תערוכת ציריך 2024 - MISSION IMPOSSIBLE


Vivaldi Audio

עוסק בתחום
הודעות
400
מעורבות
334
נקודות
63
תערוכת ציריך 2024 הוקדשה ברובה לציוד של יצרנים שוויצרים, ואין ספק: הארץ הקטנה הזאת היא מעצמת אודיו מרשימה, המצטיינת, בין השאר, ביכולת ייחודית בהחלט לנקוב במחירים מקפיאי דם.

התערוכה התפרסה על שתי קומות, בחדרים בגדלים נאים ובתנאים אקוסטיים טובים, וכמעט לא הייתה זליגת סאונד בין החדרים.

האמת, ואין טעם ללכת סחור-סחור, שום חדר לא הלהיב אותי במיוחד ו\או נגע ללבי, והייתה לי תחושה
שזה גם מה שהרגישו רבים בקהל.
כמעט כל ההגברה הייתה טרנזיסטורית, עם נוכחות רבה לקלאס D ולסטרימרים, כמו גם לרמקולים בגודל קטן עד בינוני.
נכון, נראו כמה פטיפונים חמודים ופה ושם איזה טייפ סלילים, אבל הם היו לקישוט בלבד.

מכל מקום, הוצעו למכירה תקליטים טובים במחיר סביר, ראיתי הרבה שוויצרים עם מצב רוח - למה לא - נהדר,
ולי אישית הייתה פגישה מצוינת עם המנכ"לית ועם המהנדס הראשי של החברה שאני מייבא:
ThivaLabs והמותג שלה MAVIS.

דרך אגב, פה ושם נראו טייפ קסטות כמו גם קסטות (קלטות) למכירה - נוסטלגיה או יותר מזה?

IMG-20241103-WA0005.jpg
 

נערך לאחרונה ב:

Vivaldi Audio

עוסק בתחום
הודעות
400
מעורבות
334
נקודות
63
תודה.
בכל התערוכה היה רק נגן תקליטורים אחד, אבל הוא עבד בפונקציה שלו כממיר.
יודע מה היה מחירו?
שלוש כאלה בלבד:
ImageToStl.com_mercedes-benz-e-class-w214-manufaktur-paintwork-slide-03-3302x1858-02-2023.jpg

ImageToStl.com_mercedes-benz-e-class-w214-manufaktur-paintwork-slide-03-3302x1858-02-2023.jpg

ImageToStl.com_mercedes-benz-e-class-w214-manufaktur-paintwork-slide-03-3302x1858-02-2023.jpg


יודע איך הוא נשמע?
 
נערך לאחרונה ב:

matanoosh

חבר משקיען
הודעות
4,141
מעורבות
1,619
נקודות
113
הזיה. תודה על השיתוף. אכן קצר וקולע.
מוזר ומעניין שאתה אומר שלא הלהיב אותך, דווקא רב השוויצריים ששמעתי עד היום היו מלהיבים מאד, אם כי בדר"כ מאופקים מאד. (כן, אפשר גם וגם. אשתי כזאת)
מה היה עבורך הכי קרוב ללהישמע טוב?
 

omi

חבר משקיען
הודעות
880
מעורבות
422
נקודות
63
צחוק צחוק, המוזיקה של משימה בלתי אפשרית היא בקצב 5, ומשתמשת במקצב הזה ביעילות ויופי כמו נהג בובקאט בכלי שלו. אם אני לא טועה, פרט לטייק 5 זו המוזיקה הכי מוכרת במקצב הזה.
 

Vivaldi Audio

עוסק בתחום
הודעות
400
מעורבות
334
נקודות
63
הזיה. תודה על השיתוף. אכן קצר וקולע.
מוזר ומעניין שאתה אומר שלא הלהיב אותך, דווקא רב השוויצריים ששמעתי עד היום היו מלהיבים מאד, אם כי בדר"כ מאופקים מאד. (כן, אפשר גם וגם. אשתי כזאת)
מה היה עבורך הכי קרוב ללהישמע טוב?
תודה, מתן.

