Adiel
אוהב את התחום
- הודעות
- 178
- מעורבות
- 52
- נקודות
- 28
האם לדעתכם יש ביצוע דיפיניטיבי ליצירה? או שמא אתם זקוקים לפרשנויות שונות?
כמה מהבולטים:
1. ברנשטיין/ניו-יורק הראשון ב-Sony (לא ב-DG).
2. טילסון תומאס/לונדון.
3. אבאדו/שיקאגו.
אני מאוד אוהב את הביצוע של בולז. הוא מגיש את היצירה בצורה אחרת, אך זהו ביצוע שנוי במחלוקת.
הביצועים של טנשטדט וגרגייב שווים האזנה גם הם.
היצירה הזו נכתבה מהפנים החוצה, כלומר, הפרקים שמספרם 2,4 נכתבו ראשונים (לאחר סיום כתיבת הסימפוניה השישית), והפרקים שמספרם 1,3,5 נכתבו כשנה לאחר מכן.
מאוד חשוב לי הביצוע של הפרקים ה״פנימיים״, אולי אפילו יותר מה״מעטפת״.
בפרקים הללו פחות נדרשים ״כוחות גדולים״ ותיאום בין כולם (אולי זאת הסיבה לפופולריות היחסית נמוכה של היצירה?).
התזמורת צריכה להיות זריזה וגמישה, ומנצח מיומן אמור להוביל אותה להישמע כמו אנסמבלים קאמריים, זה היופי של היצירה.
כמה מהבולטים:
1. ברנשטיין/ניו-יורק הראשון ב-Sony (לא ב-DG).
2. טילסון תומאס/לונדון.
3. אבאדו/שיקאגו.
אני מאוד אוהב את הביצוע של בולז. הוא מגיש את היצירה בצורה אחרת, אך זהו ביצוע שנוי במחלוקת.
הביצועים של טנשטדט וגרגייב שווים האזנה גם הם.
היצירה הזו נכתבה מהפנים החוצה, כלומר, הפרקים שמספרם 2,4 נכתבו ראשונים (לאחר סיום כתיבת הסימפוניה השישית), והפרקים שמספרם 1,3,5 נכתבו כשנה לאחר מכן.
מאוד חשוב לי הביצוע של הפרקים ה״פנימיים״, אולי אפילו יותר מה״מעטפת״.
בפרקים הללו פחות נדרשים ״כוחות גדולים״ ותיאום בין כולם (אולי זאת הסיבה לפופולריות היחסית נמוכה של היצירה?).
התזמורת צריכה להיות זריזה וגמישה, ומנצח מיומן אמור להוביל אותה להישמע כמו אנסמבלים קאמריים, זה היופי של היצירה.