המגברים שלהם, בעוד שמעגלי הטרנזיסטור שלהם, ממלאים תפקיד חשוב במתן אפשרות לשופרות ולמקסם לחלוטין את הפוטנציאל שלהם.

מבחינת היכולת לעמוד בעומס גבוה, למגברים שלהם יש יכולת לספוג במשך מספר דקות עומס שעשוי להרוס מערכות טרנזיסטוריות במילישניות וכמו כן, הם בעלי עכבת כניסה גבוהה, אשר עוזרת להתגבר על שינויים במתח וזרם. ראוי לציין שבנק הכבלים של החברה (BB+ BBS) עוזרים לטפל בבעיה זו והם מסוגלים לטפל ביציאה של 2 אום, שזה מכובד ביותר. בנוסף ליתרונות הללו, קל מאוד להחליף שפופרת במעגל החשמלי על ידי הוצאת השפופרת מהמעגל, בניגוד להוצאת טרנזיסטור ממעגל מודפס.

יתר על כן, הדגמים של Octave חייבים את העמידות יוצאת הדופן שלם למערכות ניטור וההגנה האלקטרוניות וייצוב מדויק ומעגלי הגנה חכמים, הם ערבים לאמינות המוצר. בעיניו, יציבות ואמינות לטווח ארוך חשובות לא פחות, עם זאת אמינות והגנה מפני תקלות או חריגים לא קורות סתם. אחרי הכל, חובבי המוזיקה צריכים להיות מסוגלים להאזין לתקליטים ולתקליטורים שלהם - באיכות וברמת ביצועים הגבוהה שאפשר.

מגבר משולב OCTAVE V 110 SE

המגבר המשולב הנבדק בביקורת זו נושא את האות V לפני המספר 110 ואחריו SE, נכנס לשלב השני של האבולוציה שלו בשנת 2016. המגבר משלב מנורות עם טרנזיסטור (היברידי), מוציא את הצבעים הטונאליים שאפשר לצפות משבעת השופרות שלו ומחירו בישראל 28,500 ₪.

גובהו של ה-V 110 SE כ-175 מ"מ, עומקו כ-415 מ"מ ורוחבו כ-451 מ"מ - הוא הצליח להפתיע אותי לטובה עם משקל של מעל 30 ק"ג יחד עם ספק הכוח BBS. הפנל הקדמי נטול אלמנטים מיותרים ובעל מראה מודרני, העיצוב גרמני וסימטרי בצורה מענגת. הוא מלוטש מקדימה למניעת זוויות חדות ופציעות של המשתמש, בשאר הדפנות של המגבר רוב הברגים נמצאים בקו אחד עם המעטפת. בנוסף, הוא מתוכנן בקפידה ובנוי ללא דופי, מדויק להפליא באופן מעט מטריד (בכיוון חיובי). המעטפת במגבר עשויה מתערובת של פלדה וסגסוגת אלומיניום, חלקי האלומיניום הם אלה שנראים לעין. שלדת הפלדה הפנימית מנוצלת בגלל היציבות והמיגון המגנטי. המבנה של השלדה משמש גם לביטול זרמי מערבולת וכדי למזער זמזום המושרה מגנטית. מגבר הבדיקה שלנו צויד במפעל ב-4 שפופרות רוסיות להספק מסוג KT120 TUNG-SOL, שהם כיום פופולאריים ו-3 שפופרות לתאום עכבות. כל השפופרות נבדקו ונמדדו על ידי החברה באמצעות מכשיר מדידת שפופרות שפותח במפעל.

בצד האחורי ישנו מפסק אדום קטן, המאפשר להשתמש בשפופרות הספק במצב גבוה עם KT150 ו-KT120 ולהוציא הספק נאה של 110 וואט RMS כפול 2 ב-4 אום ו-85 וואט RMS כפול 2 ב-8 אום. המצב השני הנמוך, מיועד לשפופרות יותר חלשות (KT88, 6550, KT90, KT100), אז הספק יציאת המגבר הוא כ-70 וואט RMS כפול 2.