אודיו מקומי, כלומר, לפי ארצות, הוא קלישאה חמודה, אבל לא ממש תקפה, בוודאי לא בעשורים האחרונים - מה שלא פוגם בחיוך שמעלה ההשוואה בין "אודיו שוויצרי" לאשתך היקרה.

לענייננו.
אתה שואל אם היה משהו שהיה קרוב להישמע טוב מבחינתי?
היו שתי מערכות כאלה:
אחת עם הטריק המוכר של הגברה איכותית חזקה מאוד על רמקולים קטנים.
זה תמיד משעשע בדקות הראשונות.
המערכת השנייה הייתה הורנים עם שפופרות - חמוד, אבל עם צליל קצת מפוזר ולא הכי נכון.

אבל יודע מה? השאלה שלך נוגעת לטעמי בעניין קריטי.
נדמה לי שסיבה מרכזית לחילוקי הדעות הנצחיים בקרב אודיופילים היא העובדה שאנחנו מקבלים כמובנות מאליהן הגדרות שונות - למשל, התואר "טוב" כשהוא מוצמד לפועל "להישמע."

סוקרטס לימד אותנו שכל שיחה טובה (שיחה, לא התנצחות) מתחילה בהסכמה על הגדרת מונחי היסוד בבסיסה.

הניסיון שלי, בעיקר מאז שהפכתי להיות עוסק בתחום, הוא שהתואר "טוב" מובן בצורות שונות, לפעמים אפילו הפוכות זו לזו, כשהוא מוחל על פעלי שמיעה והאזנה בתחום שלנו.
נדמה לי שלכל אחד מאתנו כדאי לבדוק בינו לבין עצמו למה בדיוק הוא מתכוון כשהוא משתמש בתואר "טוב", מה הוא מכנה מערכת "טובה", וגם מה הצליל שהוא מבקש, ולמה למעשה הוא שואף.

מקור נוסף לחילוקי הדעות הוא סוג המוזיקה שעליה נסובה השיחה. וכאן אני מדבר על חלוקה בסיסית: מוזיקה לא מוגברת מול מוזיקה מוגברת.
גם החלוקה בין מוזיקה אקוסטית ללא אקוסטית יכולה להיות תקפה כאן, אם כי היא פחות מדויקת.
אדם שרוב המוזיקה שהוא מקשיב לה אינה מוגברת יבקש מן הסתם איכויות אחרות מהמערכת ביחס לאדם שרוב המוזיקה שהוא מקשיב לה היא מוגברת. לכן מתבקש שההגדרה "טוב" תהיה ככל הנראה שונה בשני המקרים.

נקודות למחשבה.
 

גיא

כתב האתר
צוות האתר
הודעות
3,260
מעורבות
1,246
נקודות
113
הזיה. תודה על השיתוף. אכן קצר וקולע.
מוזר ומעניין שאתה אומר שלא הלהיב אותך, דווקא רב השוויצריים ששמעתי עד היום היו מלהיבים מאד, אם כי בדר"כ מאופקים מאד. (כן, אפשר גם וגם. אשתי כזאת)
מה היה עבורך הכי קרוב ללהישמע טוב?
שוקולדים שווייצרים אכן מלהיבים. אבל סאונד....????
איזו מערכת שוויצרית הלהיבה אותך? ותיזהר להגיד FM.

ועכשיו ברצינות,
אני לא מייחס ביצוע ואיכות כזו או אחרת לארץ המוצא, אבל בשורה התחתונה עד היום לא שמעתי ולא מערכת אחת מארץ השוקולד שריגשה אותי.
מקרי??? וואלה כנראה שכבר לא ממש.
 

אהרון66554

אוהב את התחום
הודעות
246
מעורבות
90
נקודות
28
שוקולדים שווייצרים אכן מלהיבים. אבל סאונד....????
איזו מערכת שוויצרית הלהיבה אותך? ותיזהר להגיד FM.

