RIP של קלסיים אורך יותר זמן?


חומוס

חבר משקיען
הודעות
2,499
מעורבות
402
נקודות
83
מזה זמן שאני שוקד על העלאת ספריית הדיסקים על המחשב והשבח לאל רואים סוף סוף את ה...סוף.

עתה הגעתי לקלאסיים, ושמתי לב שהעלאת דיסק קלאסי אורכת הרבה יותר זמן מהעלאת פופ. לא שישבתי עם סטופר, אבל ככה זה נראה לי.

אני מדמיין, או שיש משהו בקלאסיים?
 

liorkoren

מנהל
צוות האתר
הודעות
19,855
מעורבות
666
נקודות
113
יכול להיות שהדיסקים שרוטים?
 

חומוס

חבר משקיען
הודעות
2,499
מעורבות
402
נקודות
83
חלקם אכן וותיקים יותר, אבל יש גם לא קלאסיים שהם וותיקים לאללה - וההרגשה שלי היא שהקלאסיים אורכים יותר זמן ל rip.
 

liorkoren

מנהל
צוות האתר
הודעות
19,855
מעורבות
666
נקודות
113
מה זה הרגשה? תמדוד
 

חומוס

חבר משקיען
הודעות
2,499
מעורבות
402
נקודות
83
איך אמדוד...אחרי אפלואוד של מאות דיסקים זו ההרגשה.
 

yehudaa

חבר משקיען
הודעות
524
מעורבות
62
נקודות
28
אני גם עושה מדי פעם ריפ .
ולא מעט גם פופ או רוק היה איטי .
אני לא חושב שזה קשור לזאנר
 

חומוס

חבר משקיען
הודעות
2,499
מעורבות
402
נקודות
83
ההרגשה הזו גרמה לי לחשוב שאולי קלאסית יותר מורכבת איכשהו מבחינת עומס על הסיסטם? אין לי הסבר מדעי מדוד.
 

רונן ש

חבר משקיען
הודעות
814
מעורבות
270
נקודות
63
יכול להיות שסטטיסטית בקלאסיים מתקרבים יותר לנפח הדיסק המכסימלי (מעל 700 MB), ובאחרים יש המון אלבומים של לא יותר מ-400 או 500.

למשל:
במהדורה קלאסית של יצירה גדולה, קורה הרבה שנותח נפח לעוד כמה דקות של מוזיקה, ואז מוסיפים שם עוד יצירה קצרה - מאותו סיגנון או אותו מלחין.
זה לא קורה באלבומים של להקות או זמרים.

סתם ניחוש..

לא, אין שום דבר ״יותר מעמיס״ במוזיקה קלאסית.
אותו קצב דגימה, אותו גודל למילת הדגימה, אין שום הבדל.
 
נערך לאחרונה ב:

menahem

כתב האתר
הודעות
1,536
מעורבות
360
נקודות
83
חומוס,

מה שאתה מדבר עליו איננה הרגשה סוביקטיבית אלא תכונה של מערכת הקבצים – הסבר בהמשך.

ראשית גלוי נאות: אני לא נמנה על מעריציה של מקרוסופט ומשתמש במערכת ההפעלה מתוצרתם רק בלית ברירה. לכן בדברי גם נימת הביקורת.

הנחות עבודה:

חומוס,לא ציינת תחת איזו מערכת הפעלה נמצא הדיסק שבו מאוחסנים קבצי האודיו אני מניח שמדובר בגירסה כלשהי של חלונות ולכן,מניח,שמערכת הקבצים היא NTFS במקרה הטוב או FAT32 במקרה הגרוע (שאליו לא אתייחס).

כן ציינת שחלק מהעבודה כבר נעשה ועכשיו כשהגעת לקלאסיים ואתה נתקל בבעית איטיות - זה חשוב להמשך.

לא ציינת אם מדובר בדיסק שמחובר למחשב ושעליו יושבת מערכת ההפעלה או בדיסק חיצוני שמחובר ב USB או רשת או כל דבר אחר. לעניין התשובה שלי זה לא משנה אבל דיסק שמחובר למחשב דרך USB או רשת וכדומה רק מעצים את הבעיה.

הנחת עבודה אחרונה: הדיסק שמדברים עליו הוא דיסק "רגיל" מכאני ולא SSD.

