עוד חוויות וינילים

[al2813]

אז אחרי התחלה לא פשוטה (את הפטיפון הראשון שקניתי נאלצתי לשלוח מייד לתיקון ובסוף מכרתי אותו), אני מתחיל להנות מוינילים וגם לצבור אוסף תקליטים קטן שגדל מיום ליום. אני קונה אך ורק משומש. יש נפילות מידי פעם אבל גם מציאות לא נורמליות. היום היה יום המציאות. נפלתי על מוכר שהחליט להפטר מכמות גדולה של תקליטים, רובם במצב ממש טוב. יצאתי עם איזה 20 תקליטים שעלו ברובם לא יותר מ-5 יורו. בתוך השלל הדפסה אנגלית מקורית של band on the run של סיר פול, הדפסות גרמניות מעולות של סטילי דן. ממש מרוצה. בתוך הערמה נתקלתי בשני תקליטים ישראלים (המוכר אפילו לא ידע איך הגיעו לשם) ולקחתי גם אותם. אחד מהם היה מחכים למשיח של שלום חנוך. תקליט מקורי מ-1985. רובו של התקליט היה במצב ממש לא טוב (את רוב התקליטים שלקחתי בחנתי מקרוב אבל את הישראלים פשוט חטפתי). למזלי היו בכל זאת כמה ששירים שהיו במצב טוב.

מה להגיד. את זה לא נוח יש לי ב-cd וגם בסטרימינג בקובוז. הויניל נשמע בליגה אחרת לגמרי. פתוח ודינמי. בסטרימינג השיר נשמע כמו בוץ בג׳ונגל. אני צריך לשלוף את הסי די ולבדוק.

 

[matanoosh]

שתי מילים לי אליך:

כפרה
+
עליך

 

[ayal30]

תתחדש אחלה מציאות

 

[al2813]

תתחדש אחלה מציאות

תודה. היו עוד הרבה מציאת בערמה ואני אפילו מתחרט שלא לקחתי יותר. לצערי הרב שני הוינילים הישראלים שלקחתי (משיח וצמר גפן מתוק של גרוניך) במצב די קשה. בשבוע הבא אני מקבל את מכונת ניקוי התקליטים של pro ject. אמנם לא הטופ בתחום הזה אבל בכל זאת אני אנסה לנקות ולראות אם אני יכול להציל אותם.

בכל זאת המעט שראיתי שינה את דעתי לגבי הטעם לקנות וינילים של מוזיקה ישראלית. מהתקופה שחייתי בארץ וקניתי וינילים (כל שנות ה-80 למעשה), הוינילים הישראלים נחשבו לנחותים בהשוואה ליבוא (שאני חושב היה בעיקר מאירופה). אני זוכר את הפעם הראשונה שנסעתי ללונדון בגיל 17 ב-1985 וחזרתי עם ערמה של תקליטים שקניתי ב-HMV. הייתי בשוק מההבדל ברמת המארז (שלא לדבר על שקיות הנילון הזולות שבהם שמו את התקליטים). אחר כך כבר כמעט והפסקתי לקנות בחנויות המקומיות בכפר סבא והתחלתי לקנות תקליטים בתל אביב ושם היה הרבה יותר יבוא.

 

[ayal30]

תודה. היו עוד הרבה מציאת בערמה ואני אפילו מתחרט שלא לקחתי יותר. לצערי הרב שני הוינילים הישראלים שלקחתי (משיח וצמר גפן מתוק של גרוניך) במצב די קשה. בשבוע הבא אני מקבל את מכונת ניקוי התקליטים של pro ject. אמנם לא הטופ בתחום הזה אבל בכל זאת אני אנסה לנקות ולראות אם אני יכול להציל אותם.

