האזנה ראשונית לרמקולים של Franco Serblin מדגם Ktêma?
תומר צין יצא לבקר בברנד אודיו והאזין לרמקולי המותג הבוטיק האיטלקי של Franco Serblin מדגם Ktêma, כיצד התרשם?
מי אתה פרנקו סרבלין?
פרנקו סרבלין (האיש) הקים את מותג הרמקולים האיטלקי הנודע Sonus Faber עוד בשנת 1983, שם היה אחראי על עיצוב כמה מהרמקולים היפים והמתגמלים ביותר מבחינה מוזיקלית ששמעתי. בגלל עניין משפחתי הוא נאלץ למכור את חברתו בשנת 2006 והחל לכתוב את הפרק של חברתו בדברי הימים, בהיסטוריית האודיו העולמית. אף אחד לא באמת ציפה שסרבלין "יפרוש" בביתו היפה עם הכרם שם יבלה את שארית חייו ויהנה מתהילה ומעושר משמעותי. כמעט ארבע שנים לאחר תום עידן חברת Sonus faber, פרנקו הציג לעולם את ה"תינוק" החדש שלו, שמצד אחד צריך להיות התחלה של משהו גדול ומצד שני בוודאי קשור להישגיו הקודמים. בשנת 2010 הוא היה מוכן עם העיצוב הראשון שנוצר עבור מותג חדש. איזה שם מותג יכול לתת את השם שלו? זו שאלה רטורית, אז שם המותג החדש הזה הוא רק "פרנקו סרבלין" והדגם הראשון נקרא Ktêma. למרבה הצער פרנקו נפטר בשנת 2013, אך השפעתו על החברה שלו הייתה עמוקה והוא ייזכר כמעצב רמקולים מוכשר ופילוסוף לעת מצוא.
כפי שניתן לקרוא בדף האינטרנט שלו, "ktêma" היא מילה יוונית שמשמעותה משהו כמו: רכוש לנצח - משהו שלאורך זמן לא ניתן לחלוק עליו, בדיוק כמו התשוקה של פרנקו לבנות רמקולים המתייחסים כאל כלי נגינה ולא ניתן לערער עליהם.
אחד האנשים הראשונים שרכשו את הרמקולים האלה היה הזמר הנהדר אנדריאה בוצ'לי, שלימים כתב מכתב מיוחד לפרנקו: "רק הקשבתי לאלבום שלי והרגשתי שאני חייב לשבת ליד המחשב שלי ולכתוב לך מכתב קצר כדי לברך אותך עליו. הביצועים של הרמקולים שלך, תודה על ההנאה הגדולה מהאזנה למוזיקה שהם נתנו לי... כל הקלטה של הקול שלי נראתה קצת יותר חמימה ויפה יותר! זו הייתה חוויה נהדרת להרגיש את הנוכחות של הזמר ממש לידי... מזל טוב על התשוקה הנצחית שלך!".
למרות שידעתי שכתב דיטאון גיא אזרואל כתב כתבה אצל אמיר לפני פחות מחודשיים והדבר הוא טעם לפגם שלי, אבל ההמתנה לדגם Ktêma שנמשכה למעלה מעשור, הוכיחה לי שהציפייה אליהם שווה את זה. בזכות שיתוף פעולה פורה בין היבואן המקומי "אודיופריק" לחנות "ברנד אודיו" יש היום רמקולים כאלה בתצוגה בהוד השרון. בנוסף על כך, אמיר ברנד מייבא לישראל את חברת ההגברה האמריקאית Cary Audio Design ואת הפנינה הגרמנית T+A, המייצרת קו מוצרים שלם שזוכים לשבחים רבים בכל העולם. כאשר הגעתי לחנות באזור התעשייה, עיניי פוגשות ומוצאות תופינים טעימים ומתוקים מאוד. חלקם מתמודדים רציניים במשקל כבד בשוק הרמקולים כגון: B&W 803 סימן 4, זוג סונוס פאבר דגם Serafino G2, זוג T+A דגם Solitaire S 430 וזאת רק חלק מהרשימה, כולם יעלו מעל 100 אלף ש"ח לזוג. דיי במהירות אני מתעשת מהסחרחורת הקלה שפקדה אותי מחליט לא לפזול לצדדים, נשאר ממוקד במטרה שלשמה הגעתי, להאזין לזוג רמקולים של פרנקו סרבלין Ktêma, שמחירם כ-130,000 ש"ח.