קצת הסטוריה:

מקרוסופט הציגה את מערכת הקבצים NTFS בפעם הראשונה ב 1993 ומאז הוציאה 6 גרסאות האחרונה שבהן (גירסה 5) הוצגה בחלונות XP בשנת 2001. בחלונות 7 ו 8 הוכנסו מספר שיפורים במערכת הקבצים אבל מדובר בתוספות שמותאמות לטכנולוגיית האיכסון ולא בגרסאות חדשות.

מערכת הקבצים NTFS איננה המצאה של מקרוסופט אלא פיתוח של מערכת קבצים ממערכות VMS של דיגיטאל (לשעבר היום HP) ושל HPFS של IBM. ה"אבות המיסדים" של ה NTFS לא השתנו מאז גירסה 1 של מערכת הקבצים - לא הישתנו הכוונה בעקרונות הפעולה.

מקרוסופט מציינת שני פרמטרים (קצת יותר אבל שניים שחשובים לעניין שלנו) והם: סה"כ כמות הדטא שניתן לאחסן על גבי מערכת הקבצים וסה"כ אורך מחרוזת שמות הקבצים שמערכת ה NTFS תומכת בהם. כל המספרים שמיקרוסופט מציינת הם תיאורטיים ובמציאות נמוכים ונמוכים בהרבה.

בעיות/כשלים או תכונות אם תרצו:
מאז שהוצגה NTFS היא "סובלת" ממגבלה באורך שמות הקבצים ו/או/וגם הסיפריות וגם העומק הספריות (עומק עץ מבנה הסיפריות כלומר כמה ענפים יכולים להיות תחת ספריית האם כתת ספריות).

מאז גירסה 3.0 NTFS (שיצאה ב 1999) NTFS תומכת בשמות קבצים של 138 תווים ובעומק סיפריות של 138 תת ספריות תחת סיפרית האם,אבל:

מאז גירסה 3 ועד היום יש למערכת הקבצים מגבלה,מעשית לא תיאורטית,של עד 10K קבצים בכל סיפריה כולל ספריית השורש. המגבלה הזו עשויה לעלות אם משתמשים במעט תת סיפריות ובשמות קבצים (וספריות) קצרים (8 - 128 תווים בשם הספריה/קובץ).

בעיה נוספת היא תמיכה של מערכת הקבצים בשפות. מערכת ההפעלה תומכת בכמעט כל השפות המדוברות היום בעולם אבל NTFS לא במיחוד אם מדובר במערכת הפעלה חד או דו לשונית כמו זו שאנחנו משתמשים בישראל.

תיאור הבעיה:

מה שקורה בדיסק שלך חומוס,ולא רק שלך,הוא שבעת ה RIP שמות הקבצים ושמות הספריות מכילים הרבה מאוד אותיות ומספרים ולפעמים גם תווים. כל זה מיצר עומס על מערכת הקבצים והעומס הזה גורם לאיטיות. דרך אגב: האיטיות היא לא בכתיבה לדיסק (זה תלוי בגורמים אחרים לאו דווקא במערכת ההפעלה והקבצים) אלא דווקא בקריאתם ו NTFS לא תציין שקובץ נכתב לתוכה אלא אחרי שקראה אותו.

באמת דווקא ב RIP של מוזיקה קלאסית הבעיה הזו יותר מורגשת וזה כי לא פעם שמות הקבצים,כשמות היצירות,המלחינים והמבצעים,ארוכים ואינם באנגלית - מה שגורם לעומס על מערכת הקבצים.

בעיה נוספת שיש ל NTFS היא שהיא איננה מזהה רווחים כתו חוקי ולכן אם בשמות הקבצים יש רווח מערכת הקבצים תוסיף במקומו את הסימן “%” (בלי המרחאות). ובאותו עניין אם שם הקובץ מכיל אותיות משפות שבהם יש ציונים מעל לאותיות,ציוני הגייה,כמו צרפתית,גרמנית,שפות סלביות ועוד - מערכת ה NTFS תהפוך אותם ל “?” (בלי המרחאות) ולפעמים הוא אפילו יופיע הפוך – כלומר: כשהזנב העליון פונה לימין ולא לשמאל.

