לגבי השאלה "ש להתערב בתמונה או להשאיר את המקור?"
במציאות אין את השאלה הזו -- התמונה הצבעונית אינה מבטלת/מחליפה את המקורית, שנשארת כפי שהייתה.
אחר כך כל אחד יכול להחליט מה הוא מעדיף, ובכל מקרה זה יהייה לפי טעמו, לא לפי מה שינסו להגדיר עבורו כאן.
זה מזכיר לי את גירסת ה-SACD של הדיסק הבא, שהוקלט ע"י הטכנאי האגדי Rudy van Gelder (להלן RvG) ב-1963:
בחוברת יש מאמר של RvG, שמספר שההקלטה בוצעה בתקופת המעבר בין מונו לסטריאו, אבל גם את ה-jazz folks בכלל, ולכן את המפיק, Bob Thiele, וגם אותו כטכנאי בפרט, הסטריאו לא עניין בכלל, והם אפילו לא האזינו למה שקורה אתו, סתם הפעילו את טייפ הסטריאו. כל האיזון וכל ה-monitoring בוצעו במונו בלבד.
הדיסק זה מכיל את שתי הגירסאות -- גם ה-musically balanced mono version, כפי שנשמעה 41 שנים קודם להפקת הדיסק, וגם ה-unmonitored two-track version.
גם לדעתי/טעמי, אין ספק שגירסת המונו עדיפה מבחינת איכות הסאונד הבסיסי, מאוזנת יותר, מלאה יותר, כל מה שצריך.
אבל אני לא אוהב מונו, אז לעזאזל איכות הסאונד הבסיסי.
אני מעדיף להאזין בסטריאו אפילו במצב כזה.
בדומה, למעט מיעוט של תמונות "
אמנותיות", אני מעדיף לראות תמונות "
רגילות" בצבע, גם במחיר אובדן איכות בסיסית.
עמיר
נ.ב., בכל מקרה, תודה על ההפנייה לאתר המעניין הזה