בכל זאת המעט שראיתי שינה את דעתי לגבי הטעם לקנות וינילים של מוזיקה ישראלית. מהתקופה שחייתי בארץ וקניתי וינילים (כל שנות ה-80 למעשה), הוינילים הישראלים נחשבו לנחותים בהשוואה ליבוא (שאני חושב היה בעיקר מאירופה). אני זוכר את הפעם הראשונה שנסעתי ללונדון בגיל 17 ב-1985 וחזרתי עם ערמה של תקליטים שקניתי ב-HMV. הייתי בשוק מההבדל ברמת המארז (שלא לדבר על שקיות הנילון הזולות שבהם שמו את התקליטים). אחר כך כבר כמעט והפסקתי לקנות בחנויות המקומיות בכפר סבא והתחלתי לקנות תקליטים בתל אביב ושם היה הרבה יותר יבוא.

יפה , העיקר שתהנה

 

[matanoosh]

כן , לקנות תקליטים ישראלים בחו"ל נראה כמו בזבוז. ביחד שלום חנוך שהוא מאד נפוץ. חבל. יש דברים מדהימים בהדפסות מקומיות, קניתי pleasure dome לפני כמה שנים בדיסלדורף ב-9 יורו, תקליט מדהים.

 

[al2813]

כן , לקנות תקליטים ישראלים בחו"ל נראה כמו בזבוז. ביחד שלום חנוך שהוא מאד נפוץ. חבל. יש דברים מדהימים בהדפסות מקומיות, קניתי pleasure dome לפני כמה שנים בדיסלדורף ב-9 יורו, תקליט מדהים.

אם תריץ חיפוש בדיסקוגס אולי תופתע לראות מי מוכר בכמה.... מחכים למשיח נמכר על ידי מוכרים ישראלים ב-30 דולר ועל ידי מוכר מאסטוניה ב-6 יורו......

 

[TakeOne]

לפני כמה וכמה שנים אשתי היקרה שנסעה לאמסטרדם נכנסה לחנות תקליטים יד שניה כדי להפתיע אותי עם כמה תקליטים ומצאה אוצרות. אחד מהם היה תקליט של אסתר עופרים, בהופעה בהיכל התרבות בתל אביב, לפני 40 שנה. תקליט משומש בן 40 שהתגלגל לאמסטרדם, נמכר בכמה יורו בודדים ונשמע חלום. אף דיגיטל לא מתקרב לזה.

 

[pruym]

לפני כמה וכמה שנים אשתי היקרה שנסעה לאמסטרדם נכנסה לחנות תקליטים יד שניה כדי להפתיע אותי עם כמה תקליטים ומצאה אוצרות. אחד מהם היה תקליט של אסתר עופרים, בהופעה בהיכל התרבות בתל אביב, לפני 40 שנה. תקליט משומש בן 40 שהתגלגל לאמסטרדם, נמכר בכמה יורו בודדים ונשמע חלום. אף דיגיטל לא מתקרב לזה.

הוקלט כמו שהוקלט, הודפס כמו שהודפס וברור שאף דיגיטל לא מתקרב לזה! העניין הוא שיש גם בדיוק את המצב ההפוך…

 

[eldo]

al2813
well done
Band on the run אחד האלבומים הגדולים בתולדות הרוק.
גם סטילי דן לא קוטלי קנים.

 

[avile7]

בפריז מצאתי אלבום משולש של מייק בראנט במצב נדיר. 5 יורו.שוק פשפשים ליד הבסטיליה.
יש מציאות שבאות באקראי,והם הכי שוות.

 

[exupgh12]

תהנה, אין כמו חווית וויניל

 

[לני]

איזה כיף
שנים לא שמעתי וניל.

 

[al2813]

תהנה, אין כמו חווית וויניל

מסכים לגמרי

 

[avile7]

הכי הזוי שמצאתי בפאתי ורשה,בשוק הפשפשים שם תקליט באידיש.לא קניתי כי היה במצב גרוע,אבל מצאתי אחרים שם,וכמו כן בעוד שוקי פשפשים באירופה.כאן העלו את מחירי התקליטים בצורה פראית,שם עדיין יש מציאות.

 

[pruym]

למי יש את הצ׳רצ׳ילים?