AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,906
- מעורבות
- 2,930
- נקודות
- 113
Leopold Stokowski -- אחד מגדולי המנצחים במאה הקודמת (1882-1977) -- הייה דמות צבעונית מאוד.
אבל לא רק בפניו ובשפת הגוף שלו, ובמבטא האקזוטי שאימץ לעצמו (למרות היותו בריטי מלידה, אם כי ממוצא פולני/אירי), אלא בהרבה אספקטים נוספים, שביניהם, לפני שנעבור למוסיקה, נזכיר רק את החופשה שלו באי קאפרי עם השחקנית גרטה גארבו, לקראת סוף נישואיו השניים ולפני השלישיים...
במוסיקה, רשימת הישגיו ארוכה ומכובדת, כולל, בין השאר:
וייש עוד הרבה מאוד מה לספר ולומר ולהדגים לגביו, אבל אני רוצה להתמקד הפעם רק באספקט ספציפי אחד של עבודתו -- הטראנסקריפציות -- transcriptions -- עיבודים שלו של יצירות שונות לתזמורת.
במוסיקה, טראנסקריפציה -- מלאטינית trans==>across + scribere==>write -- פירושה "העברה" מכלי, או קבוצת כלים, לכלי, או קבוצת כלים, אחרת, עקרונית תוך ניסיון לשמור על המקור ככל הניתן, אחרת מדובר ב"עיבוד".
עוד לפני שנכנסים לעניין הטראנסקריפציות שלו, סטוקובסקי ממש לא הייה "purist" -- הוא נהג לשנות חופשי דברים ביצירות שניצח עליהן, בעיקר שינויים בתיזמור -- בתפקידים שהמלחינים השונים כתבו לתזמורת, גם כשהייה מדובר במלחינים גדולים שידעו לתזמר היטב בעצמם, כולל בטהובן וצ'ייקובסקי...
הוא לא הייה הראשון שעשה דברים כאלה, וגם לא הראשון שלקח יצירות של אחרים להרכבים קטנים והעביר אותם לנגינה בתזמורת -- מאהלר הייה דוגמה בולטת לפניו.
כך שלגבי הטראנסקריפציות שלו לתזמורת, אני לא בטוח שהן שומרות ככל הניתן על המקור, אבל כך הן נקראו על ידו, ואין לי את האפשרות לבדוק אם המונח מתאים להן או שאלה רק "עיבודים", אבל אין ספק שמבחינת יכולות תזמור הן יצירות מופת.
הטראנסקריפציה המוכרת ביותר שלו היא זו של הטוקאטה ופוגה ברה מינור של באך -- במקור לאורגאן -- הנה המקור:
והנה הטראנסקריפציה -- -- זו שפותחת את הסרט "פנטאסיה", בניצוחו:
תזמור מפורסם אחר שלו -- כאן זו לא בדיוק "טראנסקריפציה" -- הוא של היצירה "לילה על הר קרח", מאת מוסורגסקי, שגם הוא מופיע בסרט "פנטאסיה". היצירה -- בעצם מיזוג של כמה יצירות לא גמורות -- תוזמרה קודם לכן על ידי אחד המתזמרים הגדולים ביותר בתולדות המוסיקה, רימסקי קורסאקוב, אבל סטוקובסקי טען שהתיזמור ההוא לא מספיק טוב, ושיפר אותו, עם כל מיני אפקטים מפחידים שעוזרים להמחיש את אווירת הפחדים של כוחות הדימוניים המתוארים שם, תוך שימוש באמצעים וצירופים תיזמורתיים עתירי דימיון ועוצמה, כמו למשל שימוש בנגינת כלי-מיתר באפקטים של גליסאנדו (גלישה רציפה בין צלילים), פלאז'ולט (שריקה), קוֹל-לֶנְיוֹ (נגינה בקשתות הפוכות -- בצד העץ שלהן), שימוש בעמעמים בכלי הנשיפה ממתכת, ועוד ועוד. סופר-וירטואוזיות בתיזמור שמעמידה אפילו את רימסקי-קורסאקוב בצל, וזה ממש לא פשוט:
עליתי על נושא הטראנסקריפציות כי נתקלתי לאחרונה בדיסק זול וחביב של כמה מהן בביצוע המנצח José Serebrier (חוסה סרברייר) מאורוגוואי, שהייה אסיסטנט של סטוקובסקי:
שיכול לשמש בסיס טוב לטעימות מהיצירות האלה, בביצוע טוב ובהקלטה טובה.
עם זאת, כמובן שהביצועים המקוריים עדיפים, אבל לא אפנה לדיסקים בודדים שלהם, אלא לאוספים גדולים של ביצועי המנצח האגדי הזה.
המארז שאני הכי ממליץ עליו אינו מוקדש רק לסטוקובסקי, ואפילו לא רק למוסיקה קלאסית, אלא לאוסף חביב ביותר, שדומני שהצבעתי עליו כבר בעבר, של הקלטות סידרת Phase 4 של Decca:
אמנם רק 9 דיסקים מתוך 41 כאן הם של סטוקי, אבל כאן יש את ההקלטות שאני הכי אוהב שלו, החל ב"פנטאסטית" של ברליוז, לילה על הר קרח, שחרזאדה, קפריצ'ו ספרדי, רומיאו ויוליה ומארש סלאבי של צ'ייקובסקי ועוד כמה טראנסקריפציות, של באך ואחרים. משום מה חסרה כאן ההקלטה עוצרת הנשימה שלו ל"ציפור האש" של סטראווינסקי.
שכבר מזמן אינה בקטלוג.
אחוז די ניכר מאוסף Phase 4 הנ"ל הוא כייפי, ואם לוקחים בחשבון שמחירו הוא כ-£70, והמשלוח £3.58(!), אז לקנות את כל 41 הדיסקים עולה פחות מלקנות 9 דיסקים במחיר ממוצע של בסביבות £10 כ"א (ומשלוח כנ"ל לכל דיסק, או אפילו אם בחינם).
עוד יש להזכיר את 14 הדיסקים של הקלטות הסטריאו שלו ב-RCA, ברימאסטר 24 ביט:
ואת 10 הדיסקים בסטריאו של ההקלטות שלו ל-EMI וחברות הבת שלה (כמו Capitol) בסידרת icon:
עמיר
אבל לא רק בפניו ובשפת הגוף שלו, ובמבטא האקזוטי שאימץ לעצמו (למרות היותו בריטי מלידה, אם כי ממוצא פולני/אירי), אלא בהרבה אספקטים נוספים, שביניהם, לפני שנעבור למוסיקה, נזכיר רק את החופשה שלו באי קאפרי עם השחקנית גרטה גארבו, לקראת סוף נישואיו השניים ולפני השלישיים...
במוסיקה, רשימת הישגיו ארוכה ומכובדת, כולל, בין השאר:
- אחד הצעירים ביותר אי פעם להתקבל לקולג' המלכותי למוסיקה -- בגיל 13
- קידום מוסיקה ומלחינים בני זמנו, מהגדולים והחשובים ביותר, לכל אורך הקריירה שלו, כולל ניצוח על בכורות עולמיות ובכורות בארה"ב וביצועים חוזרים
- ניצוח על תזמורת פילאדלפיה מ-1912 עד 1941, ופיתוח הצליל המיוחד שלהם -- The Philadelphia Sound
- ניצוח על הרבה תזמורות אחרות
- ריבוי הקלטות מופת, במונו ובסטריאו
- ייסוד של תזמורות: Hollywood Bowl Symphony Orchestra ו-American Symphony Orchestra
- ניצוח על מוסיקה קלאסית בסרטים והשתתפות בהם, כולל הסרט "פנטאסיה" של וולט דיסני
וייש עוד הרבה מאוד מה לספר ולומר ולהדגים לגביו, אבל אני רוצה להתמקד הפעם רק באספקט ספציפי אחד של עבודתו -- הטראנסקריפציות -- transcriptions -- עיבודים שלו של יצירות שונות לתזמורת.
במוסיקה, טראנסקריפציה -- מלאטינית trans==>across + scribere==>write -- פירושה "העברה" מכלי, או קבוצת כלים, לכלי, או קבוצת כלים, אחרת, עקרונית תוך ניסיון לשמור על המקור ככל הניתן, אחרת מדובר ב"עיבוד".
עוד לפני שנכנסים לעניין הטראנסקריפציות שלו, סטוקובסקי ממש לא הייה "purist" -- הוא נהג לשנות חופשי דברים ביצירות שניצח עליהן, בעיקר שינויים בתיזמור -- בתפקידים שהמלחינים השונים כתבו לתזמורת, גם כשהייה מדובר במלחינים גדולים שידעו לתזמר היטב בעצמם, כולל בטהובן וצ'ייקובסקי...
הוא לא הייה הראשון שעשה דברים כאלה, וגם לא הראשון שלקח יצירות של אחרים להרכבים קטנים והעביר אותם לנגינה בתזמורת -- מאהלר הייה דוגמה בולטת לפניו.
כך שלגבי הטראנסקריפציות שלו לתזמורת, אני לא בטוח שהן שומרות ככל הניתן על המקור, אבל כך הן נקראו על ידו, ואין לי את האפשרות לבדוק אם המונח מתאים להן או שאלה רק "עיבודים", אבל אין ספק שמבחינת יכולות תזמור הן יצירות מופת.
הטראנסקריפציה המוכרת ביותר שלו היא זו של הטוקאטה ופוגה ברה מינור של באך -- במקור לאורגאן -- הנה המקור:
והנה הטראנסקריפציה -- -- זו שפותחת את הסרט "פנטאסיה", בניצוחו:
תזמור מפורסם אחר שלו -- כאן זו לא בדיוק "טראנסקריפציה" -- הוא של היצירה "לילה על הר קרח", מאת מוסורגסקי, שגם הוא מופיע בסרט "פנטאסיה". היצירה -- בעצם מיזוג של כמה יצירות לא גמורות -- תוזמרה קודם לכן על ידי אחד המתזמרים הגדולים ביותר בתולדות המוסיקה, רימסקי קורסאקוב, אבל סטוקובסקי טען שהתיזמור ההוא לא מספיק טוב, ושיפר אותו, עם כל מיני אפקטים מפחידים שעוזרים להמחיש את אווירת הפחדים של כוחות הדימוניים המתוארים שם, תוך שימוש באמצעים וצירופים תיזמורתיים עתירי דימיון ועוצמה, כמו למשל שימוש בנגינת כלי-מיתר באפקטים של גליסאנדו (גלישה רציפה בין צלילים), פלאז'ולט (שריקה), קוֹל-לֶנְיוֹ (נגינה בקשתות הפוכות -- בצד העץ שלהן), שימוש בעמעמים בכלי הנשיפה ממתכת, ועוד ועוד. סופר-וירטואוזיות בתיזמור שמעמידה אפילו את רימסקי-קורסאקוב בצל, וזה ממש לא פשוט:
עליתי על נושא הטראנסקריפציות כי נתקלתי לאחרונה בדיסק זול וחביב של כמה מהן בביצוע המנצח José Serebrier (חוסה סרברייר) מאורוגוואי, שהייה אסיסטנט של סטוקובסקי:
שיכול לשמש בסיס טוב לטעימות מהיצירות האלה, בביצוע טוב ובהקלטה טובה.
עם זאת, כמובן שהביצועים המקוריים עדיפים, אבל לא אפנה לדיסקים בודדים שלהם, אלא לאוספים גדולים של ביצועי המנצח האגדי הזה.
המארז שאני הכי ממליץ עליו אינו מוקדש רק לסטוקובסקי, ואפילו לא רק למוסיקה קלאסית, אלא לאוסף חביב ביותר, שדומני שהצבעתי עליו כבר בעבר, של הקלטות סידרת Phase 4 של Decca:
אמנם רק 9 דיסקים מתוך 41 כאן הם של סטוקי, אבל כאן יש את ההקלטות שאני הכי אוהב שלו, החל ב"פנטאסטית" של ברליוז, לילה על הר קרח, שחרזאדה, קפריצ'ו ספרדי, רומיאו ויוליה ומארש סלאבי של צ'ייקובסקי ועוד כמה טראנסקריפציות, של באך ואחרים. משום מה חסרה כאן ההקלטה עוצרת הנשימה שלו ל"ציפור האש" של סטראווינסקי.
שכבר מזמן אינה בקטלוג.
אחוז די ניכר מאוסף Phase 4 הנ"ל הוא כייפי, ואם לוקחים בחשבון שמחירו הוא כ-£70, והמשלוח £3.58(!), אז לקנות את כל 41 הדיסקים עולה פחות מלקנות 9 דיסקים במחיר ממוצע של בסביבות £10 כ"א (ומשלוח כנ"ל לכל דיסק, או אפילו אם בחינם).
עוד יש להזכיר את 14 הדיסקים של הקלטות הסטריאו שלו ב-RCA, ברימאסטר 24 ביט:
ואת 10 הדיסקים בסטריאו של ההקלטות שלו ל-EMI וחברות הבת שלה (כמו Capitol) בסידרת icon:
עמיר
נערך לאחרונה ב:
