רן שלום,המוצרים של קליסטה מייצגים גישה מעניינת: אתה משלם המון עבור העיצוב המהמם, ובמקביל אתה מקבל איכות סונית משובחת במיוחד. אני, כצרכן וכאודיופיל/וידאופיל, לא מקבל את הגישה הזו. מעולם לא קניתי מוצר אודיו או וידאו בגלל צורתו החיצונית אלא אך ורק בגלל איכות ביצועי האודיו וידאו שלו. המערכת מורכבת מארבע קופסאות שחורות סתמיות לגמרי במראה (פרוססור, נגן דיסקים אוניברסאלי, טיונר וספק הכח שלו) סאב וופר בגודל מפלצתי שגם הוא קופסא שחורה ענקית. כמובן ששני המקורות הנוספים מחשב אפל מק מיני וסטרימר אפל טיוי מעוצבים מעולה, אבל זה בכלל לא היה השיקול בקנייה - אלא האחידות והקלות בשימוש בסביבה הממוחשבת אצלי שכולה אפל. שני מגברי ההספק שלי מעוצבים יפה, אבל לא משהו יוצא דופן והם נקנו קודם ומעל לכל בגלל התאימות החשמלית לפרוססור. ויותר מזה - הטלויזיה הענקית נמצאת על עגלת גלגלים מכוערת להפליא בגלל אילוצי החדר. שני מעמדי הציוד זהים לגמרי אבל הם בצבעים שונים, משום שכל אחד מהם נקנה משומש. והכבלים רצים בכלל חופשי על הרצפה לאורך ולרוחב הסלון ולא מוסתרים בקירות. שנאמר - אנטי עיצוב במיטבו.
אף אחד לא התייחס כאן למוזיקה שמושמעת בתערוכה.
כאילו המוזיקה בכלל לא קשורה לעניין.
באופן כמעט גורף - מוזיקה קלה. קלה למערכת.
הרבה פעמים מוזיקה שממש הבריחה אותי מהחדר.
לא שמעתי באף חדר מוזיקה שמאתגרת את המערכת.
ללא יוצא מן הכלל, הייתי צריך להשתלט על מקור המוזיקה,
היכן שזה היה ניתן, ולבחור קטע משמעותי.
לפיכך, עם כל הכבוד לכולנו, מה משקל התיאורים כמו ״חדר שנשמע נפלא״,
״מערכת מדהימה״ וכיוצא באלה? בלי רשימת האזנה אי אפשר להבין מזה כלום.
אנחנו יודעים שיש הקלטות שנשמעות וואו וואו וואו על כל מערכת. תשאלו
את תומר. יש לו הרבה כאלה. עונג למציג.
בכמה חדרים העיזו לנגן Full size orchestra?
לי לא יצא לי לשמוע דבר כזה באופן מקרי. רק יזום מצידי. אולי כן היה.
אף אחד לא התייחס כאן למוזיקה שמושמעת בתערוכה.
כאילו המוזיקה בכלל לא קשורה לעניין.
באופן כמעט גורף - מוזיקה קלה. קלה למערכת.
הרבה פעמים מוזיקה שממש הבריחה אותי מהחדר.
לא שמעתי באף חדר מוזיקה שמאתגרת את המערכת.
ללא יוצא מן הכלל, הייתי צריך להשתלט על מקור המוזיקה,
היכן שזה היה ניתן, ולבחור קטע משמעותי.
לפיכך, עם כל הכבוד לכולנו, מה משקל התיאורים כמו ״חדר שנשמע נפלא״,
״מערכת מדהימה״ וכיוצא באלה? בלי רשימת האזנה אי אפשר להבין מזה כלום.
אנחנו יודעים שיש הקלטות שנשמעות וואו וואו וואו על כל מערכת. תשאלו
את תומר. יש לו הרבה כאלה. עונג למציג.
בכמה חדרים העיזו לנגן Full size orchestra?
לי לא יצא לי לשמוע דבר כזה באופן מקרי. רק יזום מצידי. אולי כן היה.
מסכים עם כל מילה!
ברוב המכריע של המקרים הושמעה מוזיקה שלא אתגרה כהוא זה את המערכות הקטלניות, שכמעט נרדמו בגלל זה.
בחלק מן המקרים היא הייתה אפילו כל כך שקטה, עד שתהיתי לחשוב שמישהו התבלבל
בין חדר מוזיקה לחדר שינה.
קשה מאוד, אם בכלל, לזהות ככה יכולות של מערכת, ונדמה לי שבחלק מן המקרים זה היה מכוון,
כדי לא להסגיר מוגבלות.
לכן, כמוך, בשלב מסוים השתלטתי על המוזיקה, וביקשתי סימפוניה. אבל גם ביקשתי להגביר את הווליום.
היו כמה קריסות מביכות בגלל זה...
בכל מקרה, המערכות הרציניות באמת השמיעו פה ושם גם מוזיקה סימפונית ומוזיקה "סתם" יותר מאתגרת
מזמרת מוצצת מיקרופונים בליווי גיטרה.
לדוגמה, בחדרים של וילסון וקונסטליישן, של פישר & פישר ו-ACCUSTIC ARTS, של ריביירה ואודיו-נק,
וכמובן בחדר של איפסילון וקייזר.
בשלב מסוים חשבתי לעצמי שאם התפריט המוזיקלי שלי היה מורכב מקטעי הפופ הרכים שהושמעו ברוב המקרים
ואם הייתי מוכן להוציא כמה מיליונים על מערכת,
האם לא היה מוטב כבר להזמין אלי לסלון, מפעם לפעם, איזו לוחשת עם גיטריסט לידה?
הרבה פחות יקר, וסאונד (אני כבר חושש להשתמש במילה) טבעי.
תומר ! כל הכבוד על המאמץ והדווח