חדר התצוגה
חדר התצוגה בו ממוקמת מערכת האודיו והרמקולים הוא בגודל 24 מטרים מרובעים, הקירות בחדר עשויים מלוחות גבס והגובה עד לתקרה האקוסטית 2.55 מטרים. אמיר מציין, שהביא איש אקוסטיקה שימדוד את החדר עם מיקרופון, הוא התקין את הפלטות האקוסטיות וייעץ לשים שטיח ברצפת בחדר. לפני האזנה, הוא התבקש להזיז את אחד מזוגות הרמקולים שהוזכרו קודם לכן, שעמדו בסמוך ל-Ktêma. נלקח בחשבון, שכמה רמקולים שנשארו בחדר הבדיקה ולא יכולנו להוציאם מן החדר, בגלל בעיות של לוגיסטיקה. ידעתי שתהיה להם השפעה על האנרגיה האקוסטית של הרמקולים המנגנים, כאשר הוופרים שעמדו יחד בחדר האזנה, מקשיבים בדריכות בצורה פאסיבית ומשפיעים על יחידות הבאס והביניים ב-Ktêma. בנוסף אמיר ציין, שכל הרכיבים ניגנו ועברו ברייק-אין של 200 שעות לפחות לפני האזנה והם מוכנים להאזנה קצרה, הוא ציין שלקוח צריך להגיע לחנות עוד כשעה וזה הזמן שמוקדש לי, אולי עוד חצי שעה נוספת. זה בפירוש לא מספיק.
רמקולי Ktêma
תיבות הרמקולים עשויות מאגוז מלא, אלומיניום וכרום נמצאים למעלה ולמטה במקום באופן אסטרטגי, כדי להוסיף קשיחות, בקרת תהודה וקצת נצנוץ למראה. גריל הרמקול יוצא הדופן נקרא "זנב סוס", משתמש בחוטים אלסטיים מתוחים במקום בגישת הבד / מסגרת העץ הרגילה. הוא בעצם שקוף מבחינה קולית וזה אומר שניתן להשאיר אותו במקום אם רוצים. הרמקולים נאים לא יכולים להשאיר אף אודיופיל אדיש למראם, הם קטנים יותר מרוב הרמקולים הריצפתים שרואים במחיר הזה, אבל הם ימשכו את תשומת הלב שלכם בלי קשר. המבנה המשולש שלהם בצורת קשת גורם להם להיראות מיוחדים, הרמקול צר מקדימה ורחב מאחורה תיבות הרמקול בצדדיו אינן מקבילות למניעת תהודות וגלים עומדים. כל דבר נראה מחושב היטב ומיושם בצורה מושלמת ומוגמרת כפי שהייתי מצפה בנקודת המחיר הזו. ה- Ktêma הוא רמקול עומד על ארבעה דוקרנים מעוצבים, שהוברגו לתחתית הבסיס ברצפה. כל רמקול בנוי בטופולוגיה של ארבע יציאות וחמש יחידות, שני וופרים 9 אינטש לתדר הנמוך מתממשקים לתיבה בחלק האחורי שלה ונמצאים בתוך כל תיבת רמקול. לתחום האמצע ישנם שתי יחידות מותאמות אישית של 4 אינטש הממוקמים בחזית, הטוויטר אף הוא כיפתי רך 28 מ"מ וממוקם בחזית. כל היחידות הן מהיצרנית הדנית סקאן ספיק, שהרי ידוע שסוס מנצח לא מחליפים.