כאמור, בדרך כלל מספרים גבוהים יותר מציינים דגם יקר יותר טוב יותר בהיררכיה של היצרן ואנדריאס כמעט והולך לפי המוסכמה הזו. המשולב הזול ביותר שלו הוא ה-V 40 SE, אחריו ה-V 70 SE, אחריו 70 Class A V ובראשו ה-V 80 SE. ה-V 110 SE אמור להיות הטוב והיקר ביותר, אבל, הוא לא הכי יקר. בעבר זה היה נכון, כל שהמגבר חזק יותר, כך הוא צריך להיות יקר יותר. העלות המוגדלת נבעה בעיקר מאספקת חשמל טובה יותר ומשנאי יציאה גדולים יותר. מאז כ-10 שנים, המתמטיקה של המרת ההספק ב-4 אום כבר לא חלה עליהם, ה- V 110 SE פשוט עבר אופטימיזציה לעבודה עם סוג חדש עם שפופרות KT120, בעצם KT88 על סטרואידים.

בעקבות ההצלחה של מגברים קודמים, היה זה הגיוני שהחברה תשתמש גם במגבר הזה ב- Dynamic Technologies” “Octave (ODT). בעיקרו של דבר, בהסתכלות על ההיבטים הטכניים של ODT, מדובר בהספק יציאה דינמי גבוה, לכן השפופרות שפותחו KT 120 או KT 150, מופיעים בדגמים אלה. יחד עם אספקת הכוח ושנאי מוצא, הם משיגים למעשה הכפלה של ההספק בהשוואה למגברי ה-push-pull קונבנציונליים. "המשוב השלילי" עושה את עבודתו מבלי להשפיע על הצד האקוסטי. החברה מייצרת את V 110 SE כמגבר פנטודה ולא במצב אולטרה ליניארי, המוצא את פעולתה יציבה לאין שיעור, עובד בקונפיגורציית Push Pull ובטופולוגית Class AB.

ה-V 110 SE הוא הדגם הראשון בסדרה שמציע תכונה מעניינת נוספת והיא יכולת התאמה מיטבית של המגבר לכל רמקול, ללא קשר לעקרון העיצוב שלו. בחזית תמצא 3 שפופרות קטנות נוספות - האחת ECC 82, השנייה 81ECC והשלישית ECC 83. ניתן להגדיר את מקדם השיכוך של המגבר לשלוש רמות: LOW ,MED ו-HIGH, דבר המאפשר למגבר להשיג התאמה מדויקת יותר לעומס החשמלי של הרמקולים מאי פעם, זה עצמו ייחודי בעולם ופשוט לביצוע. שלוש ההגדרות השונות נבחרות בקלות על ידי החלפת שפופרת אחת בחזית המכשיר, שכן ההגדרות האישיות מתממשות באמצעות שפופרות עם רווח שונה. הטווח העצום של משוב שלילי המאפשר כוונון זה של גורם רווח / שיכוך. הדוגמה למצב בינוני (מפעל) הם הרמקולים Graham Audio LS 5 / 5 ששימשו אותי בבדיקה זו. דוגמה למצב הגבוה הם הרמקולים אלקטרוסטטים ואילו דוגמה למצב הנמוך הם רמקולים שופרים.

בנוסף, תשומת הלב לפרטים הקטנים מעולה, המגבר זמין בשחור מוברש או בכסף מוברש, הוא מגיע עם מכסה לשפופרות, שמבחינה ויזואלית אתה יכול לעזוב אותו רק אם אתה בבית או ללא ילדים / חיות מחמד. השלט הרחוק עשוי מתכת ויש לו משקל נאה, לצערי מפעיל רק את בקרת עוצמת הקול. זה לא קושי כשחושבים על כמה היה נחוץ כפתור השתקה ושליטה על המקורות השמעה. מגבר V 110 SE נראה בחזית מאוד "פשוט" אבל שזה לא יטעה אותך, הוא משוכלל מאוד בשל מגוון רחב של חיבורים לא שגרתיים. בצד האחורי נמצא שפע של כניסות ויציאות וראוי לציין שאין בו שינויים עבור עכבות שונות. הפאנל הקדמי נטול שליטה, פרט לשתי כפתורים סיבוביים, מפסק בעל 2 מצבים ההפעלה / כיבוי נמצא בצד שמאל של המארז ושאר המתגים והחיבורים נמצאים בצד האחורי. הכפתור הסיבובי השמאלי בו אתה בוחר את המקור ההפעלה ואת הכוונון של השפופרות, הימני הוא בקרת ווליום ממונעת. בין כפתורים הסיבובים יש תצוגה עם שתי עמודות של לדים ירוקים ושורה מרכזית ואופקית של ארבע לדים נוספים. פאנל זה מספק מצב חזותי של בריאות השפופרת, כאשר הליך החימום שלהם הסתיים, תקלות כלשהן וכולי. העמודה השמאלית מציגה את בורר חמשת הכניסות שנמצאות מאחורה (אחת מאוזנת XLR) וכניסת פטפון MM או MC נוספת (Aux 2), שהיא בתשלום נוסף של 2,300 ₪. מאחורה תמצע חיבורים איכותיים לרמקול שמאל וימין, שהם נמצאים מספיק רחוק האחד מהשני למניעת "תאונות" אישיות. כמו כן, ישנה יציאה לסאבוופר אקטיבי / יציאת קדם מגבר למגבר הספק נוסף באותו הספק (bi-amping), כניסה לערוץ קדמי של רסיבר מגבר לקולנוע ביתי ויציאה לספקי כוח ובנק הקבלים BBS ואו BB.

