AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,908
- מעורבות
- 2,930
- נקודות
- 113
יש מה שנקרא "שמיעה אבסולוטית": בניגוד לפירוש המילולי, כאילו זו שמיעה מוחלטת ומושלמת, מדובר "רק" ביכולת לזהות צלילים בלי צליל אחר לייחס אליו, שזה לא טריוויאלי. למשל, אם משמיעים לבעל שמיעה אבסולוטית 440 הרץ, הוא יגיד "לה", ואם, בזמן אחר כלשהו, 740 הרץ, הוא יגיד "פה דיאז".
האלטרנטיבה לזה היא "שמיעה יחסית", כלומר יש צורך בצליל לייחוס. אם משמיעים לבעל שמיעה יחסית 440 הרץ, אין לו מושג איזה תו זה, אבל אם משמיעים לו למשל 740 הרץ ואומרים לו שזה פה דיאז, ואחר כך, במסגרת זמן מוגבלת לפי יכולותיו האישיות, משמיעים לו 440 הרץ, הוא יגיד "לה".
לרוב האנשים אין שמיעה אבסולוטית וגם לא שמיעה יחסית.
לפי ChatGPT ו-Gemini, ששניהם לא מהימנים, רק ל-1 מתוך 10,000 (0.01%) יש שמיעה אבסולוטית. בדרך כלל היכולת עצמה היא מלידה, אבל כמובן שכדי לתת שמות לצלילים, יש להכיר תווים. שמיעה יחסית היא משהו שבחלק מהמקרים אפשר לפתח, כך שבקרב מוזיקאים מיומנים האחוז גבוה יותר מאצל מי שרק יודעים תווים, ולפי ChatGPT, מגיע ל-70 עד 90 אחוז, בעוד שלפי Gemini, מחקרים עדכניים מעריכים שרק 4%...
לך תסמוך עליהם.
אפשר לחשוב ששמיעה אבסולוטית היא ברכה, במיוחד עבור מוזיקאים, אבל מבחינתם זה יכול להיות עינוי. אם מישהו, במְקום שכתוב בתווים לנגן "לה" (440), מנגן תדר של 466.16 הרץ -- חצי טון גבוה יותר (לה דיאז/סי במול) -- ואת כל השאר מוגבה בדיוק באותה מידה של חצי טון, לבעל שמיעה יחסית זה יישמע מושלם, אבל לבעל שמיעה אבסולוטית הכל יישמע מזויף.
בפטיפונים, המהירות המוחלטת (הממוצעת) משפיעה על הגובה המוחלט של הצלילים. אי-יציבות במהירות (wow & flutter) זה עניין אחר, שלא נתייחס אליו כרגע. מהירות סיבוב ממוצעת גבוהה יותר מגביהה את כל הצלילים במידה שווה, ונמוכה יותר מורידה אותם במידה שווה. למשל, מהירות של 37.42 תעלה את הכל בחצי טון, מה שיישמע לבעלי שמיעה אבסולוטית כזיוף קבוע, וכל האחרים בכלל לא ידעו שיש פה עניין. אבל ככל שהסטיה קטנה מחצי, או אפילו רבע טון, אפילו מספר בעלי השמיעה האבסולוטית שירגישו בזה הולך וקטן.
ההבדלים בין המהירות המדויקת באמת לבין המהירות שמראות האפליקציות למיניהן הם זניחים עבור הרוב המוחלט של האנשים. למשל, ההבדל בין 33.65 סיבובים לדקה ל-33.33 בדיוק, הוא 0.08 טונים, הפרש זעיר שרק מיעוט אפסי כנראה מרגישים בו. הפסנתרן Emil Gilels למשל, אכן היה מסוגל להבחין בין 440 ל-444 הרץ, שגם זה 0.08 טון, כלומר האפשרות להבחין בזה קיימת במציאות, אבל, כאמור, למיעוט שכנראה הוא זניח.
