רק שבשנת 1976 עשו פרוייקט מעניין:
לקחו סרט נייר-מנוקב של הקלטת פיאנולה של גרשווין עצמו מנגן את גרסת הפסנתר *סולו* של היצירה,
סתמו בה את החורים שמייצגים את המקומות שבהם הוא מנגן תפקיד תזמורתי, כך שנשאר רק תפקיד הפסנתר,
נתנו לפסנתר מיכאני לנגן את התפקיד הזה של הפסנתר בביצוע גרשווין עצמו,
ואת הפסנתר הזה ליוו בתיזמור המקורי של Ferde Grofé ללהקת ג'אז (Jazz Band), לא בתזמור המאוחר יותר לתזמורת סימפונית, שברנשטיין משתמש בו,
עם המנצח מייקל טילסון תומאס -- תלמיד של ברנשטיין -- שנהדר בג'אז,
והקליטו את כל זה בהקלטה *מודרנית*, שלא נשמעת כמו מימי גרשווין, למרות שגרשווין עצמו הוא ה"מבצע".
חלק מהטמפי של גרשווין ממש *מטורפים*, וה-band "כמעט" מתקשים לעמוד בהם, אבל לא באמת, והנה התוצאה.
כבר בסולו הראשון לקלארינט רואים מאיפה משתין הדג...
[video=youtube;30GqQGOYSqY]