True story

[מאסטרו אודיו]

אלמוני נעמד בבוקר קר בינואר 2007 , בתחנת הרכבת בוושינגטון הבירה (DC), והחל לנגן בכינור;
הכנר האלמוני ניגן שש יצירות של באך במשך 45 דקות.​

במשך כל הזמן הזה, שהיה בשעת השיא, חלפו על פניו בתחנה אלפי אנשים בדרכם. ​

שלוש דקות חלפו ואדם בגיל העמידה הבחין במוזיקאי המנגן. הוא האט את הילוכו ונעצר לכמה שניות ואז מיהר לדרכו. ​

כמה דקות אחר-כך, הכנר קיבל את הדולר הראשון שלו: אישה השליכה את הכסף לקופה מבלי לעצור, והמשיכה ללכת. ​

כמה דקות אחר-כך, מישהו נשען כנגד הקיר והאזין, אבל הציץ בשעונו והחל לצעוד. ברור היה שהוא מאחר לעבודה. ​

במשך 45 הדקות בהן ניגן המוזיקאי, רק שישה אנשים עצרו לזמן מה.​

אנשים נתנו לו כסף, אבל המשיכו לצעוד
בקצב הרגיל.
הוא צבר 32 דולרים!
כאשר סיים לנגן השתררה דממה, אף אחד לא שם לב.
איש לא מחא כפיים, לא ניתנה לכנר שום התייחסות למעט אישה אחת שזיהתה אותו...!​

אף אחד לא ידע, אבל הכנר היה לא אחר מאשר ג´ושוע בל, מגדולי המוזיקאים בעולם כיום!
הוא ניגן כמה מהיצירות המסובכות ביותר שנכתבו אי פעם, בכינור ששוויו 3.5 מיליון דולרים!!! ​

יומיים לפני "הקונצרט" בתחנת הרכבת, ניגן בל לפני אולם מלא עד אפס מקום בבוסטון.
מחירו של כרטיס ממוצע שם עמד על כמאה דולרים ויותר. ​

ג´ושוע בל ניגן כאלמוני בתחנת הרכבת והניסוי אורגן על-ידי עיתון ה"וושינגטון פוסט" כחלק
מניסוי חברתי בהבנת התפיסה, הטעם וסדרי העדיפויות של בני אנוש.​

לראות CLIP מהמופע בלינק הבא
http://vodpod.com/watch/61439-joshua-bell-no-metro
הסיפור המלא - בלינק הבא
http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2007/04/04/AR2007040401721.html​

 

[liorkoren]

קראתי בזמנו את הכתבה המלאה, הם עשו שם מחקר על הדמויות השונות שעברו על פניו ועל התגובות שלהם.
הם ניסו לזהות מי אכן הצליח לזהות שמדובר בנגינה איכותית (בלי קשר לזהות הנגן), זה היה אכן מחקר חברתי מרתק...

 

[tzachi]

מדהים !
כשגרתי בארצות הברית תמיד עצרתי ליד מוזיקאים ! זה לא יאומן מה חלק מהאנשים מסוגלים לעשות על מיכל מיים מינרלים רק.

 

[אריה]

סיפור עצוב ביותר

אנחנו כולנו בסחרחורת שאי אפשר לרדת ממנה.
גם בארץ יש תופעה דומה, כמעט אף אחד לא עוצר על יד מנגני רחוב

 

[liorkoren]

השאלה אם אנחנו מזהים בכלל מי מנגן בכישרון ומי סתם מזייף עם מקל על מיתרים...

 

[byrdparis]

אני גר במרכז הכרמל בחיפה , יש פה בשד הנשיא בכל כמה צעדים נגן רחוב ..

מאקורדיון , כלי נשיפה , כנרים , מנדולינה וכדומה ..
היום הם כבר גם הבינו שלבד עם קצת כשרון אי אפשר ף אז רובם מגיעים כבר עם רמקול קטן ו PLAY BACK או בכלל נהפכים לזוגות ..

