קצת תרבות

[חומוס]

אז לפני כמה שבועות חזרתי מבודפשט, ומאז חיפשתי את הכבל הדבילי של הצלמניה כדי שהשרשור הזה יקבל משמעות וויזואלית. זה חשוב. בודפשט עיר נחמדה (עם אוכל בינוני להפתעתי) - אבל בהיסטוריה ויופי היא חזקה. הארכיטקטורה של העיר הזו מרשימה, ואחד המקומות היותר יפים שם היא הבזיליקה - הכנסיה - שפשוט עוצרת נשימה בעושר שלה. התמונות באמת שלא עושות צדק ליופי של המקום.

איך שנכנסתי לבזיליקה (טפו טפו כופר) ראיתי בצד מודעה שיש למחרת בערב קונצרט קטנטן, בסגנון "המיטב של התקופה" (לא משתגע על הרעיון, מעדיף יצירות שלמות). הנדל, באך, מוצרט, ויואלדי, אלבינוני...החשודים הקבועים. כירטסתי והתייצבתי למחרת לקונצרטון. 8 נגנים (כינורות, צ'לו, כלי נשיפה ועוגב), וזמרת לכמה מהקטעים. קונצרטון קטן וצנוע - הנגנים פשוט מעולים וברור שהם מנגנים כבר הרבה זמן יחד. מתואמים נפלא בלי מנצח (אחד הכנרים מוביל בעיניים) - פשוט מנגנים, מעיפים מבטים קטנים אחד בשני לטובת העיתוי. הקהל - כ 100 איש (שזה לא רע לקונצרטון מקומי באמצע השבוע) כשליש תיירים ושני שליש מקומיים. בלי פוזה ובלי רוח וצלצולים. הקהל לבוש יפה לבילוי של ערב, בלי שיעולים וכיחכוחים מיותרים.

האקוסטיקה בבזיליקה בעייתית: מחד, מעט הנגנים נשמעו כמו תזמורת גדולה. הכל קיבל נפח, והצלילים מאוד מעניינים ויפים. מאידך, היה המון הד. אולי ההד הוא שנתן לתזמורת את הנפח - אולי - אבל זה קצת הפריע.


והמוזיקה? מה כבר אוכל להוסיף שלא נאמר ב 400 השנים האחרונות. כשהיא מנוגנת בקונטקסט הנכון (הכנסייתי) היא מקבלת מימד נוסף שאי אפשר להשיג באולם קונצרטים, טוב ככל שיהיה. הפרסקות והתפאורה בכלל עושים את האפקט הנוסף, ופתאום יורד האסימון איך המוזיקה הזו מחזיקה מאות שנים.



נגמר הקונצרטון, וכולם יצאו החוצה, בשקט מופתי, ומבלי שיעמוד בחוץ מוכר בייגלים צעקני ואז ירד לי האסימון: כמה שזה טבעי שם ולא טבעי אצלנו.

 

[איתי_הגיתי]

סיפור יפה, וכן, נושא התרבות לא תפס אצלנו.

 

[חומוס]

הנה...ההזמנה . מצאתי בתיק

 

[איתי_הגיתי]

אגב, הייתי באבו גוש כמה פעמים ברסיטלים שם, מזכיר את מה שאתה מתאר, שווה ביקור ואין דחיפות.
אי של תרבות אצלנו.