נתוני היצרן מתייחסים לתחום היענות 26 הרץ עד 33 קילו הרץ ולא אומרים בכמה הפרשים ב-dB מדובר, הרגישות של הרמקול גבוהה יחסית של 92dB/W/m אבל העכבה הנומינלית שלו בעלת פוטנציאל תובעני של 4 אום. למרות שההספק המינימאלי המומלץ של המגבר הוא 20 וואט RMS לערוץ, אני חושב שצריך משהו בשרני בהרבה כדי להפיק את המיטב ושיגרמו לרמקולים לנשום טוב יותר. חמשת יחידות הרמקול מקושרות עם קרוסאובר מכויל בקפידה שמטרתו לשמור על שלמות הפאזה בנקודות ההצלבה. בהתחשב במחיר שלהם הם ניצבים בגובה צנוע של 111 ס"מ x רוחב 42,5 ס"מ עומק × 46 ס"מ עומק, המשקל לזוג 110 ק"ג לזוג. הרמקולים להם האזנתי היו בגוון חום פסנתר מבריק, מי שרוצה להתעמק עוד בנתונים הטכניים מוזמן לאתר היצרן.
שאר המערכת
אפשר לומר שיש רק איזון טונאלי נכון אחד, גודל מתאים של במת הצליל וכן הלאה, אבל כשאתה מאזין לרמקולים כל כך טובים, אתה מבין שאין בחירה אחת הטובה ביותר, מבחינה אובייקטיבית. רמקולי ה-Ktêma תובעים מהמגבר גם כשזה מגיע לאיכות, הם אינם מתייחסים בעין יפה לאלקטרוניקה שהיא בהירה בשום צורה, בעלת במת צליל קדמית או אגרסיבית. אתם תזדקקו למשהו עם עידון ועדינות, המסוגל לספק את רמת הפירוט והשקיפות שמגיעה לרמקול ברמה כזו. תוסיפו את הדרישה הזו לשרירים וברור שהשותפות האידיאלית לא הולכת להיות זולה. ההגברה שאמיר בחר ואני מאשר אותה בחפץ לב, היא מגבר הספק, קדם מגבר ומקור השמע מהחברה הגרמנית המצוינת T+A, הנחשבים לעלית של החברה. מגבר הספק דגם A-3000 HV בהספק 300 וואט לערוץ ובמחיר 22,000 דולר ליחידה, קדם מגבר דגם P-3000 HV שעולה 22,000 דולר ליחידה ונגן CD / SACD וסטרימר מובנה מדגם MP-3100 HV במחיר 22,000 דולר ליחידה.
ה-Ktêma בררנים לגבי מיקום, לא כל כך לגבי המרחק מהקיר האחורי. בחדר ההדגמה הם נשמעים די מאוזנים מחצי מטר החוצה, עם נטייה לכיוון עמדת ההאזנה. אני מציע להתחיל עם הרמקול שמצביע ישירות אליכם ולשנות משם, מגיע שלב שבו בימת הקול פשוט נכנסת לאיזון נכון. רק לעתים נדירות שמעתי רמקול שמגיב בצורה כה דרמטית לשינוי קטן בזווית. הבאתי לכתבה כ-15 דיסקים המוכרים לי והמכסים את כל הסגנונות המוזיקליים, למרות שלאמיר יש גם סטרימר ופטיפון שהיו נגישים להאזנה.