בנוסף על כך, בצד האחורי של המגבר קיים מעגל אלקטרוני בעל שלושה מצבים, ייחודי לחיסכון בחשמל: מצב ראשון כאשר אות מזוהה על ידי ה-Eco On, מערכת אלקטרונית זו שולטת במצב ההספק ומפחיתה את צריכת החשמל כאשר המגבר אינו מקבל אות למשך תקופה העולה על 10 דקות. במצב "שינה" זה, ה-V 110 SE שואב זרם סרק של 20 וואט בלבד. למעשה, היחידה לא מפיקה חום, מתח המחמם והמתח הגבוה עבור חלק מגבר הכוח מנותקים. המצב שני הוא Eco Off המעגל סגור ולא פועל, המצב השלישי Amp Off נועד לחיבור מגבר נוסף לאוזניות.

בטוח לחלוטין להפעיל את המגבר הזה ללא עומס או עם כבלי הרמקולים קצרים, כפי שהדגים לי אנדריאס לפני מספר שנים. מעגל "התחלה רכה" מגביל את זרם העומס ומעלה למתח סרק של עבודה מלאה של המגבר תוך כ-50 שניות. מעגלים של חישה והגנה על זרם יתר מסופקים, למעשה, כל מחממי השפופרת ומסילות המתח הגבוה, מנוטרים ונשלטים על ידי "מערכת ניהול כוח" כדי להגן על השפופרות, המיישרים, המכסים אלקטרוליטיים והמתגים, מפני זרם מופרז.

כדי שזה יעבוד טוב המשתמש צריך לבצע את כיול השפופרות הראשוני על ידי התאמה נכונה של כיוון הטיית הזרם. שלוש נוריות מדייקות צבעוניות מראות אם ההטיה נמוכה מדי (צהוב), בדיוק (ירוק) או גבוה מדי (אדום). המשתמש יכול כמובן להגדיר הטיה גבוהה יותר או נמוכה יותר מהמומלץ, כדי לשנות את הצליל, אבל חיי השפופרת עלול להתקצר משמעותית ולא נקבל את סוג הצליל אליו התכוון היצרן.

הקרביים של מגבר ה-V 110 SE

קשה שלא להתרשם מאיכות החלקים, הייצור ותשומת הלב לאמינות, שנאי היציאה של כל מגבר כוללים ליבת PMX מפלדת סיליקון, חוט נחושת עם אמייל בטמפרטורה גבוהה ומגנים מגנטיים. החברה משתמשת ברכיבים כגון ממסרים של NAIS, קבלים של WIMA ו-Solen ומתגים של ELMA. לאחר שלב הקדם ייצור של המגבר הוא נבדק בהרחבה בעד מאה נקודות מדידה נבדקות ומשוות לערכי הייחוס.

כדי להגביר את היציבות של השנאים לטווח ארוך, השנאים מושרים ומייבשים בתא ואקום במפעל של םבאשהק. שפופרות הם עניין עדין יחסית מילולית ופיגורטיבית, זו הסיבה שההגנה על המגברים של אנדריאס חשובים לו מאוד. ה-V 110 SE מצויד במערכת ניטור / הגנה בעלת ויסות עצמי כדי לשמור על המגבר מפני הזדקנות השפופרת, תקלות בשפופרות וטעויות משתמש.

