matanoosh
חבר משקיען
- הודעות
- 4,173
- מעורבות
- 1,631
- נקודות
- 113
משהו מאד מרגש אותי היום, ואני חייב לחלוק איתכם.
אחד הדברים המבאסים בהחלפת מגבר ממשולב לקדם+פאוור (או שני מונובלוקים במקרה שלי), הוא הצורך להמתין לאחד מהם כאשר הם לא נקנים מאותה חברה, ואפילו לא מאותו יבואן.
היות והפאוורים סופקו לי מיידית ע"י לסרי, בניגוד לפרה שלוקח לו מספר חודשים להגיע, נאצלתי "להסתפק" בפרה של KR P130 שהואיל בטובו להשאיל לי חבר.
עם זאת, מספר תחנונים ועיני חתול (ההוא של שרק) הספיקו כדי לקבל מערן את הפרה 600 של לקסמן, עד שיגיע המכשיר שהזמנתי.
שבוע שעבר נחת אלי שוב ה- 600 (שבו נעזרתי כשקניתי את הפאוורים לפני כחודש).
עם כל האהבה ל- KR (ואני חייב להודות שאין הרבה ממנה... אני פשוט לא איש של מנורות), בשניה שחיברתי את הלקסמן ושמתי את הקטע הראשןו, נפלטה לי אנחת רווחה בלתי נשלטת.
הפירוט... המוסיקליות, החוסר-מאמץ הזה, המיקום המדוייק של כל כלי במרחב.... לא רואה את המנורות האלה ממטר. ה- KR בהשוואה נשמע כמו הגברה של מגברי גיטרות של MARSHAL - מגניב, GROOVY, עם בס שנותן בעיטה בבטן, אבל מרוח ולא מספיק מפורט. (לא השוואה פיירית, כמובן. הלקסמן עולה יותר מפי 2).
בקיצור, כבר שבוע שאני מתענג על המערכת במתכונתה החדשה. ואתם יודעים מה גיליתי?
כשמוציאים קרוב ל- 100,000 ש"ח על הגברה, לא רק מקבלים מערכת יותר טובה.
זה לא הגודל, הפירוט, ההצגה השונה לחלוטין של המוסיקה, ה- EFFORTLESS הזה שמטריף אותי כשההגברה חמה ועובדת. זה לא.
הערך המוסף הגדול ביותר שאני מקבל פה היא היכולת לשבת ולהאזין במשך שעות - רצוף - מבלי להרגיש גרם של עייפות, לאות או רוויה.
זה לא שקודם האוזניים התעייפו לי. פשוט הגיע הרגע לקום, ולעשות דברים אחרים.
אבל עכשיו? אני כבר שלוש שעות עם מוסיקה, ויכול מבחינתי עוד 4 שעות בלי למצמץ.
השידרוג הבא צריך, כנראה, להיות חלל האזנה ייעודי כדי שהאשה תוכל גם היא להשתמש בסלון ובמטבח.
בקיצור... אם צריך למצוא ערך לתחביב הארור הזה שמוציא לנו כספים בלי הכרה, שולח אותנו למרדפי שווא וגורם לנו לאובססיות וחוסר שפיות - אז אני מצאתי אותו שוב: בזכות התחביב הזה, אני פשוט שומע יותר מוסיקה. וזה מבחינתי, שווה הרבה יותר מהערך הכספי של המערכת.
אחד הדברים המבאסים בהחלפת מגבר ממשולב לקדם+פאוור (או שני מונובלוקים במקרה שלי), הוא הצורך להמתין לאחד מהם כאשר הם לא נקנים מאותה חברה, ואפילו לא מאותו יבואן.
היות והפאוורים סופקו לי מיידית ע"י לסרי, בניגוד לפרה שלוקח לו מספר חודשים להגיע, נאצלתי "להסתפק" בפרה של KR P130 שהואיל בטובו להשאיל לי חבר.
עם זאת, מספר תחנונים ועיני חתול (ההוא של שרק) הספיקו כדי לקבל מערן את הפרה 600 של לקסמן, עד שיגיע המכשיר שהזמנתי.
שבוע שעבר נחת אלי שוב ה- 600 (שבו נעזרתי כשקניתי את הפאוורים לפני כחודש).
עם כל האהבה ל- KR (ואני חייב להודות שאין הרבה ממנה... אני פשוט לא איש של מנורות), בשניה שחיברתי את הלקסמן ושמתי את הקטע הראשןו, נפלטה לי אנחת רווחה בלתי נשלטת.
הפירוט... המוסיקליות, החוסר-מאמץ הזה, המיקום המדוייק של כל כלי במרחב.... לא רואה את המנורות האלה ממטר. ה- KR בהשוואה נשמע כמו הגברה של מגברי גיטרות של MARSHAL - מגניב, GROOVY, עם בס שנותן בעיטה בבטן, אבל מרוח ולא מספיק מפורט. (לא השוואה פיירית, כמובן. הלקסמן עולה יותר מפי 2).
בקיצור, כבר שבוע שאני מתענג על המערכת במתכונתה החדשה. ואתם יודעים מה גיליתי?
כשמוציאים קרוב ל- 100,000 ש"ח על הגברה, לא רק מקבלים מערכת יותר טובה.
זה לא הגודל, הפירוט, ההצגה השונה לחלוטין של המוסיקה, ה- EFFORTLESS הזה שמטריף אותי כשההגברה חמה ועובדת. זה לא.
הערך המוסף הגדול ביותר שאני מקבל פה היא היכולת לשבת ולהאזין במשך שעות - רצוף - מבלי להרגיש גרם של עייפות, לאות או רוויה.
זה לא שקודם האוזניים התעייפו לי. פשוט הגיע הרגע לקום, ולעשות דברים אחרים.
אבל עכשיו? אני כבר שלוש שעות עם מוסיקה, ויכול מבחינתי עוד 4 שעות בלי למצמץ.
השידרוג הבא צריך, כנראה, להיות חלל האזנה ייעודי כדי שהאשה תוכל גם היא להשתמש בסלון ובמטבח.
בקיצור... אם צריך למצוא ערך לתחביב הארור הזה שמוציא לנו כספים בלי הכרה, שולח אותנו למרדפי שווא וגורם לנו לאובססיות וחוסר שפיות - אז אני מצאתי אותו שוב: בזכות התחביב הזה, אני פשוט שומע יותר מוסיקה. וזה מבחינתי, שווה הרבה יותר מהערך הכספי של המערכת.