האלטרנטיבה לזה היא "שמיעה יחסית", כלומר יש צורך בצליל לייחוס. אם משמיעים לבעל שמיעה יחסית 440 הרץ, אין לו מושג איזה תו זה, אבל אם משמיעים לו למשל 740 הרץ ואומרים לו שזה פה דיאז, ואחר כך, במסגרת זמן מוגבלת לפי יכולותיו האישיות, משמיעים לו 440 הרץ, הוא יגיד "לה".
לרוב האנשים אין שמיעה אבסולוטית וגם לא שמיעה יחסית.
לפי ChatGPT ו-Gemini, ששניהם לא מהימנים, רק ל-1 מתוך 10,000 (0.01%) יש שמיעה אבסולוטית. בדרך כלל היכולת עצמה היא מלידה, אבל כמובן שכדי לתת שמות לצלילים, יש להכיר תווים. שמיעה יחסית היא משהו שבחלק מהמקרים אפשר לפתח, כך שבקרב מוזיקאים מיומנים האחוז גבוה יותר מאצל מי שרק יודעים תווים, ולפי ChatGPT, מגיע ל-70 עד 90 אחוז, בעוד שלפי Gemini, מחקרים עדכניים מעריכים שרק 4%...
לך תסמוך עליהם.אפשר לחשוב ששמיעה אבסולוטית היא ברכה, במיוחד עבור מוזיקאים, אבל מבחינתם זה יכול להיות עינוי. אם מישהו, במְקום שכתוב בתווים לנגן "לה" (440), מנגן תדר של 466.16 הרץ -- חצי טון גבוה יותר (לה דיאז/סי במול) -- ואת כל השאר מוגבה בדיוק באותה מידה של חצי טון, לבעל שמיעה יחסית זה יישמע מושלם, אבל לבעל שמיעה אבסולוטית הכל יישמע מזויף.
בפטיפונים, המהירות המוחלטת (הממוצעת) משפיעה על הגובה המוחלט של הצלילים. אי-יציבות במהירות (wow & flutter) זה עניין אחר, שלא נתייחס אליו כרגע. מהירות סיבוב ממוצעת גבוהה יותר מגביהה את כל הצלילים במידה שווה, ונמוכה יותר מורידה אותם במידה שווה. למשל, מהירות של 37.42 תעלה את הכל בחצי טון, מה שיישמע לבעלי שמיעה אבסולוטית כזיוף קבוע, וכל האחרים בכלל לא ידעו שיש פה עניין. אבל ככל שהסטיה קטנה מחצי, או אפילו רבע טון, אפילו מספר בעלי השמיעה האבסולוטית שירגישו בזה הולך וקטן.
ההבדלים בין המהירות המדויקת באמת לבין המהירות שמראות האפליקציות למיניהן הם זניחים עבור הרוב המוחלט של האנשים. למשל, ההבדל בין 33.65 סיבובים לדקה ל-33.33 בדיוק, הוא 0.08 טונים, הפרש זעיר שרק מיעוט אפסי כנראה מרגישים בו. הפסנתרן Emil Gilels למשל, אכן היה מסוגל להבחין בין 440 ל-444 הרץ, שגם זה 0.08 טון, כלומר האפשרות להבחין בזה קיימת במציאות, אבל, כאמור, למיעוט שכנראה הוא זניח.
נערך לאחרונה ב:
יש מה שנקרא "שמיעה אבסולוטית": בניגוד לפירוש המילולי, כאילו זו שמיעה מוחלטת ומושלמת, מדובר "רק" ביכולת לזהות צלילים בלי צליל אחר לייחס אליו, שזה לא טריוויאלי. למשל, אם משמיעים לבעל שמיעה אבסולוטית 440 הרץ, הוא יגיד "לה", ואם, בזמן אחר כלשהו, 740 הרץ, הוא יגיד "פה דיאז".