היבואן בישראל נשאל אם ניתן להחליף במגבר שפופרות KT150 כדי להעלות את הספק המגבר ולשנות את הצלילים (הכל זה טעם אישי)? הוא השיב שאפשר לשים כמעט כל שפופרת ולכוון בצד האחורי של המגבר, אולם, המגבר תוכנן לעבוד עם 4 שפופרות KT120 מקוריות מהמפעל ועדיף שיישאר כך.

ספק הכוח SBB

נושא מרכזי ב-V 110 SE הוא הגמישות, חברת Octave עם טכנולוגיית ה-Black Box, מציעה שדרוג לאופטימיזציה של המגבר ביחס לרמקולים. היציבות הדינמית והטונאלית של מגבר תלויה מאוד ביציבות ובקיבולת של ספק הכוח, לכן ה-Black Box ו-Super Black Box פותחו כשדרוגים חיצוניים לקבלי האחסון, של ספקי הכוח של מגברי החברה, על ידי הגדלת הקיבול שלהם בפקטור כפול 4 (Black Box), או 10 (Super Black Box), בהתאמה. זהו יתרון אדיר ומוסיף לצליל הסופי של הרמקולים אם הם קשים להנעה. יעילות הרמקולים הופכת לפחות קריטית, בעוד שהמגבר מאפשר להתמודד עם רמקולים עם עכבות מינימאליות נמוכות במיוחד. דבר זה משפר את הטווח הדינמי, ההפרדה, העומק, גודל בימת הקול, ארטיקולציה ותכנון תוך כדי ירידה לפרטים.

ברגע שהספק הגדול BBS חובר למגבר ה-V 110 SE לא יכולתי לחזור אחורה ולהשיבו ליבואן, לפיכך, הבדיקה נערכה למגבר ולספק יחדיו. ההבדלים הניכרים לאוזן הם הכול / הקול יותר צלול וברור, תחום הבאס היה יותר נינוח והמגבר הראה שליטה יותר טובה בצליל, מחירו של BBS הוא 8,900 ₪. 

מגבר משולב LUXMAN L509X מול OCTAVE AUDIO V 110 SE

המגבר Luxman L-509 X הבנוי בסטנדרטים גבוהים, שנועדו לשמש כמרכז של מערכת יוקרתית ולא כמחשבה נוספת על מערכת לחדר שינה. ה-L509X שברשותי, בהחלט דרש השוואה מול ה-Octave Audio V 110 SE וה-BBS, שניהם עולים כ-38,000 ₪.

ה-LUXMAN בנוי מרכיבים רציניים ויש לו הרבה יותר פונקציות הפעלה בחזית המגבר, שאני מוצא אתם נחוצים ושימושים ביותר. לשניהם שלט רחוק ממתכת, זה של ה-Luxman טוב בהרבה מזה של V 110 SE, עם פונקציות הפעלה רבות יותר. לשניהם תכונות רבות ומייצרים מספיק כוח כדי להניע את רוב הרמקולים, כך לפחות עם ה-L-509X.

מה שמבדיל אותם זה מזה הם הצלילים שלהם. ה-Luxman מתואר כבעל צליל מלא, עוצמתי ונוכח, אולם, הוא נשמע קצת פחות חי בתחום האמצעי, קולות בני האדם נשמעים יותר מלאים ומדויקים ב-Octave ובייחוד עם קופסת הקבלים SSB. מאידך, מעבר לסיבות הפסיכולוגיות והאסתטיות, למגבר ה- V 110 SE מנורות צליל שונה משל המגברים הטרנזיסטוריים. 4 שפופרות שבו שהן רכיב הגברה פחות מדויק מטרנזיסטורים, מכניסות באופן טיפוסי עיוותים בצלילים העיליים הזוגיים, מה שמתפרש בשמיעה האנושית כצלילים "חמים", "עגולים", אווריריים ונאים יותר מאשר בהגברה טרנזיסטורית, אך מאידך גם עמום יותר. עם זאת, Octave עצבו את חותמת הצליל של מגברי מנורות גם בדרכים אחרות ואף בניגוד ל"חמימות" הטיפוסית הנ"ל.

