קורים גם דברים טובים בסגר.

[חומוס]

כבר כמה שנים שהוא מאופסן, לטובת חברו הטוב של המאזין, ה Tannoy TM 55 DD שהוא בעצם פרי שת"פ של טאנוי ומיקרו סייקי. אבל אחרי המעיין סגר השני קיבלתי תיאבון לעוד, והפקדתי אותו, את הקנווד המוזר והכבד הזה בידיו ה- capable של אושיק, שייתן כוונון פה ושימון שם.
והוא עשה את זה. הדוגמן בתמונה חזר מהנופש לפני שבוע, כמו חדש.
לא אעשה השוואה בין המשקולת (הפלינת' עשוי מאיזו תערובת שהדרך הטובה ביותר לתאר אותה הוא "מזכיר אבן קיסר") הזו לטאנוי, כי הם שני יצורים מאוד מאוד שונים. כל כך שונים עד כדי אי אפשרות להשוות. ההבדל הזה שבין שניהם עושה את כל הכיף ברוטציה: הטאנוי מכני לחלוטין במובן של "תעשה בעצמך כל דבר" בעוד שהקנווד הזה (סביבות 1978) אוטומטי לחלוטין במובן של "שגר ושכח", ואני חייב לומר שזה די מגניב. הסאונד שלהם כל כך שונה.
הצליל הזה של ויניל, אחרי שהתרגלנו לסטריליות הדיגיטאלית...זה כיף. לא נכנס לוויכוח המטופש של "מה יותר טוב, את מי יותר אוהב את אבא או את אמא". אם יש ייתרון אחד בולט בויניל לעומת כל פורמט דיגיטלי, הרי הוא בכך שהיד פחות קלה על ההדק: בדיגיטלי מעבירים קטע בהינף אצבע על השלט, בעוד שבויניל זה לא קיים, אז מאזינים. וכשמאזינים גם למה שלא לוכד את האוזן בשלוש השניות הראשונות, פתאום מגלים דברים. איך אמר ד"ר סוס? "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים".
לא מפסיק להאזין.

 

[יעקב ח]

אוהב את הצורה והמבנה של הפטיפונים הישנים.

 

[eldo]

פטפון מעולה. לפני שנים היתה לי הזדמנות לקנות אחד כזה במחיר סביר (יחסית להיום בכל אופן) ודילגתי עליו. אם התמונות האלה הן של האקזמפלר שלך, מגיע לו ראש יותר טוב מהאודיו-טכניקה בשקל-תשעים הזה.

 

[חומוס]

אכן, זה האקזמפלר שלי, לא יכול להפסיק להביט בו, ואכן, תמיד יש דרך למעלה. מה שאין זה תקציב .
מצד שני, מה אומר ומה אגידה - אני מאזין, ודמעות של אושר זולגות כי הוא נפלא. הכי נפלא? לא, אבל לשדרוג הזה של הבייבי הזה התלווה גם סאב פסיבי (Canton 10 אינצ' פושט, יד 2, 200 ש"ח), וזה פשוט עובד.

 

[ayal30]

המבנה והצורה שלו מאוד יפים וגם מיוחדים תהנה ממנו