האזנה למוזיקה
ההאזנה הייתה קצרה, בת כשעה וחצי ואינה זהה לחיים האמיתיים באמת, גם התנאים הפיזיים לא היו במיטבם ולכן לא חייבו אותי לשום דבר. אולם, טמון פה פוטנציאל אדיר למערכת שלמה של T+A ורמקולים של Ktêma, שלא מקפידים על ז'אנר מוזיקלי, שמנגנים מוזיקה ומצליחים להעלים את עצמם בחדר. אם הייתי צריך לתאר את הצליל שלהם במילה אחת, זה היה כנות. אין להם טעם מיוחד והם לא מנסים להפוך את הדברים למרגשים יותר, על ידי הוספת מעט ניצוץ בגבוהים או חבטה בבאס. הרמקולים פשוט מנסים לשחזר את האות בנאמנות. הם אף פעם לא נשמעים מבוהלים או לחוצים אפילו כשדוחפים אותם חזק. אם הזיכרון שלי משרת אותי, תמיד קיבלתי מספיק באס עשיר מרמקולים גדולים בחדר ההדגמה ומעולם לא ניסיתי להילחם בזה - תמיד אהבתי את זה. זה גורם להקלטות להישמע טבעיות, עם רגש, לעולם לא רזה, לעולם לא "טכניות", מה שלעתים קרובות קורה עם מוזיקה מוקלטת כיום. עבורי האיזון הטונאלי הזה הוא המועדף. האם זה אומר שזה הכי טוב, זה טבעי? ניטראלי במובן המוחלט - כנראה שלא, אבל למען האמת ניטרליות כזו שהולכת עם המוזיקה היא לא משהו שיכולתי לקבל - אני מכחיש את זה, בועט את זה החוצה, שוכח מזה. אכפת לי ממוזיקה ולא מהשגת ניטרליות מושלמת. ניטרליות חשובה כל עוד היא משרתת את המטרה, אז למרות שהאיזון הטונאלי של Ktêma הוסט מעט לכיוון הטווח העליון, מצאתי אותו מאוד אטרקטיבי. נוסף לכך, אני חושב שהמעצב השיג משהו שנראה די בלתי אפשרי - הוא הפך רמקולים לכלי נגינה, לא, זה לא באמת קשור לעיצוב המיוחד הזה.
בדיסק המצוין Blue & Sentimental של Ike Quebec, ה-Ktêma מספקת רמת קוהרנטיות מוזיקלית ואיזון משכנע. הצלילים נמצאו בדיוק באמצע, נוצרת במת צליל תלת ממדית המוגדרת לרוחב ולעומק וקצת פחות מזה לגובה. הכלים מוצגים די קרוב למאזין אך המיקום שלהם על הבמה מדויק מאוד. קל לקלוט התערבויות של מהנדסי שמע או הקלטות, שקיבלו בזמן העבודה עם החומר באולפן. המרחב האקוסטי בו מוקלט כל שיר עוזרים לי לזהות במערכת השמע, את מיקומה המדויק של הלהקה על במת הצליל. רצפת הרעש של ה-Ktêma בדרך כלל בדרך נמוכה מאוד, הדינאמיקה במיקרו ומאקרו הייתה טובה ותמונת הסטריאו בחדר טובה מאוד. ה-Ktêma מספקת ניגודים דינמיים חזקים ומפגינים רמה גבוהה של קור רוח, יש להם נטייה רגועה ונינוחה, לא משנה כמה תובענית המוזיקה תהיה. באותה מידה, לא חסר כאן סמכות, מגישים מצגת סולידית ובשרנית כשנדרש. הדמיה סטריאו נשמעת היטב, הדברים נשארים בשכבות ממוקדות גם כשהמוזיקה הופכת לתובענית או שרמות הווליום עולות.
אני מאזין לסימפוניה מס' 2 של מאהלר "התקומה" בניצוחו של קלאודיו אבאדו (אחד מהדיסקים הקלאסיים האהובים עליי לבדיקה), הרזולוציה המצוינת של ה-Ktêma, מספקת את כל הרמזים האקוסטיים הדרושים כדי לקחת אותנו לשם. רק לעתים נדירות אני שומע רמקולים שנשמעים ברורים ושקופים, הם משחזרים טקסטורות אינסטרומנטליות משכנעות ומידה של עדינות, במעקב אחר שינויים דינמיים עדינים, שלא שמעתי בהרבה רמקולים טובים יותר. חברת פרנקו סרבלין עשתה עבודה טובה גם עם הטונאליות של הרמקולים האלה, לכל אורך הסימפוניה השנייה הם נשארים מאוזנים, יש להם מספיק עידון, כך שהקלטות פחות ממושלמות עדיין מהנות. למרות זאת, הם לא יסתירו חסרונות בהקלטה או בשאר המערכת. יכולתי לשמוע את הטונים המדודים של פרנקו, שסיפרו לי מדוע לרמקולים שלו יש נקודת האזנה אופטימאלית. בטח, הם בסדר מחוץ לציר, אבל מושב ההאזנה העיקרי, עם הכל בפוקוס, משכנע בערך כפי שניתן היה לרצות.