אני רוצה להגיד לך שאין נגן פה שאני לא מכיר באופן יסודי (אני מקשיב לא מעט )
רובם - זבל של נגנים בלי טיפה של כשרון .
יש לפעמים נגן קלרינט שהוא קצת יותר טוב מהאחרים והוא גם מקבל ממני בדרך כלל כמה שקלים שאני עובר .
חלקם מנגנים קטע או 2 בלבד לכל אורך היום .. ועוד כל מיני סיפורים מצחיקים ..

אני מבטיח לך שאם היה פה אחד רציני הייתי עוצר להקשיב לו ..
אבל אני מניח שלא כל אחד מתעניין בצורה כזו .

 

[liorkoren]

המחקר הקטן, עליו כתב שחורי בתחילת הפוסט ניסה לבדוק, האם גם אנשים שאין להם ענין מיוחד או אוזן מוסיקלית רגישה, יצליחו להבין, אפילו באינטואיציה שמדובר בנגן מיוחד / כשרון נדיר.
מסתבר שאם לא מדריכים איך להאזין ולמה, כנראה שגם דברים טובים במיוחד חומקים מהאוזן הבלתי מיומנת...

 

[byrdparis]

אני מסכים איתך בנוגע להדרכה והכוונה , אבל לדעתי יש פה עיניין של "הגשה"
המיקום והציפיה של אנשים ממוסיקאי בתחנת רכבת הוא לא בדיוק בסדר עדיפות רציני , גם אם המוסיקה מופתית, מכינור מעולה הוא לא יגיע לפעמים גם לאוזנים מיומנות .

ההגשה וכיוון הציפיה היא דבר שלוקחים כמובן מאליו לפעמים .

זה בדיוק כמו לשתות יין מאד יקר וטוב מכוס פלסטיק קטנה באמצע הרחוב , או לשתות אותו בכוסות מתאימות בלובי ממוזג עם אוירה נקיה ושקטה .

גם הטעם ישתנה , כל הגוף מוכן אחרת לחוויה .

 

[liorkoren]

זה ויכוח פילוסופי מעניין... כלומר איכות או תפיסה של איכות תלויה גם באופן או בסביבה בה היא מוגשת, אפילו אם ה"גרעין" המקורי זהה בכל המקרים.

 

[byrdparis]

זהו ויכוח עתיק יומין .

בעיקר בתחום היינות ..בלי שום קשר שיין טוב אמור להפתח ונשום בכוס מתאימה כדי להגיע למקסימום הפוטנציאל שלו בטעימה .
אני למשל ממש לא אוהב כל יין שמגישים לי בכוס פלסטים ..לא מסוגל לטעום אותו כראוי .

אך הניסוי עם הכנר לא היה רק במיקום שלו (אווירה ורעש של תחנת רכבת לא בדיוק מתאימה למוסיקה קלאסית דינאמית ..
אלא גם למערך של ציפיות וכדומה .
אנשים שעוברים בתחנה לא ממש שמים לב לכנר או למוסיקה , בלי שום קשר לאיכותו של הכינור או הנגן .
מעתים האנשים שבכלל עוצרים להקשיב , מעתים יותר מבינים מה זה כנר או מוסיקה איכותית ברמות האלה .

כפי שאפשר לראות שרק בודדים נעצרו ..ולא בדיוק הבינו אפילו שזה ג'שוע בל או שזה כינור של 3 וחצי מליון $$ ..

 

[carmi]

נושא ההדרכה והרקע הוא מאוד חשוב - אני בטוח שאף אחד כאן לא היה מתיחס ברצינות (או מזהה בזה אומנות חשובה) לתמונות שנחשבות קלסיות שמוצגות במוזאונים הכי נחשבים אם הם היו מוצגות בשוק.

 

[nizans]

חבר המכובדים שבכמעט שנתיים שאני עוקב אחרי האתר. והישכלתי ולמדתי רבות מכם . הפעם לא הותרתם בפני ברירה אלא לחלוק עליכם. האומנות אם זה ציור ,פיסול ,מוזיקה ועוד ועוד אין סוף תחומים. נועדו לתפוס אותנו ולמשוך את תשומת ליבנו לחיוב או לשלילה או שסתם נחמד .לאלה שזהוא מקצועם זה עניין אחר .
כדי שמשהוא יעניין אותנו צריך ללמוד עליו לפני-כן זהוא אינוס . הלמידה נועדה לאחר שמצאה חן בעיניך להיתעמק בה. כי הרי לרוב הגדול האומנות ו / או המוזיקה היא לא המקצוע אלה תחביב לשם הנאה. וכל הנסיונות לשכנע שצריך ללמוד לפני שמאזינים לסוג מוזיקה מסוים ( לדוגמא ) זה נסיון להצדיק את כיומו שלדעתי מיותר, כי עובדה שלכל תחום יש אוהדים רבים יותר או פחות אבל יש. דוגמא אישית מהיום מוזיאון לאומנות הזכוכית בערד. ממליץ מאוד מאוד לבקר בו . אני לא למדתי על זה ,אני לא אלמד על זה וזה מדהים מרשים ומהממם מה שיש שם והגעתי כי אומנות בזכוכית בכל פעם שניתקלתי בה מצאה חן בעיני והרשימה מאוד.

 

[liorkoren]

השאלה היא אם תיקח למשל את אחת מהיצירות בזכוכית שהוצגו במוזיאון ותניח אותה בבסטה בשוק, לצד כלי זכוכית פשוטים אחרים, האם גם שם היא תבלוט ותמשוך את העין?... זו שאלה שהניסוי המדובר העלה.

 

[rel_benrey]

אולי אתם לא מודעים לזה אבל אתם דנים בשאלה הכי עתיקה בעולם, זו שסביבה התפתחו כל הדתות כיום : האם יש אמת אבסולוטית אחת (נגיד היין) וכל חיינו הם רק הייצוג שלה (כוס פלסטיק ברחוב או כוס זכוכית בהילטון)והכל נובע ממנה, או שאין בכלל אמת אחת ויש רק זרימה אינסופית של ייצוגים שנובעים אחד מהשני והכל מקרי.

 

[michael.ms]

אם אדם אחד או רבים חושבים שכוס חיקוי קריסטלי נוצץ בבסטה בשוק. מעניינת אותם יותר מאחד הפסלים שיונחו על יד, מה פסול בכך ,על טעם וריח........ ביננו וגם בין כולם כדאי להגיע למוזיאון זכוכית ולהבין שמדובר בהרבה יותר. אני אומר זאת מכיון שלאורך שנות חיי "המועטות" מי שאוהב אומנות ועסוק בתחביב מסוים אז הוא תמיד פתוח וגם מתעניין בדברי רוח וגם ספורט מתחומים מגווונים ולכן גם החברים פה ודאי יודעים להעריך, גם אם זה לא עושה להם ווואאאאאווו..

דרך אגב michael.ms ו nizans זה היינו הך. היתבלבלו לי המחשבים שדרכם אני גולש.

 

[נמר]

בשורה התחתונה רוב בני האדם מושפעים ממה שנקרא "מעמד". ניקח את זה לתחום שלנו.

ישב אצלי אדם שהקשיב לרמקול שלי, שאל היכן הוא מיוצר ומיד עניתי לו סין. ראיתי על פניו מידת אכזבה ממשמע אוזניו. לאחר מכן אמרתי לו "סתתתתתתתם. ארצות הברית" פניו של אותו אדם {אודיופיל די מדופלם} חזרו להאיר והוסיף במילים "סין עדיין לא יודעים ליצר ברמות האלה" שמתי לו מוסיקה והוא החמיא לצליל ובמיוחד לרמקול האמריקאי האימתני. לאחר כמה קטעי מוסיקה הפנתי את תשומת ליבו לאחורי הרמקול ושם היה כתוב "מייד אין צ'יינה". התלהב הבחור עוד יותר מכך שהסיני הזה הסב לו הנאה רבה. ממש כמו אמריקאי.

האם אותו אדם יקר היה נהנה לו ידע טרם שמע שמדובר בסיני? אני בספק רב.

ג'ושוע ניגן במקום זול, הניגון מיד נתפס כזול, הכינור בטח זול מאוד, היצירה כנראה מלאת שגיאות וטעיות, הנגן כנראה לא מקצועי. וגם אם יקשיבו מעט לאותו נגן עלולים גם "המקצוענים" להיות בטוחים שנגן מיקצועי {קצת יותר} היה מבצע זאת טוב יותר, חלקם היו בטוחים שהכינור נשמע זוועה מפני שהוא כביכול "זול" ועוד שלל בילבולי שכל. המקצוענים באמת יקשיבו ליצירה יכול להיות שאפילו יעריצו את הנגן וידעו אולי להעריך את הצליל של אותו כינור "זול".

"המקצוענים" יצטרכו עוד כמה מוצרי עזר על מנת להגיע להבנה. חשוב יהיה אולם קונצרטים ממוזג, כוס ברנדי, כסא נוח, חליפה, אנשי שירות שיתחנפו אלהם כמה שיותר ואז גם אם יופיע נגן מעפאן למולם יתפעלו וימחאו כפיים "אינטלגנטיות" לעברו.

ועכשיו לשאלת השאלות.
מדוע אותו כינור כל כך יקר?

 

[byrdparis]

"המקצוענים" יצטרכו עוד כמה מוצרי עזר על מנת להגיע להבנה. חשוב יהיה אולם קונצרטים ממוזג, כוס ברנדי, כסא נוח, חליפה, אנשי שירות שיתחנפו אלהם כמה שיותר ואז גם אם יופיע נגן מעפאן למולם יתפעלו וימחאו כפיים "אינטלגנטיות" לעברו.

ועכשיו לשאלת השאלות.
מדוע אותו כינור כל כך יקר?

פה אני חולק עליך , ביקורת של באי קונצרטים היא לא קלה בכלל , יש המון אנשים שיודעים להעריך טוב מאד מה הם שומעים באולם ואני יכול להבטיח לך שאם זה לא היה טוב הם לא ימחאו כפיים כלל וכלל !

 

[איתי_הגיתי]

אולי אתם לא מודעים לזה אבל אתם דנים בשאלה הכי עתיקה בעולם, זו שסביבה התפתחו כל הדתות כיום : האם יש אמת אבסולוטית אחת (נגיד היין) וכל חיינו הם רק הייצוג שלה (כוס פלסטיק ברחוב או כוס זכוכית בהילטון)והכל נובע ממנה, או שאין בכלל אמת אחת ויש רק זרימה אינסופית של ייצוגים שנובעים אחד מהשני והכל מקרי.

(Y).
מישהו פה חפוף על לימודי הפילוסופיה שלו.

 

[נמר]

פה אני חולק עליך , ביקורת של באי קונצרטים היא לא קלה בכלל , יש המון אנשים שיודעים להעריך טוב מאד מה הם שומעים באולם ואני יכול להבטיח לך שאם זה לא היה טוב הם לא ימחאו כפיים כלל וכלל !

אז אתה מתאר את המקצוענים באמת, אבל ה"מקצוענים" הם בדיוק כפי שתארתי.

 

[michael.ms]

האומנות מכל תחום היתה נשארת עלומה וסודית וספונה ,אילו הייתה מכוונת למקצוענים בלבד. גם קהל עממי ( שהנאה היא תחביבו ולא המקצוע ) יודע להאריך איכות ובזכות כך המוכשרים מתגלים ומתפתחים. יש כאלה מורכבים יותר אם קהל מצומצם ומורכבים פחות אם אוהדים רבים וגם מורכבים ואיכותים מאוד שלהם אוהדים ומעריצים רבים.