ל-Luxman ישנם יותר רזולוציות בבאס והוא עולה בגבוהים מעט יותר מ-Octave, זה עניין של העדפה אישית. כמו כן, ה-Octave יותר חלק במספר הדיסקים ויש כאלה שנשמעים יותר מעניינים. לפעמים מצאתי את המגבר V 110 SE יותר טונלי, ליניארי ומאוזן בתחום האמצע. ה-L-509X מתמודד עם יכולת האזנה מצוינת, יש לו יותר כוח ואפשר לשדך אותו לרמקולים נוספים. המגבר עשה את המיטב ממה שתתן לו בהתאם לציוד המשויך, כל אחד מהאיכות יכולה להיות חוזק. הוא מסתפק בהצגת השרירים שלו, רק כשזה נדרש, תקרא לצליל שלו קצת יותר פתוח בקצוות, יש שיעדיפו את זה. אין פה שחור ולבן. למרות שקל לומר שכל אחד משני המשולבים הללו יהיה הבחירה המושלמת עבור המערכת הנכונה. אני חושב שהבחירה שלך תהיה תלויה באישיות שלך ואיזה מותג מתאים לך הכי טוב. אבל אם תקבלו את ה-Luxman, תיהנו ממספר תכונות אטרקטיביות: מבנה מדויק; צליל יוקרתי; תכונות מגבר משולב קלאסי כגון בקרות טון וכפתורים גדולים ניתנים להסתובב; צליל שלא מפתיע עם פירוטכניקה, אבל נשאר ממוקד במוזיקה להאזנה לטווח ארוך. אם אתה אוהב את הדיוק הגרמני של מה שיושב בחניה שלך? קח את ה-Octave.

איכות הצליל

ה-V 110 SE היה ברשותי חודש שלם, הוזהרתי על ידי היבואן שהמגבר חדש ועדיין לא עבר את הברייק-אין שהוא צריך לעבור. המגבר שלפנינו משדר יותר סגולות של מגבר שפופרות מאשר חוזקות של טרנזיסטור, אם עלינו לדבר בקלישאות. אווריריות? בא חשבון.

ה-V 110 ES החזק והשני בטובו ביותר במגוון המגברים המשולבים של החברה, נתן לי להרגיש מאוד בטוח בעצמו, כאשר ניגן בעוצמות גבוהות מאוד. הוא ידידותי למשתמש, מציע אסתטיקה אלגנטית ומאפשר ליופי של המוזיקה ולצליל האותנטי, להתעורר לחיים בסלון שלי. שילוב המגבר של Octave וספק הכוח עם הרמקולים של Graham audio יוצרת הרמוניה טובה מאוד במוזיקה. התחושה שהמוזיקה המנוגנת במערכת האודיו שקופה ומפורטת, הכול מוגש בצורה מאוזנת ואין תדרים שמשתלטים על חשבון של משהו אחר.

תוך כדי ההכנות לאודישנים המתאימים, כלומר, קטעים קצרים של אלבומים שונים, הקשבתי זמן רב למוזיקת ג'אז, בעיקר מונופוני. הOctave- מתברר כמגבר מדויק ביותר עם רזולוציה גבוהה ודינאמיקה יוצאת דופן. יש בו הרבה דברים שאתה מקבל במגבר, בניהם כמות בלתי נתפסת של מידע המועבר בצורה חלקה לתמונת הקול. המגבר מפורט, אבל הוא לא בולט על פני המוזיקה, הוא לא מפריע למוזיקה.

למה להכביר מילים, בואו נקפוץ מיד להנחות המוקדמות שלי לגבי שפופרות, שהובילו אותי לצפות מה-V 110 SE יישמע קצת חם, קצת שמן בטווח הביניים והגבוהים יהיו קצת חשוכים. למעשה, לא שמעתי אף אחת מהתכונות הללו! יכולתי להישבע שהקשבתי למגבר טרנזיסטורי מוצק ובטוח בצלילו. אומנם, המגבר פולט חום מהשפופרות, אך הוא נשמע ניטראלי כמו מגברי הטרנזיסטורים האיכותיים ששמעתי במהלך השנים האחרונות וזה הישג יוצא דופן. כאמור, בעוד אני יכול לראות את חובבי השפופרות לועגים להבחנה כזו, גיליתי שהמגבר של Octave מציע הרבה יותר ממה שצפיתי בהתחלה.

כאמור, האזנתי ללהקת הבלוז הגרמנית המצוינת Blues Company בשירם MY Little Angel. 

למרות כל ההדמיה המרחבית, השחזור הממוקד של הקול לא נשאר מאחור. כ-3 דקות לתוך השיר של הלהקה, גיטרה עמוקה נדחפת לשיר, אבל היא הרבה יותר מרעש של נפץ. החוויה כולה חיה ונושמת, הקול משוכפל בצורה מדויקת מאוד, אך עם זאת בצורה מציאותית ורגישה. האחיזה והסמכות טובים מאוד והנגינה והשירה מעולים. זהו משחק גומלין נפלא, עם חוש קצב השמור למוזיקאים, היכולים להשמיע בקול רם ובאופן מפתיע, מבלי לאבד את קור הרוח. הצליל נשאר מדויק לכל אורך ההאזנה, האיזון הכללי היה טוב, התמונה בחדר הייתה בדיוק באמצע.

חצוצרות יכולות להיות כלי מתיש למדי, לא רק מעריצי מיילס דייויס המושבעים יודעים את זה. עם זאת, מה שהתרחש בחדר ההאזנה שלי ב-"Somethin Else" לסירוגין עם Cannonball Adderley בסקסופון, היה ההפך הגמור מתיש, בפשטות, השיר ”Autumn Leaves” היה מלא באנרגיה ותשוקה ברמה הגבוהה ביותר.

שני האמנים יוצאי הדופן הופיעו במשחק גומלין מושלם זה עם זה עד שהאנק ג'ונס הורשה להצטרף לחלקו בפסנתר. לכל דבר יש משמעות וחיים וגורם לך לרצות עוד. האם ניתן לומר דבר חיובי יותר על מגבר? המוזיקה דיי שקופה ומפורטת, הכלים בגודל פרופורציה הנכונים. חובב מוזיקת ג'אז כמוני, ימצא שהמערכת מדמה טוב את הכלים והקולות במרחב.

הגיטריסטית האמריקאית Sharon Isbin מנגנת בגיטרה קלאסית הרבה יותר ממה שחשבתי. שרון מנגנת לבדה באלבום "Road To The Sun בשיר "Asturias" של Isaac Albéniz, מאוד צבעוני, מאוד רגשי ומאוד מנגן. הדיסק שהוקלט על ידי סוני ב-2011 באולפני קאופמן, ניו יורק, הוא מאוד מתקרב לאלבום פופ טיפוסי. הוא מייצר תגובה עשירה, חמה, שופעת ותוססת, כזו שמעמידה את המאזין די הרבה זמן לרגלי המבצעת. אני בספק אם זה יאכזב מישהו, זה אחד השירים הכי מספקים של מוזיקת גיטרה ששמעתי אי פעם. הנגינה ללא תקלות, איכות הצליל טובה מאוד בהחלט, צלילי 

הגיטרה שוחזרה בנאמנות מדהימה, במהירות ובקצב הנכונים. הגיטרה של שרון הייתה בדרך כלל מאוד מציאותית, הצלילים בחדר נשמעו חיים ומוזיקאליים. הצליל אינו משוחזר מתוך יחידות רמקולים או מתיבות, אלא, מרחפים בחלל בתלת מימד, בין, מסביב ומאחורי הרמקולים. הגיטרה הוצגה בגוף מלא, שהיה מאוד פיזי ומוחשי, פרחה בצבעים אינסטרומנטליים מדהימים. האלבום הסתיים לפני שאתה יודע את זה, מה שגורם לך לרצות עוד. המבחן האולטימטיבי ליכולת של מגבר הוא לשחזר קולות קטיפה כמו השיר“Like Someone in Love” של אלה פיצג'רלד, פרנק דה-וול והתזמורת שלו. 

אם נתתי את הרושם ש-V 110 SE חסר שופעות בצליל כשנדרש, האלבום הזה מוכיח אותי כחסר שכל. המגבר עשה את המיטב מהקול העשיר והשירה הבלתי מתאמצת של פיצג'רלד – כל משפט שלה קרמי וחלק. אלה נשמעת כאילו בוטה, כשהיא חומקת עם העקבים שלה למשהו יותר קשוב מבחינה מוזיקלית. האוזן האנושית מזהה את תחום האמצע כחשוב ביותר מכל התחומים האחרים. השירה שלה ברורה ומוגדרת מאוד דרך ה-OCTAVE, הקול שלה נמצא בכל הבמה הקדמית ומדגים את גודלה, אורכה, רוחבה ועומקה של הבמה.

דיב הולנד המנגן על הקונטרבאס, מפגיש בשנת 1988 את צמד הנגנים סטיב קולמן בסקסופון אלט וג'ק דז'ונט המתופף, לאחד מהאלבומים הטובים ביותר. הולנד תמיד משובח, כמו גם קולמן החסון, אבל ג'ק דז'ונט (לדעתי האישית) הוא המבצע האיכותי. השלישייה של הולנד מצטיינת כאן בשיר "Take the Coltraneשל Duke Ellington", שנשמע אפל ומנוגן בקצה הנמוך - בדיוק במקום שבו המגבר של OCTAVE נטה להצטיין. מעולם לא שמעתי את דז'ונט מנגן ככה כפי ששמעתי אותו מנגן דרך המגבר ברצועה הזו, התופים שלו חידדו את חושיי בעומק מצוין, במשקל נדיב ובהתנפצות מצלתיים חזקה. המגבר מאוד שקוף לדיסק הזה ויצר במת צליל עמוקה עם באס אדיר מהתוף של דז'ונט והקונטרבאס של הולנד. אפשר לדמיין שאם האלבום הזה היה חי, הקהל היה צועק ומוחא כפיים, אבל באולפן יש ניקיון מסוים של הצליל. בקטע שקט שהמוזיקה מנוגנת, הפנקים המסוקסים והלעוסים של הולנד עם אצבעותיו על מיתרים, משכו אותי עמוק לתוך המוזיקה.

האלבום Kind of Blue נעשה באולפן של מוזיקאי הג'אז האמריקאי Miles Davis, שיצא ב-17 באוגוסט 1959 על ידי חברת התקליטים קולומביה רקורדס. במפגשים הופיעו שישיית האנסמבל של דייוויס, עם הפסנתרן ביל אוונס, המתופף ג'ימי קוב, הבסיסט פול צ'יימברס והסקסופוניסטים ג'ון קולטריין וג'וליאן "קנונבול" אדרלי. אחת השאלות המרכזיות שהמגבר טוב כמו V 110 SE צריך לענות עליה היא האם הכלים נשמעים כמו כלים? אם לכל תו יש התקפה, דעיכה, הדהוד, דינאמיקה ופרטים עדינים. נשאלת השאלה האם אתה יכול לשמוע את גודל החדר וכמעט לטעום את העשן באוויר? המערכת שלך עברה את המבחן הזה. הצליל של Miles Davis בקטע “So What” הקסים וסיקרן אותי וכל הזמן רציתי להעלות בווליום, שזה סימן טוב. הדינאמיות בשיר הייתה טובה, פיזור הסטריאו מדויק ויציב.

לסיום, קטע הקלאסי של "Igor Stravinsky" ביצירה The Rite of Spring בקטע Sacrificial Dance, מציין אולי את הכוח במערכת האודיו הזאת. לתזמורת יש מיצוב הולוגרפי, היא יודעת להדגיש בשכנוע את כל הניסוחים, את האינטונציות של המוזיקה שהיא מנגנת, הכול בעיצומה של מוזיקה ומוזיקאים הטרוגניים.

סטרווינסקי עצמו התייחס לסוף היצירה הזו כ"רעש", ומי אני שאתווכח איתו. זה בהחלט נבנה לקקופוניה של כלים, קטע מפחיד עם תופים שדופקים ומבשרי רעות, שומרים על הפוקוס, בעוד שאר התזמורת נלחמת לכאורה על עליונות. מיתרים זועמים ופליז צורם דורשים כוח ודיוק וכנראה התנצלות בפני השכנים שלך. כמעט 5 דקות של פסגות ושפל ענקיות שבדקו דינמיקה ושליטה, לצד כמעט כל היבט אחר של המוזיקליות של המערכת שלך. טובאס וטימפני, קונטרבס ואבוב, יש מגוון עצום של צלילים שמתחרים על תשומת הלב שלך. קטעי צלילי האמצע של המערכת היו ברורים ומוגדרים, המגבר פשוט טוב באזור הבינוני, בו המון מוזיקה זקוקה לעושר במידע - זה מוכיח שהיא יכולה להציע נוף יפה אל לב המוזיקה.