בדיסק של Isao Suzuki בקטע Blue City הדבר הראשון ששמים לב ב- Ktêma הם איכות הבאס וגמישותו היורדים עד ל-30 הרצים בקירוב וממלאה את רוב חלל החדר ההדגמה. יש כמות הגונה של משקל והרחבת באס, אבל יריבים גדולים יותר תמיד ייצרו יותר, בעומק ובעוצמה של הבאס. הרצועה הפותחת Body And Soul (האהובה עלי משכבר הימים) הייתה סוחפת, ככל שהדיסק התקדם נכנעתי לפיתוי להגביר את הווליום, מרותק מדי מכוח המאופק שמקפץ קדימה ואחורה, על הצג של הקדם מגבר. הרגשתי יותר מאשר שמעתי את ההשפעה, למרבה המזל, לא נגרם נזק בהחלט ויש כוח מסוים לרמקולים, שהם לא מפחדים כשנדרש מהם. הגיטרה נתנה לשאר הנגנים קצב, יש ב- Ktêma תחושה של מהירות מטרונום מדויקת, מהירות וקצב ששוחזרו בנאמנות גבוהה. יש כאן רמה מצוינת של תובנה, הרמקולים חושפים את החלל סביב הנגנים בצורה משכנעת, הרבה יותר מרוב הרמקולים אחרים. אני שומע את הרמזים האקוסטיים שמגדירים את אופיו של מקום ההקלטה וזה עוזר להפוך את הביצוע למשכנע עוד יותר.
אפילו בהפקה עמוסה כמו של Stevie Ray Vaughan בשיר Tin Pan Alley, ההדהוד נמצא ברמה נמוכה מאוד ומגדיר את המרחב האקוסטי בו הוקלט השיר, כשרמזים מרחביים עוזרים לי לזהות את מיקומו המדויק של סטיבי ריי וון, על בימת הצליל. הדינמיות הפרועה של המוזיקה עוברת בהתלהבות והגיטרה של סטיבי הייתה מאוד מציאותית, הצלילים בחדר נשמעו חיים ומוזיקאליים. התחושה שהמוזיקה ב- Ktêma מהירה מאוד והמאזין שומע את מה שהנגנים רוצים להשמיע לו, ללא כל תוספות. לכל כלי יש לא רק מרחב משלו, אלא גם הוא מסוגל לכאורה לחפוף ולקיים אינטראקציה עם הכלים האחרים. יותר מזה, יש תחושה חזקה שאתה שומע הכל בהקלטה, אבל בלי שזה יישמע כאילו כמות המידע העצומה שולטת בחוויית ההאזנה. הרמקולים אינם יוצאים מגדרם כדי להדגיש פרטים, הם פשוט מציגים את כל המידע בצורה מאוזנת, טבעית ומשכנעת. ה-Ktêma מראים בהפקת הדיסק את ההבדל בין שחזור צליל להפקת צליל - כמובן שהם יכולים רק לשחזר אבל הם עושים את זה בצורה כזו שאי אפשר לדעת בוודאות שזה רק שחזור.
לסיכום
לא ידעתי בדיוק למה לצפות מפרנקו סרבלין - Ktêma, מסתבר שהחברה מייצרת כמה מהרמקולים הכי מרתקים מבחינה מוזיקלית, ששמעתי ברמה הזו. נמשכתי על ידי המראה הבולט שלהם במודע, או הגימור הנשגב, איפה שהציניקנים רואים רק תיבה יפה, הם גם נשמעים סנסציוניים וממלאים את החדר הבינוני הזה בצליל גדול. המראה הנצחי יחד עם הצליל המעולה הופכים אותם - יותר מרוב הרמקולים במחיר שלהם - לרמקולים הפוטנציאליים הנצחיים שלכם. ה-Ktêma הוא אחד הרמקולים הכי מושכים ומפתים ששמעתי איי פעם, סליחה על המלודרמה, אבל זה רמקולים שכדאי "למות בשבילם".