מתחיל להתאהב - קנטטות חלק 1.

[נמר]

זה נכון שאני לא מבין בקלאסי וזה למרות שאני מאזין המון למוסיקה הזו. ישנן כמה יצירות שאני מכיר היטב ומחובר אליהן מאוד ומעדיף ביצועים מאוד ספציפים שהם, למרות שלא נחשבים לשופרה דהשופרה האהובים שלי.

לאחרונה החלטתי להשקיע קצת מעבר להאזנה נטו וללמוד את העניין קצת יותר לעומק. זה מכמה סיבות שבניהן העשרת הידיעות שלי בז'אנר כל כך מקסים במוסיקה.

שאלתי שאלות וקיבלתי מעמיר תשובות שבניהן גם המלצות ליצירות ספציפיות שעלי לשמוע.

החלטתי להתחיל עם קנטטות.
בחרתי בהמלצה הראשונה של עמיר אך לדאבוני אין לי את הביצוע הספציפי שעליו המליץ.

לינק. http://www.bis.se/index.php?op=album&aID=BIS-CD-751

אינני בקיא בניתוח ביצועים, אינני יודע לתאר בדיוק את מה שאני שומע, אני כן יודע אם זה מרגש אותי או לא. אני אתאר או אספר לכם מנקודת מבט של חובב מתחיל, בגישה הכי לא מקצועית, לא מתיימרת שאין לקחת את דברי ברצינות גמורה. כל דברי הם טעמי האישי בלבד.

קצת על באך למי שלא מכיר. זה גם בשבילי כמובן.

יוהאן סבסטיאן באך הוא מלחין גרמני מתקופת הבארוק. באך נולד ב-1685 ומת ב-1750. במך חייו כתב באך מאות יצירות כאשר 1-222 הן קנטטות. באך מסמן את יצירותיו באופן שונה. רוב היצירות מסומנות ב"אופוסים" כאשר באך ועוד מספר מצומצם של מלחינים מסמן את יצירותיו ברי"ב או BWV שמסודרות לפי סוג היצירה וכלי הנגינה שאליו הוא מייעד אותן.

באך כתב המון יצירות לעוגב. זהו כלי שאני אישית לא מסוגל לשמוע, משום מה הוא תמיד עושה לי הרגשה מוזרה בגוף, משהו "הזוי" ולא נוח להאזנה. אפשר להגיד "חופר". אולי זו בגרות מוסיקלית ובעוד כמה שנים אצליח לעכל גם יצירות כאילו שמנוגנות על גבי עוגב. כרגע, לא מסתדר לי.

תקופה - בארוק
סגנון - קנטטה
מלחין - יוהאן סבסטיאן באך

אני מתאר לעצמי שיש המון ביצועים ליצירה הזו. אני מקווה שאני מאזין לביצוע שנחשב לטוב ואם לא אז לא נורא. אחרי הכל אם אני אהנה מזה שנחשב ללא ממש טוב כנראה שהטוב יותר יהיה ממש טוב עבורי.

אני יכול להגיד שיש משהו מיוחד במוסיקה קלאסית. המיוחד הוא שהמוסיקה הזו דורשת ריכוז מסוג אחר מאשר האזנה לסיגנון אחר. אולי זה רק אני, יכול להיות שאחרים לא זקוקים לריכוז הזה על מנת להבין היטב מה מתרחש שם.

אני מרגיש טוב עם זה שאני מתחיל עם הקנטטה הזו. היא באה לי בקלות, קלה לעיכול וקל לי מאוד לשקוע במוסיקה. היצירה משלבת זמרים וזמרות כאשר שני סולנים, גבר ואישה, מובילים את היצירה. אין לי מושג אם יש בקנטטה בית ופזמון אך אנסה לפרק זאת כך. מבחינתי בית זה כאשר הסולנים שרים, פזמון זה כאשר הלהקה הקולית כולה מצטרפת וקטעי המעבר הם כאשר רק כלי הנגינה מתנגנים.

