יחס תמונה של 16:9 נולד,במצלמות הדיגטליות,כתוצאה מזה שיש להן יכולת לצלם וידאו. בעולם הקולנוע יחס של 16:9 הפך,כבר די מזמן,לסטנדרט. מאחר ותמונות הוידאו הן בעצם אלפי תמונות סטילז ברצף לא היתה בעיה להעביר את יחס התמונה הזה לחיישן גם כשהוא מצלם תמונות סטילז.
מבלי לפגוע בנאמר מעלי,אבל עם להוסיף: כל עוד התמונות מהמצלמה יוצאת מהמצלמה כמו שהיא אין בעיה לצלם תמונות ביחס הזה,וההסבר של אלי (
@carmi) עומד בעינו. אבל: אם תרצה להדפיס תמונות ו/או לעבד אותן בתוכנת פיתוח (למשל לייטרום) כאן:זה כן משנה.
זה משנה,לעניין ההדפסה,בזה שהמדפסת צריכה לתמוך לפורמט הזה ומדפסות המקצועיות,ברובן,מסרבות לעשות כן. אם תרצה לפתח את התמונה בחנות צילום - גם כאן צריך לציין את היחס הזה בפרוש אחרת יחסרו חלקים מהתמונה. גם תוכנות הפיתוח מתקשות להתמודד עם היחס הזה ותיקונים שונים,שקשורים בתיקון עיוותים של עדשות,עובדים חלקית.
עולם הצילום הוא עולם שמרן. פרמטרים של צילום הועתקו מעולם הפילם לעולם הדיגיטל ואחד מהם הוא היחס של 3:2 שהוא יחס התמונה במצלמות הפילם שהן בעלות חיישן מלא.
אני לא רואה כל סיבה או יתרון לשנות את יחס התמונה,במצלמה הדיגיטאלית,מ 3:2 למשהו אחר.
ועם קשר למשפט האחרון: לא פעם צלמים,וגם אני חטאתי בזה,הוא לשנות את יחס התמונה ל 1:1 כלומר תמונה מרובעת. כפי שציין אלי:החיישן יודע להתמודד עם זה והפורמט הזה מאתגר מאוד בכל מה שקשור לקומפוזיציה ופחות או יותר,בזה תם ה"יתרון" של יחס 1:1 קרי מרובע.
יחס התמונה,ולא משנה מהו,לא מקטין או מגדיל פרטים שתפסה העדשה והעבירה לחיישן שינוי יחס התמונה מתבצע בחיישן - מבחינת העדשה זה לאמשנה והיא "לא יודעת" על זה בכלל.
העצה שלי היא: לקנפג את המצלמה ליחס הטבעי שלה קרי: 3:2 ואם תרצה,אי פעם,לשנות את היחסים בתמונה אז - לעשות את זה בתוכנת הפיתוח החביבה עליך לאחר שהתמונה נלקחה,במחשב ולא במצלמה עצמה.
האם בצילום של דברים מרוחקים, (לדוגמא ציפורים) יש עדיפות למצלמת קרופ בגלל ההגדלה, או שעדיף מצלמת FF, ולעשות אח"כ קרופ לתמונה?
.
קרופ מעשה ידי תוכנה לא דומה לקרופ שמתבצע בגלל הטיפולוגיה של חיישן המצלמה. צלמי טבע משתמשים במצלמות קרופ בגלל שעל אותה עדשה עם אותם נתוני זום מקבלים הגדלה קצת יותר גדולה של האוביקט וזה חשוב או יתרון עם האוביקט הזה במקרה פורש כנפיים ועף באוויר והוא לא:אווירון.
בצילום של דברים רחוקים (למשל נוף) יש פטנט מאוד טוב להקריב אותם לעדשה ולחיישן: לכתת רגליים ולזוז אל עבר פריט הנוף על מנת ש"יכנס" בעדשה/בחיישן ולא יהיה קטן ולא מפורט. לעשות את אותו הדבר עם עדשת זום גדולה מניב תוצאות מאוד מאכזבות עם סייג - שלפעמים ממש אין ברירה וכדי לצלם משהו צריך להיות מרוחק ממנו (בגלל מגבלות והגבלות מתכסית השטח) וגם אז משתמשים בעדשות זום שונות מאלה שמשתמשים בהן בצילום טבע בכלל ובעלי כנף בפרט.
מנחם.