ועכשיו ברצינות,
אני לא מייחס ביצוע ואיכות כזו או אחרת לארץ המוצא, אבל בשורה התחתונה עד היום לא שמעתי ולא מערכת אחת מארץ השוקולד שריגשה אותי.
מקרי??? וואלה כנראה שכבר לא ממש.
Stenheim ?
 

אהרון66554

אוהב את התחום
הודעות
246
מעורבות
90
נקודות
28
במעט פעמים ששמעתי, גם לא...
וואלה... אני מאוד אהבתי, אבל בגדול על השווצרים, ברמקולים אהבתי סטנהיים ובאלקטרוניקה יש להם כמה חברות מעולות, הבעיה שם זה התמחור.
בכל קטגוריה אפשר למצוא מוצר מתחרה ברבה פחות כסף... לא מדבר בכלל על מוצרים VFM קיים בשוק הזה.
 

matanoosh

חבר משקיען
הודעות
4,141
מעורבות
1,619
נקודות
113
תודה, מתן.

אודיו מקומי, כלומר, לפי ארצות, הוא קלישאה חמודה, אבל לא ממש תקפה, בוודאי לא בעשורים האחרונים - מה שלא פוגם בחיוך שמעלה ההשוואה בין "אודיו שוויצרי" לאשתך היקרה.
אני מסכים שזה קלישאה, אבל בכל זאת יש הרבה פעם קו מחבר בין חברות שונות מאותה מדינה, כנראה קשור לשוק היעד.
נאמר זאת כך - אני מתקשה למצוא חברות אמריקאיות עם סאונד מאופק וקטן. או חברות גרמניות שלא שואפות לצליל מדוייק (מפורט, ללא תחומים מודגשים וכו').

לגבי השוויצרים, תמיד שמתי לב שיש להם צליל עם הרבה מיד, מאד מהיר, לא מאד דינמי, אבל תמיד מוסיקלי בטירוף. מוציא את הרגש החוצה. דוגמאות בולטות כאן הן מגברים ישנים של אנסמבל, דרטזיל, ונדמה לי שפעם גם CH.
לענייננו.
אתה שואל אם היה משהו שהיה קרוב להישמע טוב מבחינתי?
היו שתי מערכות כאלה:
אחת עם הטריק המוכר של הגברה איכותית חזקה מאוד על רמקולים קטנים.
זה תמיד משעשע בדקות הראשונות.
המערכת השנייה הייתה הורנים עם שפופרות - חמוד, אבל עם צליל קצת מפוזר ולא הכי נכון.

אבל יודע מה? השאלה שלך נוגעת לטעמי בעניין קריטי.
נדמה לי שסיבה מרכזית לחילוקי הדעות הנצחיים בקרב אודיופילים היא העובדה שאנחנו מקבלים כמובנות מאליהן הגדרות שונות - למשל, התואר "טוב" כשהוא מוצמד לפועל "להישמע."
איייף.. שמעון, שאלתי *אותך* מה הכי אהבת. זהו. לא צריך להתפלסף עד כלות. ;)
אודיופילים מנוסים בדר"כ יודעים לזהות איכויות במערכות גם אם היו מעדיפים פשרות אחרות, או מערכות אחרות. לכן שאלתי את דעתך מה הכי אהבת, כי הנחתי שזה שילוב של טעם אישי והערכת איכות אובייקטיבית שאתה יודע לעשות.
סוקרטס לימד אותנו שכל שיחה טובה (שיחה, לא התנצחות) מתחילה בהסכמה על הגדרת מונחי היסוד בבסיסה.