אני יכול להגיד שיש משהו מאוד רגוע ביצירה הזו. אין שום קישאנדו {אני קורא לזה התפרצות} שמעלה בי צמרמורת רגעית. הצמרמורת היא לאורך כל היצירה.

הזמרים נשמעים מקסים, יכולות קוליות שאני, בתור אחד שאוהב מאוד לשמוע זמרים עם שליטה טובה בגרונם ובמיתרי קולם, ממש מעריך.

אחרי שעברנו את קנטטה מספר 4 היצירה ממשיכה למספר 150 ולאחר מכן ל-196.
אין לי מושג אם יש משמעות לעריכה הזו, אני משער שכן משום שאחרי הכל היא מתפתחת והופכת לאט לאט למורכבת יותר ואולי אפילו מעניינת יותר. הרצועות, אחת אחרי השניה ממש זורמות. אם לא הייתי רואה שהרצועה עוברת הייתי חושב שהיצירה פשוט ממשיכה ולא עברנו לפרק/סיפור אחר. כנראה שהעריכה טובה מספיק עבורי שכן אני לא מקבל שינוי משמעותי שגורם לי לפתוח את העיניים ולבדוק מה, מי ובכלל, מתנגן עכשיו.

זו יצירה "שקטה" אולי כזו שנותנת כוח להרגע. כן, גם בשביל להיות רגוע צריך להשקיע אנרגיה.

אני יכול להגיד שמאוד נהנתי מהמסע הזה לתוך הקנטטה הראשונה שלי בריכוז. הדיסק הזה יושב אצלי המון זמן ומשום מה לא הגעתי אליו. עכשיו, כשאני יודע מה אני שומע, איך קוראים לזה ויודע שזו יצירה שנחשבת למומלצת וטובה {נעזוב בצד את הביצוע שאין לי שום רפרנס לגביו} אני יכול להגיד שדרכי בקנטטות התחילה כאן.

הסאונד.
bis ידועים באיכות ההקלטות שלהם. הצליל מדהים, מאוד מאוזן ומאוד מפורט. הרזולוציה מדהימה, מורגש שמדובר בהקלטה פנומינלית.

קנטטה 4, 150 ו-196 של באך.

אז אם אתם, המתחילים, רוצים לשמוע יצירה יפה, מעניינת, סוחפת וקלה לעיכול אז קחו זאת כהמלצה ממני בזכות עמיר. אני אהבתי

מצטער מראש על חוסר הבקיאות בז'אנר. זה יתפתח לאט לאט. אולי בעוד כמה שנים אעשה כתבות יותר מקצועיות בעניין. המומחים - נא לא לכעוס על החובבנות שלי.

תודה.

 

[nitayn]

הגדול מכולם לטעמי

http://he.wikipedia.org/wiki/יוהאן_סבסטיאן_באך

 

[נמר]

לקחתי משם קצת מידע עליו.

באמת מקסים.

 

[nitayn]

ועכשיו

יוהנס פסיון

מתיוס פסיון

המיסה הגדולה או המיסה בe מינור שלו

n joy

 

[AK1]

נמר;149561[/font]...
[FONT=&quot]בחרתי בהמלצה הראשונה של עמיר אך לדאבוני אין לי את הביצוע הספציפי שעליו המליץ[/FONT].

[FONT=&quot]לינק[/FONT]. http://www.bis.se/index.php?op=album&aID=BIS-CD-751
...
[FONT=&quot]באך ועוד מספר מצומצם של מלחינים מסמן את יצירותיו ברי"ב או[/FONT] BWV [FONT=&quot]שמסודרות לפי סוג היצירה וכלי הנגינה שאליו הוא מייעד אותן[/FONT].
...
[FONT=&quot]אני מתאר לעצמי שיש המון ביצועים ליצירה הזו. אני מקווה שאני מאזין לביצוע שנחשב לטוב ואם לא אז לא נורא. אחרי הכל אם אני אהנה מזה שנחשב ללא ממש טוב כנראה שהטוב יותר יהיה ממש טוב עבורי[/FONT].

[FONT=&quot]אני יכול להגיד שיש משהו מיוחד במוסיקה קלאסית. המיוחד הוא שהמוסיקה הזו דורשת ריכוז מסוג אחר מאשר האזנה לסיגנון אחר. אולי זה רק אני, יכול להיות שאחרים לא זקוקים לריכוז הזה על מנת להבין היטב מה מתרחש שם[/FONT].
...
[FONT=&quot]אין לי מושג אם יש בקנטטה בית ופזמון אך אנסה לפרק זאת כך. מבחינתי בית זה כאשר הסולנים שרים, פזמון זה כאשר הלהקה הקולית כולה מצטרפת וקטעי המעבר הם כאשר רק כלי הנגינה מתנגנים[/FONT].

[FONT=&quot]אני יכול להגיד שיש משהו מאוד רגוע ביצירה הזו. אין שום קישאנדו {אני קורא לזה התפרצות} שמעלה בי צמרמורת רגעית. הצמרמורת היא לאורך כל היצירה[/FONT].
...
[FONT=&quot]קחו זאת כהמלצה ממני בזכות עמיר. אני אהבתי[/FONT]

[FONT=&quot]מצטער מראש על חוסר הבקיאות בז'אנר. זה יתפתח לאט לאט. אולי בעוד כמה שנים אעשה כתבות יותר מקצועיות בעניין. המומחים - נא לא לכעוס על החובבנות שלי[/FONT].

[FONT=&quot]תודה[/FONT].

[FONT=&quot]ראשית, תודה על הקרדיט, אם כי אני מניח שהוא מגיע דווקא לזיו או ליואל, שהמליצו לך על הדיסק לפני ששאלת אותי [/FONT]

[FONT=&quot]הביצוע טוב בהחלט. המנצח - סוזוקי - הוא מנצח מצויין, אבל הקליט כל כך הרבה באך ברצף (כבר יצא[/FONT] Vol. 48 [FONT=&quot]של סידרת הקאנטאטות שלו), כך שנכנס לשיגרה, וכבר תקופה ארוכה הרבה מביצועיו נגועים (לדעתי, הכל לדעתי) בשיגרה. אבל זה רק [/FONT] Vol. 1 [FONT=&quot]ובמלוא ההשראה. עם זאת, אני אישית מעדיף את [/FONT][FONT=&quot]הביצוע שהמלצתי עליו[/FONT].

[FONT=&quot]דרך אגב, הקאנטאטה מס' 150 מיוחדת בכך שבראהמס ביסס על הקוראל מתוכה את הפרק האחרון בסימפונייה הרביעית שלו, אבל בתוספת צלילים ובריתמוס אחר, כך שממש קשה (לי) לזהות את הקשר[/FONT].

[FONT=&quot]באך לא מיספר את יצירותיו, אלא התחיל בזה מישהו בשם [/FONT] Wolfgang Schmieder [FONT=&quot]ב-1950, די הרבה לאחר שבאך מת. רי"ב == רשימת יצירות באך, ובגרמנית אותו דבר[/FONT] BWV == Bach-Werke-Verzeichnis. [FONT=&quot]. רשימה זו שונה מאופוסים, שהם לרוב פלוס/מינוס כרונולוגים (למעט הרבה מקרי ברדק), בכך שהיא רשימה תימאטית[/FONT] -- [FONT=&quot]לפי סוגי היצירות, החל בקנטאטות (לכן [/FONT][FONT=&quot]עבור קאנטטות, המספר ב-BWV[/FONT][FONT=&quot] הוא גם מספר הקאנטאטה)[/FONT]

[FONT=&quot]אכן, נידרש סוג אחר של ריכוז והקשבה, ולכן הרבה פעמים נדרשת "אנרגיית שיפעול" כדי ללמוד להקשיב בצורה אחרת ולהגיע למוזיקה הזו[/FONT].

​

[FONT=&quot]בואו נחליף את "בית", "פזמון" ו-"קטע מעבר" במונחים המקובלים בתחום:[/FONT]​

[FONT=&quot]*** קטע שהלהקה הקולית כולה משתתפת בו נקרא פשוט "קטע מקהלה" ([/FONT], "Chorus", "Choir"[FONT=&quot]"[/FONT]Chor[FONT=&quot]"[/FONT] [FONT=&quot]וכו'). עם זאת, ביצירות מקהלתיות דתיות, כמו בקאנטאטה, מקרה פרטי של קטע מקהלה הוא קוראל [/FONT]("Chorale", "Choral")[FONT=&quot], שהוא קטע שנועד לשירה ע"י או עם הקהילה בכנסייה, ולרוב הייה מוכר לבאי הכנסייה ויחסית פשוט. באך כמובן הוסיף הרבה סיבוכים, כדרכו, לנעימות הקוראלים, ואפילו התלוננו עליו שבכך הוא מבלבל את המתפללים...[/FONT]​

[FONT=&quot]*** קטע שבו שר/ה זמר/ת בודד/ת משהו מנגינתי, לא דיבורי, נקרא אריה ("[/FONT]Aria[FONT=&quot]", לא[/FONT] [FONT=&quot]"[/FONT]Arieh[FONT=&quot]" ולא נמר ). לפעמים יש אריות (לקרוא [/FONT]ar-yot[FONT=&quot], לא [/FONT]a-ra-yot[FONT=&quot]) ליותר מקול אחד, אבל לרוב קטעים כאלה נקראים עפ"י מספר הסולנים - דואט או דואו לשניים, טרצט או טריו לשלושה וכו'[/FONT]
[FONT=&quot]
[/FONT]​

[FONT=&quot]*** קטע שבו שר/ה זמר/ת בודד/ת משהו בסיגנון דיבורי, עם או בלי ליווי כלי, נקרא רצ'יטאטיב [/FONT]("Recitative", "Rezitativ"[FONT=&quot] וכו')[/FONT]
[FONT=&quot]
[/FONT]​

[FONT=&quot]*** קטע לכלים בלבד בקנטאטה נקרא פשוט "קטע כלי", אלא אם הוא מופיע כפרק הראשון, שאז הוא נקרא לרוב "סינפונייה" ("[/FONT]Sinfonia[FONT=&quot]", עם [/FONT]N[FONT=&quot], [/FONT]F[FONT=&quot] וו-[/FONT]I[FONT=&quot], לא כמו סימפונייה "[/FONT]Symphony[FONT=&quot]", עם [/FONT]M[FONT=&quot], [/FONT]PH[FONT=&quot] ו-[/FONT]Y[FONT=&quot]), ונדמה לי שלפעמים סתם "פתיחה" ("[/FONT]"Overture[FONT=&quot]) או "פרלוד" ([/FONT]"Prelude"[FONT=&quot]) וכו'[/FONT]​

[FONT=&quot]*** כל אחד מהקטעים הנפרדים נקרא פרק (לקרוא [/FONT]perek[FONT=&quot]), ובאנגלית [/FONT]movement"[FONT=&quot]" (כמו תנועה)

המילה אינה "[/FONT][FONT=&quot]קישאנד" אלא קרשנדו (לקרוא kre-shen-do), ופירושה להגביר את הווליום בהדרגה. באיטאלקית כותבים crescendo, אבל הוגים sc כמו ש'.
[/FONT]​

[FONT=&quot]
לכעוס על [/FONT][FONT=&quot]חוסר הבקיאות / [/FONT][FONT=&quot]החובבנות?![/FONT]​

[FONT=&quot]להיפך, זה כיף כשרואים מישהו מצטרף ועובר את התהליך הכל-כך-מיוחד הזה ומתחיל לחקור את העולם הזה, ואת המונחים, ואיך זה בנוי ולאיזה יצירות להקשיב ולמה בתוכן -- לכל סוג יצירה משהו אחר, וכד'[/FONT]​

[FONT=&quot]
שייהייה בכיף לכולם!!
[/FONT]​

[FONT=&quot]עמיר[/FONT]
[FONT=&quot]

[/FONT]​

 

[בנסון]

יוהנס פסיון

מתיוס פסיון

המיסה הגדולה או המיסה בe מינור שלו

n joy

מה עם איזה טוקטה ופוגה

http://he.wikipedia.org/wiki/טוקטה_ופוגה_ברה_מינור

 

[AK1]

מה עם איזה טוקטה ופוגה

http://he.wikipedia.org/wiki/טוקטה_ופוגה_ברה_מינור

אם נתחיל להזכיר את כל היצירות היפות של באך אחת לאחת, יהייה שירשור מ-א-ו-ד ארוך

עמיר

 

[נמר]

[FONT=&quot]ראשית, תודה על הקרדיט, אם כי אני מניח שהוא מגיע דווקא לזיו או ליואל, שהמליצו לך על הדיסק לפני ששאלת אותי [/FONT]

[FONT=&quot]הביצוע טוב בהחלט. המנצח - סוזוקי - הוא מנצח מצויין, אבל הקליט כל כך הרבה באך ברצף (כבר יצא[/FONT] Vol. 48 [FONT=&quot]של סידרת הקאנטאטות שלו), כך שנכנס לשיגרה, וכבר תקופה ארוכה הרבה מביצועיו נגועים (לדעתי, הכל לדעתי) בשיגרה. אבל זה רק [/FONT] Vol. 1 [FONT=&quot]ובמלוא ההשראה. עם זאת, אני אישית מעדיף את [/FONT][FONT=&quot]הביצוע שהמלצתי עליו[/FONT].

[FONT=&quot]דרך אגב, הקאנטאטה מס' 150 מיוחדת בכך שבראהמס ביסס על הקוראל מתוכה את הפרק האחרון בסימפונייה הרביעית שלו, אבל בתוספת צלילים ובריתמוס אחר, כך שממש קשה (לי) לזהות את הקשר[/FONT].

[FONT=&quot]באך לא מיספר את יצירותיו, אלא התחיל בזה מישהו בשם [/FONT] Wolfgang Schmieder [FONT=&quot]ב-1950, די הרבה לאחר שבאך מת. רי"ב == רשימת יצירות באך, ובגרמנית אותו דבר[/FONT] BWV == Bach-Werke-Verzeichnis. [FONT=&quot]. רשימה זו שונה מאופוסים, שהם לרוב פלוס/מינוס כרונולוגים (למעט הרבה מקרי ברדק), בכך שהיא רשימה תימאטית[/FONT] -- [FONT=&quot]לפי סוגי היצירות, החל בקנטאטות (לכן [/FONT][FONT=&quot]עבור קאנטטות, המספר ב-BWV[/FONT][FONT=&quot] הוא גם מספר הקאנטאטה)[/FONT]

[FONT=&quot]אכן, נידרש סוג אחר של ריכוז והקשבה, ולכן הרבה פעמים נדרשת "אנרגיית שיפעול" כדי ללמוד להקשיב בצורה אחרת ולהגיע למוזיקה הזו[/FONT].

​

[FONT=&quot]בואו נחליף את "בית", "פזמון" ו-"קטע מעבר" במונחים המקובלים בתחום:[/FONT]​

[FONT=&quot]*** קטע שהלהקה הקולית כולה משתתפת בו נקרא פשוט "קטע מקהלה" ([/FONT], "Chorus", "Choir"[FONT=&quot]"[/FONT]Chor[FONT=&quot]"[/FONT] [FONT=&quot]וכו'). עם זאת, ביצירות מקהלתיות דתיות, כמו בקאנטאטה, מקרה פרטי של קטע מקהלה הוא קוראל [/FONT]("Chorale", "Choral")[FONT=&quot], שהוא קטע שנועד לשירה ע"י או עם הקהילה בכנסייה, ולרוב הייה מוכר לבאי הכנסייה ויחסית פשוט. באך כמובן הוסיף הרבה סיבוכים, כדרכו, לנעימות הקוראלים, ואפילו התלוננו עליו שבכך הוא מבלבל את המתפללים...[/FONT]​

[FONT=&quot]*** קטע שבו שר/ה זמר/ת בודד/ת משהו מנגינתי, לא דיבורי, נקרא אריה ("[/FONT]Aria[FONT=&quot]", לא[/FONT] [FONT=&quot]"[/FONT]Arieh[FONT=&quot]" ולא נמר ). לפעמים יש אריות (לקרוא [/FONT]ar-yot[FONT=&quot], לא [/FONT]a-ra-yot[FONT=&quot]) ליותר מקול אחד, אבל לרוב קטעים כאלה נקראים עפ"י מספר הסולנים - דואט או דואו לשניים, טרצט או טריו לשלושה וכו'[/FONT]
[FONT=&quot]
[/FONT]​

[FONT=&quot]*** קטע שבו שר/ה זמר/ת בודד/ת משהו בסיגנון דיבורי, עם או בלי ליווי כלי, נקרא רצ'יטאטיב [/FONT]("Recitative", "Rezitativ"[FONT=&quot] וכו')[/FONT]
[FONT=&quot]
[/FONT]​

[FONT=&quot]*** קטע לכלים בלבד בקנטאטה נקרא פשוט "קטע כלי", אלא אם הוא מופיע כפרק הראשון, שאז הוא נקרא לרוב "סינפונייה" ("[/FONT]Sinfonia[FONT=&quot]", עם [/FONT]N[FONT=&quot], [/FONT]F[FONT=&quot] וו-[/FONT]I[FONT=&quot], לא כמו סימפונייה "[/FONT]Symphony[FONT=&quot]", עם [/FONT]M[FONT=&quot], [/FONT]PH[FONT=&quot] ו-[/FONT]Y[FONT=&quot]), ונדמה לי שלפעמים סתם "פתיחה" ("[/FONT]"Overture[FONT=&quot]) או "פרלוד" ([/FONT]"Prelude"[FONT=&quot]) וכו'[/FONT]​

[FONT=&quot]*** כל אחד מהקטעים הנפרדים נקרא פרק (לקרוא [/FONT]perek[FONT=&quot]), ובאנגלית [/FONT]movement"[FONT=&quot]" (כמו תנועה)

המילה אינה "[/FONT][FONT=&quot]קישאנד" אלא קרשנדו (לקרוא kre-shen-do), ופירושה להגביר את הווליום בהדרגה. באיטאלקית כותבים crescendo, אבל הוגים sc כמו ש'.
[/FONT]​

[FONT=&quot]
לכעוס על [/FONT][FONT=&quot]חוסר הבקיאות / [/FONT][FONT=&quot]החובבנות?![/FONT]​

[FONT=&quot]להיפך, זה כיף כשרואים מישהו מצטרף ועובר את התהליך הכל-כך-מיוחד הזה ומתחיל לחקור את העולם הזה, ואת המונחים, ואיך זה בנוי ולאיזה יצירות להקשיב ולמה בתוכן -- לכל סוג יצירה משהו אחר, וכד'[/FONT]​

[FONT=&quot]
שייהייה בכיף לכולם!!
[/FONT]​

[FONT=&quot]עמיר[/FONT]
[FONT=&quot]

[/FONT]​

תודה רבה עמיר.

על הסבלנות והתשובות המורחבות. ממש לבבי מצידך.(heart)

היום אני אשמע עוד כמה יצירות ואתחיל להשתמש במונחים הנכונים. שוב תודה.