לסיכום

ה-V 110 של Octave Audio הוא מגבר מעולה, מתוכנן בקפידה ובנוי ללא דופי, הוא שונה מרבים מאחיו עם השפופרות בהתווית נתיבים משל עצמו, הן בארכיטקטורת המעגל והן בצליל. הוא משתלב ברוב המערכות האודיו בקלות ויש לו מגוון תכונות שמביישות את רוב היריבים. האכילו את המגבר עם אות גרוע והוא יעגל קצוות גסים ויצמצם תוקפנות לא רצויה, מבלי להישמע כאילו הוא חונק את החיים מהמוזיקה. הוסף מבנה מעולה ושימושיות נטולת רעש, בשילוב עם מספר שדרוגים מוכנים מראש, יש לך קנייה מעולה.

זה אחד המגברים הבודדים, שאני יכול לספור אותם על אצבעות שתי ידיים, בקרירה שלי כמבקר, שמציב חלל למוזיקה, בצורה כל כך מרתקת. לא רק שהוא מבדיל ומשנה את החלל מיצירה אחת לאחרת, אלא, גם בתוך רצועה אחת, הכול תלוי איך בוצעה ההקלטה. כאמור, במת הצליל עמוקה אבל לא מוגזמת ואחורית מידי, המגבר מתמקד בצורות ולא בסביבתן האקוסטית. אם חזית המוזיקה מוצגת קרוב על הדיסק, היא ממש תהיה קרובה אלינו. אם המיקרופון הוצב קרוב לכלי הנגינה, היא תהיה גדולה יותר, מאשר אם הוא היה ממוקם רחוק יותר. בידול, את זה אתה שומע והיא ברמה הגבוהה ביותר. 
נראה ש-Octave בנוי טוב יותר ממגברים רבים בטווחי מחירים גבוהים יותר, מבחינה קולית הוא יכול להתחרות ברבים מהם. המוזיקה של V 110 SE נקייה וטהורה כמו שהוא גמיש וחיוני, לא מחמם ומעגל פינות, נשמע טבעי ונעים - זהו מגבר משולב אחד ומיוחד.

מפרט: מגבר משולב היברידי שפופרות עם טרנזיסטורים Octave V 110 SE

הספק יציאה: רציף 2 כפול 110 וואט ב-4 אום, תגובת תדרים: 20 - 70,000 הרצים 3- די.בי, עיוות הרמוני מוחלט: ל-4 אום > 0.1, יחס אות לרעש:- 110 dB , עכבת עומס אופטימאלית: 3 - 16 אום, עכבת עומס מינימאלית: 3 אום, כניסות: 5 כניסות אנלוגיות לא מאוזנות ב-RCA למקורות שונים, אפשרות  כניסה אנלוגיות למעקף ב- RCA לרב-ערוצי בשילוב קולנוע בייתי, אפשרות אופציונאלית לכניסה אנלוגית לפטיפון ב-RCA, לכניסה אנלוגית מאוזנת ב-XLR, יציאות: 1 יציאה להקלטה ב-RCA, 1 יציאת קדם מגבר מ,כווננת ב-RCA. רגישות כניסה - 270 mV RCA, עכבת כניסה: XLR - 25 קילו אום / RCA - 50 קילו אום, הצלבה משמאל / ימין 55 dB, הצלבה ליציאה / כניסה: - dB105, יציאת התנגדות קדם מגבר: 240 אום, מקסימום יציאת קדם מגבר: 5 וולט.

לאתר היצרן - לחצו כאן

יבואן: יגאל לסרי IL-AUDIO

מערכת האודיו בבדיקה

רמקולים: Graham Audio LS5/5. מעמדים לרמקולים: מקוריים של החברה, רגליות מתחת למעמדים: TT-009 Tip Toe Base.

מגבר משולב: Octave V 110 SE ו-LUXMAN L-509X.

קומפקט דיסק: Bel Canto CD2 + ספקי כח Bel Canto VBS-1.

כבלים: רמקולים AudioQuest Everest 72V DBS, מקשרים AudioQuest Sky 72V DBS RCA.

ארון מערכת: ZOETHECUS עם 4 מדפים.

חדר האזנה בביקורת

חדר האזנה שהוא הסלון הביתי בדירתי, גודלו 5.5 מטרים על 7.5 מטרים ומערכת האודיו מוקמה על הקיר הארוך. הרמקולים מוקמו 60 ס"מ מהקיר האחורי ו-3 מטרים מהמאזין. המרחק של האחד מהשני כ-2.7 מטרים, התקרה בגובה סטנדרטי והחומרים מהם בנויה הדירה הם בלוקים ורצפות רגילות, במקום ושטיח, מעט אקוסטיקה וטיפול בחשמל.