הניסיון שלי, בעיקר מאז שהפכתי להיות עוסק בתחום, הוא שהתואר "טוב" מובן בצורות שונות, לפעמים אפילו הפוכות זו לזו, כשהוא מוחל על פעלי שמיעה והאזנה בתחום שלנו.
נדמה לי שלכל אחד מאתנו כדאי לבדוק בינו לבין עצמו למה בדיוק הוא מתכוון כשהוא משתמש בתואר "טוב", מה הוא מכנה מערכת "טובה", וגם מה הצליל שהוא מבקש, ולמה למעשה הוא שואף.
אכן, ואני די בטוח שהטוב שלי והטוב שלך הם די שונים, כשאני מסתכל על החברות שאתה מייבא. עדיין, אני בטוח שאם אשמע את הציוד שאתה מייבא (או אוהב), אבין למה אתה אוהב אותו.
מקור נוסף לחילוקי הדעות הוא סוג המוזיקה שעליה נסובה השיחה. וכאן אני מדבר על חלוקה בסיסית: מוזיקה לא מוגברת מול מוזיקה מוגברת.
גם החלוקה בין מוזיקה אקוסטית ללא אקוסטית יכולה להיות תקפה כאן, אם כי היא פחות מדויקת.
אדם שרוב המוזיקה שהוא מקשיב לה אינה מוגברת יבקש מן הסתם איכויות אחרות מהמערכת ביחס לאדם שרוב המוזיקה שהוא מקשיב לה היא מוגברת. לכן מתבקש שההגדרה "טוב" תהיה ככל הנראה שונה בשני המקרים.

נקודות למחשבה.
כאן אני חולק עלייך.
יש אכן דעה רווחת שמוסיקות שונות צריכות איכויות שונות במערכת, ואני חושב שאין דבר כזה, כי הקריטריונים לאיכות מערכת הם קבועים. חלקים חשמליים וחלקם מדדים חווייתיים (למשל מהירות, דינמיות, פירוט, היכולת לשחזר במה וכו'). אבל מעבר לכך, גם הפרשנות שמערכת נותנת לפלייבק - למשל, ההבדל בין הורנים ענקיים לדינמיים רגילים - אני תמיד אעדיף דינמיים, בין אם אני שומע רוק כבד, מוסיקה קאמרית, או סולו צ'לו. הפרשנות של הורנים פשוט נשמעת לי נזלתית ולא נכונה.

ודוגמא מזוית אחרת - אם אני שומע מטאליקה דרך פרואק ריספונס 1SC, אני אהנה מהחוויה לא פחות מאשר עם רמקול רצפתי גדול במחיר דומה שעושה פשרה בדיוק כדי לקבל נפח ובס גדולים יותר. וזאת משום שאיכויות הפרואק יבואו לידי ביטוי גם במטאליקה.
 

Vivaldi Audio

עוסק בתחום
הודעות
400
מעורבות
334
נקודות
63
תודה רבה על ההתייחסות העניינית (כולל ה"עד כלות"...).

טוב, נראה שלא הבהרתי היטב את עצמי: מסכים לגמרי ש"הקריטריונים לאיכות מערכת הם קבועים" -
הבעיה הקלה היא הפרשנות של הקריטריונים האלה, ושוב ושוב אני נוכח לגלות איזו פרשנות שונה "אודיופילים מנוסים" נותנים לכל אחד מהקריטריונים האלה - לדוגמה "צליל טבעי".
וכשזה נוגע לסוגי המוזיקה השונים שהזכרתי, עולה גם שאלת המינון של הקריטריונים, לא כדאי להתעלם מזה.
מי ששומע אלקטרוניקה כל היום, רצוי - בשבילו - שיחשוב על מינון קריטריונים, או דגשים, קצת שונה מאדם שמקשיב כל היום לרביעיות מיתרים.

ואני בהחלט מסכים שאם מתאמצים מוצאים אילו שהם קווים משותפים בין יצרנים מאותו אזור תרבותי/לשוני/גאוגרפי. והופ, הנה לך דוגמה לשוני בתפיסת הקריטריונים: מה שאני שומע אצל ה"שוויצרים" - וביתר שאת בתערוכה האמורה - הוא כל דבר חוץ ממיד, מסכים אתך לגבי הדינמיקה העצורה, וכנראה שאתה ואני מבינים אחרת לגמרי את הביטוי "מוסיקלי בטירוף".

תוך כדי כתיבת הדברים האלה, אני שוב חושב ביני לבין עצמי שפורום הוא מדיה תקשורתית בעייתית, בלשון המעטה, וכדי שנבין היטב זה את זה, אין תחליף לפגישות פנים מול פנים, או למצער, שיחות בטלפון.
 

matanoosh

חבר משקיען
הודעות
4,141
מעורבות
1,619
נקודות
113
תודה רבה על ההתייחסות העניינית (כולל ה"עד כלות"...).

טוב, נראה שלא הבהרתי היטב את עצמי: מסכים לגמרי ש"הקריטריונים לאיכות מערכת הם קבועים" -
הבעיה הקלה היא הפרשנות של הקריטריונים האלה, ושוב ושוב אני נוכח לגלות איזו פרשנות שונה "אודיופילים מנוסים" נותנים לכל אחד מהקריטריונים האלה - לדוגמה "צליל טבעי".
אני מסכים, עם זאת, לדעתי הבעיה היא בהבנה או היעדרה. אם אודיופיל אומר שיש צליל דינמי אבל הוא לא, אז האודיופיל טועה.
על צליל "טבעי" או "מוסיקליות" הרבה יותר קשה, מן הסתם, להתווכח. למרות שעל טבעי יותר קל מאשר על מוסיקלי.
אז, אם אודיופיל משתמש במושגים מבלי להבין אותם, זאת בעיה אחת, והיא של האודיופיל המדבר.

בנוסף, אני מניח שעל פרמטרים כמו "פירוט" או "גודל במה" לא יהיו הרבה וויכוחים. אני חושב שהרשמים שם הרבה יותר אחידים.

וכשזה נוגע לסוגי המוזיקה השונים שהזכרתי, עולה גם שאלת המינון של הקריטריונים, לא כדאי להתעלם מזה.
מי ששומע אלקטרוניקה כל היום, רצוי - בשבילו - שיחשוב על מינון קריטריונים, או דגשים, קצת שונה מאדם שמקשיב כל היום לרביעיות מיתרים.
מעניין. הרחב כאן קצת. לא יודע, עבורי זה אף פעם לא היה שיקול. תן דוגמא לסל פשרות שיעבוד טוב לאלקטרוני, ולא לקלאסי. ואני מדבר מעבר לרמקול גדול עם הרבה באס. או במילים אחרות: אם מערכת ניחנת בטונאליות נכונה וקולות אנושיים נשמעים בה מאד טבעי, אתה חושב שמאזיני מוסיקה אלקטרונית לא יהנו מהיתרון הזה באותה מידה? אני לא כ"כ בטוח.

ואני בהחלט מסכים שאם מתאמצים מוצאים אילו שהם קווים משותפים בין יצרנים מאותו אזור תרבותי/לשוני/גאוגרפי. והופ, הנה לך דוגמה לשוני בתפיסת הקריטריונים: מה שאני שומע אצל ה"שוויצרים" - וביתר שאת בתערוכה האמורה - הוא כל דבר חוץ ממיד, מסכים אתך לגבי הדינמיקה העצורה, וכנראה שאתה ואני מבינים אחרת לגמרי את הביטוי "מוסיקלי בטירוף".
כן. זה כנראה תלוי מאד מאיפה אנחנו באים. אתה מגיע מכיוון אחר לגמרי ממני, אל בחינת הצליל השוויצרי. ככשמעתי אצל פור ז"ל את הדרטזיל (אצלי בבית, אגב) בשעתו, אני זוכר ששמעתי מגבר של 80,000 ש"ח, שהיה פחות דינמי ממגבר אנסמבל שעלה לי 5000 ש"ח. אבל הטונאליות של הווקאל אצלו גרמה לכל מגבר אחר ששמעתי לפניו להישמע מנוזל ומתכתי. זה העיף לי את הסכך.

תוך כדי כתיבת הדברים האלה, אני שוב חושב ביני לבין עצמי שפורום הוא מדיה תקשורתית בעייתית, בלשון המעטה, וכדי שנבין היטב זה את זה, אין תחליף לפגישות פנים מול פנים, או למצער, שיחות בטלפון.
חדמ"ש, אבל לפחות כאן יכולים להיות שותפים לשיחה.
 


למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור