מתייחס ל:
ולמי שתמה אם יש כאלה, שיחפור בפוסטים של אודיודוג, למשל.
=====
לדעתי, כל התיאורים המרגשים על כמה נהנים מהמערכת ורק רוצים לשמוע עוד אינו בהכרח מתאר מצב "פתור" נקודה, אלא, לפחות בחלק מהמקרים, פתור רק זמנית. זה קורה הרבה אחרי רכישת רכיב חדש, שמתלהבים ושומעים עוד ועוד, מוזיקה, לא רק את המערכת, אבל עם הזמן מתברר שזה לא בהכרח הפיתרון הסופי (סליחה על השימוש במונח בדיוק לפני יום השואה), אלא רק המבוא לשלב הבא.
אני לא רואה בזה שום פסול או בעיה, אלא משהו טבעי לגמרי. בכל תחום, הנאות הן משהו שיכול להישחק עם ההרגל. בהתחלה רוצים עוד ועוד מזה, אחר כך מגיעים למישור יציב -- plateau -- שיכול להימשך זמן ממושך, או שלא -- ואחר כך מתחילים לרצות משהו אחר קצת, או אחר לגמרי. היתקלות בגירויים חיצוניים -- מערכת אחרת או אשה אחרת או מכונית אחרת או ... אחר כלשהו -- יכולה להוות טריגר לשינוי.
הישארות ב-plateau למשך זמן רב יכולה לפעמים להצביע על בגרות מסוימת, אבל לפעמים על רדידות, או העדר גירויים, וכו'
אם כבר, נראה לי טיפשי להשוויץ בזה שנמצאים ב-plateau כזה, להתייחס לזה כאילו כבשו את האוורסט, או הר גבוה יותר, וללגלג על אחרים שאינם ב-plateau. שוויץ כזה בוודאי שאינו מצביע על בגרות בשום רמה שהיא.