אבל על אחד אין עוררין קלפרר
"אין עוררין" משמעותו שאף אחד לא מערער על זה, אבל דווקא יש לא מעט שלא מתלהבים מהביצוע, במיוחד מקלמפרר עצמו עם הטמפי האיטים והדביקים שלו.
בכל האופרה,
למעט מלכת הלילה, אני מעדיף בקלות ובהפרש גדול את הביצוע של Karl Böhm, אבל מלכת הלילה אצלו -- Roberta Peters -- זמרת קולוראטורה מדהימה במקומות אחרים -- שרה בצורה איומה, על גבול הזיוף. זה מדהים/מאכזב במיוחד, כי אם אני צריך לבחור קטע אחד שהוא הכי מדהים ברמת אקרובאטיקה וירטואוזית של סופרן קולוראטורה שאני מכיר בכלל, זה הביצוע של Roberta Peters הנ"ל ב"ספר מסביליה" עם Leinsdorf.
לעומת זאת, אצל קלמפרר אני אוהב
רק את מלכת הלילה, Lucia Popp, שמתחרה כאן אולי על המקום השני-הכי-מדהים שאני מכיר בקולוראטורה
וכאלטרנאטיבה, יש גם את הביצוע הממזרי של Arnold Östman בכלי תקופה, עם זמרים ממעטי-ויבראטו. כייף.
עמיר