מתנצל, Arix, אבל אני חייב לתקן:
עכבת המוצא אינה (!!) חייבת להיות זהה לעכבת המבוא.
ממש לא.
התובנה הזו נכונה למערכות מפולגות, בהן אורך הגל המועבר בקו התימסורת קטן מאורך קו התימסורת עצמו - ובמילים אחרות: תדרי רדיו. בלי להכנס להסברים מפולפלים - זה קשור לתופעות של גלים עומדים וגלים חוזרים בקו.
אנטנה של 75 אום תחובר לקו תמסורת של 75 אום שיחובר לכניסת טיונר של 75 אום.
באודיו המצב אחר לחלוטין.
פה אין תופעות של גלים עומדים, או גלים חוזרים, או skin effect, או שאר מושגים שאודיופילים מסויימים שמעו ממהנדסי מערכותRF ואימצו בשמחה בלי להבין על מה מדברים.
אלה היו קורים אילו האינטרקונקט בין הקדמגבר ומגבר ההספק היה באורך של אלפי מטרים...
ובחיבור של קדמגבר למגבר הספק אין ׳העברת הספק׳ אלא ׳העברת מתח׳.
לכן אנחנו רוצים שעכבת המוצא של קדמגבר תהיה ככל האפשר נמוכה - על גבול הקצר, אם אפשר (כמו מקור מתח אידאלי).
ואנחנו רוצים שעכבת המבוא של מגבר ההספק תהיה ככל האפשר גבוהה - על גבול הנתק, אם אפשר.
מסיבה זו המושג המוכר ׳תיאום עכבות׳ איננו רלבנטי כאן.
מספרים אופייניים:
עכבת יציאה של קדמגבר: 30 אום
עכבת כניסה של מגבר: 47 קילואום
בצורה ציורית:
במצב כזה מגבר ההספק לא ׳מעמיס׳, אלא ׳רואה׳ את האות מהקדמגבר כפי שהוא.