כמה דרכים לשפר את הבעיה (לשפר לתקן כליל זו כבר בעיה של מיקרוסופט ולא בשליטת המשתמשים):

1. בכל תוכנת RIP שמכבדת את עצמה ישנה אפשרות להמיר רווחים ותווים לא חוקיים/לא ברורים בקו תחתון - ממולץ להפעיל בכלל את התכונה הזו ובפרט בעולם הקלסי ש"סובל" משמות לטיניים ארוכים ועם תווים בעיתיים.

2. להצטייד בטון של סבלנות ואז לעבור לאופציה הבאה.

3. לעבור על הספריות והקבצים שכבר יש בדיסק ואיפה שיש את הסימן % ו/או/וגם את הסימן ? (כזה או הפוך) ולהמיר אותם לקו תחתון.

4. להריץ אחת לתקופה defrag לדיסק יש את התכונה הזו בנוייה בתוך מערכת ההפעלה לא צריך לרוץ לחנות הירקות השכונתית ולקנות תוכנה.

הערות מן היציע:

לגבי DEFRAG הוא עשוי לקחת הרבה זמן. בימים הקרובים צפויה סערה בצפון הארץ ונגיעות בשאר חלקיה,וכידוע:סערות כאלה טומנות בחובן הפסקות חשמל. בסביבה כזו ממש לא טוב להריץ את התכונה הזו חכו קצת.

למרות ההצהרות מרדמונד על תמיכה מלאה בעברית שמות קבצים (וגם ספריות) מוגבלים ל 128 תווים,לכן אם יש לכם דיסקים ששמות הקבצים מומרים מהמקור בעברית (די נדיר למען האמת) מומלץ לעבור עליהם ידנית ואת הרווחים בין השמות להמיר בקו תחתון.

מי שדיסק האודיו שלו יושב על התקן אחסון - בד"כ את ההתקן הזה מריצה לינוקס ואפשר להמיר מלכתחילא או בדיעבד למערכת הקבצים של לינוקס ולהפעיל,בהתקן האיחסון,את שרת הסמבה - זה עובד לא רע בכלל קראו את התיעוד של התקן האחסון.

ובקשר להערה הקודמת: מי שדיסק האודיו שלו רץ תחת התקן אחסון ורוצה להמיר אותו מ NTFS ל EXT3 או EXT4 (רצוי האחרונה) אפשר לעשות את מבלי למחוק את הקבצים אבל עם סכוי לקבל התקף לב קטלני בסוף הפעולה אם לא עובדים בדיוק לפי הספר - לכן לא ממש מומלץ אלא למי שבאמת יודע מה הוא עושה... :(.

והארה אחרונה: האיטיות הזו איננה מזיקה לא לדיסק,לא למערכת הקבצים ולא לאיכות האודיו היא סתם מעצבנת :(.

HIH

מנחם.
 

אדר

אוהב את התחום
הודעות
383
מעורבות
7
נקודות
18
בלי קשר לתשובה המלומדת של מנחם, אני יכול להגיד שאצלי שמתי לב בצורה די מובהקת שדיסקים של הוצאות טובות יותר עוברים (בממוצע) מהר יותר. יש לי מאות דיסקים קצאסיים בהוצאות קיקיוניות, שבאמת עוברים מאד לאט. לעומת זאת, כוכבי מוסיקה לא קלאסית בד"כ נפוצים יותר, אז גם ההוצאות עשירות יותר וגם כמות הדיסקים מכל סוג גדולה יותר, אז אולי משקיעים בהם יותר.
אדר.
 

kyroz

חבר משקיען
הודעות
861
מעורבות
51
נקודות
28
זה קשור לנפח הדיסק (הקבצים שבתוכו), איכות הדיסק ומצב הדיסק מבחינת שריטות.
יש דיסקים גם של 900mb (הנפוצים הם 700mb) שמשתמשים בהם לאוספים וכד'.
כמו כן, בעיקר איכות הדיסק ומצבו קובעים את מהירות הקריאה מהדיסק.
 

חומוס

חבר משקיען
הודעות
2,499
מעורבות
402
נקודות
83
סחתיין על התשובה מנחם, תודה לכולם.

אז האם אני מבין נכון שהסברה היא שאורך הריפ איננו נעוץ בסוג המוזיקה אלא בפרטים הטכניים שסביב (תוכנה וחומרה)?
 

רונן ש

חבר משקיען
הודעות
814
מעורבות
270
נקודות
63
אז האם אני מבין נכון שהסברה היא שאורך הריפ איננו נעוץ בסוג המוזיקה אלא בפרטים הטכניים שסביב (תוכנה וחומרה)?

אכן.

עוד לגבי איכות הדיסק ושריטות:
חלק גדול מאד של המידע המוקלט על הדיסק נועד לגילוי ותיקון שגיאות בעת הקריאה. זה חלק מהתקן.
בדיסק ׳בעייתי׳ שגורם להרבה שגיאות בקריאה, מנגנון הקריאה (האלקטרוניקה שמאחורי דיודת הלייזר) יעשה מאמצים לתקן, ויעשה עוד סיבובים על אותו track עד שתנוח דעתו והוא יעבור הלאה.

זה לוקח זמן.
 

menahem

כתב האתר
הודעות
1,536
מעורבות
360
נקודות
83
זה קשור לנפח הדיסק (הקבצים שבתוכו), איכות הדיסק ומצב הדיסק מבחינת שריטות.
יש דיסקים גם של 900mb (הנפוצים הם 700mb) שמשתמשים בהם לאוספים וכד'.
כמו כן, בעיקר איכות הדיסק ומצבו קובעים את מהירות הקריאה מהדיסק.

לפני כמה שנים (חמש כמדומני) הודיעו חברות המוזיקה על כך שבכוונתן להטמיע בדיסק האודיו שלהן הגנת זכויות יוצרים DRM. הרעיון היה שלדיסק תתוסף ערכת תוכן שצרובה בתוכו שתאפשר האזנה לדיסק אך תמנע RIP.

סוני ופיליפס,שעדיין אוחזות בזכויות היוצרים לפורמט וללוגו שלו,הצהירו שלא רק שהן מתנגדות אלא גם:שהן לא תבצע בדיסקים שלהם את השנוי הזה (והן ביחד חולשות על יותר ממחצית השוק) וגם דרשו שדיסק שבו יש מערכת DRM לא יקרא קומפקט דיסק ולא ישא את הלוגו בהתאמה. חברות המוזיקה התקפלו והעניין חלף מהעולם.

למה אני מזכיר את זה? מהסיבה הפשוטה כל דיסק שמודפס בבית החרושת ועליו מוזיקה בהפצה תוך שימוש בשם ובלוגו קומפקט דיסק הוא גם דיסק תיקני לפי התקנים של סוני ופיליפס (הספר הכתום).

לכן,מבחינת נפח הדיסק (קרי זמן נגינה מקסימאלי) ברירת המחדל היא 74 דקות וניתן להאריך עוד קצת עד ל 79:58 דקות בלבד.נכון שיש דיסקים של 900 MB שזה קצת פחות מ 90 דקות אבל אין דיסקים כאלה בשימוש של חברות הפצת המוזיקה כי זה לא בתקן ולא "בא" להן להתעסק בתביעות עם סוני ופיליפס.

מן הסתם לא בדקתי את כל הדיסקים שאי פעם יצאו (לצערי יש לומר) כך שיתכן ויש איזה יוצא מן הכלל - ואם יש כזה לא ברור כיצד נוצר כי גם מחבשי ה Master Glass (המקור שממנו מיוצר הדיסק הכסוף) מוגבלים לפורמט של של פיליפס וסוני קרי מקסימום 79:58 דקות.

למי שתוהה למה 74:00 דקות כן אבל לא 80:00 אלא 79:58 - איפה עוד שתי שניות? על הדיסק יש מידע טקסטואלי ובינארי שמכיל את טבלת הקבצים של הדיסק (לדיסק יש מערכת קבצים שונה לגמרי מזו של הדיסק הקשיח) וגם מידע אודות שם השיר,היוצר,המבצע וכו. כל המידע הזה אצור בחלק הפנימי ביותר של הדיסק והוא מקומפרס ומוסתר מעין המשתמש. בגלל מגבלות שטח הפנים של פורמט הדיסק הכסוף חסרות 2 שניות...

HIH

מנחם.
 

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור